הקרינה האלקטרו מגנטית, הסרטן ואתה

מתוך העובדה שהנושא לא יורד מסדר היום, ובגלל שכמות הבילבול פה ענקית, חשבתי לנסות לתת תמונה של מצב הדברים. יש בציבור הרחב פאניקה בלתי רציונלית, ובחלק מהמקרים בפאניקה הזו מסכנת את בריאותינו.

בואו נתחיל מהמונח “קרינה אלקטרו מגנטית”

כאשר ניתן לייצר מפה של מרחב, ולשאול “איזה כוח יפעל על X אם הוא יהיה בנקודה Y”, כאשר את התשובה מחשבים על X ועל Y בנפרד, קוראים ל-Y “שדה”. לצורך ההבהרה, ניתן לטעון שהגובה של דברים מעל פני הים (אם נתעלם מבניינים) הוא שדה, מכיוון שאם אנחנו יודעים איפה הדברים נמצאים, אנחנו יודעים את גובה פני השטח באותה נקודה מעל פני הים.

באופן דומה, ניתן לדבר על שדה של כוח חשמלי. השדה יספר לנו שאם נשים מטען בוחן בנקודה מסויימת, נקבל עליו כוח מסויים. אם נשים מטען כפול נקבל כוח כפול, אבל אנחנו יכולים לחשב את עוצמת השדה בנפרד משאלת גודל המטען. מכיוון שלכוח יש כיוון, גם לשדה חשמלי יש כיוון. באותו האופן, אנחנו יכולים לדבר על שדה מגנטי. שוב, אם נשים מגנט בוחן בשדה מגנטי, יפעל עליו כוח. מכאן אנחנו מבינים שיש לנו בעולם שדות חשמליים ושדות מגנטיים.

אלא שמסתבר שיש תלות בין השדה החשמלי לבין השדה המגנטי. בפרט, אחד יודע לייצר את השני. הקשר הוא לא ישיר, אלא תלוי בשינוי. כאשר שדה מגנטי משתנה, נוצר כתוצאה מהשינוי שדה חשמלי ולהיפך. על העקרון הזה פועל גנרטור – יש לנו מגנטים שזזים. בגלל שהם זזים, יש שינוי בשדה המגנטי. השינוי הזה גורם לשדה חשמלי שמניע אלקטרונים, ובכך מייצר חשמל.

בפרט, תופעה אחת מעניינת היא שכאשר יש לנו שדה מגנטי שמשנה את כיוונו או את עצמתו בצורה של גל סינוס, הוא מייצר שדה חשמלי שגם הוא משתנה בצורה של גל סינוס. זה בתורו יוצר שדה מגנטי, שוב בצורה של גל סינוס, וחוזר חלילה. במילים אחרות, אם יש לנו שדה חשמלי שמשתנה בצורה של סינוס, הוא ינציח את עצמו. בגלל הצורה שבה המערכת עובדת, השדות אכן ינציחו את עצמם, אבל לא ישארו במקום. שני השדות, הן המגנטי והן החשמלי, יתקדמו במרחב. התוצאה היא שאפשר לטעון שיש לנו גל של שדות חשמליים (אלקטרוניים) ומגנטיים – קרינה אלקטרו מגנטית. הצורה של הגל היא צורה של פונקציית סינוס.

כמו כל פונקציית סינוס, גם פה אפשר לדבר על שלושה מאפיינים. המאפיינים הם היסט (פאזה), משרעת (עוצמה, אמפליטודה) ותדר. מכיוון שאין לנו שום ייחוס, הפאזה לא מעניינת אותנו, ואנחנו נתמקד בעוצמה ובתדר. מכיוון שאנחנו יודעים את מהירות ההתקדמות של הגל (מהירות האור), המונח “תדר”, כלומר כמה עליות וירידות של הסינוס יש בשניה אחת, הוא בר החלפה עם מונח “אורך הגל”, כלומר מה המרחק בין שתי נקודות שנמצאות באותה פאזה. ככל שהתדר יותר גבוה, אורך הגל יותר קצר. אור נראה, למשל, הוא באורך גל של בערך 500THz (כלומר, 500 בליארד תנודות בשניה), או באורך גל של מליארדית המטר.

