לפני כשבועיים החלפנו לחברה שלי (נקרא לה מ’) את גרסת מערכת ההפעלה מדביאן סיד (unstable) לדביאן סארג’ (Stable). התוצר היה שבוע שלם של תלונות על תוכנות ששינו את מיקומן, את הצורה שבה הן עובדות, ושומרי מסך שהיא אהבה שנעלמו לה.
כהערת אגב אני אציין שכל התלונות האלו באו, בסך הכל, במעבר (אמנם אחורה) בין KDE 3.4 ל-KDE 3.2. לאור החוויות של אחותי עם ויסטה (עשר דקות תמימות של לחפש איך מגדירים תצוגה, מעל יום של חיפושים איך מגדירים לראות סיומות קבצים ללא הצלחה), אני ממש לא מבין את מי שמתעקש להשאר עם מיקרוסופט לאורך גרסאות בגלל ש”זה מה שהוא מכיר”.
בחזרה לנושא הסיפור, חברתי הנ”ל, שאינה חנונית (לפחות בכל מה שקשור למחשבים) התלוננה קשות. ישבתי איתה להסביר למה יש הבדל בין הגרסאות, איך באות גרסאות חדשות של דביאן לעולם, ומהו תפקידו של סיד בכל הסיפור. בין ההסברים על הקפאת פיצ’רים, באגים חוסמים ומועדי שיחרור, הסברים שהיא הבינה לחלוטין, היתה רק נקודה אחת שאיתה היא הסתבכה.
הנקודה היתה מי היה Etch ב”צעצוע של סיפור”?
שחר