איך עובד פוליגרף, ולמה אסור להסכים להבדק, במיוחד אם אתם זכאים

את הכתבה הזו שלחתי לפני יומיים ל-NRG. הם לא פירסמו את זה, אז אתם זוכים (או לא – בשביל זה יש תגובות).

בעקבות חשדות לשחיתות כנגד קצינים בכירים במשטרה הציע השר לבטחון פנים, גדעון עזרא, שקצינים בכירים במשטרה יעברו בדיקות פוליגרף תקופתיות כדי לוודא שהם לא מטים את הדין בתמורה לשוחד. מסתבר שהצעה דומה כבר עלתה ע”י מפכ”ל המשטרה לפני כמה חודשים, ונפסלה עקב חוסר תקציב. פוליגרף הוא מלכודת פתאים. כל מדד אוביקטיבי מראה שהפעלת פוליגרף הינה רעיון רע. האמינות הנמוכה, בשילוב עם דרך הפעולה שלה, גורמים לה להיות הכלי הכי פחות טוב למשימה. טוב תעשה המשטרה עם תוותר על הפעלת הכלי הזה לצורך הקטנת השחיתות.

כדי להבין מדוע פוליגרף אינו כלי אמין, צריך להבין איך עובד פוליגרף. הנשאל בשאלות פוליגרף מחובר לחיישנים שמודדים מדדים על תגובות הגוף. אילו כוללים דופק, לחץ דם, ואחרים. עכשיו אנחנו יודעים, בדיוק רב, איך מגיב הגוף לשאלות שנשאלות. מכאן ועד לגילוי האמת, אבל, עוד ארוכה הדרך.

במהלך התחקיר מבוסס הפוליגרף מועלות סדרה של שאלות לנשאל. השאלות מתחלקות לשלוש קבוצות. הקבוצות הן שאלות מהותיות, שאלות ביקורת, ושאלות סרק. השאלות המהותיות הן השאלות שעליהן אנחנו רוצים תשובה. במקרה שלנו, השאלות סביר להניח יכללו שאלות לגבי קבלת כסף מגורמים נחקרים, הדלפת חומר ומידע על עצם קיום חקירה למושאי החקירה, וכו’. התגובות הביולוגיות לשאלות האלו הן התגובות שאמורות לספר לנו האם הנבחן דובר אמת או לא. אלא שלא פשוט לדעת את זה. אדם שיודע שהוא מגיע לחקירה בנושא הדלפת חומר חקירה לגורמים עויינים, ונמצא בלחץ של בדיקת פוליגרף, צפוי להגיב לשאלות האלו בין אם הוא אשם ובין אם לאו.

כדי לדעת האם התגובות מראות על לחץ או לא שואלים שאלות שמהוות שאלות בוחן. הבוחן מסביר את הנקודה הזו לנבחן, ואכן שואל שאלות פשוטות למדי, כגון מה השם שלך, כתובת ודברים אחרים עליהם אין טעם לשקר. כל השאלות האלו נמצאות בקבוצת “שאלות הסרק”. הן לא משמשות אף מטרה, והתוצאות הנמדדות מהן לא משפיעות על ההחלטה האם הנבדק דובר אמת או לאו. מטרת השאלות האלו הינה אחת – להנחיל לנבדק את ההרגשה שהתהליך אמין.

התגובות האמיתיות נמדדות בקבוצה השניה, היא קבוצת שאלות הביקורת. כדי שהקבוצה תהיה אמינה במידת האפשר, דואגים להבהיר לנבדק בצורה חד משמעית את הצורך להגיד אמת ורק אמת. שאלות הביקורת הינן שאלות שלא ניתן לענות עליהן תשובת אמת, או שגם תשובת אמת הינה מלחיצה. דוגמאות לשאלות ביקורת הן “האם אי פעם שיקרת”, “האם אי פעם חשבת על בחורה שאינה בת הזוג שלך” וכדומה. לא קיים אדם על פני האדמה שמסוגל להיות לחלוטין אדיש כלפי שאלות מהסוג הזה.

והנה התיאוריה. אם תגובת הנבחן לשאלות שכל בן אדם אמור להרגיש אשם לגביהן גדולה מהתגובה שלו לשאלות המהותיות, הרי שנגיד עליו שהוא דובר אמת לגבי השאלות המהותיות. אם תגובת הנבחן לשאלות הביקורת קטנה מתגובתו לשאלות המהותיות, נגיד שהוא משקר. אם התגובה היא באותה הרמה, הרי שהנבחן מרגיש אשם מסויים לגבי שאלות המהותיות, והתשובה תהיה “לא ניתן לדעת”.

