“השלב הבא” בתוכנה חופשית

למי שמסתכל מהצד, נראה כאילו “קדחת הלינוקס” נרגעה לחלוטין. לפני שלוש שנים, בכנס “Go-Linux” הראשון, הכנס הועבר ממלון הבית של “אנשים ומחשבים” להילטון בגלל שנרשמו יותר מידי אנשים (מעל 1300 איש הגיעו). לינוקס נראה כמו משהו שיכבוש בסערה את השוק, וישנה את פני העולם.

עברו מאז כמעט שלוש שנים, ולכאורה החזון נכשל. בעוד שלינוקס בהחלט עדיין איתנו, הבאז התקשורתי סביבו דעך באופן משמעותי. המערכת לא שינתה את חיינו מהקצה אל הקצה, רוב העולם עדיין משתמש בחלונות. מיקרוסופט היא עדיין מונופול. האם כשלה דרכינו?

דעתי האישית היא שמי שבנה על “לינוקס”, והגדיר את עצמו כ”תומך לינוקס” בהחלט יכול לרשום לעצמו כשלון. באותה המידה, מי שניסה להגיד שיש פה עקרון שהוא יותר גדול מלינוקס – מערכת ההפעלה רואה התקדמויות שהן שקטות (מדובר בקונספט שהוא מסובך מידי מכדי שהעיתונות תוכל להתלהב ממנו), אבל משמעותיות. העקרון שצריך להנחות הוא “תוכנה חופשית”.

ותוכנה חופשית זוכה להתחזקות איטית אבל עקבית לאורך שלוש השנים האחרונות. לפני שלוש שנים נושא דגל התוכנה החופשית היה לינוקס. אנחנו (לצורך העניין, עמותת “המקור” אותה ייצגתי בזמנו בכנס Go-Linux) הצטרפנו לקדחת הלינוקס שפשטה בתקשורת כיוון שלינוקס היא, אכן, תוכנה חופשית.

מאז, לינוקס מצא את מקומו. האם אני רוצה לראות לו מקום יותר מרכזי? בוודאי. האם אני עושה משהו בנידון? לא כל עוד אני מבלה שבוע מכל שבועיים בהתאוששות מטיפולים כימותרפיים. כך או כך, ההתקדמות האמיתית של לינוקס עומדת (ובפועל קוראת) בשוחות, בשקט בשקט. בית ספר פה שמקים מעבדה, תוכנה שם שמלטשת את העברית עוד. עוד תוכנה חופשית שרצה על שתי מערכות ההפעלה שנהיית סטנדרט בחלונות. לינוקס לא יצא מחדר השרתים בבום. הוא יצא צעד אחר צעד.

אבל הסיפור המעניין באמת הוא לא מה שקורה ללינוקס, אלא מה שקורה לתוכנה חופשית. לפני שלוש שנים, הציבור הרחב לא הבחין בהבדל בין “קוד פתוח” לבין “לינוקס”. אחרי מאמר ב-YNet שבחן את OpenOffice, ודיבר על גרסאת החלונות שלו, חצי המטוקבקים אמרו או “נמאס כבר מהלינוקס הזה”, או “האם יש גם גרסה לחלונות”. הציבור הרחב פשוט לא הפנים שיכולה להיות תוכנה חופשית על חלונות.

זהו גם הזמן לתת קרדיט לרפי פוגל, אז עורך של מגזין ב”אנשים ומחשבים”, שבמייל פרטי שאל אותי למה אנחנו לא מדגישים את הנקודה הזו יותר.

בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה מאוד. בעוד שהשימוש בלינוקס כמערכת לשולחן העבודה מדשדש בערך באותה הרמה שהוא היה אז, השימוש במוזילה/פיירפוקס כדפדפן קפץ ממיעוט זניח למעל 10%. מכיוון שהיקף השימוש במאק לא מסביר את ההבדל, אין לנו אלא להניח שמדובר במשתמשי חלונות שעברו לדפדפן החליפי. אופן אופיס, בתורו, מביא אפקט דומה, אף כי כרגע בהיקפים קטנים יותר. כך או כך, הציבור הרחב כבר לא משייך את המילים “קוד פתוח” ל”לינוקס” יותר. מה שיותר חשוב, הוא כבר לא משייך את המילים “קוד פתוח” ל”משהו שרק גיקים יכולים להשתמש בו” יותר. קוד פתוח הפך למשהו שמיוצג, במידה זו או אחרת, כמעט על כל מחשב.