וכאן נכנסת תורת הקוונטים לסיפור. מסתבר שאותה קרינה אלקטרו מגנטית, כלומר גל, מתנהגת בד”כ כמו גל. גל יודע לעקוף מכשולים, ויודע לבצע התאבכות או להיות גל עומד. את כל התופעות האלו אפשר לראות גם עם אור. בד”כ.

לפעמים, בתנאים מסויימים, האור לא מתנהג כמו גל בכלל. במקום זה, האור מתחיל להתנהג כמו זרם של חלקיקים. זרם של חלקיקים לא עוקף מכשולים, ולא מבצע התאבכות. ההתייחסות הכפולה הזו, של לפעמים חלקית ולפעמים גל, נקראת “הדואליות של האור”, והיא אחת התופעות הראשונות שהתגלתה ע”י אלברט אינשטיין. חלקיקי האור נקראים “פוטונים”.

כאשר אנחנו מנסים להבין את הקשר בין ההסתכלות הגלית על האור לבין ההסתכלות החלקיקית, אנחנו צריכים לבצע המרת יחידות. אין לנו מקבילה לפאזה של האור (בחלקיקים זה לא משנה), המשרעת של הגל מתרגמת למספר החלקיקים שאנחנו מקבלים בשניה (כלומר – שטף החלקיקים), והתדר של הגל מתרגם לאנרגיה של כל חלקיק. בנקודה הזו קרינה אלקטרו מגנטית מאוד שונה מגלים אחרים. בגלי ים, האנרגיה של הגלים נקבעת רק ע”י המשרעת, לא ע”י התדר. במקרה של קרינה אלקטרו מגנטית, הן המשרעת והן התדר קובעים את האנרגיה הכוללת של הקרינה.

מה שמביא אותנו לגוף האדם, ובפרט לסרטן.

אחד הגורמים לסרטן הוא אטומים לא יציבים. אטומים כאלו נוטים לנסות לייצב את עצמם ע”י זה שהם לוקחים את מה שחסר להם מהסביבה. אותה לקיחה מהסביבה נוטה לערער יציבות של דברים אחרים, ואם זה קורה בתוך הגוף שלנו, זה עלול לייצר את אותו שינוי ב-DNA שהופך תא לסרטני. אטום כזה, שיכול לייצר תופעה כזו, הוא יון. יון הוא אטום או מולקולה שבה מספר הפרוטונים (הרכיבים בעלי מטען חיובי) שונה ממספר האלקטרונים (מטען שלילי). זהו מצב שקשה להגיע אליו, מכיוון שכדי להגיע אליו צריך לקחת אלקטרון ולהוציא אותו, כנגד הכוח החשמלי שמושך אותו חזרה אל תוך האטום. כמות האנרגיה הדרושה כדי להוציא אלקטרון מאטום, כלומר כדי ליינן אטום, נקראת “אנרגית הקשר” או “אנרגית היינון” של אטום.

מסתבר שפעולה של פגיעה של קרינה אלקטרו מגנטית באטום היא פעולה שמנותחת ע”י המודל החלקיקי. אנחנו נגיד שפוטון פוגע באלקטרון. מכיוון שמדובר בפגיעה של פוטון יחיד באלקטרון יחיד, כמות הפוטונים הכוללת לא משפיעה על המשוואה. אור יותר חזק לא מגדיל את הסיכוי ליינון של אטום. הדבר היחידי שמשפיע פה הוא האנרגיה של כל פוטון, או התדר של הקרינה.

מסתבר שאם האנרגיה של הפוטון שפגע גדולה מאנרגיית הקשר של האטום, הפוטון מסוגל להעיף את האלקטרון החוצה ולייצר יון. מצד שני, אם האנרגיה של הפוטון לא מספיק גדולה, הוא יעיף את האלקטרון לרמה אנרגטית גבוהה יותר, אבל לא ינתק אותו מהאטום. כתוצאה מכך, כמעט בוודאות, האלקטרון פשוט יירד חזרה לרמה המקורית שלו לפני שפוטון נוסף יספיק לפגוע, ולא ייווצר יון. במילים אחרות, ניתן לחלק את הקרינה האלקטרו מגנטית לשני טווחים, מחולקים על פי התדר שלהם. מתדר מסויים ומעלה מדובר בקרינה מייננת, כלומר קרינה שלכל פוטון בה יש מספיק אנרגיה כדי ליינן אטומים. מאותו גבול ומטה מדובר בקרינה בלתי מייננת, כלומר קרינה שלא משנה מה עוצמתה, לא יווצרו יונים.

