סיכום חופשה ושתי שאלות בפיסיקה

בפעם הראשונה מזה כשלוש שנים, יצאתי לחופשה.

לא כמה ימים שניצלתי מכיוון שממילא הייתי באיזור, לא יום שלם שבו עשיתי רק סידורים ובכלל לא עבודה. סתם, ללכת לשלושה ימים שבהם (כמעט) לא הדלקתי מחשב, בכלל לא נגעתי באינטרנט, והתנתקתי (כמעט) לחלוטין.

הרקע הוא שחברה שלי החליטה להפתיע אותי לרגל שנה שאנחנו חברים. אם נוסיף לזה את העובדה שהיא קיבלה קופונים לצימרים, הרעיון היה מושלם. שתי בעיות קטנות:
1. הקופונים הם לאמצע שבוע בלבד.
2. אני עובד כמו מטורף.

אחרי הרבה התלבטויות, היא החליטה לשאול אותי מתי אני יכול לצאת לנופש. כל השאר נשאר הפתעה. למעשה, עד שהיינו באוטו בדרך לשם התעקשתי לא לדעת לאן אנחנו נוסעים.

המקום נמצא בישוב ברמת הגולן בשם “חד-נס”. היישוב מלא בצימרים (יש שלט בכניסה עם רשימה של כולם, ונראה שאין אפילו בית אחד שלא משכיר משהו). אנחנו הלכנו לצימרים שמושכרים ע”י רונית פרנקל. יש להם ביקתות ומערות. אנחנו הלכנו לבקתה. המקום מאוד יפה, והביקתה מאובזרת כך שניתן לראות שמישהו רצה שיהיה לכם טוב. יש שם מטבח שלם ומאובזר (הסיבה שלקחנו ביקתה ולא מערה) ומקרר.

מצב חופי הכנרת גרוע בדיוק כפי שהכתבות בעיתון אומרות. על אף המלצות של אנשים שאמורים להכיר את האיזור, לא הצלחנו למצוא חוף רחצה שאפשר להכנס אליו בעלות סבירה (רצינו לשבת שם שעה אחת, ולשלם 70 שקלים על שעה נשמע לי לא סביר).

כל מי ששלח לי אימייל ולא קיבל תשובה – אנא שילחו שוב. אני לא סומך על עצמי שהצלחתי למיין את כארבעת האלפים האימיילים שקוטלגו כדואר זבל נכון. אם זה היה חשוב, אנא שילחו אותו בשנית.

לסיום, שתי חידות פיסיקה, שתיהן נוגעות לערסלים. אלו לא בדיוק “חידות” בגלל שאני לא לחלוטין סגור בעצמי לגבי מהי התשובה הנכונה.

הראשונה נובעת מניסוי אמיתי, ושואלת לגבי הפירוש שלו. נניח שאתם שוכבים על ערסל זוגי. הערסל רחב מאוד, ואין חבל שקשור לעץ סמוך. למעשה, אין לכם שום דרך לגעת בשום דבר שאינו נמצא בתוך הערסל עצמו.

אם תרימו ברך אחת, ותניעו אותה ימינה ושמאלה בקצב הנכון, הערסל יתחיל להתנדנד, ואף יצבור מנעד לא קטן בכלל. עם שני אנשים לא קלי משקל בכלל על הערסל וברך אחת הצלחתי לנדנד אותו עד ששמעתם את הקשר בחבלים מתהדק.

והשאלה היא: למה? בעיקרון, תנועת הרגל הינה במאה אחוזים הפעלת כוח בתוך מערכת הערסל+היושבים עליו. לכאורה, עם הנעת הרגל ימינה, אמור הערסל לנוע שמאלה, ולהעצר עם עצירת הרגל. הנעת הרגל מזיזה את מרכז הכובד, אבל לא אמורה לשנות את מיקום הגוף המורחב ערסל+שני אנשים ביחס לשאר העולם.

יש לי חשדות מסויימים לגבי שאלת צורת תנועת הרגל. אני, כמובן, הרמתי רק ברך, מה שאומר שתנועת הרגל היתה מעגלית. במילים אחרות, יכול להיות שניצלתי המרה של תנועה אופקית ולתנועה אנכית, ובכך המרתי כוח של כדור הארץ על המערכת לכוח אופקי.

השאלה השניה היא יותר תיאורתית, ולא הצלחתי להגיע למסקנה לגבי האם היא עובדת במציאות.