אפילו האוייבת המושבעת ביותר של התוכנה החופשית, חברת מיקרוסופט האימתנית, התחילה לעכל את העובדה שהמודל לא רעוע כמו שהיא טענה בהתחלה. הפרוייקט הראשון של מיקרוסופט שהיא שיחררה כקוד פתוח (ועוד באירוח על SourceForge) היה מלווה בנשימה מופתעת מצד קהילת הקוד הפתוח, והתנצלות רפה מצד מיקרוסופט (לא בחרנו GPL, אנחנו מאזנים את הצורך בכך לעומת הצורך בכך, בלה בלה בלה). היום מיקרוסופט אומרת בפה מלא – קוד פתוח הוא לא איום בשבילנו. לינוקס היא לא יותר מאשר IBM, RedHat ו- Novel שמתחרות בנו. העולם קיבל, מצא את המקום הנכון, וממשיך בדרכו.

אבל האם היא צודקת? האם באמת מכירות לינוקס מתנהגות כמו כל חברה מסחרית שמוכרת תוכנה? במצב כמו שהוא היום, אין ספק שהתשובה היא “כן”.

אבל לדעתי יש פה יותר.

מאז ומעולם שאלת השאלות לגבי קוד פתוח היתה “אבל איך עושים מזה כסף”. אני משוכנע שיש מבין קוראי הבלוג שלי אנשים שיגידו “מה איכפת לנו. שלא ירוויחו”. אני חושב שזו לא תשובה טובה במיוחד. זה נכון שתוכנה חופשית מיוצרת לפעמים בלי שום התערבות של חברה מסחרית, וזה נכון שלא סביר שכל התוכנה חופשית תפותח ללא התערבות של קהילה לא מסחרית. עם כל זה, צריך לזכור שתוכנה צריכה גם תמיכה מסחרית כדי לשרוד. תמיכה מסחרית תגיע (ותשאר) רק אם אפשר יהיה להרוויח מזה כסף.

מה שמביא אותנו לדבר שגרם לי לכתוב את הפוסט הארוך הזה. כבר הרבה זמן שאני טוען שהמודל הפיתוח היציב היחידי לפיתוח תוכנה חופשית יהיה כאשר השוק יהיה בוגר מספיק כדי ששחקנים מסחריים, סביר להניח שמתחרים, יוכלו לשתף פעולה כדי לפתח מוצר שכולם צריכים ביחד, תחת רשיון חופשי. כל מה שאנחנו רואים כרגע (לפתח את המוצר ולמכור את השירות, לפתח את המוצר כחלק משירות גדול יותר) הם שלבים חשובים, וסביר להניח שלא ייעלמו, אבל הם שלבים בדרך.

האם יכול להיות דבר כזה? האם חברות שמתחרות אחת בשניה יוכלו להגיע למצב שבו הן משקיעות ביחד כסף בפיתוח של מוצר שהמתחרה יהנה ממנו אף הוא? לדעתי כן, ועכשיו יש לי אפלו הוכחה.

קבוצה של חברות שמפתחות טלפונים סלולריים הקימו מלכ”ר לצורך שיפור לינוקס (כתבה ב-Yahoo News). הסיבה? כיום מערכות ההפעלה לטלפונים סלולרי נשלטות ע”י שתי שחקניות. מיקרוסופט ו-Symbian. בשוק שהתחרותיות בו שוחקת רווחים לכל השחקנים לדואופול הזה אין אינטרס להוריד מחירים. מה עושים? מייצרים לבד.

לכל חברה בנפרד יותר כלכלי לקנות מאחת משתי הנ”ל על פני לפתח מערכת הפעלה משלה לטלפונים. לכולן ביחד, מצד שני, הרבה יותר כלכלי לפתח לבד על פני לקנות. יוצרים שיתוף פעולה, מייצרים לבד, ובעצם מתחרים בספקים שלך.

האם זה משהו שצריך להטריד את מיקרוסופט? לדעתי כן. החוקים הכלכליים של תחרות מאוד מאוד משתנים במצב כזה.

נכון להיום, כאשר לינגנו מציעה לחברה שאנחנו נותנים לה שירותי רשת להשתמש בלינוקס, יש לחברה שתי אופציות לקניה. או שהם קונים מיקרוסופט, או שהם קונים לינגנו. נכון שאנחנו לא פיתחנו את לינוקס, אבל למנהל הרכש שם זה לא מאוד משנה. כך או כך, מה שהוא מקבל זה משהו קיים. כך או כך, אם הוא ירצה שינויים או תמיכה, או יצטרך לשלם עליה. זה לא שאנחנו אף פעם לא מנצחים בעסקאות כאלו, אבל למיקרוסופט יש פה את יתרון הגודל. זו הסיבה שמיקרוסופט מרשה לעצמה, היום, להתייחס ללינוקס כאל רד האט ונובל שמתחרים בה.

