הקרוסייד של דוקטור אבשלום קור

גלי צה״ל, ו(כנראה) בפרט אבשלום קור, פצחו להם במסע צלב (קרוסייד) למיגור הלעז מהתחנה, ומהעברית בכלל. הדבר שהעלה לי את הנתיך (פיוז) היה תשדיר ספציפי של „באופן מילולי”. סריקה מהירה של פרקי הסדרה מהעת האחרונה מראה שזו לא דוגמא (דוגמה) יחידה.

למי שאין לו כח לשש דקות של צדקנות מבית מדרשו של א״ק, הנה תמצית הדברים: לשכת הפרסום הממשלתית הגישה לגלי צה״ל תשדיר לגבי זמינות של מידע שמעניין (או, לפחות, אמור לעניין) את הציבור באתר המרשתת (אינטרנט) של הכנסת. הכל היה טוב ויפה, אלא שהם חטאו את החטא הנורא של להגיד „ונוסף על כך, אתם מוזמנים לסיור וירטואלי בכנסת”. גלי צה״ל לא היו מוכנים לחריגה כל כך בוטה מהקו האחד המותר והנכון. לשיטתם, יש להגיד „אתם מוזמנים לסיור מדומה בכנסת”, או לנצח להחזיק את החתיכה שלכם. אלא שאפילו למתחסדים בגלי צה״ל ברור שאם זה מה שהתשדיר יגיד, אוכלוסית המאזינים תתחלק לשתיים. אלו שלא יבינו על מה מדובר, ואלו שיצליחו לנחש את המשמעות מההקשר. כדי להמנע מלסרס לחלוטין את הסיבה שבגללה לפ״מ מוכנים לתת כסף לגל״צ, הפשרה שהם מוכנים להגיע אליה היא הוספת הכינוי הלועזי (הנכון) אחרי הכינוי העברי (המונפץ). זה מרגיז בשמיעה בדיוק כפי שזה מרגיז כשאני עושה את זה כאן בבלוג.

אז מה הבעיה, בעצם? האם יש לי משהו כנגד עברית תקנית? התשובה היא לא ולא. למעשה, אני מאוד משתדל שהעברית שלי, הן בדיבור והן בכתיבה, תהיה תקנית ונכונה ככל שאני מצליח מבלי לגרום לזה להיות עיסוקי הראשי.

אלא ש„סיור מדומה” זו לא עברית תקנית. עמדתה הרשמית של האקדמיה ללשון עברית היא שהם רק מציעים מילים, והציבור הוא זה שמחליט אם לאמץ אותן או לא. עד כמה שהטיעון הזה נשמע לי בעבר כמתחסד, הרי שאנחנו כן אמרנו קלטת במקום קַסֶטָה, ואפילו, אף כי במידה פחותה, תקליטור במקום CD. אלא שכמו שהיו מילים שהאקדמיה הציעה ונקלטו, היו גם מילים שהאקדמיה הציעה ולא תפסו. עברו מספר שנים טובות מאז שהאקדמיה הציעה את „מרשתת”, אבל את הבלוג הזה אתם עדיין קוראים באתר אינטרנט. „כרוכית” עוד לא הסתובב מספיק זמן כדי לקבוע נחרצות שנכשל, אבל אני, באופן אישי, מאחל לו ללכת בדרכה של הבדורה ושח־הרחוק.

אלא שאם האקדמיה רק מציעה מילים, הרי שהיא לא זו שקובעת מהי עברית תקנית. מי שקובע מהי עברית הוא הציבור. יקבל מילה, תהפוך למילה בעברית. לא יקבל אותה, תזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. אלא שגלי צה״ל פה מנסים להוביל, במקרה של התשדיר הזה בכח, את התהליך של קבלת מילים. באותה פינה של „באופן מילולי”, ד״ר אבשלום קור מדבר על תיכון (הגימנסיה) הרצליה ועל המכללה (האוניברסיטה) העברית. באופן תמוה, לחלוטין נעדרה מהדיון הַמַּנְפֵּצָה (אקדמיה) ללשון עברית. (או אולי עדיף בפה רפה?) מי שגר בבית מזכוכית, בל יזרוק אבנים.