לא ידועה לרפואה המודרנית שום סיבה לחשוד בקרינה בלתי מייננת שהיא גורמת לסרטן, ואין גם אף מחקר שמצביע על נתונים מהשטח שישנו את ההנחה הזו. לכל צורך ועניין, קרינה בלתי מייננת אינה גורמת לסרטן!

כדי לעשות סדר בדברים, כדאי אולי לציין אילו קרינות הן מייננות. כאשר אנחנו עוברים מהתדרים הגבוהים יותר (אורכי גל קצרים, אנרגיית פוטון גבוהה) לתדרים הנמוכים, אנחנו רואים את טווחי הקרינה הבאים:
קרני גאמה (נפלטות כחלק מהתפרקויות רדיו-אקטיביות)
קרני X
אור אולטרה סגול

אור אולטרה סגול
אור נראה
אור אינפרה-אדום
קרני מיקרו
תדרי רדיו
גלים ארוכים

חדי העין מבינכם בוודאו שמו לב שהאור האולטרה סגול צויין פעמיים. הסיבה היא שיש לנו שני טווחים של אור אולטרה סגול. UV-A ו-UV-B. הסיבה לזה היא שבאמצע טווח התדרים של האור האולטרה סגול יש איזור שהאטמוספירה שלנו לא שקופה בו. אנחנו לא נוכל “לראות” אור בתדרים האלו בגלל שהאטמוספירה בולעת אותו. קו הגבול בין קרינה מייננת לבין קרינה לא מייננת עובר באיזור האטום. UV-B, קרני X וקרני גאמה הן קרינות מייננות הגורמות לסרטן, כל השאר הן קרינות בלתי מייננות שאינן גורמות לסרטן.

בקטגוריות הקרינות שאינן גורמות לסרטן:
קרני מיקרו (כן, כן, של המיקרו גל)
גלי רדיו (כולל מה שהטלפון הסללולרי מוציא)
קרינה מקווי מתח גבוה (50 הרץ – תדר כל כך נמוך עד שהוא לא נכנס לטבלה הזו)

כל טענה כנגד מי מהנ”ל שהם גורמים לסרטן, עד היום ועל פי מיטב ידיעתי, נתקלה בהפרכה מוחלטת ברגע שנבדקה בצורה מדעית!

האם זה אומר שקרינת מיקרו לא מסוכנת?

בוודאי שלא. כל מה שזה אומר זה שקרינת מיקרו לא גורמת לסרטן. ההתמקדות המוגזמת בסרטן (מגיפת המאה ה-21) גורמת לאנשים להתעלם משיקולים אחרים. בתודעה האנושית, אם זה מסוכן זה מסרטן ולהיפך.

אתם יכולים להכניס את הראש שלכם למיקרו גל ולהפעיל על עוצמה מלאה במשך 10 דקות. זה לא יגרום לכם לסרטן משום סוג שהוא. מה שזה כן יעשה זה יגרום לכם לעוורון כתוצאה מהתחלבנות העין, חימום יתר של המוח, בישול של כל רקמות השריר ובהסתברות מאוד גבוהה מוות. אבל זה לא יגרום לכם לסרטן.

אה, ואל תנסו את זה בבית.

הסיבה שקרינת מיקרו היא דווקא כן מסוכנת היא שהקרינה פועלת בתדר התהודה של המים. במילים אחרות, יש לקרינה יכולת לחמם מים, ובכך להשפיע, אפילו קשות, על תפקוד הגוף.

