תקנים פתוחים, קניינים והעדרם
לאחרונה נודע לי על חברה (דווקא ישראלית) שמנפיקה אישורי הצפנה (signed certificates) בחינם עבור שימוש לא מסחרי. מדובר באישורים הזולים ביותר (רק שם המתחם חתום, לא זהות המפעיל), אבל זה מספיק בשביל לקבל התחברויות ללא אזהרות מעצבנות. לאור עידן post Snowden, אני חושב שזה ראוי.
לאור זאת, אני גאה להכריז שהבלוג שלי עכשיו זמין גם בכתובת https://blog.shemesh.biz! יפי!
עכשיו לבעיות…
להמשיך לקרוא עידן ה–SSL
כאשר מסתכלים על רשימת הדפדפנים הפופולרים (כלומר, כאלו שיש מקומות בעולם שבהם יש סיכוי למצוא מישהו אקראי ברחוב שמשתמש בדפדפן), הרשימה כוללת לא מעט. כרום, פיירפוקס, אופרה, ספארי, הדפדפן של אנדרואיד, וכמובן, אינטרנט אקספלורר הידוע לשמצה. הסיבה שהוא ידוע לשמצה, למי שרק הצטרף לעולם האינטרנט בחמש השנים האחרונות, הוא שבמשך תקופה מאוד מאוד ארוכה אינטרנט אקספלורר לא התעדכן, אבל היה הדפדפן הכי פופולרי. התוצאה היתה קפאון של עולם ה–Web. בוני אתרים לא היו יכולים לעדכן את קוד האתר למשהו סביר, וגם לא היתה להם סיבה לעשות כן, מכיוון שכל העולם השתמש רק בדפדפן אחד. לכל מי שזוכר את הימים הרעים האלו, עושר הדפדפנים הוא חדשה טובה.
אלא שהסתכלות קצת יותר מעמיקה תראה שהדפדפן עצמו לא משנה. מה שחשוב זה המנוע. מנועי web נפוצים קיימים רק ארבעה: Gecko, עליו רץ פיירפוקס, WebKit, עליו רצים כרום, ספארי והדפדפן של אנדרואיד, Trident, עליו רץ אינטרנט אקספלורר, ו–Presto, עליו רץ אופרה.
אלא שהיום יש אחד פחות. אופרה הכריזה שהם עומדים להעביר את הדפדפן שלהם לרוץ מעל WebKit. המעבר לא יהיה מיידי, אבל המשמעות היא זהה: בשוק יהיה מנוע אחד פחות, ומסת המשתמשים ב–WebKit תגדל עוד.
להמשיך לקרוא אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח
תאמינו או לא, על אף השקט המחפיר (שעליו אני מתנצל) ששׂרר פה לאחרונה, קיבלתי שאלה מ„ציבור הקוראים”. בוא נכנה את השואל בשם הקוד „אמיר”, כי זה איך שהוא חתם על ה–SMS.
כן, קיבלתי שאלה ב–SMS…
שלום שחר, שמי אמיר- איך עשית את הסי פלוס פלוס בכיוון הנכון בעמוד האודות בבלוגך? לא ראיתי מארקאפ מיוחד בקוד
תשובה קצרה – וואו! יש לי עמוד „אודות” בבלוג! שכחתי לגמרי מקיומו! אולי הגיע הזמן לעדכן אותו, עכשיו שלינגנו מתה? נו, זה לא היה כזה כואב, נכון? ולשאלתך – שמתי LRM אחרי שני הפלוסים.
להמשיך לקרוא מדור פניות הציבור: C++ או C++?
נתתי באוגוסט פינגווין הרצאה על ת״י 1452, מתוך מטרה להתמקד יותר בתהליכים ופחות בתקן עצמו. הבעיה היתה שחצי שעה זה לא הרבה מלכתכילה, וכנשארות בפועל רק 20 דקות בגלל איחורים של ההרצאות לפני ובעיות טכניות, אז פשוט לא מספיקים. אולי אני אתן באחד המועדונים את ההרצאה המלאה מתישהו.
אחת הנקודות שמסתבר שקפצו להרבה אנשים לעין היתה שהדגמתי את הפריסות מעל MSKLC, מוצר חלונאי מובהק. ddorda כתב על זה, ונאמר לי גם שמישהו צייץ על זה בזמן אמת, אבל אין לי מושג מי (קישורים יתקבלו בברכה). שתי מילות הסבר.
להמשיך לקרוא כלי גרפי לעריכת פריסות מקשים וההרצאה שלי באוגוסט פינגווין
טיפה באיחור, כיוון שחלק מהדיונים המשיכו אחרי הפגישה של הוועדה עצמה. כרגיל, ניתן לראות את הטיוטא באתר של לינגנו.
להמשיך לקרוא טיוטא שלישית (אחרונה?) לת״י 1452
בהמשך לפוסט הקודם בנושא, התקיימה פגישה נוספת של הוועדה, ויש גם גרסה מעודכנת של התקן באתר של לינגנו. הערות והארות אפשר לכתוב בתגובות.
הקורא שי גם נכח, והוא מוזמן לכתוב על התרשמותו מעבודת הוועדה.
שחר
בשעה טובה, התקיימה פגישה של וועדת תקינה 2109 בנושא תקן ישראלי ת”י 1452. בלינגנו ביצענו מימוש של המקשים שעל מיקומם הוסכם כבר לכל מערכות ההפעלה הנפוצות, וניתן להוריד אותו מהאתר של החברה.
לפוסט זה אסור לשלוח תגובות שמכילות את המילה “lyx” מבלי שקראתם את הקישור לעיל קודם.
שחר
גל מור מרכז מספר טיעונים נגד רישום שמות מתחם בעברית. מכיוון שיצא לי קצת לדבר עם אנשים באיגוד האינטרנט בזמן התהליך, אני יכול להגיד שלפחות חלק מהביקורת נובע מבורות. להלן הביקורת של תומר, והתשובות של האיגוד כפי שאני מבין אותן. אני אבהיר שאני לא דובר רשמי של האיגוד, ורק עונה על פי מיטב הבנתי את שיקולי האיגוד בנושא.
להמשיך לקרוא על שמות מתחם בעברית
אני יודע שהכותרת מבטיחה, אבל אני חושש שהמאמר עצמו מתפרסם, בכלל, ב-NRG.
שחר