כך נראה מדרון חלקלק

הרבה פעמים, בדרך כלל כאשר מתייחסים להצעת חוק כלשהי, נהוג להשתמש בביטוי "מדרון חלקלק". ביטוי גרפי מאוד, שטוען שבעוד שמטרת החוק היא אולי ראויה, השביל שמוביל אל מטרת החוק נמצא על מדרון חלקלק, ומאוד קשה ללכת בו בלי להתדרדר למחוזות ראויים פחות. לפחות כשאני הלכתי לעשות נפשות לרעיונות טובים בכנסת, הוזהרתי להשתמש בביטוי הזה במשורה. חברי הכנסת לא אוהבים שאומרים להם שאי אפשר לסמוך עליהם.

כן, גם הפוסט הזה הוא על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי.
להמשיך לקרוא כך נראה מדרון חלקלק

על חוק הספאם החדש

אני חייב להודות שבתור מישהו שהוכיח שהוא מסוגל לפנות את הזמן כדי לנסוע לירושלים להשתתף בוועדות של הכנסת, אין לי להלין פה אלא על עצמי. יש בחוק החדש הרבה דברים מצויינים, אבל יש בו גם חורים מטרידים.

למי שלא מעודכן, היום נכנס לתוקפו חוק הספאם החדש. החוק מוציא מחוץ לחוק הרבה מאוד צורות של הטרדות שנהיו יותר מידי נפוצות בעידן המודרני שבו אנחנו חיים. זה כולל הטרדות באימייל, במסרונים, בפקס (שהיה לא חוקי גם עד היום) ובצורה של מכונה שמחייגת אליכם. זה הצד החיובי. איגוד האינטרנט הרים באתר שלו דף מידע על הנושא.

אני אקדים ואומר, בסך הכל אני חושב שהחוק הזה הוא התקדמות לעומת המצב שהיה קיים עד היום. כל הביקורת שלי היא לגבי דברים שהיה צריך לעשות טוב יותר, אבל אני לא רוצה לאפשר לאף אחד לטעון ש"אפילו שחר נגד החוק".
להמשיך לקרוא על חוק הספאם החדש

רצח רבין – לקחים?

הבעיה שאני מנסה להצביע כל כך חמורה בעיני, עד שהבנתי שאני לא יכול לכתוב אותה פה בצורה מפורשת מבלי להפוך לקורבן שלה בעצמי. הנה דעתי לגבי הסיבות לרצח רבין: ההסתה שכולם אוהבים לדבר עליה אולי היתה גורם שתרם משמעותית להחלטה של יגאל עמיר לרצוח, אבל היא עצמה היתה סימפטום לבעיה חמורה יותר – חוסר קבלה הדדית.

האוכלוסיות במדינת ישראל מפולגות מאוד. ערבים ויהודים מגדירים את עצמם באופן מובהק ככאלו. אנשי שמאל ואנשי ימין מגדירים את עצמם באופן מובהק. חרדים לעומת ציונות דתית לעומת חילונים. עולים מרוסיה לעומת עולים מאתיופיה לעומת "ישראלים". כל אוכלוסיה, לא זו בלבד שמגדירה את עצמה כקבוצה שצריכה לדאוג לעצמה, אלא שרואה בקבוצות האחרות "מישהו אחר". במקרים רבים, עצם המחשבה שמישהו ששייך לקבוצה האחרת יהיה, לדוגמא, בשילטון מעבירה חלחלה.
להמשיך לקרוא רצח רבין – לקחים?

במה אנשים מתביישים?

הגארדיאן מביא ראיון מעניין עם טרי פראטצ'ט. קטע רלוונטי מהראיון, בתרגום חופשי. טרי מדבר על האבחון שהוא קיבל לגבי האלצהיימר. בהתחלה הוא מדבר על סרטן:

היתה פעם תופעה, שאנשים היו מתים "לאחר מחלה ממושכת". אף פעם לא הבנתי על מה מדובר. ואז התחוור לי שהם מתכוונים לסרטן, ופתאום אנשים יכולים לדבר על זה

הוא ממשיך להתייחס למחלה שלו:

כשגיליתי (שאני חולה), חשבתי "אני צריך לספר על זה לשמונה או עשרה האנשים שבאמת קרובים אלי". ואז חשבתי: "למה אני מודאג מזה? למה אני שומר את זה בסוד? לא באמת עשיתי משהו לא בסדר!"

להמשיך לקרוא במה אנשים מתביישים?

יהלומים מזוייפיםמלאכותיים

YNet פרסמו כתבה על יהלומים מלאכותיים. הכתבה מאוד מתלהבת ממכונה חדשה שמסוגלת להבדיל בין יהלומים מלאכותיים לבין יהלומים טבעיים. היהלומים מאוד מפחדים להתבלבל, ויש שמרוויחים מזה כסף.
להמשיך לקרוא יהלומים מזוייפיםמלאכותיים

על חוק אי-עישון במסעדות, ועל האכיפה שלו

היה עוד נושא אחד שרציתי להביע בו את דעתי הלא לגמרי קונבנציונלית. לאור כמות התגובות על הפוסט הקודם שלי, שהפתיעה אותי לגמרי, אני כבר לא יודע מה לצפות הפעם, אבל זה משהו שאני חייב להגיד.

