עדכון: ארז הגיב פה בבלוג עם קישור לתגובה שלו בבלוג בחורים ברשת. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הקישור לא עובד. אני נוטה להאמין שמדובר בטעות בתום לב, מה גם שעצם הנכונות שלו להתמודד עם הביקורת פה מראה שהביקורת לא מוצדקת. לאור זאת, אני מושך את טענתי לגביו כפי שמובאת בפוסט הזה. לצורך השלמות, הפוסט המקורי ממשיך להתפרסם פה אחרי הקיפול.
גל מור כותב ומנהל בלוג בשם חורים ברשת. זהו בלוג מאוד פופולרי (יותר פופולרי מהבלוג הזה, לדוגמא :-), שעוסק בהוואי הרשת. בבלוג כותבים גם כותבים אורחים, וגם כותבים קבועים אחרים, שאינם גל מור. אחד הכותבים היותר קבועים, לדוגמא, הוא ארז רונן.
אחד מהמוטיבים החוזרים בבלוג הוא ביקורת (שלילית וגם חיובית) על גופים שנכנסים לפייסבוק כי הם רוצים להרוויח כסף, אבל לא באמת מבינים את המדיום, מוחקים תגובות, או סתם לא מגיבים. דוגמאות מהתקופה האחרונה הן לגבי דף המשטרה („ראוי לציין שהמשטרה מתייחסת להפגנה הווירטואלית בדף כמו שצריך. היא מאפשרת את קיום ההפגנה, מגיבה תשובות רציניות ואף נערכה מראש להצטייד בתשובות מתאימות, מגלה יחס אנושי ואינה מוחקת פוסטים בנושא.”) ולגבי יו״ר רשות השידור („לזכותו של גילת ייאמר שנראה כי כל הפרסומים של המחאה המאורגנת מתפרסמים על הוול שלו בפייסבוק ללא מחיקות, אין ניסיון להסתירם אך מנגד הם נענים בשתיקה רועמת. חוסר תגובה היא בוודאי לא תשובה ראויה. אם יש לגילת שיקולים מקצועיים לפיטורין שסותרים את דברי המוחים, שיתכבד ויפרסם אותו בפייסבוק שלו. אחרת, מה הטעם לקיומו?”). גל מור איננו היחידי שכותב בנושאים אלו. הנה פוסט בנידון של יאיר יונה והנה של ארז רונן.
לאור כל זאת, הרשיתי לשים את ארז רונן, חורים ברשת, ובעקיפין, גל מור עצמו, תחת אותה עין המיקרוסקופ.
לפני מספר ימים פרסם ארז רונן פוסט תחת הכותרת „די לצביעות: לגיטימי לגמרי לדרוש מק בבצלאל”. הטענות שלו מתבססות, עיקרן, על זה מערכת החינוך דורשת מיקרוסופט ואף אחד (הלו? את הבלוג שלי אתה קורא?) לא מתלונן, אבל גם שמק זה עיצוב, וזו התעשיה, ושהמחשב ישרת את התלמידים בהמשך. אני אענה לגוף הטענות רק על אחת מהן, כי המגיבים באמת שעשו עבודה נפלאה בלהפריך, אחת לאחת וכולן ביחד, את כל מה שארז אמר. בעוד שלזכותו של ארז בפרט, ושל מערכת חורים ברשת בכלל, ייאמר שהם לא מחקו את התגובות המאוד ביקורתיות ולעיתים גם מזלזלות, התשובה של ארז היתה שתיקה רועמת. אם יש ארז תשובות לדברי המתנגדים, שיפרסם אותן בתגובות. אחרת, מה הטעם לפרסם בלוג?
השתיקה הרועמת של ארז לא היתה צורמת לי כל כך אלמלי ארז היה כותב דווקא בחורים ברשת, שכל כך אוהב לבקר אחרים על בדיוק אותה ההתנהגות.
אני כן אתייחס לגופו של עניין לטענה אחת של ארז רונן. ארז טען שבגלל ששתקנו לגבי מיקרוסופט ומערכת החינוך, אין לנו זכות להתנגד עכשיו לאפל ובצלאל. אז, דבר ראשון, לא שתקתי. אני חושב שקניתי את זכותי לכעוס על בצלאל. מה שיותר לעניין, אבל, זה שאני חושב שהטיעון הוא טיפשי. לא רק בגלל שעוולה א׳ לא גורמת לעוולה ב׳ להיות בסדר, אלא בגלל שהטיעון עצמו מרמז שחופש המחאה הוא חופש שחייבים להשתמש בו או לאבד אותו.