בערסל ישיבה יש תנועות התנדנדות (קדימה אחורה, ימינה שמאלה), אבל יש גם תנועה סיבובית (להסתובב ימינה ואז חזרה). אם תרחיקו את הרגליים מהגוף אתם מגדילים את האינרציה של המערכת.

אם תסובבו את הערסל (עם הרגליים) ימינה מעט, ואז תרחיקו את הרגליים מהגוף, הערסל יתחיל להסתובב שמאלה. בדיוק כשהערסל עובר את נקודת האפס, תמשכו את הרגליים פנימה. הערסל אמור להאיץ. השאלה היא, האם הוא יסיים את תנועתו בסיבוב גדול יותר מזה שהתחיל בה? במילים אחרות, אם איך שיסיים את תנועתו שמאלה תושיטו את רגליכם קדימה שוב, האם תוסיפו לו אנרגיה לתנועה שלו? מהנסיונות שאני עשיתי לא הצלחתי להגיע לתשובה חד משמעית בשאלה הזו. דעת הציבור תתקבל בברכה.

לסיום, הערה. יום לפני שיצאתי לחופש כתבתי פה פוסט על הקונספציות האפשריות שלנו (אנשי התוכנה החופשית). התפתחו כמה דיונים מאוד מעניינים, אבל עקב החופשה נאלצתי לנטוש אותם. אני אנסה לשוב ולענות על חלקם, אבל התנצלותי שלוחה לכל מי שאמר דברים ולא עניתי עליהם.

אני חייב להודות שעל אף אמונתו של רותם בחוסנה של ויסטה, אני מקבל הרגשה לא נעימה מהתיאורים שלו. המערכת נשמעת לי כמו עשרות מערכות אבטחה שראיתי בעבר. התהליך נראה בערך כך. מתחילים מקונספט קטן וחמוד. עם הזמן, המציאות מראה שהקונספט החמוד לא מכסה מספיק מהמקרים. מתחיל מרוץ שבו כל פעם שצצה בעיה שהקונספט הבסיסי לא עונה עליה, מוסיפים עוד פתרון ספציפי לבעיה שצצה (patch, בעגה מקצועית). התוצר הסופי הוא טכנולוגיה בסיסית שאף אחד כבר לא זוכר איך היא עובדת או מה היתה פעם אמורה לעשות, ועוד עשרות מקרים ותגובות ספציפיים למטרות מסויימות.

האם זה עושה את העבודה? יכול להיות, בסופו של דבר. אני, באופן אישי, מאוד לא אוהב תיכנונים שבנויים על דברים כאלו. יש כמה מוצרים שהרבה אנשים מוכנים להשבע ביעילותם שבנויים על פי התיכנון הזה ממש.

באותו האופן אני לא חושב שמכלול הבעיות של שועל האש בזמן האחרון הוא אינדיקציה לזה שהוא בטוח כמו IE הידוע לשמצה, ושרק אנונימיותו הגנה עליו עד כה. זה נכון שאנונימיות מאפשר לבעיות לא לעלות, ושעם עליתו של שוע”ש גם מתגלות בעיות חדשות, אבל מבנה נכון מבחינה פנימית יגרום לכך שגל הבעיות בשועל ייגמר (ובקרוב), ואז אכן יהיה לנו ביד דפדפן בטוח יותר. מנגד, גל הבעיות באקספלורר נמשך ללא לאות כבר כמה שנים טובות. כמובן שתמיד ייתכן שאני לא מכיר מספיק את השועל, ושאכן הם ויתרו על אבטחה לטובת דברים אחרים, ואז אכן מגיע לו כל פירסומת שלילית שהוא מקבל.

כמו שאמרתי לרותם בתגובות, כל הדברים שהוא ציין שיהיו בויסטה, שמטרתם לפתור את הבעיות הבסיסיות, בעצם קיימים כבר היום בלינוקס. הם לא בשימוש ניכר מכיוון שמבנה המערכת לא מצריך אותם על תקן של עזרה ראשונה, אלא רק לצורך מיקרים קיצוניים. לצורך הדוגמא, UnionFS, שמאפשר למשתמש “לשנות” קבצים שאין לו הרשאה אליהם, משמשת את knoppix כדי לאפשר למנהל לשנות את מערכת הקבצים, על אף שזו יושבת בעצם על CD שהוא לקריאה בלבד. בצורה שוטפת אין שום צורך במערכת הזו.

או, במילים אחרות, לצערי הדיון של הפוסט ההוא נקטע לפני שאני, באופן אישי, מיציתי ממנו את כל מה שאפשר היה.

שחר

Bear