אקטואליה – בתי הכנסת של גוש קטיף ויצחק מרדכי
9 בספטמבר, 2005 | מאת שחר שמש |בניגוד גמור לרוח הבלוג, להלן פוסט בענייני דיומא.
דבר ראשון – על סוגיית בתי הכנסת בגוש קטיף. האם ארבע קירות שבהן היה, פעם, בעבר, בית כנסת הם דבר קדוש? למה בכלל מישהו עדיין קורא להם בתי כנסת?
אם אני שוכר דירה ששוכריה הקודמים עשו אותה לבית כנסת (ויש מספיק כאלו בכל איזור המרכז), האם אני מוגבל לא לתקוע מסמר בקיר, שמא אני עושה זאת במקום בו עמד ארון הקודש? האם אסור לי להרוס בדירה קיר? למה זה בכלל עניינו של מישהו.
באופן אישי, לי זה נשמע כמו רצון של מישהו לעשות צרות ולא סוגיה אמיתית של קדושה, אבל אני אשמח לשמוע תגובות ממישהו שיוכל להאיר את עיני מהן הסוגיות ההילכתיות הרלוונטיות.
ובנושא אחר – יצחק מרדכי.
לפני שאני אתחיל, אני רוצה להבהיר משהו. יכול להיות שבן האדם נענש כבר מספיק ויכול להיות שחומרת העונש מחווירה לעומת מה שכבר העבירו אותו דרכו. מה שבטוח, בעיני, זה שבכל מה שאמור להיות העונש שנגזר על יצחק מרדכי, הזמן הנכון לגזור אותו היה עם מתן פסק הדין בענינו. זה לא יאה ולא נאה להעניש בן אדם פעמיים על אותה עברה.
ומשאמרתי זאת, אני חושב שנכון וראוי היה לשלול לו את דרגותיו. לא כדי להעניש אותו, אלא כדי להגן על טוהר הדרגות.
אני אסביר. דרגות על הכתף, כמו גם כיפה על הראש, סמל פינגווין על האוטו ודגל ישראל על כנף המטוס הן משהו שהוא חסר משמעות בפני עצמו. על המשמעות שמוקנית לדברים האילו הינה משמעות סיבתית. במילים אחרות – זהו סמל.
סמלים קיימים גם בשוק המסחרי. כאשר אנחנו רואים את האותיות IBM בצבע כחול עם פסים לבנים, אנחנו משייכים בתודעתנו משמעות מסויימת למוצר עליו מתנוסס הסמל. לא תמיד כולם ישייכו את אותה המשמעות לאותו הסמל. למשל, המילה "Microsoft", בגופן bold נטול סריפים, צבע לבן וטיפה נטיה לימין תסמל דברים שונים לאנשים שונים. להרבה אנשים היא תסמל כוח, עוצמה כלכלית, ניהול מבריק ואנשים ש"עשו את זה". לאחרים היא תסמל כוחניות, דורסניות, מחירים מופקעים, גניבות סיפרותיות ואיכות ירודה. אני אסתכן ואגיד שהסמל הזה הוא אחד הסמלים הטעונים יותר במשמעויות נוגדות, מה שגם גורם לו להיות הסמל שמובא קדימה בכל פעם שאיש תוכנה חופשית אומר משהו נגד משהו.
ומכאן אנחנו למדים דבר חשוב. מי שייצר את הסמל לא שולט שליטה מלאה על אלו משמעויות ייצוקו לתוכו. המשמעויות שסמל צובר תלויות, בראש ובראשונה, בתדמית שהסמל קיבל את האנשים שנחשפו אליו. כדי להדגיש את הנקודה, אני אביא סמל של שמש סכמטית בצבע צהוב-זהב, עם הכיתוב "Lingnu" מעליה. בעוד רבים מבאי הבלוג מכירים את החברה שאני ייסדתי ומנהל, ועל כן ייתכן ואפילו שייכו משמעות לסמל, הרי שהסיכויים שמישהו שבא לראשונה לבלוג שלי בגלל הכותרת של הפוסט הזה והכיר את הלוגו של לינגנו, שלא לדבר על שייך לסמל משמעות, קלושים.
וזה מחזיר אותי לנושא הדרגות. דרגות הן סמל. בכל פעם שאנחנו שואלים "שאלוף יעשה דברים כאלו?" אנחנו בעצם אומרים שמישהו שנושא שתי חתיכות ברזל על כל כתף, אחת בצורה של חרב עם עלה זית והשניה בצורה של עלה תאנה, אמור להתנהג אחרת מאשר בן אדם אקראי ברחוב. בזאת אנחנו מראים שאנחנו משייכים לדרגות על הכתף משמעות יותר גדולה מאשר שתי חתיכות ברזל. אנחנו חושבים שדרגת אלוף היא סמל לבן אדם שמתנהג אחרת.