הסתכלות על קשת העוולות שקורות במדינה בפרט, ובעולם בכלל, מראה שאין לי מספיק זמן פנוי להלחם, או אפילו להשמיע קולי (בהנחה שאני מעוניין לתת משהו יותר ענייני מאשר „זה באמת לא בסדר”) נגד כל אחת ואחת מהן. קרה בעבר שפנו אלי (בגלל הבלוג או מסיבות אחרות) בנסיון לגייס אותי למלחמה כזו או אחרת, ותשובתי היתה „מלחמה צודקת, אבל לא המלחמה שלי”. לאנשים מותר, והם אף צריכים, לבחור את הקרבות שלהם. אחרת לא יהיה להם זמן להתפרנס. הטיעון „לא דיברתם אז” הוא פשוט נסיון לסתימת פיות.
שחר
מסכים מאוד עם דבריך
אבל אני חייב להגיד לזכותו של גל מור שהוא נתן לי, גולש מהמניין שהוא לא מכיר באופן אישי, רק בגלל שפניתי אליו דרך ‘צור קשר’ של הבלוג, להעלות פוסט אורח בחורים ברשת שמביא דעה נגד מולדבריו של ארז
הפוסט נמצא כאן http://www.holesinthenet.co.il/archives/32868
לא כל בלוג היה עושה כזה דבר וזה צריך להאמר לזכותם
אז חשוב לי להבהיר. אני מאוד מעריך את גל מור, הן בכלל והן בזכות חורים ברשת. העניין פה לא היתה ביקורת נגד גל באופן אישי (אף שכן נגד ארז באופן אישי), אלא יותר לציין שהסטנדרטים שגל דורש מאחרים הם סטנדרטים שאפילו הכותבים שלו לא תמיד עומדים בהם.
נכון, קשה יותר להמשיך להגיב כאשר אנשים מראים לך עד כמה הטיעונים שלך טיפשיים, אבל אין שום פסול בלהגיד „סליחה, טעיתי”. גם זו תגובה.
שחר
ראשית – אחדד במעט את הטענה שלי באותו פוסט שעורר דיון, ואולי לא עברה מספיק טוב: בסופו של דבר, כתבתי שדרישת המק הנוכחית דומה מאוד לדרישות טכנולוגיות אחרות של ממסדים ש”עוברות” בשקט יחסי כי אין בהן את שינוי הסטטוס שיש עכשיו בבצלאל. ידוע לי שהרבה אנשים מלינים על העניין הזה באופן כללי ולא כרגע ספציפית על בצלאל, וחשבתי שהיה ברור שהפוסט לא פונה אליהם (שכן, למיטב זכרוני צייני שהפניה היא לכאלה שבכלל לא שמים לב לדרישות האחרות ופתאום צועקים חמאס).
שנית, וזה כנראה יותר חשוב: דווקא כן הגבתי לביקורות שהוטחו בדבריי לכתבה. פרסמתי בדיון שהתפתח שם תגובה יחסית ארוכה שהגיבה לטענות העיקריות שעלו מהתגובות במרוכז (לא הגבתי אישית לכל תגובה כי זה היה לוקח לי את כל שעות היום, לוקסוס שלצערי אין לי בתקופה הנוכחית, לכן ריכזתי הכל בתגובה אחת):
http://www.holesinthenet.co.il/archives/32639?fb_comment_id=fbc_10150458971070917_20907744_10150459331125917#f1b9616da4
לא יודע למה היא פוספסה, אבל היא בהחלט שם, ואף גררה מיני-דיון קטנטן עם ידידי צחי אחריה, ככה שאני כנראה לא הוזה או היחיד שראה אותה.
שלישית: בסופו של דבר, הפוסט הנ”ל היה טור דעה (יהיו שיגידו טור דעה פרובוקטיבי.). לא הצגתי בו עובדות אלא דעה, שלגיטימי לגמרי שאחרים לא יסכימו איתי, כפי שקרה גם בתגובות וגם בטור התגובה שגל פרסם. קראתי את התגובות. אני עדיין עומד מאחורי דעתי, טפשית ככל שתהיה (היי, אף פעם לא טענתי שאני בחור מבריק במיוחד) – ואת הסיבות לכך פרסמתי בפוסט המקורי וגם בתגובה המרוכזת. לפני שנים רבות למדתי שאין שום טעם בניהול שיח חירשים ברשת – ברור לי שלא אשנה את דעותיהם של המתנגדים ושהם, ככל הנראה, לא ישנו את דעתי.