במבט ראשון התהליך עשוי להראות מאוד אמין. לא נכנס לשלל הדרכים לעבוד על המכונה במקרה בו הנבחן אשם. אחרי הכל, אם הנבחן אשם והוא הצליח לעבוד על המכונה, אין מצבינו רע יותר מאשר אם לא היינו בודקים בכלל (אלא אם היינו מספיק תמימים כדי לסמוך על המכונה). מה שמפחיד אותי הוא מה קורה כאשר נבדק אדם שאינו אשם.

בואו נעשה תרגיל מחשבתי. ניקח שני נבדקים. אחת הינה אישה כנה, ישרה ותמה. נקרא לה “תמי”. השני הינו תחמן, נוהג לפזר שקרים קטנים, מניפולטור. בואו נקרא לו “מני”. מני ותמי, שניהם, לא ביצעו את העברה אותה מנסה הפוליגרף למצוא.

ראשון נכנס מני לבדיקה. לשאלות שנוגעות לעבירה עצמה הוא לא יגיב באופן מיוחד. אחרי הכל, את העבירה הוא לא ביצע, והוא רגיל ששואלים אותו שאלות קשות על מעשים שלו. מצד שני, לשאלות הביקורת הוא יגיב בצורה יותר רצינית. כן, הוא שיקר במהלך חייו, וסביר להניח שהוא לא ישוש לספר לבוחן באילו נושאים. התגובות שלו לשאלות הביקורת יהיו גדולות בהרבה מהתגובות שלו לשאלות המהותיות, וסביר להניח שהוא יימצא דובר אמת.

אחרי מני נכנסת תמי לבדיקה. אין לה שום בעיה לפרט לבוחן את כל המקרים במהלך חייה שבהם היא שיקרה, והנושא לא נראה לה בעייתי. התגובה שלה לשאלות הביקורת עומדת להיות נמוכה מאוד. מצד שני, השאלות המהותיות יהווה לה יותר בעיה. זה הנושא עליו היא נבדקת, והמשרה שלה, ואולי אפילו תיק פלילי, תלויים בטיב התשובות שהיא עונה. השאלות המהותיות מלחיצות אותה.

בהחלט ייתכן שרוב התמיות בעולם יעברו פוליגרף למרות זו. מה שאנחנו רואים, אבל, זה שככל שהטיפוס הנבדק יותר ישר בחייו, כך הסיכויים שהוא ייכשל בבדיקת פוליגרף על אף היותו דובר אמת גדלים. הבדיקה שמכונה “פוליגרף” מעדיפה אנשים שקרנים.

בכל ההיסטוריה של המכשיר, מקומות שהכניסו בדיקות פוליגרף כחלק מתהליך הכניסו רעש למערכת, לעיתים (כמו אחרי מקרה ריגול ב-CIA) עד כדי שיתוקה. המכשיר לא נחשב מספיק אמין כדי להוות עדות בבית משפט, וסירוב להבדק בו לא נחשב כנגד המסרב (למעט בתיקשורת). הכנסת בדיקות פוליגרף למשטרה הינה רעיון רע, שמוטב שלא יצא אל הפועל.

שחר

תוספת עריכה:
דבר ראשון – אני לא מומחה פוליגרף. זה צריך להיות ברור מעצם זה שאני נגד המכשיר. מומחי הפוליגרף הם, בד”כ, אלו שמרוויחים את לחמם מלהפעיל אותו. אני כן מישהו שמתעניין באיך דברים פועלים.

רוב האינפורמציה שלי לקוחה מהאתר הזה. אני כן מצליב את זה עם רשמים מבדיקות פוליגרף, ומסיפורים אחרים. למשל, והנושא עלה ב”תוכנית הכלכלית” של גלי צה”ל לפני כשבוע, אישה שניגשה, בלחץ חברת ביטוח, לפוליגרף ונמצאה דוברת שקר. היא ערערה על המימצא, והראתה שהמכשיר הראה שהיא שיקרה גם לגבי שמה וכתובתה. במקרה שלה, דרך אגב, זה לא עזר לה.

מאותו אתר, מתוארת ההשפעה של בדיקות פוליגרף תכופות יותר, ובעלות רגישות גבוהה יותר, שקרו ב-CIA אחרי פרשת Alderich Ames, בכיר ב-CIA שריגל למען הסובייטים במשך הרבה מאוד שנים, ועבר מספר בדיקות פוליגרף במהלך השירות.

