על אנטנת המריבה, ואנטנות סלולריות בכלל

את הקטע הבא שלחתי ל-NRG כאשר עוד היה רלוונטי. הוחלט לא לפרסם אותו שם, אז אתם נהנים מהשיירים פה. קבלו את התנצלותי שהוא קצת ישן (25 ביולי).

לפני כמה ימים עברתי ליד ההפגנה נגד האנטנה הסלולרית שעוד לא הורידו בגבעתיים/רמת גן. לא, אני לא עובד בחברת סלולר. את האינטרסים הכלכליים שלי כל אחד יכול לקרוא בתיבה למעלה מימין לכתבה. כמו כן, אני לא מומחה לקרינה סלולרית. מה שכן, אני מבין קצת פיסיקה. לדעתי, ההיסטריה נגד נושא הקרינה עושה יותר נזק מאשר תועלת. לפני שאני מסביר למה, אבל, בואו ניתן כמה מושגי יסוד.

דבר ראשון, מדובר פה בקרינה אלקטרו מגנטית. אותה אחת שאינשטיין הגדיר כ”גם גל וגם חלקיקים”. קרינה כזו נמדדת בשני מדדים מעניינים. בגלל האופי הדו-ערכי של הקרינה, לכל אחד משני המדדים הנ”ל יש כמה שמות.

המאפיין הראשון, ובד”כ החשוב יותר, נקרא תדר הקרינה, אורך הגל שלה, או האנרגיה של כל פוטון (תלוי באיזה ייצוג משתמשים). העלאה של תדר הקרינה = קיצור אורך הגל = העלאת האנרגיה של כל פוטון. כדי למנוע בילבול, נתייחס אל המדד כאורך הגל. שוב, אורך גל קצר יותר = אנרגיה לפוטון גבוהה יותר. המאפיין השני הוא עוצמת הקרינה. זו נמדדת במספר הפוטונים היוצאים (ייצוג חלקיקי) או במשרעת הגל. אנחנו נקרא לזה פשוט “עוצמת הקרינה”. כדי שיהיה ברור, לא ניתן להשוות עוצמות קרינה של קרינות באורכי גל מאוד שונים. ההשפעה של תחומי אורכי גל על הגוף כל כך שונה, שאין שום משמעות להשוות עוצמות.

כדי להבין עד כמה שונה ההשפעה, כמו גם לנסות להמחיש את המושג “קרינה אלקטרו מגנטית”, בואו ניתן כמה טווחים. הטווח הראשון נקרא “אור נראה”. הוא מכיל את כל צבעי הקשת, החל מאדום באורכי הגל הארוכים יותר, ועד לסגול באורכי הגל הקצרים יותר. מכיוון ששאלת האנרגיה היא השאלה החשובה בד”כ, מכונה האדום תחתית הטווח (אורכי גל ארוכים = אנרגיה נמוכה) והסגול ראש הטווח. כל האור הנראה נמצא באיזור כמה מאות מיליארדית (אחת חלקי מיליארד) המטר. כרגיל, וויקיפידיה נותנת פירוט רב יותר.

מעל האור הנראה (אורכי גל נמוכים יותר), או מעל הסגול שנמצא בראש האור הנראה, נמצא את האור העל סגול. זה מתחלק לשני תחומים – על סגול קרוב ועל סגול רחוק. לפחות עד לאחרונה, מדענים היו תמימי דעים שרק החל מעל סגול רחוק יש לכל פוטון מספיק אנרגיה כדי לגרום לשינויים גנטיים. קרינה בטווח הזה נקראת “קרינה מיננת”, והיא הגורמת לסרטן. מעל האור העל סגול נמצא גם את קרני הרנטגן וקרני הגמא. אילו קרינות שמסוכנות לבני אדם כמעט ללא התחשבות בעוצמת הקרינה.

כאשר פונים מהאור הנראה כלפי מטה, אל אורכי הגל הארוכים יותר, אנחנו פוגשים ראשית את הקרינה התת אדומה. בהמשך אנו רואים את גלי המיקרו (אורכי גל של מילימטרים) ואת גלי הרדיו (אורכי גל של עשרות סנטימטר ובעיקרון עד אורכי גל של קילומטרים, אבל אלו תדרים פחות שימושיים).

