קיבלתי לידי את שרביט הניהול פורום “סרטן – לא לבד” של תפוז. אני מנהל אותו ביחד עם המנהלת הקודמת.
השאלה הרלוונטית שצריכה להשאל בשלב הזה היא: אם אני באמת מתגעגע להיות גננת לילדים שרבים אחד עם השני, לא היה אמור להספיק לי עובדת היותי חבר ועד ב”מקור”?
האמת היא שאני חושב שזה תפקיד חשוב, גם אם קשה. הפורום מקבל כל הזמן אנשים שנמצאים לא במיטבם. לחלקם אפשר לתת סטירה וירטואלית, להגיד “זה רק שיער, הוא יגדל חזרה”, ולחכות שירגעו, אבל אחרים נמצאים באמת באמת במצב קשה. לא מאוד נדיר שחבר פורום או קרוב משפחה של חבר פורום הולך לעולמו.
אני מאוד מקווה שאני אצליך לעמוד במשימה.
שחר
בהצלחה.
קריאה של הודעות שם והתגובות שהרבה מהן באמת היו תומכות, עזרו לי כשאחי היה חולה.
בהצלחה.
כל הכבוד ושיהיה בהצלחה.