גרסה חדשה של fakeroot-ng

לכל מי שלא עוקב, מזה כשנתיים אני כותב פרוייקט תוכנה חופשית בשם fakeroot-ng. הפרוייקט התפתח, מבחינת כמות קוד ומבחינת יכולות, מאוד מהר, עד לנקודה שבה הוא כבר ממש שימושי כפי שהוא היום.

לפני כשנה התחלתי פרוייקט בעבודה אצל לקוח, שבו היה צריך להשתמש בטכנולוגית fakeroot מסוג כלשהו. מדרך הטבע, הבחירה שלי היתה בכיוון של fakeroot-ng. כשניסיתי להשתמש בו, גיליתי ש-RedHat עשו שינוי בקרנל שלהם (כולל ב-Fedora), שגורם לזה שהתוכנה לא עובדת כמו שצריך שם. התחלתי לעבוד על תיקון, אבל הפרוייקט דרש יותר מידי תשומת לב, והעניין נדחק הצידה.
להמשיך לקרוא גרסה חדשה של fakeroot-ng

הבלוג תחת Creative Commons

רציתי להפנות תשומת לב לשני שינויים בבלוג שלי. את שניהם יכולתי לעשות לבד, אבל בשניהם העדפתי להתקין תוסף שיעשה אותם. שניהם ביחד לקחו לי עשר דקות, לא כולל זמן של עבודה יצירתית.

השינוי הראשון הוא הוספת icon לבלוג. הרעיון בא אחרי שבהיתי באיקון של חורים ברשת, ובהתחלה חשבתי שזה הוא. למי שלא מזהה, מדובר בסמל ההאקרים, אלא שבאמצעות אנימצית gif הוא בפועל מבצע gliding. משובים יתקבלו בברכה. למשל, אני שוקל להאט אותו כדי להגדיל את הסיכוי שאנשים יזהו אותו (וכדי שיהיה פחות מעצבן בעין).

השינוי השני הוא הוספת רשיון Creative Commons attribution share alike לבלוג. בפועל, כל מי ששאל אותי עד היום (כולל אנשים ששאלו בדיעבד) קיבל אישור תחת תנאים זהים, אבל בעקבות פוסט של שליו בן ארי בחורים ברשת, חשבתי שהגיע הזמן לעשות את זה פורמלי. הכותרת של הפוסט שלו היא “למה לא Creative Commons”.
להמשיך לקרוא הבלוג תחת Creative Commons

מאמר שלי ב-TheMarker IT – על שילוב תוכנות חופשיות בקוד סגור

TheMarker פרסם מאמר של אור הירשאוגה תחת הכותרת “קוד פתוח אינו חופשי” (וזה המקום להזכיר לכולם שמי שחתום על מאמר בעיתון הוא, כמעט לעולם, לא זה שכותב את הכותרת שלו). המאמר מציג את הסכנות בשילוב של קוד פתוח בסביבה עסקית, אבל, לטעמי, מציג תמונה שחורה מידי. כרגיל בקהילה שלנו, רבים הקופצים לתקוף. אני החלטתי ללכת בכיוון קצת יותר עדין, ולכתוב מאמר שמנסה לאזן את התמונה ע”י מתן המקרים שבהם ניתן להשתמש בקוד פתוח ללא שום חשש. המאמר התפרסם גם הוא ב-TheMarker.

חשוב לי לציין שאור היה זה שהעביר את המאמר שכתבתי למערכת ודאג לפרסומו, מה שאמור להוכיח לכולנו שאסור לשפוט מעשים לגופו של אדם.

ונוסיף בהערת אגב שבתמונה שאני שלחתי להם הפינגווין לא הסתיר את הפרצוף שלי. מנפלאות הפוטושופ.

שחר

אין מחיר לחופש

החיים ברוסיה קשים. אפילו קשים מאוד. עד 1991 המדינה היתה תחת שלטון קומוניסטי חזק, והיתה אחת משתי מעצמות העל ששלטו בעולם. כולם נשאו אליה עיניים, מי בהערצה ומי בחשש. ואז, ב-1991, מתמוטטת ברית המועצות ורוסיה הופכת לדמוקרטית. תוך שום דבר זמן הכלכלה מתמוטטת גם היא. המצב ברוסיה הופך לקשה מאוד, ונשאר כך במשך תקופה מאוד ארוכה. המצב רק מתחיל להשתפר כאשר עולה נשיא חדש לשלטון – ולדימיר פוטין. פוטין אכן מצליח לשפר את הכלכלה, חלקית בזכות משבר הנפט בעולם, אבל חלקית בזכות שלטון מאוד קשוח כלפי “האוליגרכים”, בעלי ההון שהתעשרו אחרי נפילת ברית המועצות. למעשה, פוטין נוהג כלפי האוליגרכים ביד שנוגדת את עקרונות הדמוקרטיה – החרמת רכוש, זיוף מסמכים, כליאה וכו’. את צורת השלטון הזו לא שומר פוטין רק כלפי בעלי ההון, אלא כלפי כל מי שעומד בדרכו. הוא אפילו לא חושש להכניס ראש מפלגה יריב, אלוף עולם מוערך בשח, למעצר רק בגלל שהעז להפגין נגדו, או להורות לכל ערוצי הרדיו שלפחות חצי מהדיווחים על מצב האומה יהיו חיוביים.

