דמיינו סיוטאציה. אתם יושבים בבית, והטלפון מצלצל. אתם מרימים ואומרים “הלו”. במקום תשובה, אתם מקבלים הקלטה של פרסומת למוצר, מועמד פוליטי, או אמצעי צריכה כזה או אחר.
הייתם מקללים, מבקשים שיפסיקו להתקשר, מתעצבנים או צועקים, אבל אין על מי. זו בסך הכל הקלטה.
מוכר?
ובכן, אתמול זה קרה לי, בהבדל אחד קטן.
א. מספר הטלפון שלי חסוי במיוחד כדי למנוע את סוג המטרדים הזה.
ב. המוצר המפורסם היה… חנויות בזק סטור. אכן כן. אני מוותר על היכולת (שבה אני מעוניין) שאנשים ימצאו את מספר הטלפון שלי בספר הטלפונים כדי לקנות שקט, ובזק הולכת ומחליטה שהשקט לא באמת מעניין אותי.
אבל זה נהייה יותר מעניין. התקשרתי ל-199 כדי להתלונן. מסתבר שבזק מוכרת את השירות הזה לחברות. חברה יכולה ללכת לבזק ולקנות שירות של פרסומת לטלפון. הפקידה, באדיבות רבה, הציעה לי לסמן את הקו שלי כ”לא להתקשר אליו”.
עכשיו כמה נקודות למחשבה:
1. אם אני הייתי רוצה להציע שירות כמו של בזק, לא היו עומדים לרשותי כל מספרי הטלפון החסויים. בפועל, בזק פה מנצלת מידע שיש לה עקב היותה מונופול כדי להציע שירות שבו היא לא מונופוליסטית.
2. למה לעזאזל אני צריך לשמוע על זה רק בגלל שבזק, לגמרי במקרה, ניצלה את השירות שלה עצמה?
אז לכל מי שעוד לא שמע על זה, אתם מוזמנים להתקשר ל-199 ולבקש שלטלפון שלכם לא ישלחו פרסומות. אני לא יודע עד כמה זה יעזור, או האם אתם בכלל תוכלו לדעת אם מתעלמים מהבקשה שלכם, אבל כדאי לנסות.
אם מישהו מצליח לקבל סטטיסטיקות על כמה זה עוזר, אני אשמח לשמוע.
שחר