דבר ראשון, גילוי נאות. אני לא מעשן. מאוד לא. למעשה, בעוד שיש כמה מידידי ומכרי שרגישים לא פחות ממני לסיגריות, אני גם רגיש לסיגריות לא פחות מהם. בתוך מקום סגור, גם אם מאוורר היטב, סיגריה בודדת (תלוי בסוג הסיגריה ובמצב שלי) יכולה להפריע לי גם ממרחק של יותר ממאה מטר. דבר לא מעצבן אותי יותר מאשר לשבת במקום שמוגדר ל"לא מעשנים" ועדיין לשחות בתוך עשן.

ואחרי שאמרתי את כל זאת, אני חושב שהחוק הנוכחי רחב מידי בצורה מטופשת, למרות שבמידה מסויימת בעלי העסקים הביאו אותו על עצמם.
להמשיך לקרוא על חוק אי-עישון במסעדות, ועל האכיפה שלו

על קוני חפציבה ועל המוכרים

מחר אני עובר דירה לדירה שבניגוד לדירה שבה אני גר כרגע (שנקראת בחיבה "הכוך"), תהיה בבעלותי ובבעלות מ'. תנו לי לספר לכם שלארגן כנס (אתם מגיעים לאוגוסט פינגווין ביום שישי הקרוב, נכון?) באותו שבוע שבו אתה עובר דירה זה לא הדבר הכי קל בעולם.

לפני כמה זמן קיבלתי את העצה היחידה שאתם צריכים בשביל לקנות דירה בראש (יחסית) שקט. אני משתף אותה אתכם. העצה היא:
קחו עורך דין.
לא סתם עורך דין. קחו עורך דין שתחום התמחותו הוא נדל"ן. לא כזה שעושה גם נדל"ן, אלא כזה שזה תחום התמחותו המרכזי. התחום הזה מלא במוקשים שקשה לדעת עליהם אלא אם אתה בעל מקצוע.
אם אפשר, קחו עורך דין עם המלצות. על עורך הדין שאני לקחתי אני ממליץ בחום, אבל אני לא יודע אם מותר לפרסם עורכי דין באינטרנט, גם אם הם לא ממנים את הפרסום. בואו נסכים שאם תפנו אלי באימייל אני אשמח לתת לכם את השם ומספר הטלפון שלו.

ובגלל המודעות הגבוהה שלי לנושא, בהתחלה נשמע לי כל נושא דין והדברים בין בתי המשפט לבין הקונים בפרשת חפציבה קצת מופרך. כל עורך דין אמור לדעת שכאשר קונים דירה לא בנויה חייבים לקבל ערבונות על הכספים ששולמו, וזאת בגלל שלבנק יש עדיפות על הנכסים במקרה של פירוק. אם קונה לא עמד על זכויותיו, עם כל כאב הלב שבעניין, בעיה שלו.

אלא שבעקבות כתבה שפורסמה היום ב-Ynet, אני חושב שקצת שיניתי את דעתי.
להמשיך לקרוא על קוני חפציבה ועל המוכרים

סגנונות תכנות כאמונה דתית

שוב מאמר דיי מחשביסטי.

התגובות על הקטע הקודם שכתבתי, זה לגבי הבאג המתחבא, היו מאירות עיניים. הרשו לי לתת סיכום שלהן:

  • עדי סתו טוען שבכלל לא צריך לעטוף פונקציות מערכת במחלקות. כל דבר שהוא לא גישה ישירה לפונקציות מערכת הוא, לשיטתו, חריגה מגבולות הטעם הטוב.
  • ik, מנגד, בחר לטעון שיש שפות טובות יותר לעשות את מה שאני מחפש, אבל כשהוא נשאל אילו, לא הצלחתי להבין מהתשובה שלו מה הוא מציע. נראה, על פניו, שהוא מציע רובי
  • א.ל., מנגד, טוען שבכלל לא הייתי צריך ללכלך את מרחב השמות הכללי, וכאן הבעיה

חשוב לי להבהיר שאני לא מנסה ללעוג למגיבים בבלוג שלי. נהפוך הוא. כל תגובה היא נכונה באופן ספציפי למקרים מסויימים. מה שלדעתי כל המגיבים הנ"ל, ולמרבה הצער לא רק הם, מפספסים זה את העובדה שלעולם לא תהיה תשובה אחת שנכונה תמיד.
להמשיך לקרוא סגנונות תכנות כאמונה דתית

"לשחק" במחשב

הרבה זמן לא כתבתי, וכשכבר כתבתי אז לא על מחשבים. תקופה עמוסה. אני אפצה אתכם ע"י זה שאכתוב ברצינות מרגיזה על נושא משעשע.

בעקבות כתבה ב-NRG, שבה חוקרת ייצרה בקרי שליטה על משחקי מחשב (בואו נקרא להם joysticks) שעשויים, איך נאמר, מהלבשה תחתונה. הטענה אומרת שאם אפשר לשלב משחקי מחשב עם פעילות זוגית, זה מקל על תופעת "אלמנות הגיימרים".
להמשיך לקרוא "לשחק" במחשב

מודה ועוזב ירוחם

NRG מגלים ששר הקליטה, זאב בוים, שינה את קורות החיים שלו כדי להבהיר שאין לו תואר שני, אלא רק לימודים לתואר שני. זאת בעקבות התפוצצות הפרשה של טרטמן.

ואני אומר, הוא עשה את זה לפני שמישהו אחר עלה על זה.

המטרה האמיתית של העיתונות היא לשפר את איכות השלטון. לא לערוף ראשים. אם בעקבות פרשת טרטמן הסטנדרטים הדיווחיים השתפרו, דיינו. אני לא חושב שבאמת צריך ללכת ולחפש בכח את מי להעיף. יש מספיק מועמדים טבעיים.

שחר