יותר מהכל, אני חושב שמכשיר שמוסכם על כולם שהוא לא מספיק אמין כדי לשמש כראיה מסוג כלשהו בבית משפט, לא ישמש במקומות אחרים. בפרט, אני חושב שאם מכשיר הוא לא אמין, אסור לחייב אנשים להבדק בו.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

11 תגובות בנושא “איך עובד פוליגרף, ולמה אסור להסכים להבדק, במיוחד אם אתם זכאים”

  1. אני לא יודע אם מה שאתה מנסה להגיד בכתבה הזו נכון, אבל שני דברים:
    א) רצוי להצדיק את הדעה שלך במחקרים, במשהו קצת יותר קונקרטי, אם אתה מומחה לפוליגרף, ציין זאת ואם לא תמצא אסמכתא אחרת ותשתמש בה. אחרת הכתבה נראית הרבה יותר דעה אישית שעלולה להיות לא מבוססת, ז"א זה נרה כמו תגובה של טוקבקיסט על כתבה יותר מאשר כתבה בפני עצמה
    ב) האמת, הכתבה כתובה די גרוע, במיוחד מבחינה תחבירית (מצאתי לפחות פעמיים שתקעת אבל באמצע משפט, זה נשמע זוועה!), תנסה לקרוא עיתונאים מנוסים כשהם כותבים את דעתם או כתבה מסוג זה ותנסה לעמוד על ההבדל, זה משהו שקשה לי להצביע עליו בתגובה אחת…

    מקווה שתיקח את זה בתור ביקורת עניינית, אין לי שום דבר נגדך ואני בטוח שאתה יכול להיות כותב מעולה 🙂

    1. קיבלתי את א. הוספתי הערות שמכילות את המקורות, כמו גם פירוט של המקרה עליו אני מדבר בגוף הטקסט.

      לגבי הסגנון, אני לא בטוח על מה אתה מדבר, אבל הערתך התקבלה.

      שחר

      1. נדמה לי שהוא התכוון לזה שאתה מנסה לעברת את השימוש האנגלי במילה though באמצה משפט, שלצערי לא מקובל בעברית.

        ראיתי אותך עושה עת זה בכמה מקומות, ולדעתי זה דווקא נחמד.

        דוגמה: מכאן ועד לגילוי האמת, אבל, עוד ארוכה הדרך.

        זה נשמע כמו יבוא מאנגלית. דוברי עברית ילידיים ינסחו את זה כך:
        אבל מכאן ועד לגילוי האמת, עוד ארוכה הדרך.

        1. בהודעתי שלמעלה נפלו שתי טעויות הגהה מביכות:
          באמצה = באמצע
          עת זה = את זה

    1. זו כן, אבל זה לא פותר את הבעיה.

      אם המשטרה מחייבת את קציניה לעבור בדיקת פוליגרף תקופתי, זה שאי אפשר להעמיד לדין את מי שנכשל לא עוזרת כדי להלחם בבעיה הספציפית – אנשים מאבדים את מקום משרתם, נוצרת אוירה של פחד וכו’.

      כדי שהפוליגרף לא יהיה נטל, צריך שאנשים יפנימו שזהו כלי לא אמין שעלול להפליל חפים מפשע.

      שחר

  2. שחר, עברת פעם בדיקת פוליגרף?

    צור איתי קשר ואספר לך בדיוק כיצד היא מתבצעת, לא כמומחה – אלא כנבדק.

    אריק

  3. אני עברתי בדיקת פוליגרף שבה סיפרתי 100% אמת ובכל זאת המכשיר סימן ששיקרתי. אני לא יודע מה הסיבה האמיתית, אבל אני מתאר לעצמי – כגיק טיפוסי ביליתי את הימים לפני הבדיקה בקריאת חומר על פוליגרף באינטרנט וכך ידעתי מראש מהם שאלות הביקורת ("האם אתה נוהג לשקר?" וכולי) והתעלמתי מהן.

    כסיפור נגדי אני מכיר אדם ששיקר בבדיקת פוליגרף ועבר אותה בהצלחה.

    אוקצור, כלי רע מאוד ולא אמין.

    גלעד

  4. אני עברתי בדיקת פיליגרף לפני כחודש.
    לא עשיתי כל הכנה מוקדמת (לא קראתי שום חומר בנושא כמו גלעד), בבדיקה אמרתי רק את האמת ובכל זאת טוענים ששיקרתי בבדיקה.
    הסיבה לטעות רשומה במאמר: אני טיפוס הדומה באופיו לתמי (הפוך כמובן מ-מני) ולכן קל להסיק מהמכונה שהאדם המצפוני משקר (למרות שאמר את האמת)

  5. ערכו במקום עבודתי בדיקת פוליגרף לכל העובדים ,אדם ששיקר בבדיקה באופן וודאי הצליח לעבור אותה בהצלחה מרובה ..מכיוון שהוא טוען שלקח כדורי ריגעון וכיווץ את עכוזו{ישבנו} כאשר שיקר ,האם יש אמת בדבריו ?

סגור לתגובות.

Bear