הקרוסייד של דוקטור אבשלום קור

גלי צה״ל, ו(כנראה) בפרט אבשלום קור, פצחו להם במסע צלב (קרוסייד) למיגור הלעז מהתחנה, ומהעברית בכלל. הדבר שהעלה לי את הנתיך (פיוז) היה תשדיר ספציפי של „באופן מילולי”. סריקה מהירה של פרקי הסדרה מהעת האחרונה מראה שזו לא דוגמא (דוגמה) יחידה.

למי שאין לו כח לשש דקות של צדקנות מבית מדרשו של א״ק, הנה תמצית הדברים: לשכת הפרסום הממשלתית הגישה לגלי צה״ל תשדיר לגבי זמינות של מידע שמעניין (או, לפחות, אמור לעניין) את הציבור באתר המרשתת (אינטרנט) של הכנסת. הכל היה טוב ויפה, אלא שהם חטאו את החטא הנורא של להגיד „ונוסף על כך, אתם מוזמנים לסיור וירטואלי בכנסת”. גלי צה״ל לא היו מוכנים לחריגה כל כך בוטה מהקו האחד המותר והנכון. לשיטתם, יש להגיד „אתם מוזמנים לסיור מדומה בכנסת”, או לנצח להחזיק את החתיכה שלכם. אלא שאפילו למתחסדים בגלי צה״ל ברור שאם זה מה שהתשדיר יגיד, אוכלוסית המאזינים תתחלק לשתיים. אלו שלא יבינו על מה מדובר, ואלו שיצליחו לנחש את המשמעות מההקשר. כדי להמנע מלסרס לחלוטין את הסיבה שבגללה לפ״מ מוכנים לתת כסף לגל״צ, הפשרה שהם מוכנים להגיע אליה היא הוספת הכינוי הלועזי (הנכון) אחרי הכינוי העברי (המונפץ). זה מרגיז בשמיעה בדיוק כפי שזה מרגיז כשאני עושה את זה כאן בבלוג.

אז מה הבעיה, בעצם? האם יש לי משהו כנגד עברית תקנית? התשובה היא לא ולא. למעשה, אני מאוד משתדל שהעברית שלי, הן בדיבור והן בכתיבה, תהיה תקנית ונכונה ככל שאני מצליח מבלי לגרום לזה להיות עיסוקי הראשי.

אלא ש„סיור מדומה” זו לא עברית תקנית. עמדתה הרשמית של האקדמיה ללשון עברית היא שהם רק מציעים מילים, והציבור הוא זה שמחליט אם לאמץ אותן או לא. עד כמה שהטיעון הזה נשמע לי בעבר כמתחסד, הרי שאנחנו כן אמרנו קלטת במקום קַסֶטָה, ואפילו, אף כי במידה פחותה, תקליטור במקום CD. אלא שכמו שהיו מילים שהאקדמיה הציעה ונקלטו, היו גם מילים שהאקדמיה הציעה ולא תפסו. עברו מספר שנים טובות מאז שהאקדמיה הציעה את „מרשתת”, אבל את הבלוג הזה אתם עדיין קוראים באתר אינטרנט. „כרוכית” עוד לא הסתובב מספיק זמן כדי לקבוע נחרצות שנכשל, אבל אני, באופן אישי, מאחל לו ללכת בדרכה של הבדורה ושח־הרחוק.

אלא שאם האקדמיה רק מציעה מילים, הרי שהיא לא זו שקובעת מהי עברית תקנית. מי שקובע מהי עברית הוא הציבור. יקבל מילה, תהפוך למילה בעברית. לא יקבל אותה, תזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. אלא שגלי צה״ל פה מנסים להוביל, במקרה של התשדיר הזה בכח, את התהליך של קבלת מילים. באותה פינה של „באופן מילולי”, ד״ר אבשלום קור מדבר על תיכון (הגימנסיה) הרצליה ועל המכללה (האוניברסיטה) העברית. באופן תמוה, לחלוטין נעדרה מהדיון הַמַּנְפֵּצָה (אקדמיה) ללשון עברית. (או אולי עדיף בפה רפה?) מי שגר בבית מזכוכית, בל יזרוק אבנים.

הנסיון של גלי צה״ל לכפות סדר יום (אג׳נדה) על מפרסמיו הוא, בעיני, מתנשא, ולאור חוסר העברות של „אקדמיה”, גם מתחסד. באופן אישי, זה לא נראה לי משהו שצריך להתגאות בו.

שחר

נ.ב.
לגבי „כרוכית”. חבר סיפר לי פעם על תוכנית רדיו שהוא שמע עם אבשלום קור. אין לי מקור, ומדובר על סיפור מכלי שלישי, כך שאבקש את סליחתכם על אי הדיוקים. שאלה שם מישהי מדוע „כרוכית”. ההסבר היה שהמילה היא התרגום של „שטרודל”, המאפה. לאחר דיון, הם הגיעו למסקנה ששם מוצלח יותר היה לתרגם לא את איך שהתו נקרא בעברית לפני שהמנפצה הגיעה אליו, אלא את איך שהוא נקרא ומבוטא באנגלית. באנגלית מבטאים את זה „something at gmail dot com”. הסימון @ משמש על בתי עסק ובכתובות דואר (לא אלקטרוני) כבר מעל מאה שנה. הם הגיעו למסקנה ששם טוב יותר בעברית יהיה „אצל”. במובן „כתובת אצל ג׳ימייל נקודה קום”. אני חושב שזו הצעה מצויינת. למעשה, אני חושב שאם אנשים יתחילו להשתמש בה, לא יצטרכו לשים סוגריים כדי להסביר אותה. לאור זאת, „כרוכית” נשמע אפילו יותר רע ממקודם.

ש.

על סלקום TV

לא. אני לא מנוי.

דווקא היה הגיוני לעשות. תרבות הצריכה שלנו תוכן טלויזיוני מורכבת ממערכת מורכבת שבסיומה אנחנו מקליטים מ–YES ורואים מתי שנוח לנו. על התענוג הזה (באיכות רגילה, לא HD) אנחנו משלמים 240₪ לחודש. חלק מהסיבה אלו ערוצי הילדים שאנחנו מוסיפים.
להמשיך לקרוא על סלקום TV

הפרדת רשויות וציפיות שקיפות

ערן הילדסהיים כותב בחורים ברשת על וועדת השרים לעניני חקיקה. בפרט, על פסילתה את החוק שהיה אמור לאפשר החזר מוקדם של משכנתא ללא קנסות. בתור משלם משכנתא שמקווה לבצע החזרים מוקדמים, קשה לי להגיד שאני שמח שהחוק נפסל. עדיין, אני חושב שהביקורת שערן מעביר היא קצת מוגזמת.

אם אין לכם חשק לקרוא את כל מה שהוא כתב, הרי עיקרי הדברים:

  1. ועדת השרים מחליטה אלו חוקים יגיעו לכנסת ואלו לא
  2. הועדה מתנהלת בחוסר שקיפות מוחלט
  3. כל הנסיונות להכניס לוועדה שקיפות נחסמו… על ידי הועדה

עיקר הביקורת שלי על הביקורת של ערן היא לגבי נקודה מספר אחת. במשפט אחד – היא פשוט לא נכונה.

מטרת הוועדה היא לגבש את עמדת הממשלה לגבי הצעות חוק. אפשר לטעון טענות רבות בעד ונגד העובדה שלרשות המבצעת במדינת ישראל (הממשלה) יש מילה די חזקה לגבי אלו חוקים יעברו ברשות המחוקקת (הכנסת). אני חושב שלא נכון לפתוח את הדיון בפורום הזה. ההשפעה הזו מתבטאת בשני אופנים מרכזיים. הצעות חוק ממשלתיות צריכות לעבור בכנסת שלוש הצבעות בעוד הצעות חוק פרטיות צריכות לעבור ארבע. אחרי שהצעת חוק עברה בכנסת, השר הממונה עוד צריך לאשר אותה לפני שהיא הופכת לחוק.

מכיוון שכך, ברור שיש הבדל בדיונים בכנסת בין הצעות חוק שהממשלה מסכימה להן, לבין הצעות חוק שנוגדות את עמדת הממשלה.

שאלה: מי מחליט מהיא עמדת הממשלה?
תשובה: ועדת השרים לעניני חקיקה.

למעשה, עד כמה שהדברים אמורים בביקורת של ערן, פה מתחילה ונגמרת הבעיה. אין שום תפקיד אחר של הוועדה שעליו ערן דיבר במאמר שלו. ערן מרמז שהעובדה שיש וועדה שמחליטה מהיא עמדת הממשלה (בניסוח שלו: לאשר או לקבור חוקים) נוגדת את הדמוקרטיה.

אלא שהניסוח של ערן הוא מטעה. אם ניקח את הדוגמא הרלוונטית, הצעת החוק לביטול קנסות הפרעון המוקדם של משכנתאות, הרי שערן טוען שלהצעה יש תמיכה רחבה מצד חברי כנסת מכל סיעות הבית. אם זה אכן המצב, הרי שברור שיימצא חבר הכנסת שיגיש את הצעת החוק בתור הצעת חוק פרטית. הצעה כזו אמנם עולה לדיון אצל הוועדה, אבל רק כדי שזו תוכל לגבש את עמדת הממשלה הרשמית לגבי הצעת החוק. בניגוד הוועדה אינה מוסמכת למנוע מהצעת חוק פרטית לעלות לדיון בכנסת. כל שהיא יכול לעשות הוא להחליט שהממשלה מתנגדת להצעת החוק.

בהחלט יכול להיות שחבר כנסת יחליט שללא תמיכת הממשלה בהצעת החוק שלו, אין לו טעם לנסות להעביר את ההצעה בכנסת. זה לגיטימי, אבל מרמז שהצעת החוק לא זכתה לאותה תמיכה רחבה שערן מנסה לטעון שיש לה. ערן יכול להתעצב (ואני איתו) שהצעת חוק שהוא קיווה שתעבור לא עולה, אבל הוא לא יכול לטעון שהיא היתה עם תמיכה רחבה. אלו היתה לה תמיכה רחבה, היא היתה עולה לדיון גם ללא אישור הוועדה.

אני מאוד בעד הגדלת השקיפות שבה גופי השלטון מחוייבים להתנהל. כמו כן, בהחלט ייתכן שהחלטת הוועדה לעניני שרים משפיעה בצורה לא פרופורציונית על סיכויי חוק מסויים לעבור. עדיין, הבעיה, במקרה כזה, היא שלממשלה יש יותר מידי השפעה על הכנסת. הבעיה אינה הדרך שבה הממשלה מגיעה להחלטה במה היא תומכת ובמה לא. חשוב לתקוף בעיות בנקודת הגורם שלהן, ולא במקום שבו הסימפטומים מופיעים.

שחר

BD36001

העולם שלנו מונע ע״י קודים.

אנחנו בתהליכי מעבר דירה. קנינו דירה, חדשה מהניילונים, ואנחנו כרגע בתהליך של להכניס לתוכה את אותם הדברים שאנשים כמוני נהגו לקחת כמובן מאליו. במילים אחרות, אנחנו בתהליכי בניית המטבח.

ואם לא יצא לכם לעשות את זה מעולם, פשוט לא תאמינו כמה בעלי מקצוע שונים מעורבים בתהליך. את הארונות מייצרת חברה אחת, את השיש שניה, ושלישית את הקרמיקה. יש חברת הובלות שמובילה כל רכיב בנפרד, ויש מתקין שמחבר את הכל ביחד לכדי מוצר מוגמר. כמובן שצריך חשמלאי שיזיז את השקעים למקום הנכון, ושיפוצניק שיסגור את הקיר אחרי שהחשמאלי עבד עליו.

אבל לא על זה רציתי לדבר.

רציתי לדבר על BD36001. זהו קוד פריט. מק״ט, אם תרצו. הוא שייך לאריח קרמיקה בגודל 30 ס״מ על 60 ס״מ, בטקסטורת מט ובצבע קרם. שמו הוא „פרגמון מט”. נמכר בחנות נגב קרמיקה הקרובה למקום מגוריכם. פשוט תבחרו אותו מהתצוגה, תרשמו את קוד הפריט בהזמנה, ואחרי שבועיים תגיע אליכם משאית עם יותר קרמיקה מכמה שאתם יכולים להרים, בגודל הנכון ובצבע הנכון.

לפחות זו התיאוריה.
להמשיך לקרוא BD36001

זהירות – דגלי ישראל למראות הצד ברכב

האופנה השנה היא דגלי ישראל שמתלבשים כמו כפפה על מראות הצד ברכב. אני ממליץ להמנע.

אשתי קנתה זוג. אחרי שניסינו להרכיב את זה על מראת הרכב גילינו שהדגל מקטין באופן משמעותי את מרחב הראיה, ועל כן לא יכולנו להשאיר אותו מבלי להרגיש שאנחנו פוגעים בבטיחות הנסיעה. ברמזור ראינו, במכונית לידינו, אנשים מנסים, ללא הצלחה, להתמודד עם אותה הבעיה ממש.

אני ממליץ לכל מי ששוקל לקנות להמנע. מי שממש מרגיש חייב מוזמן ליצור עמי קשר ולקבל את שלי בחינם.

שחר

ארבע ספרות יותר מידי

דון קישוטעידו קינן ניסה לבצע לוחמה כלכלית נגד העדר תודעת השירות של בזק בינלאומי, בכך שהם לא מעבירים את תהליך הכניסה שמבצעים לקוחות בין החלקים השונים של האתר, מה שאומר שהוא צריך להזין את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי שוב ושוב. באופן ספציפי, הוא הפסיד מכיוון שנציגת השירות שדיברה איתו לא נתנה לו בלעדיות על הזמן שלה, מה שאומר שהוא לא יכל לנצח אותה במשחק ה„מי מבזבז יותר כסף על להיות עקשן”.
להמשיך לקרוא ארבע ספרות יותר מידי

הבעיה בשיח הפוליטי במדינת ישראל בתרשים פשוט וקריא

שירה גלזרמן יצרה, ועידו קינן פרסם, תרשים זרימה לסמולני (במקור) שמנסה לנהל דיון בפרצופספר. מכיוון שנושא השיח הפנימי בישראל קרוב מאוד לליבי, התחלתי לנסח תשובה, כשהבנתי שאני יכול לעשות תיקון קטן בתרשים, שיבליט את העוול הנוראי (לדעתי) שהוא מכיל. לצורך כך, הוספתי מצב לתרשים הזרימה, וזאת בלי לשנות את מה שהתרשים אומר. למי שתוהה איך זה ייתכן, התשובה היא שלמצב שהוספתי אין חיצים נכנסים, ועל כן ברור שהוא לא משנה את ההנחיות של התרשים.
להמשיך לקרוא הבעיה בשיח הפוליטי במדינת ישראל בתרשים פשוט וקריא

עיצה לגל מור לגבי התנהגות ברשת

עדכון: ארז הגיב פה בבלוג עם קישור לתגובה שלו בבלוג בחורים ברשת. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הקישור לא עובד. אני נוטה להאמין שמדובר בטעות בתום לב, מה גם שעצם הנכונות שלו להתמודד עם הביקורת פה מראה שהביקורת לא מוצדקת. לאור זאת, אני מושך את טענתי לגביו כפי שמובאת בפוסט הזה. לצורך השלמות, הפוסט המקורי ממשיך להתפרסם פה אחרי הקיפול.
להמשיך לקרוא עיצה לגל מור לגבי התנהגות ברשת

Bear