כאשר מנהל ה-IT צריך לפתח לבד, חוקי המשחק מאוד משתנים. אם הוא מפתח לבד, השליטה שלו גדולה יותר. ההשקעה אחרת, ומה שהכי חשוב, זה הוא.

האם מיקרוסופט לא יכולה פשוט להוריד מחירים ולהיות יותר כדאית מפיתוח עצמי? אני לא חושב כך.

בואו נעשה את החשבון. כשמיקרוסופט מפתחת מוצר, היא מחשבת בו את עלויות הפיתוח (כולל משכורות למתכנתים, משרד, וכו’). אחר כך היא לוקחת רווח, מחלקת בכמות המשתמשים הפוטנציאלית, וכך קובעת את מחיר המוצר. ההכנסות שלה מכלל הלקוחות גבוהות, באופן משמעותי, מאשר העלויות של הפיתוח. איך אני יודע? בגלל שאחרת החברה לא היתה רווחית.

כאשר הלקוחות שלך מתאגדים כדי לייצר את אותו המוצר לבד, יש שני רכיבים שנעלמים ממשוואת העלויות. הלקוחות יותר לא צריכים לשלם על המכירות והשיווק, והלקוחות יותר לא צריכים לשלם את הרווח לחברה שפיתחה. נוצר פה מסלול קצר יותר, שבו הלקוחות משלמים ישירות למתכנתים. מול מודל כזה, למיקרוסופט אין סיכוי.

לדעתי, זהו הכיוון שאליו הולך עולם התוכנה החופשית, ומכיוון שהמודל הרבה יותר יעיל מאשר המודלים הקיימים, גם עולם התוכנה בכלל.

כמובן ששינוי כזה דורש שינוי מחשבתי מאוד מהותי בצורה שבה לקוחות חושבים. שינוי כזה לוקח הרבה זמן, ודורש דרכי מעבר. איגודים כמו זה של ייצרני הטלפונים הסלולריים, אבל, הוא הכיוון שלאט לאט יראה לשוק שזה אפשרי, וגם כדאי.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

35 תגובות בנושא ““השלב הבא” בתוכנה חופשית”

  1. יפה כתבת.

    יש לציין שכבר חברות עסקיות כן משקיעות בקוד הפתוח, למשל גוגל, במקום לפתח דפדפן משלה, תורמת כסף לקרן מוזילה, כדי לסייע בפיתוח פיירפוקס, ושרת הדואר הנלווה, כדי לעזור בתחרות מול אקספלורר, שהוא מוצר של מיקרוסופט. הומלצת!

  2. היום אני בתהליכים של בניית מנוע לטפסים כאשר יש לי שני אופציות:
    1) לבנות מנוע בסיסי רק לצרכי, להשאיר אותו פתוח אפילו MIT ולבנות מעליו תוכנה CRM וERP.
    2) לבנות מנוע רציני ולהשאיר את כל הזכויות לקוד אצלי ופתוח את הקוד פר לקוח שמשלם עם חוזה. ובין היתר לבנות CRM וERP מעליו בלי שום קשר.

    2 נראה לי יותר רווחי. אתה מרוויח גם מהתוכנות וגם מהמנוע. אם חברה מתכננת למכור את המנוע שהיא מייצרת אז לא כדאי לפתוח את הקוד. רק אם היא יודעת שאין סיכוי שהיא תעשה את זה לבד אז כדאי.

    שיתוף הפעולה הסמוי בין החברות הוא זה שקובע האם לפתוח או לא. לכן, המוצר צריך להיות מאוד גדול על מנת שחברה תחליט שיש צורך בשיתוף פעולה ורק אז תפתח אותו. לדעתי זאת הסיבה שלא תראה הרבה תוכנות בסדר גודל קטן עד בינוני בשיתוף פעולה.

    1. אני באמת חושב שכל המודלים של תוכנה חופשית, וגם זה נכלל בהם, נהיים יותר רווחיים, לתוכנות יותר ויותר קטנות, ככל שהשוק יותר מבין את עקרון הפעולה.

      היום השוק לא מאוד מבין את העקרון, אז אי אפשר לראות את זה לתוכנות קטנות. בעוד עשרים שנה סביר להניח שאתה, באותו מצב שבו אתה היום, תבין שאין לך סיכוי למכור את המוצר שאתה מייצר, כי הלקוחות שלך יעדיפו לייצר לבד מוצר מתחרה. במצב כזה, מה תעשה?