וכאן אנחנו חוזרים לעניין איציק מרדכי. איציק מרדכי בייש את הדרגות שלו. במילים פשוטות יותר, איציק מרדכי סטה, סטיה חמורה, מההתנהגות המתחייבת ממישהו שנבחר לשאת את הסמל שנקרא "דרגות אלוף". הסיבה שצריך לקחת לו את הדרגות אינה כדי להעניש אותו עוד. כפי שאמרתי, הזמן להעניש אותו היה כשגזר דינו ניתן בבית משפט. צריך לשלול ממנו את דרגותיו כדי להגן על הסמל שהדרגות מייצגות. אם לא נעשה את זה, הסמל שהדרגות מייצגות יאבד ממשמעותו.
שחר
8 תגובות עבור “אקטואליה – בתי הכנסת של גוש קטיף ויצחק מרדכי”
מאת פישר בתאריך 9 בספטמבר, 2005 | תגובה
אבל אף אחד לא משייך את הדרגה "אלוף" למרדכי. ואתה לא יכול להוריד אותו לשום דרגה, כי לא משנה איזו דרגה תתן לו אחרי זה אתה יכול להגיד את אותו הדבר.
חוץ מזה שזה קצת טיפשי לשלול למישהו את הדרגות. אם זה היה שחקן נבחרת לשעבר, אז ישללו את היותו שחקן נבחרת? אם זה מנכ"ל לשעבר, ישללו את זה ויגידו שהוא היה רק סמנכ"ל? אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה…
מאת שחר שמש בתאריך 9 בספטמבר, 2005 | תגובה
אתה לא יכול לשכתב את ההיסטוריה. מה שאתה יכול לעשות זה אקט סימבולי (שורש – ס.מ.ל.
.
שלילת הדרגות היא דרך להגיד "מי שמתנהג כך, לא ראוי לקרוא לעצמו אלוף".
היום, יצחק מרדכי הוא "אלוף (מיל)". מצד שני, רמי דותן הוא "טוראי רמי דותן". קשה לי להגיד שטוראי רמי דותן עשה מעשה חמור יותר מאשר האלוף יצחק מרדכי, או שהדרגות שבהן הוא עשה את זה (תת-אלוף – רק החרב ועלה הזית, בלי עלה התאנה) מאפשרות פחות. ההצדקה היחידה להבדל שאני יכול לקבל היא שרמי דותן נשפט כחלק רציף לשירות הצבאי שלו, וששלילת הדרגות בוצעה כחלק מההליך השיפוטי נגדו (וכתוצר ישיר של העובדה שהוא נשפט בבית דין צבאי).
שחר
מאת נגה הירח בתאריך 11 בספטמבר, 2005 | תגובה
את העניין של לא להרוס בית כנסת לא המציאו עכשיו לכבוד ההתנתקות. ישנה גזרה עתיקה למשל, שלא להרוס בית-כנסת ישן עד שיש לך חלופה קיימת.
אני מציע שתתקשר לרב של השכונה\עיר שלך (אפשר לברר טלפון באתר אינטרנט של הרבנות) ותשאל אותו על זה, אם זה באמת מעניין אותך.
מאת שחר שמש בתאריך 11 בספטמבר, 2005 | תגובה
זה נשמע לא הגיוני. במילים אחרות, אחת דינם של מספר בתי הכנסת בעולם לגדול, לא משנה מה מספר המתפללים בהם?
וזה לפני שאני שואל שאלות לגבי "על מי האחריות". האם רב שראה את הצורך לפנות את בתי הכנסת מתקרב, ולא דאג לחלופות, לא בעצם לקח על אחריותו ועל מצפונו את העובדה שבית הכנסת, בסופו של דבר, נהרס?
שחר
מאת niritii בתאריך 16 בנובמבר, 2005 | תגובה
הכל קרה כל כך מהר….
מאת שחר שמש בתאריך 16 בנובמבר, 2005 | תגובה
בפירוש קרה מאוד מאוד מהר למי שהעדיף לעצום את עיניו. למי שעיניו היו בראשו ופקוחות היו לפחות חודשיים התרעה.
שחר
מאת דותן מזור (Unknown browser) בתאריך 29 בספטמבר, 2006 | תגובה
בדת העברית, אין קדושה לחפצים, מלבד אלו אשר הוכרז עליהם כקדושים. כך גם לגבי מקומות.
אוהל אינו מקום קדוש. האוהל בו היה המשכן, היה מקום קדוש. לעומת זאת, כשהמשכן עבר משם, המקום איבד מ"קדושתו".
הדוגמא שנתת לגבי דירה שאליה אתה נכנס, היא גם טובה, וגם לקוחה מעולם המציאות. קרו יותר מדי מקרים, של אנשים שהסכימו לתת את ביתם בתור מקום תפילה, במשך שנים ארוכות, ולאחר שהלכו לעולמם, הגיעו המתפללים בדרישה אל היורשים שלא לעשות כלום עם הנכס – כי הוא קדוש. ולא זו היא.
דותן