זו הסיבה שמעבר לתגובה המרוכזת לא המשכתי להגיב. לא מעניין אותי לשנות את דעתם של אחרים, אלא רק להציג את דעתי שלי (ואם ליצור דיון אז סבבה, אבל לדאוג שהוא לא יגלוש ל’אני לא מסכים עם דעתך אז אתה טיפש’, כי אלה טיעונים שאין לי יכולת לענות להם ובעיקר יוצרים ריבי רשת, שאין לי שום רצון להגרר אליהם), מה שניסיתי לעשות כימטב יכולתי באותו פוסט ובתגובה שהגיעה אחריו.
הי ארז,
אני אבהיר. אני בהחלט חושב שאתה זכאי לדעתך, עד כמה שאני לא מסכים איתה. נראה לי מוזר שלי מותר להתנגד למדיניות של בצלאל, אבל למי שבעבר לא הביע התנגדות למיקרוסופט אסור, אבל זה באמת בשולי הדברים.
לעניין התגובה שלך – אנחנו כאילו מדברים על אתרים שונים. אני מתכוון לזה במובן המילולי ביותר של המילה. הקישור שנתת לא מוביל אותי לתגובה (אלא רק לפוסט הכללי), וכשאני עובר אחת אחת על כל התגובות, אני לא רואה אף תגובה, לא ממך ולא מצחי.
האם ייתכן שיש לאתר מוד עבודה שבו רק אנשים רשומים רואים תגובות מסויימות? האם כאשר אתה נכנס במוד פרטיות או מדפדפן אחר, אתה עדיין רואה את התגובה שלך?
כך או כך, הביקורת שלי היתה לזה שלא השתתפת בדיון שנוצר. אם ניסית להשתתף ולא הצלחת בגלל סיבות טכניות, אני לחלוטין מושך את הביקורת שלי. מה שמראה לך שכן אפשר לשכנע אנשים באינטרנט… 🙂 אני עדיין מאוד לא מסכים עם הטיעון המרכזי שלך, אבל אני לא יכול להמשיך להאשים אותך שברחת מלהשתתף בדיון.
שחר
נ.ב.
לצורך ההבהרה. קראתי לטיעוניך טיפשיים. לא קראתי לך בשמות, ולו רק בגלל שאני לא מכיר אותך. צר לי אם השתמע אחרת מדברי.
אני גם שמתי לב לתופעה שלא רואים את כל התגובות כל הזמן
כשאני מחובר לפייסבוק בזמן שאני גולש בחורים ברשת התוסף תגובות של פייסבוק בחורים ברשת מראה לי תגובות מסוימות, כשאני לא מחובר הוא מראה לי חלק אחרות ובכל מקרה כשיש עומס תגובות הוא פשוט לא מראה את כולן והישנות ׳נעלמות׳ אני מניח שזה קרה גם לתגובה של ארז, גם אני לא ראית אותה עד שהוא לא שם פה את הלינק
אעתיק את התגובה הנ”ל גם למערכת התגובות הוורדפרסאית של חורימבה. כתבתי אותה דרך התגובות פייסבוק ואני מניח שמכאן נובעת הבעיה – לא חשבתי שהיא בלתי נראית כי הסקתי שאם אני רואה תגובות פייסבוק לכתבה גם מצד אנשים שאין לי שום קשר אליהם בפייסבוק – כך גם כולם יוכלו לראות את התגובה שאני פרסמתי. כנראה שבסופו של דבר זה לא ככה.
קיצר, אנחנו סתם מתווכחים פה על מקינטוש ופיסי ללא סיבה, המטרה האמיתית שלנו צריכה להיות פייסבוק 🙂
וכמובן שלא כתבתי עליך ב”אני לא מסכים עם דעתו אז אני קורא לו טיפש”, אני מתייחס להרבה תגובות אחרות ברוח הזאת שפורסמו תחת הפוסט המקורי. אין לי בעיה עם תגובות כאלה, שכל אחד יגיב מה שהוא רוצה – אני פשוט לא מוצא לנכון לענות עליהן אישית, כי ברור לי שהם לא באו מתוך רצון לקיים דיון.