      שחר

      1. עוד עשרים שנה אם התנאים הסביבתיים ישתנו אני יפתח את הקוד :). כרגע, האסטרטגיה הכי רווחית נראית אחרת. זה התחיל בזה שאני חיפשתי מנוע טפסים חופשי נורמלי לצרכי כתיבת תוכנת CRM מסויימת ולא מצאתי. כשיהיה מתחרה אמיתי אז נדבר. המוצר הכי קרוב שמצאתי הוא GNU Enterprise והוא פשוט ממש אבל ממש לא מתאים וגם לא יציב וגם לפי שיחות שלי איתם, באופן רעיוני לא מתאים. אז עד אז אני יהיה כמו QT?(לא בטוח) אני חושב או חברות אחרות שפתחו את הקוד רק עד מאוחר מאוד בחיי הפיתוח והתוכנה.

  3. כמישהו שנמצא (גם) בצד הלקוח, אני רוצה להדגיש שהבעיה העיקרית של תוכנה חופשית היא העדר אנשי מכירות (בגלל חוסר מודל ברור של רווח). אני רואה המון הצעות של חבילות תוכנה קניניות (כשבדרך כלל יש לאותה מטרה תוכנה חופשית טובה יותר, APACH כבר אמרנו?) וכמעט אין הצעות תוכנה חופשית. המצב טוב קצת יותר במכירת שרות (כלומר התקנה ותמיכה) אולם לא בהרבה. כנראה שהמודל הקינייני (מחיר גבוה לתוכנה ומחיר סביר עד מסובסד לתמיכה) מפריע למכור תמיכה במחיר ריאלי.
    הבעיה השניה היא האחריות – כשמנהל קונה תוכנה/תמיכה דרך ספק (קיניינית או חופשית) הוא מקבל אחריות (יש לו על מי לצעוק / את מי להאשים אם יש תקלה). הדבר אינו תיאורטי – בשנת 1999 (דרך אגב – השנה בה התחלנו את המעבר ל-LINUX) באו רואי החשבון בדרישה לדעת מי "אחראי" להתגוננות בפני באג 2000, תשובה שאנשי המחשוב של החברה הם שמטפלים בדבר לא סיפקה אותם, הם רצו גורם חיצוני (שאפשר לתבוע אותו אם יהיו תקלות). אותו דבר קורא היום בקשר להתאוששות מאסון (DRP). התקנה עצמית של תוכנה חופשית אינה מספקת אחריות !

  4. הניתוח שלך לא טוב.
    כשמייקרוסופט מפתחת משהו, היא מפתחת את זה לשוק ענק, ואז כל הלקוחות מתחלקים עם מייקרוסופט בעלויות הפיתוח.
    בפיתוח עצמי, מספר הלקוחות זעום, ואז המחיר הוא לא באותו סדר גודל בכלל.
    נראה אותך מפתח מערכת הפעלה ב500 שקל.

    1. מערכת הפעלה ב־500 שקל? כלומר: להשקיע כמה שעת עבודה כדי ליצור מערכת הפעלה לפי דרישת הלקוח?

      ההפצה החביבה עלי היא דביין, ולכן אשתמש בה. לפי מיטב נסיוני, אני חושב שתוך כמה שעות אוכל לתת "מוצר" ראשוני עם כמה התאמות חיוניות. מכיוון שאין לי הרבה לקוחות כאילו אני לא יכול לתת כאן הערכה יותר מדוייקת. אני מניח ששחר שמש יוכל.

      שלא לדבר על מערכת ההפעלה שפותחה עבור ממשלת בהוטאן:
      http://linmagazine.co.il/debian/dzongkha-linux-launched-23088

      1. מה שאתה תארת זה התאמה.
        לקחת משהו קיים, ולהשקיע קצת כדי להתאים אותו.
        בכמה שעות, כל ההתאמות שתבצע הן התאמות של קוד קיים, לא תשב ותכתוב דברים חדשים בכמה שעות בשביל לקוח בודד.
        בנוסף, עבור 500 שקל לא תתחייב כלפי הלקוח על תיקוני באגים, ועל שיפורים עתידיים.
        הכוח של מודל הקוד הפתוח הוא שהקוד נתרם חזרה, אם כל חברה תשקיע בפיתוח עצמי, הרבה מאוד אנרגיה תרד לזבל, כי הקוד לא יתרם חזרה.
        חוץ מזה, אתה מדמיין לעצמך את ששון מהמכולת מפתח מערכת ניהול מלאי למכולת?
        נכון שאיגוד של מכולות יכול להרים מספיק כסף כדי לפתח משהו כזה, אבל מכיוון שאין להם מושג בתוכנה, הם יבזבזו הרבה מאוד כסף עד שהם יעלו על הדרך הנכונה.

