על פטרת צפרניים ופרטיות

פוסט זה הוא תגובה לטור של ג׳קי לוי בישראל היום.

מר לוי היקר,

אני יהודי חרד. לא חרדי. אינני נוהג ללבוש שחורים, אפילו לא כאסטרטגיית דיאטה. את השקפתי הדתית ניתן לסכם במילה „אתאיסט”, אף כי אני מקיים באדיקות את הוראות מורינו הדגול רוג׳ר רביט (הוראות שמהכרותי עם הצדדים היותר פומביים של אישיותך, גם אתה לא לחלוטין זר להן). הדבר לו אני חרד הוא פרטיותי. בדיוק רב יותר, זה לא שאני חרד שמה אנשים ידעו עלי דברים, כפי שהנני חרד שאנשים ידעו עלי דברים ללא שיש לי כל שליטה על הנושא. מסיבה זו, בין השאר, עזרתי להקים את התנועה לזכויות דיגיטליות.

בטורך אתה קבעת, בצער מסויים, „שהנושא היחיד שמעניין אותנו תמיד וברציפות הוא פטרת הציפורניים!”. אבחנה זו מתבססת על העובדה שלאורך שנים, „אולי יעניין אותך גם” הפנה אותך לכתבות בנושא זה. התלוננת על חוסר הקשר בין נושא הכתבה לבין ההפניה. סיפרת על ההנחה שהנחת בתחילה, שקיים גוף חכם שיודע לנחש את תחומי העניין שלך, ולגלגת עד כמה הם טועים.
להמשיך לקרוא על פטרת צפרניים ופרטיות

נקסוס 4 לא עובד על פלאפון?

לפני כמה שבועות החלפנו את מפעיל הסלולר שלנו לחברת פלאפון (כך וכך בכך שקלים ידה ידה ידה). החל מאתמול בלילה יש בעיה מוזרה. ניתן להוציא וגם לקבל שיחות, אבל לא שומעים כלום מאף אחד משני הצדדים. פשוט כלום. העברתי את הסים שלי למכשיר ישן יותר (נקסוס S), ושם הבעיה לא קיימת.

לכאורה, מקרה חד וחלק של תקלה במכשיר, אבל יש עוד נתון אחד להוסיף. הטלפון של אשתי, גם הוא נקסוס 4, פיתח את אותה התקלה באותו הזמן בדיוק.

הדבר היחידי שעשוי להיות קשור: קצת לפני שהתקלה קרתה, מתוך נסיון לאבחן תקלה אחרת (אשתי לא קיבלה תקשורת נתונים ברשת הניידת), החלפתי בין הסימים ואז החזרתי. אני לא רואה איך הפעולה הזו היתה יכולה להיות קשורה, אבל יש סמיכות מספיק גבוהה כדי להפיל חשד.

השירות הטכני של פלאפון לא יודע לדווח על אף בעיה אזורית.

ועל כן אני פונה לעזרת הציבור. האם למישהו יש בעיה דומה? האם למישהו יש רעיון? אני אנסה לפתוח את המכשירים ולנקות מגעים, אבל אני חושב שאם זו היתה הבעיה, הטלפון לא היה מצליח להתחבר לרשת בכלל.

רעיונות מהציבור יתקבלו בברכה.
שחר

עדכון:
ללא ספק הפרס הולך ל–elcuco על אבחון מדוייק של הבעיה. הבעיה קורית רק ב–CyanogenMod.

הפרס הוא אזכור בבלוג וקישור מגוף הפוסט לאתר 🙂

עידן ה–SSL

לאחרונה נודע לי על חברה (דווקא ישראלית) שמנפיקה אישורי הצפנה (signed certificates) בחינם עבור שימוש לא מסחרי. מדובר באישורים הזולים ביותר (רק שם המתחם חתום, לא זהות המפעיל), אבל זה מספיק בשביל לקבל התחברויות ללא אזהרות מעצבנות. לאור עידן post Snowden, אני חושב שזה ראוי.

לאור זאת, אני גאה להכריז שהבלוג שלי עכשיו זמין גם בכתובת https://blog.shemesh.biz! יפי!