מה שנכון לגבי קרינת מיקרו, אבל, לא בהכרח נכון לגבי קרינות אחרות. בעקבות הפחד המתמיד מקרינה רדיו-אקטיבית, נוצר רושם שכל קרינה היא מסוכנת. אנשים מפחדים מהקרינה של הטלפון הסלולרי שלהם, אבל לא מפחדים מהקרינה של אור נראה על אף שהקרינה של אור נראה מעבירה אליהם פי 200 אלף יותר אנרגיה עבור אותה עוצמת הקרנה. אנשים מפחדים מה”קרינה” שנובעת משנאים של מתח גבוה, למרות שהקרינה שיוצאת משם קטנה פי 18 מיליון מהאנרגיה שמוציא הטלפון הסלולרי שלכם עבור אותה עוצמת הקרנה (ואל תשכחו שהטלפון הסלולרי שלכם מנסה להקרין החוצה, בעוד שחברת חשמל רוצה לשמור כמה שיותר מהאנרגיה שהיא מעבירה בקווים או אצלה או אצל הלקוחות, לא לאבד אותה על קרינה אלקטרו מגנטית לאורך הדרך).

מה שיותר גרוע זה שבשם הפחד, ברובו הלא ראציונלי, מהקרינה, אנשים עושים דברים שרק מחמירים את כמות הקרינה שהם סופגים. הם מנסים להרחיק מעצמם תאים סלולריים (לפני שלוש שנים כתבתי על למה זה רעיון רע). כמובן שחברות הסלולר לא תורמות. ע”י ההחבאה הרבתית של האנטנות באמצעים לא כשרים וכנראה לא חוקיים, הן מעבירות את המסר שהן, כנראה, יודעות שזה מזיק. סביר להניח שזה לא נכון, אבל הן בהחלט הביאו על עצמן את הפאניקה של האנשים, לפחות ברמתה הנוכחית.

אבל הגוף שבאמת מאכזב אותי הוא משרד הבריאות. בפירסומים שלפחות על פניו נראים פופוליסטים במקרה הטוב, וכסת”חיים במקרה הרע, הם בעצם מלבים את האש. אזהרות גורפות, לא מגובות ולפעמים גם לא מדעיות לא מוסיפות כבוד למשרד, ולא עוזרות לאף אחד אחר.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

22 תגובות בנושא “הקרינה האלקטרו מגנטית, הסרטן ואתה”

  1. עלון של הקמ”ג בנחל שורק אומר בדיוק את מה שאמרת, עם הסתייגות כלפי ילדים שהגולגולת שלהם דקה, ולכן אין מספיק מחקר לקבוע את ההשפעה עליהם, וההמלצה היא שלא לתת לילדים לדבר בסלולארי.
    אתה יכול להתקשר אליהם והם ישלחו לך את העלון.

    מה שחשוב לי להוסיף הוא, שברפואה, (קצת כמו במתמטיקה) לא מספיק לומר “זה לא ייגרום לסרטן כי בתדר הזה אין תופעה של יינון”. אלא יש לבצע ניסויים קליניים ארוכים לוודא שאין סרטן בגלל תופעות אחרות. ומה שהיה כתוב בעלון שלהם והפתיע אותי, הוא שתופעה זו נבדקה כבר בעבר על מפעילים של טלגרף וכו’ שהיו חשופים לקרינה גבוהה יותר, ולא נמצא קשר סיבתי בין קרינה לסרטן.

    אנסה למצוא את העלון ולסרוק אותו.

  2. שכחתי להוסיף, כי למשל קרינה של שמש, שהיא בבירור לא מייננת, היא בבירור גם מסרטנת בעוצמות מסויימות או בחשיפה מסויימת. (למשל, יש שכיחות גבוהה יותר לסרטן העור ביד שנהגי המשאיות היו נוהגים להוציא דרך החלון ולחשוף לשמש שעות ארוכות מאשר ביד השניה, או השיזוף המוגזם שבבירור מגביר את הסיכוי לסרטן).

  3. שכחתי להוסיף כי זכוכית, וספציפית חלונות הרכב, מסננת קרינת UV-B (כמו קרמי ההגנה למיניהם) ולכן שמירת הידיים בתוך הרכב מגנה עליהן מסרטן.

