תגית: לא קשור למחשבים

הגארדיאן מביא ראיון מעניין עם טרי פראטצ’ט. קטע רלוונטי מהראיון, בתרגום חופשי. טרי מדבר על האבחון שהוא קיבל לגבי האלצהיימר. בהתחלה הוא מדבר על סרטן:

היתה פעם תופעה, שאנשים היו מתים “לאחר מחלה ממושכת”. אף פעם לא הבנתי על מה מדובר. ואז התחוור לי שהם מתכוונים לסרטן, ופתאום אנשים יכולים לדבר על זה

הוא ממשיך להתייחס למחלה שלו:

כשגיליתי (שאני חולה), חשבתי “אני צריך לספר על זה לשמונה או עשרה האנשים שבאמת קרובים אלי”. ואז חשבתי: “למה אני מודאג מזה? למה אני שומר את זה בסוד? לא באמת עשיתי משהו לא בסדר!”

להמשיך לקרוא במה אנשים מתביישים?

הטויוטה קורולה החדשה מתהדרת בגיר רובוטי ובהגה חשמלי. אתמול נסעתי עליה נסיעת מבחן. ניתן לסכם את דעתי במילה אחת.

מזעזע
להמשיך לקרוא נסיעת מבחן על טויוטה קורולה

וכאן אני פונה אל הידע המצטבר של קוראי הבלוג. לאור זה שאני, באופן קבוע ועקבי, מבייש את מיני ומסרב להפוך למבין גדול במכוניות (או אפילו להעמיד פנים שאני מתעניין), אני צריך אנשים שכן מבינים מה שהם אומרים.
להמשיך לקרוא הערות הקוראים – בחירת מכונית

זהו פוסט שמבקש את עזרת הציבור להפנות אחד ממחוקקינו השפויים אל הבלוג. אני מתכוון לשלוח גם אימיילים, אבל לא בטוח שאלו יגיעו ליעדם. מתוך זה שהייתי בכנסת כמה פעמים אני יודע שיש לנו מחוקקים שפויים.

לכל מי שלא עקב, הכנסת העבירה אתמול את חוק נתוני התקשורת. החוק מאפשר למשטרה לקבל, מאוד בקלות, פרטים מזהים על אנשים. אפשר לבקר את החוק הזה מפה עד הודעה חדשה, אבל יש מאחוריו בעיה אחת מרכזית. המשטרה באמת באמת צריכה גישה למידע הזה. אולי לא בצורה כל כך רחבה, אבל באמת צריכה.

ועל כן עלתה בדעתי שיטה לפתור את הקונפליקט. בדרך הזו המשטרה באמת באמת תוכל לאסוף את המידע שהיא צריכה, אבל גם יהיה מנגנון בקרה שימנע מהמשטרה לנצל את הכוח שלה לרעה. המנגנון שאני מציע מבוסס על אכיפה אזרחית, מהסוג שהיה כל כך אפקטיבי נגד עשן הסיגריות לאחרונה.
להמשיך לקרוא חוק נתוני התקשורת – הצעת פתרון

היה עוד נושא אחד שרציתי להביע בו את דעתי הלא לגמרי קונבנציונלית. לאור כמות התגובות על הפוסט הקודם שלי, שהפתיעה אותי לגמרי, אני כבר לא יודע מה לצפות הפעם, אבל זה משהו שאני חייב להגיד.

דבר ראשון, גילוי נאות. אני לא מעשן. מאוד לא. למעשה, בעוד שיש כמה מידידי ומכרי שרגישים לא פחות ממני לסיגריות, אני גם רגיש לסיגריות לא פחות מהם. בתוך מקום סגור, גם אם מאוורר היטב, סיגריה בודדת (תלוי בסוג הסיגריה ובמצב שלי) יכולה להפריע לי גם ממרחק של יותר ממאה מטר. דבר לא מעצבן אותי יותר מאשר לשבת במקום שמוגדר ל”לא מעשנים” ועדיין לשחות בתוך עשן.

ואחרי שאמרתי את כל זאת, אני חושב שהחוק הנוכחי רחב מידי בצורה מטופשת, למרות שבמידה מסויימת בעלי העסקים הביאו אותו על עצמם.
להמשיך לקרוא על חוק אי-עישון במסעדות, ועל האכיפה שלו

NRG כותבים על חוקים שמשרד הביטחון וצה”ל היו רוצים. החוקים, בגדול, כוללים שורה ארוכה של הגבלות אזרחיות על מי שהשתמט מלשרת בצה”ל. יש לי בשבילכם כמה נקודות למחשבה.
להמשיך לקרוא השתמטות וענישה

עם קוראי הבלוג הקבועים שלי הסליחה. לרגל החופשה שבה אני נמצא, אני מרשה לעצמי לכתוב פוסט שלחלוטין לא מתאים לבלוג הזה. הפוסט הזה הוא:
1. אישי
2. פילוסופי, על גבול הכבד
ואולי החטא החמור מכולם
3. לא קשור למחשבים!
להמשיך לקרוא פוסט כבד על החיים

YNet יוצא בכתבה קצת מתחכמת לגבי מתח הרווחים של נותני השירות. קוץ אחד בה, לטעמי – הם מחשבים את מתח הרווחים רק מול ההוצאות המשתנות (כלומר ההוצאות שקשורות ישירות לשירות שאתם צורכים), לא מול ההוצאות הקבועות. לדעתי מדובר בקוץ מאוד מאוד גדול.

בעוד שיש תחומים שבהם גם אני לא כל כך רואה את ההוצאות הקבועות (כמו, למשל, השיפוצניקים), ודווקא שם מתח הרווחים הוא מין הגדולים, הרי שבתחומים אחרים ההוצאות הקבועות כל כך גדולות, שלא ברור עד כמה, גם עם מתח רווחים מאוד מאוד גדול, יכול בעל העסק עדיין להרוויח.
להמשיך לקרוא כמה מרוויחים נותני השירות

מישהו צריך להגיד את זה. השביתה של עובדי חברת הדואר לא צודקת, לא הוגנת, ורעה לי, בתור לקוח.

למי שלא התעדכן, עובדי חברת הדואר שובתים על כך שהממשלה אוסרת עליהם להוריד מחירים. הם טוענים שהמחירים כרגע לא בנויים לשוק עם תחרות, ועל כן אם הם לא יוכלו להוריד מחירים, זה יגרום לכיווץ של הפעילות של החברה, ועל כן גם לפיטורי עובדים. כן, כן. אני מתנגד לשביתה שמטרתה לאפשר לנותן שירות להוריד מחירים.

לפני שמישהו מאשים אותי בחשיבה לא צרכנית, אני רוצה להבהיר שהסיבה שאני חושב שמוצדק שלא לאפשר לחברת הדואר להוריד מחירים היא שאני מעוניין לשלם פחות על שירותי דואר. נשמע כמו סתירה? אני חושב שלא.
להמשיך לקרוא על שביתת עובדי חברת הדואר