האם הקרינה מסוכנת? קרינה באורכי הגל הקצרים מאוד, בתחום העל סגול והקצרים יותר, בוודאות מסוכנת. כל פוטון מגיע עם כמות מאוד גדולה של אנרגיה, ויכול לייצר שינויים במולקולות בהן הוא פוגע. שינויים אלו יכולים לגרום לשריפה של העור, ואף לשינוי של מבנה ה-DNA של תא, מה שעלול לגרום לסרטן. מה עם אורכי הגל האחרים, אבל? התשובה אינה חד משמעית. קרני מיקרו, למשל, בעוד שאינן יכולות לגרום לסרטן, בהחלט יכולות לגרום לבישול ולהתחממות של חלקים בגוף, בדיוק באופן שהן פועלות על האוכל. מחקרים לגבי הנזקים של קרני UHF (אורכי גל של חצי מטר עד מטר), היא הקרינה שמפיקים הטלפונים הסלולרים, אינם חד משמעיים. בעוד שדי ברור שאין סכנה לסרטן מהקרינה הזו, לא ברור מה עם נזקים אחרים. רוב המחקרים מראים שהקרינה לא מזיקה, אבל רוב המחקרים ממומנים ע”י חברות הסלולר. רוב המחקרים הבלתי תלויים מראים שהקרינה כן מזיקה, אבל אין תקציב למחקרים מקיפים (נחשו מאיפה מגיעים התקציבים בד”כ). התנהגות שפוייה, לכן, היא להניח שגם אם לא ידוע על נזק, אנחנו רוצים להקטין למינימום את כמות הקרינה שאנחנו נחשפים אליה.

עוצמת קרינה אלקטרו מגנטית פוחתת ביחס של ריבוע המרחק. בעברית, אם התרחקתם פי שתיים מאנטנה, הורדתם את כמות הקרינה פי ארבע. אם במקום אורכי גל של חצי מטר ניקח אורכי גל של מיליארדית המטר (מיליונית המילימטר), ל”אנטנה” שלנו נוכל לקרוא “פנס”. עכשיו שאלה בהנדסה – אם אתם רוצים להאיר כביש, כך שכל הכביש יהיה מואר מצד אחד (תהיה קליטה), אבל אף איזור בכביש לא יהיה מואר כל כך שהנהג יסונוור מצד שני (אף אחד לא יספוג יותר מידי קרינה), איך הייתם ממקמים את הפנסים? סביר להניח שלא הייתם דורשים להרחיק מכם פנסים. סביר להניח שהייתם מבינים שאם אתם מבקשים להציב פנס שיהיה מאוד רחוק מכם, אבל שעדיין יאיר לכם את הרחוב, הוא היה צריך להאיר כל כך חזק שמי שעומד קרוב אליו יכול, כמעט, להשתזף. סביר להניח שהייתם מעדיפים פנס קרוב אליכם, אבל שמאיר יחסית חלש. הייתם מעדיפים אפילו עוד יותר הרבה פנסים לאורך אותו הרחוב, שכל אחד מאיר ממש חלש. למעשה, ככל שתשימו יותר פנסים לאורך הרחוב, כך תקטן העוצמה של כל אחד מהפנסים, וכמות האור המקסימלית תהיה יותר נמוכה.

הבעיה עם המפגינים נגד האנטנה בגבעתיים זה שהם לא מבינים שהרחקת האנטנה רק מגדילה את עוצמת הקרינה שהאנטנה פולטת. אילו יכלו חברות הסלולר לשים אנטנה על כל קבוצת בתים, הרי שעוצמת הקרינה שכל אנטנה היתה פולטת היתה יורדת פלאים, וממילא עוצמת הקרינה שכל אחד סופג היתה יורדת. במקום להלחם באנטנות הבודדות, אני מציע להעביר חוק שמגדיר עוצמות שידור מקסימליות לכל אנטנה, על פי מרחקה מאיזור יישוב. במקביל, להסיר, כמעט לחלוטין, את ההגבלות מחברות הסלולר על מיקום האנטנות עצמן. הגישה הזו תקטין את כמות הקרינה שכל אחד מאיתנו נחשף לה, ובכך תביא לשירות אמיתי של המטרה.

שחר

נ.ב. מאוחר
היום, חודש וחצי לאחר שכתבתי דברים אלו, (ואחרי שיצא לי לעבור באותו המקום ולראות מנוף מוריד גם את האנטנה השניה), אני לא בטוח שחברות הסלולר באמת יקטינו את עוצמת הקרינה אם יהיו להן יותר אנטנות בשטח. אני כן, עדיין, חושב שאם נגביל לא את מיקום האנטנות אלא את עוצמתן, לכולנו יהיה טוב יותר.

ש.