        1. נכון. מכירה של תוכנת מדף היא גם התאמה. גם החברה שכותבת אותה לא תשב ותכתוב דברים חדשים עבור לקוח בודד. לעומת זאת, ששון כן צריך לצפות לקבל תמיכה ממי שמוכר לו את "מערכת המחשב". כדי שהמחשב יהיה שימושי הוא צריך לכלול גם מערכת מלאי.

          שוב: התאגדות של בעלי המכולות לא נראית לי תנאי ליצירת התוכנה. מספיק שלבעל מכולת אחד יהיה קרוב תוכניתן כדי ליצור מערכת "עובדת מספיק טוב". האינטגרטור שימכור מחשב לבעל המכולת הבא יוכל להשתמש באותה מערכת (עם כמה התאמות קטנות).

          כמובן שאם בעלי המכולות רוצים לפתח תוכנה כזו הם לא יפתחו בעצמם אלא ישכרו תוכניתן. אם יהיה להם שכל הם ידרשו שהתוצרים יהיו תוכנה חופשית, כדי לא להיות תלויים באותו תוכניתן.

    2. שכנעת אותי. ברור שבלתי אפשרי שמישהו שאיננו מיקרוסופט ייצר היום מערכת הפעלה שתמכר בפחות מ-500 שקל. מובן שמערכת הפעלה חופשית בכלל לא באה בחשבון.

      חבל. אם היתה אחת, היה אפשר לקרוא לה, נגיד, "שחרוקס", ואז לעשות בלוג שיקרא "שחרוקס ותוכנה חופשית".

      שחר

      1. וואלה, פרסם איזה הודעה בניוז גרופס.
        אני חושב שראיתי אחת שתתאים, תעתיק אותה ותשנה קצת.
        וברצינות, לינוקס היא מאמץ מרוכז של אלפי מפתחים במשך שנים, והמוטיבציה של הפיתוח לא היתה מסחרית.
        מעטים הגופים העסקים שהתחילו לפתח מערכת הפעלה.
        זה לא איזה משהו שחברה מסחרית (קרא "מכולת") תתחיל בשביל שימוש פנימי. אז נכון, יש פרוייקטים יותר קטנים – אבל למי שלא מתעסק בתוכנה, עקומת הכניסה חדה מדי.

  5. לדעתי המודל שהצגת – לקוחות שמתאגדים יחד כדי לממן פיתוח מוצר, יתאים יותר לפיתוח מוצרי נישה קטנים.
    ראשית כל בגלל בעיית המימון (שציין עמרי) – 50 לקוחות לא יכולים לממן מה ש500,000 לקוחות יכולים.
     
    שנית – גופים גדולים וגם קטנים תמיד ידרשו אחריות ושתהיה להם כתובת לתלונות (וגם את זה ציין אחד המגיבים הקודמים)
     
    והכי גרוע – מייקרוסופט יוצרת את השוק, לא רצה אחריו.
    כלומר – מייקרוסופט , כמו כל מיני יצרנים אחרים – מזהים איזושהי אפשרות לשיווק משהו חדש – משהו שהשוק עדיין לא זיהה כ"צורך" – ומתחילה לעבוד עליו – קודם בגיבושו ואח"כ בשיכנוע כל העולם ואישתו הצולעת שאת זה הם חייבים במחשב שלהם.
     

    1. נכון. התאגדות של מספר גופים יחדיו לפרוייקט תוכנה חופשית משותף הוא אכן תהליך די מורכב: אף חברה לא תסמוך על חברה אחרת. הרבה יותר קל לשכנע "משקיעים" (מפתחים מחברה אחרת שהולכים להשקיע זמן פיתוח הם סוג של משקיעים) כשיש כבר תוכנה חצי עובדת או עובדת.

      לכן הרבה יותר הגיוני שחברה אחת תסייע לפרוייקט תוכנה חופשית קיים שהחלה חברה אחרת. אגב, לא תמיד מדובר על פרוייקט עצמאי שלם. בהרבה מקרים פרוייקטים כאילו הם בעצם הרחבות של תוכנות קיימות שפותחה בעיקרה ע"י חברה אחרת.

      הכתובת לאחריות לא חייבת להיות מפתח התוכנה. היא צריכה להיות מישהו שיכול לספק שרותי תמיכה. במודל התוכנה החופשית זה יכול להיות כל אחד. תמיכה היא שירות נפרד.