  4. ישנן מולקולות שקולטות אור אולטרה סגול (נדמה לי ש-B) אך האלקטרונים שבהן לא משתחררים אלא מעורערים (מועברים לאורביטאל “גבוה” יותר באותה המולקולה) ולכן ריאקטיביים יותר.
    בחומצות הגרעין שבדנא, בסיסים מסויימים שנמצאים זה ליד זה באותו הגדיל קולטים את האנרגיה הזו ויוצרים קשרים קוולנטיים בינייהם. קשרים אלו משנים את האופן נקראים שני הבסיסים ועליהם נוצרים במהלך שיכפול התא בסיסים חדשים שימצאו בכל תאי הבת של הגדיל המוטאנט.

    אור אולטרה סגול גם אחראי ליצירת חומרים ריאקטיביים שמגיבים עם הבסיסים של הדנא ומשנים על ידי כך את אופן שכפולו.

  5. שיעור מוסבר יפה בפיסיקה, אולי כדאי לך לשקול כיווני קריירה אלטרנטיביים 🙂

    למיטב הבנתי, דיבור בסלולרי מחמם את רקמות המוח שבאזור, ופוגע קלות (זמנית) בתפקוד המוח – כך שלמשל דיבור בסלולרי ברכב לא רק מסיח את הדעת, אלא גם מאיט את ביצועי הנהג וקבלת ההחלטות שלו.

    לגבי סרטן: אני מקווה שאתה צודק. לאנושות, מצד אחד אכן יש נטייה לאחרונה לפאינקה ללא ביסוס (נראה לי שזו המצאה של העשורים האחרונים, עם זאת), ומצד שני יש נטייה לאימוץ מנהגים וטכנולוגיות מבלי להבין אותן עד הסוף ואת השלכותיהם, ע”ע ניקוטין בתחילת המאה. וכמו כן, מצטרפים לזה אינטרסים כלכליים חזקים שטובת הציבור היא הדבר האחרון שמעניין אותה (עד שיש לזה מתרגם לפגיעה כלכלית כמובן).

    האינטרס הכלכלי והמדעי דוחפים קודם כל לרווחים כלכליים והתקדמויות טכנולוגיות וצבאיות – הרבה לפני שכל ההשלכות על הציבור נבדקות במלואן. האדם החושב עדיין לא יודע להסביר המון תופעות ביולוגיות ופיסיקליות, אך עדיין מצליח להמציא המצאות המתבססות על כך תוך כדי הבורות הזו!

    מה שאני יודע הוא שצריך כאן אופוזיציה של הציבור. צריך אנשים שיעלו סברות ורעיונות. ייתכן שהמדע העכשווי לא יכול להוכיח שקרינה בלתי מייננת כן פוגעת באדם, אבל השאלה אם הוא באמת יכול להוכיח שהיא *לא* פוגעת באדם. האם להגיד שעצם הידיעה שקרינה מייננת פוגעת כי היא תולשת אלקטרונים מהד.נ.א. באמת *מוכיחה* שבהכרח אין השלכות בריאותיות לקרינה בלתי-מייננת? הלוגיקה שלך שגויה.

    אורח החיים של האדם השתנה *מהותית*, עד כדי מהפכים רציניים, בעשרים השנים האחרונות. במיוחד עקב האינטרנט והסלולרי. לדעתי הדבר דורש מחקרים פסיכולוגיים וביולוגיים מעמיקים, כדי שנלמד על הסכנות שבשינויים הללו. ברור שאימצנו אותם לפני שאנחנו יודעים עליהם הכל.

    כמו כן, מה שאתה אומר הוא

  6. אתה לא יכול להיות יותר צודק.
    בורות, רופאים חפצי פרסום, ופוליטיקאים פופוליסטים, ו “ירוקים” בעיני עצמם גוברים על השכל הישר.
    זוהי גם הסיבה שלא הוקמה תחנת כח גרעינית בארץ (תחנת כח גרעינית זה הדרך הבטוחה, היעילה, והזולה ביותר להפקת חשמל) ומוקמת תחנה פחמית (שהורגת אנשים בוודאות)

  7. מאיר: תחנת כח גרעינים אולי לא מוקמת עקב הפאניקה בציבור, אבל:
    – ברור לך שתחנה פחמית מוקמת *כנגד* הפאניקה בציבור וכנגד מחאות ארגוני הסביבה. היא מוקמת כי זה הפתרון הכי זול ונוח שיש להם.
    – הפאניקה בציבור תגרום לכך שאם תוקם תחנה גרעינית, היא תוקם בצורה הבטוחה והנכונה. ללא אופוזיציית הציבור היו מזלזלים הרבה יותר בסוגיות הבטיחות ופליטות הקרינה המייננת. ואני מזכיר לך שבמדינתנו האהובה עושים לעתים דברים באופן חפיפניקי, חובבני ומסוכן (“פל קל, גשר המכביה”) ומזלזלים בסביבה.