עכשיו לבעיות…
להמשיך לקרוא עידן ה–SSL

וידאו של ההרצאה(הרצאות) שלי מאוגוסט פינגווין זמין לצפיה ברשת

בשנה שעברה, נתתי הרצאה בכנס אוגוסט פינגווין בנושא ניתוח שלאחר המוות של חברת לינגנו. ההרצאה זמינה כעת לצפיה ברשת (אחרי הקיפול). את השקפים ניתן להוריד כאן.

הוידאו הוא שעה, אבל החלק שלי בו הוא רק חצי שעה.
להמשיך לקרוא וידאו של ההרצאה(הרצאות) שלי מאוגוסט פינגווין זמין לצפיה ברשת

המלצה: Project Honeypot

לפני כמה ימים ביצעתי שידרוג בגרסה של wordpress שמותקנת פה בבלוג. לא הייתם אמורים לראות שום הבדל. במסגרת השידרוג, שבה בעקבות תקופה מאוד ארוכה שבה לא נגעתי בכלום פה, שידרגתי גם את כל התוספים שמותקנים לי.

אחד התוספים שמותקנים לי פה נקרא http:bl. התוסף משתמש בשירות של פרוייקט בשם Project Honeypot.
להמשיך לקרוא המלצה: Project Honeypot

כמעט 4 שנים לפתרון באג

במאי 2009 ביצעתי שינוי בצורה שבה fakeroot-ng תופס תהליכים חדשים שנוצרים. במקום להסתמך על מנגנון מובנה של מערכת ptrace, שלא עבד בצורה אמינה על קרנלים של redhat שהשתמשו ב–utrace, החלפתי את המנגנון למשהו שהועתק, כמעט במדויק, מ–strace. בגדול, מחליפים את הפרמטרים לפקודה clone כך שאומרים לה שהדיבאגר של האבא הוא גם הדיבאגר של הבן.

וזה עבד מצויין, חוץ מאשר ב–threads. משום מה, זה לא עבד עליהם. הם פשוט לא היו מתחילים לרוץ.
להמשיך לקרוא כמעט 4 שנים לפתרון באג

אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח

כאשר מסתכלים על רשימת הדפדפנים הפופולרים (כלומר, כאלו שיש מקומות בעולם שבהם יש סיכוי למצוא מישהו אקראי ברחוב שמשתמש בדפדפן), הרשימה כוללת לא מעט. כרום, פיירפוקס, אופרה, ספארי, הדפדפן של אנדרואיד, וכמובן, אינטרנט אקספלורר הידוע לשמצה. הסיבה שהוא ידוע לשמצה, למי שרק הצטרף לעולם האינטרנט בחמש השנים האחרונות, הוא שבמשך תקופה מאוד מאוד ארוכה אינטרנט אקספלורר לא התעדכן, אבל היה הדפדפן הכי פופולרי. התוצאה היתה קפאון של עולם ה–Web. בוני אתרים לא היו יכולים לעדכן את קוד האתר למשהו סביר, וגם לא היתה להם סיבה לעשות כן, מכיוון שכל העולם השתמש רק בדפדפן אחד. לכל מי שזוכר את הימים הרעים האלו, עושר הדפדפנים הוא חדשה טובה.

אלא שהסתכלות קצת יותר מעמיקה תראה שהדפדפן עצמו לא משנה. מה שחשוב זה המנוע. מנועי web נפוצים קיימים רק ארבעה: Gecko, עליו רץ פיירפוקס, WebKit, עליו רצים כרום, ספארי והדפדפן של אנדרואיד, Trident, עליו רץ אינטרנט אקספלורר, ו–Presto, עליו רץ אופרה.

אלא שהיום יש אחד פחות. אופרה הכריזה שהם עומדים להעביר את הדפדפן שלהם לרוץ מעל WebKit. המעבר לא יהיה מיידי, אבל המשמעות היא זהה: בשוק יהיה מנוע אחד פחות, ומסת המשתמשים ב–WebKit תגדל עוד.
להמשיך לקרוא אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח

Bear