  6. נראה לי שיצרני התוכנה החופשית, תמיד ירוצו אחרי העגלה – כלומר אחרי מיקרוסופט ומי שיחליף את מיקרוסופט.
    הם לא מסוגלים ליצור את הפריט שעדיין איש אינו צריך ואח"כ לשווק אותו.
    הם גם מפוזרים מדי מכדי לתת "פייט" טוב למיקרוסופט.
    והכי גרוע, בעצם אין להם שום אינטרס לעשות את זה.
    מה יצא להם אם יותר אנשים ישתמשו בלינוקס?
    בעצם, כלום.
    איש מהם לא יוכל לקנות יאכטה.
    איש מהם גם לא יזכה להכרה חברתית.
    אז למה להם להתאמץ?
     
    ד"א, לצורך העניין, תאר לעצך שהיית יכול להרוויח 300 ש’ על כל אדם שהיית משכנע לעבור ללינוקס, לא היית מתאמץ יותר לשכנע אנשים?
    כרגע, אתה מרוויח רק ממתן תמיכה לגופים יחסית גדולים שעוברים ללינוקס, כך שאין לך שום אינטרס לשכנע את חיים מהמכולת שיתקין על המחשב הביתי שלו  דווקא לינוקס, נכון?

    1. סליחה, לדעתי ההשוואה כאן בעייתית.

      תשים לב שרוב התוכנות של מייקרוסופט הן מה שנקרא תוכנות למשתמש עם GUI מאוד מאוד קפדני באחידותו.

      אין שום דרך בלינוקס לעשות דבר שכזה. הרבה מהגורויים של הקוד הפתוח מדי פעם מודים שאכן UI אחיד קשה לעשות בקוד פתוח במודל השיתוף. רק חברה שעובדת על כל רכיבי הGUI מסוגלת להוציא ממשק אחיד וגם איכותי במקום שהרבה יישויות יימשכו כל אחד לכיוון שלו.

      הכי קרוב לדעתי זה KDE וגם שם יש בעיות כי בכל זאת זאת לא חברת ענק עם הרבה משאבים כמו מיקרוסופט.

      מיהי בעצם מיקרוסופט ללו הGUI שלה. מהם התוכנות שלה ללא הGUI של מיקרוסופט.

      לדעתי זאת הבעיה המרכזית בלינוקס, הGUI ותו לא. לדעתי אבל, אם חברות כמו NOVELL יצליחו להתקדם מאוד ויחליטו להיכנס באופן מחייב לעסקי הGUI, אז יהיה שינוי משמעותי הרבה יותר.

      1. מסתבר שחברות שונות כבר החלו (די מזמן) להשקיע בעיצוב ממשק המשתמש של גנום.

        גם תוכניות KDE שומרות על כללי ממשק אחידים.

        מעבר לכך, פרוייקט דביאן הוא דוגמה טובה לכך שגם פרוייקט מאוד מבוזר (מעל לאלף מפתחים בכל רחבי העולם) יכול לאכוף כללי איכות וממשקים. מי שמביא את התוכנות לצרכן בסופו של דבר הוא ההפצות ולא כותבי התוכנה. וההפצות משנות במקרים רבים גם את העיצוב.


      2. התגובה שלך כוונה אלי?
         
        כי אני ממש לא מבינה שום דבר בתוכנות וכו’, אז לא הבנתי למה אתה מתכוון.

    2. אני אגלה לך סוד קטן. אבל רק בינינו: רוב התוכניתנים בעולם לא יקנו יאכטה.

      את לא שמה לב לכמות הרבה של החדשנות והמקוריות שיש בתוכנות חופשיות. נכון שאין להן מחלקת יחסי ציבור שמהללת כל הישג קטן, אולם בפועל יש גם שם לא מעט תוכניתנים מוכשרים שמצליחים לחשוב על לא מעט רעיונות מקוריים. שלא לדבר על לא מעט רעיונות מהאקדמיה שמגיעים לשם (לדוגמה: http://code.google.com/soc/pgsql/appinfo.html?csaid=34B13296DE039A78 של אחד מהמגיבים כאן)

      עבור ריצ’רד סטולמן תוכנה קניינית אינה מוסרית. אולם עבור אחרים פיתוח תוכנה חופשית הוא פשוט תהליך יותר יעיל. זה עובד, ועובד טוב. אז מה אם מיקרוסופט טונת שזה לא נכון?

      אני רוצה להגיע למצב שמשה מחנות המחשבים השכונתית יבין שאם הוא יתקין לחיים מהמכולת לינוקס על המחשב החדש הוא יוכל לתת לו מוצר יותר טוב באותו מחיר (או מחיר נמוך יותר).