  8. קרינה של שמש, שהיא בבירור לא מייננת, היא בבירור גם מסרטנת בעוצמות מסויימות או בחשיפה מסויימת.

    בבירור לא מייננת? מאיפה הוצאת את זה?

    השמש פולטת כל תדר שעולה על הדעת. האטמוספירה מסננת הרבה מהם, אבל UV-B בפירוש מגיע מהשמש אלינו.

    אפילו מהדוגמא שנתת אפשר להסיק את זה. זכוכית היא אטומה לקרינה אולטרה סגולה. אם יד שנחשפת לשמש ישירה חוטפת סרטן יותר מאשר יד מאחורי זכוכית, הרי שזו ההוכחה שקרינה מייננת היא דווקא כן הגורם.

    שחר

  9. אורן,

    אלא גם מאיט את ביצועי הנהג וקבלת ההחלטות שלו.

    אבל אותו דבר קורה כשאתה רואה טלויזיה או קורא אימייל בזמן שאתה עובד. אפשר להסביר את התופעה בצורה מלאה ע”י כך שהמוח שלנו, אם להשתמש במונחים מחשביים, מפנה משאבי מעבד לשתי משימות, ומבצע כל אחת מהן פחות טוב.

    אבל השאלה אם הוא באמת יכול להוכיח שהיא *לא* פוגעת באדם.

    אני חושב שהשאלה הרלוונטית בשלב הזה היא “למה דווקא זה?” האם מישהו ישב להוכיח שדיבור עם האשה על ענייני עבודה לא גורם סרטן? אפריורית, יש לנו את אותה סיבה להניח שזה מסרטן כמו שזה מסרטן, ובכל זאת אתה לא רואה המון זועם שקורה לשתיקה בבית המשפחה מטעמי בריאות.

    בלי קשר, כפי שהן אני והן א. ליבוביץ ציינו, הנושא כן נבדק (בגלל הפאניקה), וכן נמצא כבטוח.

    אם להגיד שעצם הידיעה שקרינה מייננת פוגעת כי היא תולשת אלקטרונים מהד.נ.א. באמת *מוכיחה* שבהכרח אין השלכות בריאותיות לקרינה בלתי-מייננת?

    קרא עוד פעם את מה שכתבתי. מה שכתבתי זה שאין סיבה להניח שזה פוגע, ובמחקרים לא נמצא שזה פוגע. הצירוף של השנים הוא הכי קרוב שהמדע יודע להגיע ל”לא פוגע” בכל רגע נתון, ומכאן שהפאניקה בלתי מוצדקת בעליל.

    שחר

  10. שחר, כדאי לציין שאחת הטענות שמעלים בתגובה לאמירה שזו קרינה לא מייננת, היא שאולי הנזק נגרם כתוצאה מחימום רקמות המוח. אבל האפקט נמדד ונמצא שהמוח מתחמם לכל היותר בכעשירית מעלה, וגם זה בתנאים קיצוניים מאד של שימוש בסלולרי. קשה לי להבין מה עשירית מעלה יכולה להשפיע, ביחוד לאור העובדה שבכל קרה טמפרטורת הגוף עולה בעשירית מעלה לעיתים קרובות (שפעת, פעילות גופנית, אוגוסט במישור החוף).

