תגית: פוליטיקה

אם אתם מזדהים עם המשפט למעלה, הקישור הזה הוא בשבילכם, וגם הפוסט הזה.

הרבה אנשים שאומרים את המשפט לעיל גם שוקלים לא להגיע לקלפי בגללו. הבעיה הגדולה היא שאי הגעה לקלפי כמוה כהצבעה לאותן מפלגות שקהל התומכים שלהם הוא מגובש והחלטי. במילים אחרות, אי הצבעה כמוה כמתן חצי קול למפלגות היותר קיצוניות (כי אלו הן המפלגות עם הקולות ההחלטיים יותר).
להמשיך לקרוא אין למי להצביע – שירות חדש מבית “לינוקס ותוכנה חופשית”

הבעיה שאני מנסה להצביע כל כך חמורה בעיני, עד שהבנתי שאני לא יכול לכתוב אותה פה בצורה מפורשת מבלי להפוך לקורבן שלה בעצמי. הנה דעתי לגבי הסיבות לרצח רבין: ההסתה שכולם אוהבים לדבר עליה אולי היתה גורם שתרם משמעותית להחלטה של יגאל עמיר לרצוח, אבל היא עצמה היתה סימפטום לבעיה חמורה יותר – חוסר קבלה הדדית.

האוכלוסיות במדינת ישראל מפולגות מאוד. ערבים ויהודים מגדירים את עצמם באופן מובהק ככאלו. אנשי שמאל ואנשי ימין מגדירים את עצמם באופן מובהק. חרדים לעומת ציונות דתית לעומת חילונים. עולים מרוסיה לעומת עולים מאתיופיה לעומת “ישראלים”. כל אוכלוסיה, לא זו בלבד שמגדירה את עצמה כקבוצה שצריכה לדאוג לעצמה, אלא שרואה בקבוצות האחרות “מישהו אחר”. במקרים רבים, עצם המחשבה שמישהו ששייך לקבוצה האחרת יהיה, לדוגמא, בשילטון מעבירה חלחלה.
להמשיך לקרוא רצח רבין – לקחים?

ביום חמישי הקרוב אני ומ’ טסים לקפריסין, מתוך מטרה להתחתן שם.

זו לא הפעם הראשונה שאני מתחתן. כבר הייתי נשוי פעם אחת. בפעם ההיא גם התחתנו בקפריסין, ואחר כך התחתנו בארץ עם רב רפורמי. למי שלא ראה אף פעם חתונה רפורמית, ההבדל לא זועק לשמיים כמו שניתן היה לחשוב. יש חופה, יש טבעות, הרב שר את שבע הברכות. החופה, בגדול, נראית כמו כל חופה יהודית.
להמשיך לקרוא אני מתחתן ועל החטאה מטעמי פוליטיקה

הפוסט הזה הוא קצת חזרה על פוסט שכתבתי כבר בעבר על איציק מרדכי. אם קראתם את הפוסט ההוא, אתם יכולים לוותר על הפוסט הזה :-). לאלו שלא הלכו לקרוא את הפוסט הישן שלי (לפני שנה וחצי), נזכיר שיש מושג שנקרא “סמל”. הסמל הוא לא הדבר עצמו, אלא המשמעות שאנשים משייכים אליו. על סמל חייבים להגן.
להמשיך לקרוא קצב צריך ללכת, גם אם הוא לא אשם

עדכון (31/1/2009 – כמעט שלוש שנים אחרי שנכתב במקור): יש עכשיו אתר שעוזר לכם לבצע את התהליך שמתואר כאן.

מכיוון שאני לא בטוח שאני עומד להיות מחובר לאינטרנט מחר או מחרתיים, אני מפרסם את זה היום:

כך תצביעו בבחירות אם אתם מאלו אומרים “אין למי להצביע”

הרבה אנשים מרגישים שאין השנה (או בכלל) מפלגה טובה להצביע לה. כתוצאה מכך אחוזי ההצבעה יורדים.

הבעיה המרכזית עם זה היא שמפלגות שלהן קהל תומכים מגובש יותר (כמו המפלגות החרדיות) מקבלות יותר קולות מאשר התמיכה האמיתית שלהם בציבור כתוצאה מאחוזי הצבעה נמוכים. כדי למנוע את התופעה, להלן מדריך לכל מי שיודע את מי הוא לא רוצה, אבל לא רואה מישהו שאותו הוא כן רוצה.

את ההנחיות הבאות חשוב למלא בדייקנות. אני יודע שחלק מההנחיות נשמעות טיפשיות לגמרי, אבל באמת באמת שכולן נחוצות. לכל מי שרוצה שמות מפוצצים ותימוכים מדעיים לדברים שהוא קורא באינטרנט, תורת המשחקים קוראת למה שאני מציע פה “אסטרטגיות מעורבות”. תבדקו אותי .

ההנחיות הן אלו:
1. צרו רשימה של כל המפלגות שרצות לכנסת. רשימה כזו אפשר לקבל בוויקיפידיה. באופן תיאורתי אמורה להיות גם רשימה מקבילה באתר הכנסת, אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלו האתר לא פעיל.
2. מחקו מהרשימה את כל המפלגות שלא באות בחשבון מבחינתכם. למעשה, בשיטה הזו אתם בוחרים את המפלגות שלהן אתם לא נותנים את הקול שלכם.
2‎½‎‏. מחקו מפלגות ששולחות ספאם
3. צעד אופציונלי – מחקו מהרשימה את המפלגות שלא צפויות לעבור את אחוז החסימה. הצעד הזה לא קשור לאלגוריתם המוצע, אלא נועד רק לוודא שהקול שלכם לא הולך לאיבוד.
4. רישמו את השם של כל מפלגה שנותרה על פתק, ושימו בכובע/שקית. שילפו שם מהכובע. זוהי המפלגה שלה אתם מצביעים.

למה חשוב לבצע את הבחירה אקראית:
כמו שכתבתי קודם, אתם בעצם בוחרים לאיזו מפלגה אתם לא נותנים את הקול שלכם. מה שאתם בעצם עושים זה לחלק את המפלגות ל”נסבלות” ול”לא נסבלות”. אתם בעצם מחלקים את הקול שלכם בצורה שווה בין כל המפלגות הנסבלות. זה הטריק שאנשי תורת המשחקים לא הצליחו למכור לממשל האמריקאי בזמן המלחמה הקרה.

אם, במקום לבחור אקראית, תבחרו מפלגה על פי גחמה, לא חילקתם את הקול שלכם בצורה שווה, למרות שהתוצאה הסופית נראית, על פניו, אותו הדבר.

בתקווה שעזרתי לכם לא לבזבז את קולכם בבחירות.

שחר