      אגב: אם מותר לשאול באיזו תחום את עוסקת ומתי את מתכננת להרוויח את המליון הראשון. (לא? אז למה להתאמץ?)

      1. כרגע אני עסוקה בשרות צבאי…
         
        אבל, תאר לעצמך שהיו מנסים לבצע מחקר רפואי בצורה כזו – כל פעם שלאיזשהו רופא היה קצת זמן, הוא היה "חוקר" משך שעתיים נושא שנורא מעניין אותו.
        האם מדע הרפואה הייתה מתפתח?
        האם בלי מימון של בתי חולים/אוניברסיטאות/חברות תרופות מישהו היה משיג איזשהו השג בתחום?
        סביר להניח שלא.

        1. את צודקת.

          מתי לאחרונה קראת סקר על כמות הקרינה מטלפונים סלולריים, ועל השפעתה, שלא מומן ע"י חברה סלולרית.

          תהית למה?

          מחקר רפואי זה לא פיתוח תוכנה. העלויות אחרות, הזמן להחזר על ההשקעה אחר ורמת הידע הבסיסי אחרת.

          מצד שני, רוב ההישיגים האמיתיים בתחום הושגו בתקופות שהתקציבים היו הרבה יותר דלים מאשר היום. היום, רוב התרופות החדשות שיוצאות הן מחזור של התרופות הקיימות לצרכי שיווק.

          שחר

          1. א. המחקר הרפואי יקר יותר מפני שהוא נעשה על בני אדם. בדד"כ השלב הראשון (פיתוח המולקולה או המכשיר) אינו יקר יותר מכל תחום אחר. השלב השני (הוכחת אי נזק) והשלישי (הוכחת יעילות) הם יקרים עד מאוד. אשתי מעורבת במחקר של מכשיר חדש ואני רואה חלק מההוצאות האדירות שיש לחברה שפתחה אותו.
            ב. שחר אתה פשוט טועה בענין "מחזור התרופות". נכון שהחברות גם משפרות תרופות קיימות אבל הן גם ממציאות תרופות חדשות. אשתי סיימה את לימודי הרפואה לפני כ-20 שנה ומאז נכנסו לשימוש תרופות חדשות רבות ביניהן: פלואוקסטין (פרוזאק), ארימידקס (לסרטן השד), סילדנאפיל (ויאגרה) וטאדאלאפיל, קופקסון, הורמון גדילה מסונתז, מפלוקווין (נגד מלריה), ולאחרונה – החיסון נגד סרטן צואר הרחם.
            ג. גם שיפור תרופות קיימות הוא חשוב (ולחברת התרופות יקר מאוד – בגלל הצורך לבדוק אותן על מאות נבדקים – בריאים וחולים). התרופות הקיימות היום לדלקת מפרקים, לחץ דם, מחלות לב ועוד הן הרבה יותר טובות מהתרופות שהיו לפני 20 שנה. לדוגמה, החיסון נגד כלבת שניתן היום (ומבוסס במידה רבה על החיסון הראשוני שפיתח לואי פסטר) הוא הרבה פחות כואב מזה שהיה קיים לפנ

        2. מחקר רפואי יקר יותר בכמה סדרי גודל מפיתוח תוכנה או חומרה. גם בפיתוח חומרה העלות העיקרית כיום במקרים רבים היא של כוח אדם (צוותי פיתוח) ואילו במחקר רפואי מחיר החומרים והכלים הנדרשים הוא אסטרונומי.

          כמוכן לא מדובר על פיתוח תוכנה בשעות הפנאי. ברור שצריך איכשהו לממן את הפיתוח. אבל זה לא אומר שמימון הפיתוח צריך לכלול גם את עלות השיווק של אדובי או סימנטק. זה גם לא אומר שהמוצר צריך להיות נעול מפני מי שהזמין אותו (מקבלים מוצר פחות טוב בגלל כל מיני נעילות שהוכנסו לתוכו כדי לאפשר גביית רשיונות. ולא מקבלים אפשרות מלאה לשנות את המוצר או להעביר את המוצר למפתח אחר).

  7. אנו בדור בו תמורות ענק מתרחשות בן רגע ממש. המעבר מתקופת הטרום פלאפון לזו שיש לכל אחד לפחות אחד בכיס ערך כמה? 3 שנים.
    מספר תופעות מקשות על הנחות היסוד שלך:
    Web applications; virtual machines, pocket PC’s
    המכנה המשותף בין כולם: לא משנה כהוא זה למשתמש הקצה איזה מערכת הפעלה ולעניות דעתי אנו בפתח עידן בו מכשיר אינטרנט ללא חשיבות במערכת ההפעלה יהיה מצוי בכיס של כולם – בעיקר הדור הצעיר. ולמי אכפת איזה מערכת הפעלה מפעילה את הטלפון הנייד? כבר לא מפריע לאנשים להחליף ממשק משתמש אם ניתן לחסוך כסף ע"י מעבר לחברה מתחרה. זה אגב מפיל את המחסום בפני שימוש בלינוקס.

