יום: 3 בספטמבר 2005

היום ניצלנו את מבצע “מסעדות היוקרה” של מעריב. הרעיון הוא כזה: כל יום
מודפסים במעריב, כחלק מהעיתון, שוברים. עם השוברים האלו אפשר ללכת לאכול
בכמות לא קטנה של “מסעדות יוקרה” בעלות קבועה של 79 שקלים (מנה ראשונה,
עיקרית וקינוח). אנחנו הלכנו ל-White Hall בהרצליה פיתוח.

אז ככה:

לגבי המסעדות – מדובר, על פי מיטב הבנתי, בתרגיל שיווקי. אני הייתי שמח
לראות שם מסעדות יוקרה אמיתיות. מה שהיה שם בפועל זה מסעדות “היי טק”,
שבהן הארוחה לא מאוד שונה במחיר שלה. בסך הכל, נראה היה שהחסכון על הארוחה
לעומת התפריט הרגיל היה של לא יותר מ-30 שקלים. לאור זה שהתפריט המוזל היה
תפריט אחר, כנראה שהחסכון האמיתי, אם בכלל קיים, קרוב יותר ל-10 שקלים.

מצד שני, לגבי מעריב – הם מדפיסים את השוברים בדפים הפנימיים, בכל פעם
בעמוד אחר. אני לא בטוח, אבל, מה זה עוזר להם. לי יש כרגע מינוי על ידיעות
אחרונות (לא באשמתי – הוא של חברה שלי), והקניה ברגע האחרון של זוג עיתוני
מעריב לא באמת גרמה לנו לעבור גם עליהם. מכיוון שמעריב לא באמת מרוויחים
כסף מהתשלום על העיתון עצמו (הכסף מהעיתון מכסה אך ורק את עלויות ההפצה,
והרווחים של העיתון הם מפירסום), הרי שאני לא מבין מה הם הרוויחו.

בקיצור, מבצע קצת מיותר, ואפשר פשוט ללכת להנות מהמסעדות בלי תירוץ של מבצע של מעריב. זה אקט פירסומי סטנדרטי למידי.

שחר

לא מזמן, לינגנו עברה למשרד חדש בעיר הגדולה (תל אביב). האתר לא מעודכן כרגע, מכיוון שאין איך לקבל שם דואר.

כשבאנו לחתום על חוזה השכירות, היינו צריכים למלא את סעיף “מטרת העסק”.
טיפ קטן שקיבלנו היה “בתי תוכנה מקבלים הנחה של 50% בארנונה”. ועכשיו רק
נשאר לענות על השאלה:

האם לינגנו היא בית תוכנה?

ההגדרות של עיריית תל אביב היו “עסק שתחום עיסוקו המרכזי הוא ייצירת
תוכנה”. למרבה החסד לא היו שם התיחסויות לשאלות כמו “מי יכול להשתמש”,
“מכירה” ועוד דברים שהיו שמים אותנו במצב מאוד בעייתי. ואז נשאלה השאלה:
האם מה שאנחנו עושים עשוי להחשב כייצירת תוכנה? אחרי שהחלתנו שבהחלט אפשר
להחשיב את התוכנה שאנחנו כותבים בשביל לקוחות, כתבנו שאנחנו בית תוכנה.
כפי שניסח זאת עורך הדין שלי – תמיד אפשר לטעון לתום לב.

מסתבר שעיריית תל אביב החליטה לחסוך לנו את שיקול תום הלב – הגיעה ביקורת.
כנראה שזו לא נועדה להיות ביקורת פתע, מכיוון שקיבלנו מכתב שאומר שביקורת
אמורה להגיע. זה שקיבלנו את המכתב רק שלושה ימים אחרי שהביקורת כבר היתה
לא אמור לשנות כלום, נכון?

לפני הכל, מילה טובה. המבקר באמת עשה רושם של מישהו שמבין מה זו תוכנה, איך מפתחים אותה, וכו’.

למרות זאת, ויותר סביר שבגלל זה, הוא יצא מאוד מאוד מבולבל.

התחלתי בלהסביר לו מה זו תוכנה חופשית. הוא אכן הצליח לשאול את כל השאלות
הנכונות (“איך מקבלים על זה כסף” וכו’). הסברתי לו את מה שהחברה עושה. את
הבילבול על פניו הייתי צריך לצלם .

הוא ביקש תוכנות שכתבנו. הדפסתי לו קישורים לחלק מהתוכנות שמופיעות בקישורים פה מצד שמאל. הוא יצא, אמר שהוא יכתוב את הדו”ח.

שורה תחתונה – עיריית תל אביב החליטה שמה שאנחנו עושים מספיק דומה
ל”ייצירת תוכנה” כדי להיות זכאים להנחה בארנונה. Hurray! עדיין, ברור
שהגופים הבירוקרטיים לא כל כך בנויים להתמודד עם הצורה המאוד שונה שבה
תוכנה חופשית באה לעולם.

שחר