הנסיון של גלי צה״ל לכפות סדר יום (אג׳נדה) על מפרסמיו הוא, בעיני, מתנשא, ולאור חוסר העברות של „אקדמיה”, גם מתחסד. באופן אישי, זה לא נראה לי משהו שצריך להתגאות בו.

שחר

נ.ב.
לגבי „כרוכית”. חבר סיפר לי פעם על תוכנית רדיו שהוא שמע עם אבשלום קור. אין לי מקור, ומדובר על סיפור מכלי שלישי, כך שאבקש את סליחתכם על אי הדיוקים. שאלה שם מישהי מדוע „כרוכית”. ההסבר היה שהמילה היא התרגום של „שטרודל”, המאפה. לאחר דיון, הם הגיעו למסקנה ששם מוצלח יותר היה לתרגם לא את איך שהתו נקרא בעברית לפני שהמנפצה הגיעה אליו, אלא את איך שהוא נקרא ומבוטא באנגלית. באנגלית מבטאים את זה „something at gmail dot com”. הסימון @ משמש על בתי עסק ובכתובות דואר (לא אלקטרוני) כבר מעל מאה שנה. הם הגיעו למסקנה ששם טוב יותר בעברית יהיה „אצל”. במובן „כתובת אצל ג׳ימייל נקודה קום”. אני חושב שזו הצעה מצויינת. למעשה, אני חושב שאם אנשים יתחילו להשתמש בה, לא יצטרכו לשים סוגריים כדי להסביר אותה. לאור זאת, „כרוכית” נשמע אפילו יותר רע ממקודם.

ש.

תעודות זהות בצימרים וואנדליזם

התפרסם במקור באתר התנועה לזכויות דיגיטליות.

לאחרונה עלה לכותרות סיפור השחתת הצימר של מרים בורנשטיין (דרך חורים ברשת). התקציר הוא שזוג שהתארח בצימר השחיט אותו מתוך נקמה על הפסקת חשמל שקרתה בעת השהות שלהם. הסיפור הוא מזעזע, מזכה בתואר „הישראלי המכוער” (על אף שרק הבחורה היתה ישראלית), ובכלל הוא דוגמא מרגיזה ומרתיחה.

להמשיך לקרוא תעודות זהות בצימרים וואנדליזם

אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח

כאשר מסתכלים על רשימת הדפדפנים הפופולרים (כלומר, כאלו שיש מקומות בעולם שבהם יש סיכוי למצוא מישהו אקראי ברחוב שמשתמש בדפדפן), הרשימה כוללת לא מעט. כרום, פיירפוקס, אופרה, ספארי, הדפדפן של אנדרואיד, וכמובן, אינטרנט אקספלורר הידוע לשמצה. הסיבה שהוא ידוע לשמצה, למי שרק הצטרף לעולם האינטרנט בחמש השנים האחרונות, הוא שבמשך תקופה מאוד מאוד ארוכה אינטרנט אקספלורר לא התעדכן, אבל היה הדפדפן הכי פופולרי. התוצאה היתה קפאון של עולם ה–Web. בוני אתרים לא היו יכולים לעדכן את קוד האתר למשהו סביר, וגם לא היתה להם סיבה לעשות כן, מכיוון שכל העולם השתמש רק בדפדפן אחד. לכל מי שזוכר את הימים הרעים האלו, עושר הדפדפנים הוא חדשה טובה.

אלא שהסתכלות קצת יותר מעמיקה תראה שהדפדפן עצמו לא משנה. מה שחשוב זה המנוע. מנועי web נפוצים קיימים רק ארבעה: Gecko, עליו רץ פיירפוקס, WebKit, עליו רצים כרום, ספארי והדפדפן של אנדרואיד, Trident, עליו רץ אינטרנט אקספלורר, ו–Presto, עליו רץ אופרה.