    דרך אגב, כיוצא חיל הקשר עבדתי לא מעט עם משדרים שפועלים באותו תחום תדרים כמו הסלולר, אבל בעוצמות שידור גבוהות בהרבה. המיתוס הבלתי מתפוגג הוא שליוצאי היחידה נולדות רק בנות. יש סיפור דומה בחיל האוויר בהקשר של חשיפה לקרינת מכ”ם, ביחוד אצל טייסי קרב שלכאורה חוטפים הרבה קרינה בין הרגליים כשהם יושבים במרחק של כמטר ממכ”ם המטוס. בכל המחקרים שצה”ל ושאר צבאות העולם ערכו לא מצאו שום סטייה באחוז הבנות הנולדות למי שנחשפו לקרינה אלקטרומגנטית, אבל זה לא מפריע למיתוס לחיות כבר עשרות שנים. אני מוכן להתערב שאם יחקרו היטב את המקורות ההיסטוריים יגלו שחיילי הליגיון הרומאי האמינו שהליכה לכיוון מערב לאחר סופת ברקים (או משהו כזה) גורמת לכך שיוולדו לך רק בנות.

  11. אני מתנצל.
    אני לא מבין בפיסיקה, ומשום מה הבנתי מגוף המאמר שקרינה של אור היא בלתי מייננת, אבל לא הבנתי נכון (“אור יותר חזק לא מגדיל את הסיכוי ליינון של אטום”) ולכן השתמשתי בזה בתור דוגמה למשהו שלא מיינן אבל כן מסרטו. טעיתי.
    דוגמה רלוונטית היא צבעי מאכל מסרטנים, שלא מייננים שום דבר אך בכ”ז מסרטנים (אגב, אני לא בטוח שיודעים למה)

  12. הבנת נכון. קרינה של אור נראה היא בלתי מייננת. הדבר שהנחת לא נכון הוא שהקרינה מהשמש מכילה אור נראה בלבד. רכיב האור הנראה שמגיע מהשמש הוא לא מסרטן. רכיב ה-UV-B שמגיע מהשמש דווקא כן.

    לגבי צבעי מאכל – בפעם האחרונה שבדקתי, צבעי מאכל לא היו קרינה אלקטרו מגנטית, ולכן שאלת ה”מיינן או לא מיינן” היא לא רלוונטית לגביהם. צבעי מאכל יכולים פשוט להכיל ראדיקלים חופשיים או חומרים מסרטנים אחרים, בלי להיות “מייננים”.

    שחר

  13. לגבי צבעי המאכל – זה בדיוק מה שאמרתי. זה שהקרינה לא מייננת לא אומר שהיא לא מסרטנת מבחינות אחרות, ולכן יש לבצע מחקרים להוכחת התיאוריה. למשל צבעי מאכל לא מייננים (כי הם בכלל לא קרינה) ובכ”ז מסרטנים.

  14. בוא ננסה שוב. הפעם בהפשטה.

    אם א’ הוא צהוב, הוא עלול לגרום ל-ב’ כתום, שעלול לגרום ל-ג’, שזה דבר רע. אם א’ אינו צהוב, אין לנו שום סיבה להניח שהוא גורם ל-ב’ כתום, וממילא לא גורם ל-ג’. על כן אנחנו אומרים “תזהרו מ-א’ צהוב, אבל א’ בצבעים אחרים הוא בסדר”.

    אתה בא ואתה אומר “אבל אי אפשר לסמוך על א’ בצבעים אחרים, בגלל שאם אני מכניס ב’ כתום ישירות, עדיין נוצר ג'”. אולי באת להחליש את הטיעון, אבל בעצם חיזקת אותו.

    קרינה מייננת גורמת לחומרים להפוך לפעילים, מה שגורם להם להיות מסרטנים. קרינה לא מייננת לא הופכת חומרים לפעילים, ואין לנו שום סיבה להניח שהיא מסרטנת מסיבות אחרות.

    אתה טוען “למשל צבעי מאכל לא מייננים (כי הם בכלל לא קרינה) ובכ”ז מסרטנים.” צבעי מאכל מכילים ב’ כתום ישירות, הם לא צריכים קרינה מייננת כדי להפוך לפעילים לפעילים, הם כבר פעילים. הם לא משפיעים על הטיעון של סכנות קרינה לא מייננת.

    שחר

  15. Everything is correct here from the science as we know now. Radio freq. causes heat (deep penetration, not just on the surface, like in microwave oven). This is unlike the sun heat, which has mainly shorter wavelength and is absorbed mainly on the surface. You can get sunburn, but it wouldn’t generally fry your brains.

