מישהו צריך להגיד את זה. השביתה של עובדי חברת הדואר לא צודקת, לא הוגנת, ורעה לי, בתור לקוח.
למי שלא התעדכן, עובדי חברת הדואר שובתים על כך שהממשלה אוסרת עליהם להוריד מחירים. הם טוענים שהמחירים כרגע לא בנויים לשוק עם תחרות, ועל כן אם הם לא יוכלו להוריד מחירים, זה יגרום לכיווץ של הפעילות של החברה, ועל כן גם לפיטורי עובדים. כן, כן. אני מתנגד לשביתה שמטרתה לאפשר לנותן שירות להוריד מחירים.
לפני שמישהו מאשים אותי בחשיבה לא צרכנית, אני רוצה להבהיר שהסיבה שאני חושב שמוצדק שלא לאפשר לחברת הדואר להוריד מחירים היא שאני מעוניין לשלם פחות על שירותי דואר. נשמע כמו סתירה? אני חושב שלא.
סוד ההבדל נעוץ בסוגיה אחת משמעותית – המחירים אותם רוצה רשות הדואר להוריד הם המחירים בתחום שבו יש תחרות. לא בתחום שבו אין. השם לתופעה הוא “סיבסוד צולב”. מונופול מנצל תחום אחד, שבו הוא יכול להרוויח בגלל שהוא מונופול, כדי לסבסד את המוצרים שלו בתחום אחר, שבו יש תחרות, ובכך להרוג את התחרות גם בו.
מי שמפסיד בסופו של דבר הוא הצרכן. האינטרס המוחלט של הצרכן הוא שתהיה תחרות אמיתית, שבה הוא משלם מחירי אמת על המוצרים שהוא צורך. תשלום מחיר מעט יותר נמוך בטווח הקצר לא משרת את האינטרסים האמיתיים שלי. הצגת השביתה כ”שביתה על הורדת מחירים” היא הטעייה. השביתה הזו נועדה, בעצם, להקטין תחרות.
אני מאוד בעד חשיבה צרכנית. אני מאוד בעד חשיבה צרכנית ארוכת טווח.
שחר
מצד שני, אתה יודע “תחרות” בד”כ פירושה הוזלת השרות ע”י העסקת עובדים בשכר מינימום וללא שום תנאים סוציאליים.
אני לא בטוחה שהמדינה צריכה עוד תחרות שכזו.
“כדי לסבסד את המוצרים שלא בתחום אחר…” לא התכוונת “שלו”?
אם אתה רוצה למנוע מדואר ישראל להרוג את השוק הפרטי, פשוט אל תיתן לו לספק שירותים בשוק המדובר, ושהשוק הפרטי יתן אותם במחירים שנראים לו. אם השוק הפרטי לא עושה את העבודה, אפשר לתת לדואר ישראל לעשות אותה, ואז ממילא הוא לא מתחרה בספקים הפרטיים. זה קצת מצחיק מצד אחד לתת לדואר ישראל להתחרות, אבל לחייב אותו לגבות מחירים גבוהים.
ובזמן שגורמים פרטיים נכנסים לשוק, מי בדיוק ייתן את השירות?
ונניח שנותני שירות אחרים ייכנסו, אתה בעצם אומר לרשות הדואר “אני הורג אתכם”.
אני חושב שמה שקורה כאן זו פשרה יפה. אומרים לרשות הדואר “חובה על מונופול לשמור על מחירים סבירים. כשהיית מונופול טענת שהמחירים שלך סבירים. איך זה שפתאום המחירים הם לא תחרותיים?”.
שחר
דווקא כן התכוונתי “שלו”! למה אתה אומר שלא התכוונתי?
תודה, תוקן.
שחר
אם (וזה מאוד מתקבל על הדעת) יש בעיה של היחס בין השכר הממוצע במשק, שכר המינימום וההוצאה הממוצעת למשק בית, הרי שזו בעיה גלובלית. לאפשר למונופול להפקיע מחירים לא עומדת להיות השיטה לפתור את הבעיה הזו.
עם יד על הלב, עד כמה מהמחירים הגבוהים של מונופול באמת מגיעים לידי העובדים? האם זו חלוקה צודקת, לדעתך, של המשאבים הכלליים של הציבור?
שחר
מאחל לך רק לא לעבוד בשכר מינימום או בחברת כח אדם.
תבין, אני לא אומר שאתה (או מרגי) לא צודקים. אני רק אומר שזה טיעון שלא קשור לטיעון המונופול בשום צורה.
בדיחה מאוד מאוד מאוד ישנה.
בגין וקרטר מדברים (אמרתי שזו בדיחה ישנה). בגין שואל את קרטר “כמה משתכר עובד בארצות הברית?”. קרטר עונה לו “2000$ בחודש בממוצע”. “ומה ההוצאה ההממוצעת?”, “1500$ בחודש”. שואל בגין: “מה עושים האמריקאים עם 500$ הנותרים?”. אז קרטר עונה “זו מדינה דמוקרטית. אנחנו לא שואלים” (אמרתי שזו בדיחה ישנה, מהתקופה שארצות הברית היתה דמוקרטית).
בתגובה שואל קרטר:
קרטר: כמה משתכר עובד בישראל?
בגין: השכר הממוצע הוא 4000 שקל בחודש
ק: וכמה ההוצעה הממוצעת?
ב: 4500 שקל בחודש.
ק: ומה עושים עם 500 השקל החסרים?
ב: זאת מדינה דמוקרטית, אנחנו לא שואלים.
בברכת יום מצויין לכולנו
שחר
הרעיון הוא לנתק את המושג תחרות ורפורמה משכר.
בוודאי שיש אנשים שירוויחו מהפרטה ומפתיחת המשק לתחרות עזה. אבל בישראל, שבה חוקי השכר לא נאכפים, ההורדה במחיר מגיעה פשוט מהורדה בשכר ובתנאים, מאי תשלום פנסיות, עובדי קבלן, מעבר לחברות כ”א, תשלום שכר מינימום גורף וכו’.
אני מניח שההוצאה המרכזית של הדואר היא על שכר. אם החברות החדשות ישלמו חצי מחיר לעובדים ויפטרו עובדים לפני, הם יוכלו באמת להוריד מאוד את המחירים, דבר שלך יהיה טוב. תהיה תחרות, אני מסכים. המחיר יירד, אני גם מסכים. אבל יהיו אנשים שחייהם יהרסו בגלל זה. כי על כל עובד זול וצעיר, מפטרים עובד יקר.
מלבד זאת, הדואר כיום מחוייב לשירות אוניברסלי, כלומר הוא מחוייב לחלק דואר לכל פינה בישראל. בכלכלת שוק אין אינטרס להעביר למשל דואר לישוב מבודד בערבה. בכלכלת שוק, אותו ישוב יצטרך לשלם (למשל) כפול כדי שהקו יהפוך לרווחי. לא יהיה אפשר להכריח את חברות הדואר העצמאיות לסבסד ישובים מבודדים. כדי שיעשו זאת, הם יידרשו כסף מהמדינה. הנה, עכשיו, אחרי ההפרטה אל-על דורשים כסף מהמדינה כדי לממן את הקו למצרים. כלומר, אל על מופרטת מבחינת הרווחים והפיטורים האפשריים, אבל עדיין מקבלת כסף מהמדינה כחברה ממשלתית.