אלא שהיום יש אחד פחות. אופרה הכריזה שהם עומדים להעביר את הדפדפן שלהם לרוץ מעל WebKit. המעבר לא יהיה מיידי, אבל המשמעות היא זהה: בשוק יהיה מנוע אחד פחות, ומסת המשתמשים ב–WebKit תגדל עוד.
להמשיך לקרוא אופרה עוברת ל–Webkit: על הומוגניות וקוד פתוח

משמעות הצנזורה

ה–BBC מדווח (הופיע גם בעיתונות בעברית) שזוכה קזחית במדלית זהב בתחרות קליעה בכווית הושמע ההימנון הלא נכון של קזחטן. כלומר, הושמע ההימנון הנכון, אם אתם מבססים את המידע שלכם על המדינה על הסרט „בוראט”.
להמשיך לקרוא משמעות הצנזורה

הבעיה בשיח הפוליטי במדינת ישראל בתרשים פשוט וקריא

שירה גלזרמן יצרה, ועידו קינן פרסם, תרשים זרימה לסמולני (במקור) שמנסה לנהל דיון בפרצופספר. מכיוון שנושא השיח הפנימי בישראל קרוב מאוד לליבי, התחלתי לנסח תשובה, כשהבנתי שאני יכול לעשות תיקון קטן בתרשים, שיבליט את העוול הנוראי (לדעתי) שהוא מכיל. לצורך כך, הוספתי מצב לתרשים הזרימה, וזאת בלי לשנות את מה שהתרשים אומר. למי שתוהה איך זה ייתכן, התשובה היא שלמצב שהוספתי אין חיצים נכנסים, ועל כן ברור שהוא לא משנה את ההנחיות של התרשים.
להמשיך לקרוא הבעיה בשיח הפוליטי במדינת ישראל בתרשים פשוט וקריא

למה לא ראיתם אותי בהפגנה ובאוהלים

לא ראיתם אותי באוהלי המחאה, וגם לא בהפגנה. זה לא בדיוק שאני נגד המחאה, פשוט לא חושב שמועיל להצטרף אליה (זהירות – פוסט ארוך).
להמשיך לקרוא למה לא ראיתם אותי בהפגנה ובאוהלים

גן נעול, לא שביל אליו לא דרך

ארז רונן כותב בבלוג של "חורים ברשת" על כמה שהוא כן נהנה מהגן הסגור של האייפון, עם וידאו של גידי גוב שר את "זה לא כל כך נעים לראות גן סגור". החלטתי שאני מעדיף את רחל המשוררת על פני יהונתן גפן. אולי זה החלק של "עד זוב דם" שמדבר אלי.
להמשיך לקרוא גן נעול, לא שביל אליו לא דרך

ynet: יאללה מכות

רענן בן צור מ-ynet מדווח על אתר (שבזמן כתיבת שורות אלו איננו זמין) שהוקם על ידי מקורביו של טל מור, הדורס של שניאור חשין. הדיווח מדבר על תגובות עתירות קללות וגידופים.
להמשיך לקרוא ynet: יאללה מכות

מי מנהל פרוייקטים חופשיים?

זו תופעה שנתקלתי בה בעבר בגוף ראשון. רם רחום היה צריך לתת הרצאה במועדון הלינוקס החיפאי (חייפוקס), אבל כשהגיע לא היה שם אף אחד מהמארגנים. לזכות מארגני חייפוקס ייאמר שאכן, חלקם, התנצלו. עדיין, היו הרבה תגובות בסגנון של "ואני אפילו לא ידעתי שאני מהמארגנים", או "אני לא מהמארגנים, אבל אני יודע איך לפתוח את החדר ולהשיג את המפתח למקרן". הפוסט הזה מיועד לכל מי שענה כך.
להמשיך לקרוא מי מנהל פרוייקטים חופשיים?