    The danger with radio freq. is that the brain has no nerve endings and wouldn’t tell you it hurts!

    Also we should realize the limits of our science: The effect of different EM frequencies on the the electromagnetic processes within the brain has not been studied too well.

    Lipa

  16. אני חושב שחסר לך קצת מידע ממחקרים עדכניים שגם כרגע אין לי זמן למצוא אבל הכל ברשת.

    יש בעיה עם שדום מגנטיים חזקים – נבדק ונמצע עלייה בשכיחות סרטן ליד קווי מתח גבוהה. לפי דעתי בגלל שיש הרבה כאלה יש גם מובהקות סטטיסטית.
    האמת שאין לכך הסבר מדעי מניח את הדעת, תאוריות וחוקרים יש לאין ספור במכוני המחקר המובילים בעולם (יש גם הרבה מימון לכך כי מדובר בבעיה אמיתית).
    בגלל שהסיבה לא ידועה קשה לכמת מהוא שדה מגנטי חזק וכמה זמן חשיפה גורמת לו להפוך למסוכן אבל אין ספק שיש שם משהו שקשור בקרינה לא מיננת.
    והמלצה אמיתית לא לגור ליד קו מתח גבוהה ולנסות שגם הילדים לא יחיו לידו (בביהס לדוגמא)

    וציטוט מNational Cancer Institute
    http://www.cancer.gov/cancertopics/factsheet/risk/magnetic-fields

    בלי לברור יותר מדי תוצעות חיפוש בגוגול
    http://www.google.com/search?hl=en&client=firefox-a&channel=s&rls=org.mozilla%3Aen-US%3Aofficial&hs=NwQ&q=Dangers+of+Electric+and+Magnetic+fields&btnG=Search

  17. אני אמשיך עם האנלוגיה שלך. אכן, אם אנחנו יודעים בדיוק את הסיבה ל-ג’ שהוא דבר רע, ואנו יודעים ש-ג’ קורה רק מ-א’ כתום, אין שום סיבה לפחד מ-א’ בצבעים אחרים.
    אבל, במקרה של סרטן, לא ברור מה הסיבה להופעת הסרטן, ולכן אנחנו מפחדים מכל דבר חדש יחסית (כמו קרינה, שלא היתה בשימוש הרבה זמן, וכך בעצם נבדקה). אנחנו מפחדים מ-א’ בכל הצבעים בגלל שני דברים, א’ מסרטן בתנאים מסויימים (והסיבה הזו לא רלוונטית לצבעים אחרים של א’), ואנחנו לא יודעים הרבה על הצבעים האחרים של א’, כי הוא ממש חדש.

    אם ניקח לדוגמא תרופות חדשות. מנסים אותם הרבה מאד זמן לפני ה”שחרור” (אין גרסת בטא לציבור הרחב), למרות שאנחנו הרנה פעמים יודעים הרבה על התרופה, והיא גם מאד דומה לתרופות קודמות. הסיבה היא – בגלל שאנו לא מכירים את החומרים שמהם עשויה התרופה, ולא יודעים עד הסוף מה תופעות הלוואי. אם בתרופה יש חומר שבתצורה אחרת הוא מסרטן – אני מניח שהבדיקה תהיה גבוהה פי כמה וכמה.

  18. לגבי החיפוש: אני עצלן. תן קישור ישיר.

    לגבי הקישור הישיר שמעליו: נקרא מה כתוב שם.

    ראשית כל, מדובר על קו מתח גבוה, כלומר שדות בעוצמה גבוהה בהרבה מזו שיש בנתב ביתי או במשדר ביתי (וגם במכשיר מיקרוגל דואגים לכלוא את השדה החזק שנוצר שם).

    התקציר מדבר לכל היותר על “אי־הסכמה בין מחקרים שונים לגבי ההשפעה של קרינה מקו מתח גבוה על השראת סרטן” ומפנה לשאלה 4 בגוף המאמר.

    http://www.cancer.gov/cancertopics/factsheet/risk/magnetic-fields#4

    נראה שעורך הדף מעריך יותר דווקא את המחקרים החדשים שלפיהם אין כאן השפעה. כלומר בפרט אין כאן המלצה כזו של ה־National Cancer Institute .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear