תגית: תוכנה חופשית

למי שמסתכל מהצד, נראה כאילו “קדחת הלינוקס” נרגעה לחלוטין. לפני שלוש שנים, בכנס “Go-Linux” הראשון, הכנס הועבר ממלון הבית של “אנשים ומחשבים” להילטון בגלל שנרשמו יותר מידי אנשים (מעל 1300 איש הגיעו). לינוקס נראה כמו משהו שיכבוש בסערה את השוק, וישנה את פני העולם.

עברו מאז כמעט שלוש שנים, ולכאורה החזון נכשל. בעוד שלינוקס בהחלט עדיין איתנו, הבאז התקשורתי סביבו דעך באופן משמעותי. המערכת לא שינתה את חיינו מהקצה אל הקצה, רוב העולם עדיין משתמש בחלונות. מיקרוסופט היא עדיין מונופול. האם כשלה דרכינו?

דעתי האישית היא שמי שבנה על “לינוקס”, והגדיר את עצמו כ”תומך לינוקס” בהחלט יכול לרשום לעצמו כשלון. באותה המידה, מי שניסה להגיד שיש פה עקרון שהוא יותר גדול מלינוקס – מערכת ההפעלה רואה התקדמויות שהן שקטות (מדובר בקונספט שהוא מסובך מידי מכדי שהעיתונות תוכל להתלהב ממנו), אבל משמעותיות. העקרון שצריך להנחות הוא “תוכנה חופשית”.

ותוכנה חופשית זוכה להתחזקות איטית אבל עקבית לאורך שלוש השנים האחרונות. לפני שלוש שנים נושא דגל התוכנה החופשית היה לינוקס. אנחנו (לצורך העניין, עמותת “המקור” אותה ייצגתי בזמנו בכנס Go-Linux) הצטרפנו לקדחת הלינוקס שפשטה בתקשורת כיוון שלינוקס היא, אכן, תוכנה חופשית.

מאז, לינוקס מצא את מקומו. האם אני רוצה לראות לו מקום יותר מרכזי? בוודאי. האם אני עושה משהו בנידון? לא כל עוד אני מבלה שבוע מכל שבועיים בהתאוששות מטיפולים כימותרפיים. כך או כך, ההתקדמות האמיתית של לינוקס עומדת (ובפועל קוראת) בשוחות, בשקט בשקט. בית ספר פה שמקים מעבדה, תוכנה שם שמלטשת את העברית עוד. עוד תוכנה חופשית שרצה על שתי מערכות ההפעלה שנהיית סטנדרט בחלונות. לינוקס לא יצא מחדר השרתים בבום. הוא יצא צעד אחר צעד.

אבל הסיפור המעניין באמת הוא לא מה שקורה ללינוקס, אלא מה שקורה לתוכנה חופשית. לפני שלוש שנים, הציבור הרחב לא הבחין בהבדל בין “קוד פתוח” לבין “לינוקס”. אחרי מאמר ב-YNet שבחן את OpenOffice, ודיבר על גרסאת החלונות שלו, חצי המטוקבקים אמרו או “נמאס כבר מהלינוקס הזה”, או “האם יש גם גרסה לחלונות”. הציבור הרחב פשוט לא הפנים שיכולה להיות תוכנה חופשית על חלונות.

זהו גם הזמן לתת קרדיט לרפי פוגל, אז עורך של מגזין ב”אנשים ומחשבים”, שבמייל פרטי שאל אותי למה אנחנו לא מדגישים את הנקודה הזו יותר.

בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה מאוד. בעוד שהשימוש בלינוקס כמערכת לשולחן העבודה מדשדש בערך באותה הרמה שהוא היה אז, השימוש במוזילה/פיירפוקס כדפדפן קפץ ממיעוט זניח למעל 10%. מכיוון שהיקף השימוש במאק לא מסביר את ההבדל, אין לנו אלא להניח שמדובר במשתמשי חלונות שעברו לדפדפן החליפי. אופן אופיס, בתורו, מביא אפקט דומה, אף כי כרגע בהיקפים קטנים יותר. כך או כך, הציבור הרחב כבר לא משייך את המילים “קוד פתוח” ל”לינוקס” יותר. מה שיותר חשוב, הוא כבר לא משייך את המילים “קוד פתוח” ל”משהו שרק גיקים יכולים להשתמש בו” יותר. קוד פתוח הפך למשהו שמיוצג, במידה זו או אחרת, כמעט על כל מחשב.

אפילו האוייבת המושבעת ביותר של התוכנה החופשית, חברת מיקרוסופט האימתנית, התחילה לעכל את העובדה שהמודל לא רעוע כמו שהיא טענה בהתחלה. הפרוייקט הראשון של מיקרוסופט שהיא שיחררה כקוד פתוח (ועוד באירוח על SourceForge) היה מלווה בנשימה מופתעת מצד קהילת הקוד הפתוח, והתנצלות רפה מצד מיקרוסופט (לא בחרנו GPL, אנחנו מאזנים את הצורך בכך לעומת הצורך בכך, בלה בלה בלה). היום מיקרוסופט אומרת בפה מלא – קוד פתוח הוא לא איום בשבילנו. לינוקס היא לא יותר מאשר IBM, RedHat ו- Novel שמתחרות בנו. העולם קיבל, מצא את המקום הנכון, וממשיך בדרכו.

אבל האם היא צודקת? האם באמת מכירות לינוקס מתנהגות כמו כל חברה מסחרית שמוכרת תוכנה? במצב כמו שהוא היום, אין ספק שהתשובה היא “כן”.

אבל לדעתי יש פה יותר.

מאז ומעולם שאלת השאלות לגבי קוד פתוח היתה “אבל איך עושים מזה כסף”. אני משוכנע שיש מבין קוראי הבלוג שלי אנשים שיגידו “מה איכפת לנו. שלא ירוויחו”. אני חושב שזו לא תשובה טובה במיוחד. זה נכון שתוכנה חופשית מיוצרת לפעמים בלי שום התערבות של חברה מסחרית, וזה נכון שלא סביר שכל התוכנה חופשית תפותח ללא התערבות של קהילה לא מסחרית. עם כל זה, צריך לזכור שתוכנה צריכה גם תמיכה מסחרית כדי לשרוד. תמיכה מסחרית תגיע (ותשאר) רק אם אפשר יהיה להרוויח מזה כסף.

מה שמביא אותנו לדבר שגרם לי לכתוב את הפוסט הארוך הזה. כבר הרבה זמן שאני טוען שהמודל הפיתוח היציב היחידי לפיתוח תוכנה חופשית יהיה כאשר השוק יהיה בוגר מספיק כדי ששחקנים מסחריים, סביר להניח שמתחרים, יוכלו לשתף פעולה כדי לפתח מוצר שכולם צריכים ביחד, תחת רשיון חופשי. כל מה שאנחנו רואים כרגע (לפתח את המוצר ולמכור את השירות, לפתח את המוצר כחלק משירות גדול יותר) הם שלבים חשובים, וסביר להניח שלא ייעלמו, אבל הם שלבים בדרך.

האם יכול להיות דבר כזה? האם חברות שמתחרות אחת בשניה יוכלו להגיע למצב שבו הן משקיעות ביחד כסף בפיתוח של מוצר שהמתחרה יהנה ממנו אף הוא? לדעתי כן, ועכשיו יש לי אפלו הוכחה.

קבוצה של חברות שמפתחות טלפונים סלולריים הקימו מלכ”ר לצורך שיפור לינוקס (כתבה ב-Yahoo News). הסיבה? כיום מערכות ההפעלה לטלפונים סלולרי נשלטות ע”י שתי שחקניות. מיקרוסופט ו-Symbian. בשוק שהתחרותיות בו שוחקת רווחים לכל השחקנים לדואופול הזה אין אינטרס להוריד מחירים. מה עושים? מייצרים לבד.

לכל חברה בנפרד יותר כלכלי לקנות מאחת משתי הנ”ל על פני לפתח מערכת הפעלה משלה לטלפונים. לכולן ביחד, מצד שני, הרבה יותר כלכלי לפתח לבד על פני לקנות. יוצרים שיתוף פעולה, מייצרים לבד, ובעצם מתחרים בספקים שלך.

האם זה משהו שצריך להטריד את מיקרוסופט? לדעתי כן. החוקים הכלכליים של תחרות מאוד מאוד משתנים במצב כזה.

נכון להיום, כאשר לינגנו מציעה לחברה שאנחנו נותנים לה שירותי רשת להשתמש בלינוקס, יש לחברה שתי אופציות לקניה. או שהם קונים מיקרוסופט, או שהם קונים לינגנו. נכון שאנחנו לא פיתחנו את לינוקס, אבל למנהל הרכש שם זה לא מאוד משנה. כך או כך, מה שהוא מקבל זה משהו קיים. כך או כך, אם הוא ירצה שינויים או תמיכה, או יצטרך לשלם עליה. זה לא שאנחנו אף פעם לא מנצחים בעסקאות כאלו, אבל למיקרוסופט יש פה את יתרון הגודל. זו הסיבה שמיקרוסופט מרשה לעצמה, היום, להתייחס ללינוקס כאל רד האט ונובל שמתחרים בה.

כאשר מנהל ה-IT צריך לפתח לבד, חוקי המשחק מאוד משתנים. אם הוא מפתח לבד, השליטה שלו גדולה יותר. ההשקעה אחרת, ומה שהכי חשוב, זה הוא.

האם מיקרוסופט לא יכולה פשוט להוריד מחירים ולהיות יותר כדאית מפיתוח עצמי? אני לא חושב כך.

בואו נעשה את החשבון. כשמיקרוסופט מפתחת מוצר, היא מחשבת בו את עלויות הפיתוח (כולל משכורות למתכנתים, משרד, וכו’). אחר כך היא לוקחת רווח, מחלקת בכמות המשתמשים הפוטנציאלית, וכך קובעת את מחיר המוצר. ההכנסות שלה מכלל הלקוחות גבוהות, באופן משמעותי, מאשר העלויות של הפיתוח. איך אני יודע? בגלל שאחרת החברה לא היתה רווחית.

כאשר הלקוחות שלך מתאגדים כדי לייצר את אותו המוצר לבד, יש שני רכיבים שנעלמים ממשוואת העלויות. הלקוחות יותר לא צריכים לשלם על המכירות והשיווק, והלקוחות יותר לא צריכים לשלם את הרווח לחברה שפיתחה. נוצר פה מסלול קצר יותר, שבו הלקוחות משלמים ישירות למתכנתים. מול מודל כזה, למיקרוסופט אין סיכוי.

לדעתי, זהו הכיוון שאליו הולך עולם התוכנה החופשית, ומכיוון שהמודל הרבה יותר יעיל מאשר המודלים הקיימים, גם עולם התוכנה בכלל.

כמובן ששינוי כזה דורש שינוי מחשבתי מאוד מהותי בצורה שבה לקוחות חושבים. שינוי כזה לוקח הרבה זמן, ודורש דרכי מעבר. איגודים כמו זה של ייצרני הטלפונים הסלולריים, אבל, הוא הכיוון שלאט לאט יראה לשוק שזה אפשרי, וגם כדאי.

שחר

הסתכלות על עמוד הסטטיסטיקות של rsyncrypto מגלה נתון מפתיע. בימים האחרונים הפרוייקט זוכה להתעניינות לא קטנה.

בכל פעם שאני מייצר פרוייקט למטרת נישה כזו או אחרת, יש את הדילמה של “האם שווה לטרוח לעשות אותו חופשי”. השיקול נגד הוא, בד”כ, לא החשש שמה מישהו יתחרה בי איתו, אלא דווקא השאלה האם הפרוייקט בכלל עומד לעניין מישהו.

בכל פעם מחדש, אני “מתאכזב” לטובה. rsyncrypto הינה מערכת שבאופן מוצהר מחלישה את חוזק ההצפנה, כדי לקבל ייתרונות שלא מעניינים את מי שלא משתמש ב-rsync. ובכל זאת, למרות שעל פניו מדובר על פרוייקט שנועד לשוק נישה, במהלך השבוע האחרון בלבד הורידו אותו כמעט חמישים איש.

מה שמפתיע אותי באמת בכל הסיפור הוא שמדובר בעליה, ובעליה לא מוסברת. הלכתי לגוגל כדי לחפש, אולי מישהו כתב משהו על התוכנה, ולא מצאתי שום דבר מעניין.

מצד אחד, יש מעל 150 אלף תוצאות חיפוש על המילה (ומאוד קשה לי להאמין שיש לה שימוש מעבר לתוכנה שלי). מצאתי מקומות מאוד לא צפויים שמתייחסים (בד”כ בצורה חיובית) לתוכנה.

מה שהיה יותר מפתיע היה למצוא תירגומים לשפות שונות (ומשונות) של תיאורי התוכנה. פשוט לא ציפית.

מה שמלמד אותנו שאי אפשר לדעת מה אנשים ימצאו מועיל או שימושי.

שחר

לפני כשבועיים פנה אלי לקוח עם בקשה. הם התחייבו לייצר תוכנת flash, והם התחייבו שהיא תעבוד הן על חלונות והן על לינוקס. הבעיה היא שאין להם אף מכונת לינוקס שם, והם מעוניינים לוודא שהם עומדים בהתחייבויות שלהם.

למען האמת, לאור העובדה ש-Flash, בדומה ל-Java, הוא לא תלוי פלטפורמה, לא צפיתי שיהיו להם יותר מידי בעיות. עדיין, הם צריכים לוודא את זה.

הם ביקשו לשכור מחשב שמריץ לינוקס למשך שבוע.

אחרי קצת מחשבה הגעתי למסקנות הבאות:
– יהיה לי קשה לפנות מחשב לצרכהם.
– את המחשב שאני יכול לפנות אני אצטרך להתקין מחדש בשבילם, אחרת ישאר עליו חומר שאני לא רוצה שיחשף
– הסיפור עומד להיות להם יקר

במקום זה, הלכנו בכיוון אחר לגמרי. לקחנו דיסק של Knoppix, שיכול לרוץ על כל מחשב בלי שום התקנה, והוספנו פנימה Flash. התוצאה היא דיסק live cd שמכיל את כל מה שקנופיקס 4 מכיל, פלוס נגן פלאש. שינינו מעט את מסך הפתיחה כדי שאפשר יהיה לראות שזה לא דיסק קנופיקס רגיל.

סך הכל – 4 שעות של עבודה. הלקוח מקבל פתרון שיהיה לו טוב להרבה יותר משבוע, הרבה יותר בזול מאשר לשכור מחשב, ואין כאבי ראש.

שחר

גם הפעם – דוגמא אישית:
לפני כחודש כתבתי תוכנה קטנה. אני חושב שאפילו לקרוא לה “תוכנה קטנה” זו הסחפות מסויימת. מדובר בכמה עשרות שורות קוד בקובץ יחיד. לכל מי שמתעקש, הנה קישור לעמוד הבית של התוכנה.

מיקרוסופט לפעמים מציינת שהיחס בין כמות המתכנתים ב-Source Forge לבין כמות הפרוייקטים הוא 10:1. “כמה טוב אפשר לעשות פרוייקט אם יש רק עשרה אנשים שעובדים עליו?” הם שואלים.

מבלי להתייחס למספר האסטרונומי של רמות שבהן הטיעון הזה מגוכח, הנה דוגמא נגדית. Sshpass זו תוכנה שאני הייתי בטוח שלא תגיע מעבר לגרסה מס’ 3. אני עדיין לא בטוח שהיא תגיע. התוכנה הזו היתה כל כך לא חשובה בשבילי שאפילו לא עדכנתי פה את העובדה שהיא נכתבה (כשעה עבודה בזמן המילואים שלי) ושוחררה. כל כך לא חשבתי שמישהו יהיה מעוניין שאפילו לא ייצרתי לה רשימת תפוצה.

והנה ההפתעה. שלשום גיליתי שאני צריך תכונה מעט שונה מהתוכנה, ובגלל זה שחררתי גרסה חדשה. עד כמה שחשבתי שהתוכנה תעלם בתהום הנשייה איך שאני אשחרר אותה, שני אנשים פנו אלי עם שאלות. אחד אפילו ציין בפני שהתוכנה לא עבדה לו, ואת השינוי שהוא עשה כדי שתחזור לעבוד. מסתבר ששכחתי לקחת בחשבון אספקט מסויים של הצורה ש-ssh עובד, וכתוצאה מכך היו נסיבות שבהן התוכנה לא תפקדה נכון.

מה שחשוב לציין בשלב זה הוא את העובדה המשעשת הבאה – אילו לא הייתי משחרר את התוכנה, היו עוברים כמה חודשים עד שהבאג הזה היה נתפס ומתוקן. כמו בעבר, העובדה שויתרתי על הבלעדיות שקשורה בתוכנה חופשית גרמה לכך שהמוצר יוצא לשוק כשהוא הרבה הרבה הרבה יותר מלוטש מאשר יכולתי לעשות במשאבי לינגנו המצומצמים.

שחר

ממש לאחרונה עברנו לנהל את הגרסאות עם Subversion. למי שלא יודע, ניהול גרסאות (או ניהול תצורה) הינה מערכת ששומרת את קוד המקור של התוכנות של הפרוייקט. מה שמיוחד בו לעומת סתם מגירה עם הקבצים זה שניהול הגרסאות שומר את כל הגרסאות, לא רק את האחרונה.

קשה קצת להסביר עד כמה הדבר הזה חזק למי שמעולם לא עבד איתו. המערכת זוכרת את כל ההיסטוריה של כל הקבצים, בד”כ החל משלב הקובץ הריק. ניתן לעקוב אחורה על ההיסטוריה של הקובץ, לראות מה השתנה בכל שינוי, ולקבל את התיאור שהכנסתם לכל שינוי כזה. היכולת לשחזר איפה נעשתה טעות, מה גרם לה, ומה היו ההשלכות שלה לא תסולא בפז.

עד עכשיו עבדתי באופן כמעט בלעדי עם מערכת שנקראת “CVS”. זוהי מערכת ותיקה, מאוד אמינה ומאוד פשוטה. חסרונה המרכזי של המערכת הוא בדבר אחד פשוט – היא עובדת על כל קובץ בנפרד. שינויים שהם שינויים לרוחב הפרוייקט, כמו שינוי שם של קובץ או שינוי בכמה קבצים בו-זמנית, CVS מפרק לשינויים בכל קובץ בנפרד ושומר בהתאם.

לצורך הדוגמא – rsyncrypto התחיל את דרכו עם קבצים בסיומת “cc”, שהיא הדרך המקובלת לציין קבצי C++‎ ביוניקס. בגרסה 0.14 של הפרוייקט עלה הצורך לייצר לו גרסת חלונות. בחלונות מקובל לסמן קבצי C++‎ באמצעות הסיומת cpp. מכיוון שיוניקס (ולינוקס) מסתדרים הרבה יותר טוב עם הסיומת cpp לקבצי C++‎ מאשר חלונות עם הסיומת cc, הייתי צריך לשנות את שמם של על קבצי קוד המקור של הפרוייקט. מי שמסתכל היום על קובץ בפרוייקט (למשל, main.cpp) יכול לקבל את הרושם שהקובץ לא היה קיים לפני גרסה 0.14. זוהי הגרסה הראשונה שמופיעה במערכת ניהול הגרסאות. רק מי שמבקש חתכים של כל הפרוייקט יגלה שלפני גרסה זו היה קובץ בשם main.cc, שהיא בעצם אותו הקובץ תחת שם אחר. ההיסטוריה (אותה אפשר לראות אם לוחצים על הקישורים שנתתי) לא עברה מהקובץ הישן לקובץ החדש. מי שרוצה לדעת מה קרה לקובץ טרם היותו בשם האחרון שלו עלול לא למצוא את הקובץ הקודם, ולא לדעת מה ההיסטוריה.

כל זה לא אומר ש-CVS הוא מוצר לא טוב. ההיפך הוא הנכון. זהו מוצר מצויין. אם האופציה היא לא להשתמש בכלום או לייצר בשתי פקודות מאגר CVS ולהשתמש בו, אתם יכולים לנחש מה התשובה שלי לגבי מה כדאי לעשות.

מכיוון שבעיותיו של CVS ידועות, אנשים בקהילת התוכנה החופשית עובדים על חלופות. כמובן שיש גם פתרונות בתחום התוכנה הקניינית. הידוע ביותר מבניהם הוא כלי של IBM (לשעבר rational) בשם “ClearCase”. אני חייב להודות שנסיוני עם המוצר מועט הוא אבל כואב. יש לו יכולות מאוד מפותחות בתחום של התפצלויות ואיחודים של העבודה, אבל הוא סובל מבעיות מבעיות שונות. הבעיה החמורה ביותר, מבחינתי, היא שגרסאות שורת הפקודה שלו לא חזקות כמו הגרסאות הגרפיות. במילים אחרות, יש דברים שאם רוצים לעשות עם ClearCase, חייבים להשתמש בכלים הגרפיים. במקום שבו אני נתקלתי בו היו לו גם בעיות ביצועים די קשות, אבל בהחלט ייתכן ששם אלו היו חבלי לידה. כמו כן, גם במקום אחר שבו רצו שאשתמש בו היו לו בעיות שנבעו באופן ישיר מהעובדה שצריך רשיונות. אנשים רבים שם על הרשיונות הצפים. באותו המקרה, נתתי רשימה של דרישות ממערכת ניהול תוכן, וכאשר אנשי ה-ClearCase של החברה אמרו שהם לא יכולים לעמוד בדרישות, הסברתי להם בתקיפות אך בנימוס שאני מתכוון להשתמש ב-CVS, תודה. זה שאני הייתי איש הפיתוח על לינוקס היחידי בחברה שמפתחת כולה בחלונות גם עזר קצת.

אבל עכשיו התחלנו לעבוד פנימית בלינגנו עם מערכת שנקראת SubVersion. מכל המערכות החופשיות שמחליפות את CVS, זו המערכת הבשלה והסטנדרטית ביותר. אני חייב להגיד שאני לא עובד איתו הרבה מידי זמן, וכבר מאוד מאוד מרוצה. מעבר לתמיכה בדברים שחסרים ב-CVS, הדבר המרכזי שטוב הוא זה – הוא לא מדבר עם השרת אלא אם צריך מידע מעודכן. CVS נהג לדבר עם השרת על כל פעולה – בדיקת מה השתנה אצלך, השוואות עם המקור, גרסאות – הכל. Subversion כמעט ולא מדבר אף פעם. כל הנ”ל הן שאילתות שאפשר לעשות על לאפטופ שמנותק מהרשת (או, במקרה שלי, מחובר לרשת, אבל מופרד מהשרת בפיירוול שבו ה-VPN עוד לא עובד :-). הכל קורה מהר ובצורה טובה.

אם להוסיף את דבר טוב, בימים אלו sourceforge (אתר גדול לאירוח פרוייקטי קוד פתוח) התחיל להציע שירותי Subversion לפרוייקטים שמתארחים אצלו. ברגע שיהיה לי זמן אני בפירוש מתכוון להעביר את rsyncrypto למערכת החדשה. יש עוד כמה דברים שאני צריך ללמוד איך עושים, אבל חוץ מזה, אפשר להגיד שהשתכנעתי.

שחר

קטע חדשותי מאת Gervase Markham. הבחור אחראי על ענייני רישוי של מוזילה. לפני כמה ימים הוא קיבל אימייל משוטרת באנגליה, שמבשרת לו שנתפסו אנשים שמוכרים את התוכנה “שלו” (מוזילה פיירפוקס) על CD שהם הכינו. היא מבקשת לוודא איתו שזה אכן לא חוקי לפני שהם נוקטים צעדים נגדם.

תזכורת קצרה לכל מי שעוד לא הפנים (ואני מודה שזה קצת מסובך) – תוכנה חופשית פירושה אי הגבלה של מה צורות ההפצה של התוכנה. אי ההגבלה כוללת גם אי איסור על מכירה. במילים אחרות, מה שהמוכרים עשו (צריבה של התוכנה על דיסקים ומכירה שלה) הינו חוקי לחלוטין.

כאשר Gervase (למישהו יש רעיון איך לאיית את שמו באותיות עבריות?) הסביר לה שכל עוד הם מכרו העתקים מדוייקים, מה שהם עשו זה בסדר, וביקש ממנה להחזיר להם את הדיסקים שלהם, היא פיקפקה בתחילה, ואז התחילה לשאול אותו איך היא יודעת שהיא מדברת עם מישהו שמוסמך לענות לה. במילים אחרות, הקונספט שמישהו יגיד לה שזה בסדר שמישהו אחר ירוויח כסף מהתוכנה היה כל כך זר לה, שהיא הניחה שמישהו לא מוסמך עונה לה על האימיילים.

אבל הטענה המרכזית שלה היתה המעניינת ביותר. היא שאלה אותו איך משטרת אנגליה אמורה לאכוף את חוקי זכויות היוצרים אם קיימות תוכנה שמפיצים בחינם אבל מותר גם למכור? הוא הסביר לה על לינוקס ואופן אופיס, אבל השורה התחתונה היא שיש פה “בעיה”.

במשך שנים “התחנכנו” שזכויות יוצרים = אסור להעתיק. כל המערכת של תוכנה חופשית משתמשת בזכויות היוצרים כדי להבטיח שמותר יהיה להעתיק. מערכות האכיפה מוצאות את עצמן מול הצורך ללמוד את ההבדל בין תוכנה חופשית, ואולי, רחמנא ליצלן, אף לקרוא את הרשיונות של התוכנות המדוברות.

ג’רוויס (אני אניח שאתם יודעים על מי אני מדבר) טוען שקיום תוכנה חופשית גורם להחלשת האכיפה על תוכנה קניינית. אני לא חושב שאני מסכים. אני מאמין שבסך הכל, מה שיקרה זה שרשויות החוק יבינו שאין להן כלים כדי להחליט אם הפצה של תוכנה חופשית היא מותרת או לא, ועל כן פשוט ימנעו מלאכוף את חוקי זכויות היוצרים על התוכנות הנ”ל.

ולא שאני חושב שיש בזה משהו רע.

שחר

לא פריצת דרך משמעותית כמו שיחרור הגרסה הקודמת, אבל בכל בכל זאת שווה פוסט (מה גם שתדירות העדכונים פה ירדה, אז משחררים גם פוסטים פחות חשובים).

הדבר שגרם לי להתחיל לעבוד על rsyncrypto היה העובדה שמצאנו באג. הבאג היה שולי למדי, וקרה רק בצירוף מאוד ספציפי של פרמטרים. למרבה הצער, זהו בדיוק הצירוף שבו אנחנו משתמשים במנגנון הגיבויים .

בעודי עובד על שיחרור הגרסה, מישהו פתח באג במנגנון הבאגים של sourceforge! כן, יש משתמשים! מרגע שהבאג דווח ועד שהיתה גרסה בחוץ שפתרה אותו – 24 שעות. אני חושב שזה לא רע.

שחר

zdnet פירסמו מאמר של סת’ גוטליב בנושא “איך לבחור מערכת ניהול תוכן חופשית. סלאשדוט כבר נתנו לינק.

הסיבה שאני נותן עוד לינק משלי היא שהדברים שנאמרים במאמר הנ”ל לא רלוונטים רק למערכת ניהול תוכן. לכל תוכנה חופשית ניתן לתת מדד “חיות” על פי הקריטריונים שניתנו לעיל, ואלו יהיו אכן קריטריונים טובים כדי להחליט האם כדאי להסתמך על התוכנה הזו למשימות קריטיות.

בתמצית:
– התוכנה צריכה להיות חיה. גרסאות חדשות יוצאות.
– התוכנה צריכה להיות עם קהילה – בידקו מי עונה על שאלות ברשימת התפוצה. אם יותר מאשר רק המפתח, סימן טוב.
– בידקו איך נראות התשובות. אם הן הפניות לתיעוד, זה אומר שיש תיעוד. אם זה רשימת צעדים – אין תיעוד.
– בידקו את מערכת הבאגים – עד כמה באגים מטופלים?

אהבתי את המשפט הבא, למרות שאני לא מאוד מסכים איתו:
“הייתי בודק מערכות קנייניות על פי אותם הקריטריונים, אבל חברות לא נוטות לתת לי גישה ישירה למפתחים ולמערכות ניהול הבאגים שלהם”.

שחר