    1. לא משנה למשתמש הקצה, אבל מאוד משנה למפתח.

      ולראיה, ההבדל בין טלפונים סלולריים לבין Pocket PC הם טריויאלים עד לא קיימים, ובכל זאת אתה רואה שהייצרנים מעדיפים לפתח את לינוקס בעצמם על פני לקנות CE.

      שחר

      1. אז אדרבא. נראה שאנו מסכימים זה עם זה. אם למשתמש הסופי לא אכפת אם יצרן ה-GUI קוראים לו מיקרוסופט או לא ואם למפתח נוח לפתח בלינוקס, אז אנו בפני קפיצת מדרגה בעולם הקוד הפתוח.
        קבל ממני בהזדמנות זו איחולי רפואה שלמה שתשוב במהרה לאיתנך בגוף ובנפש ואף תגדיל כוח העשיה שלך במלאכה הברוכה שאתה עושה לטובת קהילת הקוד הפתוח בארץ הגדלה וצומחת.
        יצחק

  8. הבעיה בלינוקס היא אחרת. עם כל מלחמות ההפצות והקבוצות הסנוביות (אלו שאומרים יותר מדי RTFM) יצא שלינוקס היא לא פשוטה מספיק לשימוש.
    אתה לא יודע איזו הפצה להתקין (יש 4000 השוואות ביניהן וזה רק מבלבל), אתה לא יודע איך (משתמש פשוט לא יודע אם הוא רוצה x64 או לא) , אתה לא יודע אילו תוכנות להתקין (משתמש גם לא יודע מה זה RPM ולא צריך להניח שהוא יודע) וגם כשאתה מתקין אתה לפעמים צריך להקליד פקודות, שזה נורא נוח וגמיש אבל המשתמש החדש לא יודע איזו פקודה להקליד וזה מרתיע אותו.

    נכון, יש הפצות והתקנות שעוקפות את זה אבל קשה להבין איזו מהן פשוטה מספיק וכו’.
    (גם לי, ואני עבדתי עם יוניקס ולינוקס, אם כי לא עבדתי איתן בבית הרבה)
    מה שצריך זה שבכל האתרים הרלוונטיים יהיה כתוב "הנה. תקליקו פה והכל יהיה בסדר" – בלי שום הכרח לRTFM. הם לא יקראו.
    היחס בין האתרים הפשוטים למסובכים שנתקלתי בהם ממש לא היה מספק, זה המכשול הרציני.

    ובקשר לחברות גדולות? גם שם, אם התוכניתן לא ספץ לינוקס הוא יתקל בפערי ידע שמערכת ההפעלה לא תדע לגשר עליהם, לעומת חלונות. "אז למה שנסתבך עם זה? נתקין חלונות וזהו&quo

    1. דבר ראשון, הפוסט שלי הוא לגבי תוכנה חופשית, ואיך יבוא הכסף לפתח אותה. הוא בעצם לא קשור ללינוקס.

      לעצם התגובה שלך, אני ממש, אבל ממש, לא מסכים איתך.

      זה נכון שעשור של מונופול מיקרוסופטי הרגיל אותנו שבחירה זה רע, וזה נכון שאנשים newbies מגיעים ורוצים משהו שעובד ולא יותר מזה, אבל התוצאה האמיתית של זה היא ש-newbies לא זזים מהחלונות שלהם.

      בכל ההפצות המודרניות (למעט Slackware ו-Gentoo) ההתקנה מנקי בד"כ קלה יותר מאשר התקנה נקיה של Windows XP, וגם משאירה אותך בסוף עם יותר פונקציונליות. לכל ההפצות שמיועדות למשתמשים פשוטים כלי הניהול הגרפיים הם חלק מההתקנה הבסיסית של המערכת (ואפילו לאלו שלא, כמו דביאן, קיימים כלים גרפיים).

      אני נמצא בפורום לינוקס של תפוז, כמו גם על Linux-IL האליטיסטית, ועברו כבר שנים מאז שראיתי מישהו עונה ב-RTFM לאקוני. הכי קרוב שראיתי זה מישהו ששואל "איך עושים משהו", ומקבל הפניה למדריך (בעברית) באתר של הפינגווין.

      בקיצור, אנא בססי את דבריך.

      שחר

סגור לתגובות.