ומה אומרים הרוסים על זה? הם אוהבים את פוטין. הוא הוציא אותם מהבוץ הכלכלי. הם מאשימים את הדמוקרטיה בזה שהיא חשפה את חוסר עמידות הכלכלה שלהם, ומוכנים לקבל מנהיג “חזק” כדי לקבל שקט נפשי (יחסי) כלכלי.
להמשיך לקרוא אין מחיר לחופש

ראיון איתי ב”ערוץ האקדמאי” של אוניברסיטת חיפה

לאוניברסיטת חיפה יש אתר שנקרא “הערוץ האקדמאי“. יש להם שם תוכניות של חצי שעה בנושאים שונים. חוץ מהבעיה שיש לי גם עם פודקאסטים (מתי יש לי זמן?), אפשר למצוא שם לא מעט נושאים ממש מעניינים.

התוכנית הספציפית היתה עם עו”ד חיים רביה (שלא באמת צריך להציג אותו – עו”ד שמתעסק בדיני זכויות יוצרים, בעיקר בנושאי אינטרנט ועד לא מזמן עורך הדין של עמותת “המקור”), עו”ד יואב אלקלאי שעוסק בתחום הקניין הרוחני עבור חברת IBM, ועם עבדכם. סוקרו נושאים שונים שהם, כנראה, קצת בסיסיים לקוראי הבלוג הקבועים.

באופן אישי, הרגשתי בזמן התוכנית (עוד לא ראיתי אותה) שאני לא מספיק נינוח. בוודאי אין מה להשוות עם חיים, שגדל עם מיקרופון (הוא היה הכתב הפלילי, אם זכרוני אינו מטעה אותי, של גלי צה”ל). תגובות והערות יתקבלו בברכה.

קישור לתוכנית

שחר

נ.ב.
לטרי פראטצ’ט יש סדרת ספרים עם עיר בשם “אנק מורפוק”. בעיר הזו יש גילדות של כל סוגי המקצועות שצריך בכל קהילה שמכבדת את עצמה – גילדת המורים, הספרים, הליצנים, הגנבים וכו’. אחת הגילדות הנחשבות ביותר הינה גילדת המתנקשים, שהיא הגילדה היחידה שבאמת מעריכה חיי אדם, ועל כן דואגת לגבות מחיר גבוה על לקיחתם. כיאה למוסד מכובד, באחד המזדרונות יש דיוקנות, על פי סדר כרונולוגי, של כל שליטי העבר של אנק מורפוק. מתחת לכל דיוקן יש לוח מתכת קטן שבו כתוב את שם חבר הגילדה שהוציא את השליט לגמלאות. ככל שדיוקן השליט יותר גדול, השלט יותר קטן. השאיפה של גיבור אחד הספרים היא להרוג מישהו כל כך חשוב, עד שלא יצטרכו לשים לוח עם שמו שלו בכלל. כולם ידעו אותו.

חיים, אם אתה קורא את זה, זה שלא צריך להציג מישהו זה רק לטובה 🙂

עוד נ.ב.
באופן אישי, הוידאו לא נפתח לי מלינוקס. אני לוחץ על הקישור שבו כתוב “צפייה בתוכנית”, מבקש ממוזילה את הניתוח של הדף (Ctrl-I), ובסעיף ה-media מוצא את הוידאו (זה שמתחיל ב-mms). את הקישור הזה אני מעביר ל-VLC, שפותח את הוידאו מצויין. Xine עם w32codecs גם מצליח לפתוח אותו, אבל הוא לא מסוגל לחפש בוידאו קדימה אחורה.

רמאויות ב”לרדת בגדול” ותורת המשחקים

לפני כחודש הייתי בכנס באוניברסיטת חיפה שנושאו היה “קריאטיב קומונוס וקוד פתוח”. בין השאר, נתתי הרצאה שמנסה להסביר מה המניעים הכלכליים שגורמים לקוד פתוח להתפתח, ולמה דווקא GPL. היו אחרים שדיברו יותר על הצדדים העקרוניים/פילוסופיים, ובראשם המרצה האחר היחידי שלא היה עורך דין או משפטן, פרופ’ שיזף רפאלי, על איך העולם היה טוב יותר אילו כולם היו משתפים את הכל.

בשלב השאלות הפנה אלי מהקהל שאלה שדנה בהאם מפריע לי שבגלל שאני משחרר תוכנה תחת ה-GPL אז יש שלא יכולים להשתמש בה (בקצרה, התשובה היא “לא”). אחרי ההרצאות, הוא הרחיב את עמדתו. הוא טען שזו צביעות שאני מטיף לזה שאנשים ישחררו את התוכנה שלהם (למעשה, שפרופ’ רפאלי מטיף), אבל שאני משחרר את הקוד בצורה כזו שלא מאפשרת לו (למי שדיבר איתי) להשתמש בו. אני יודע, טיעון ממש לא רלוונטי. בשלב כלשהו הוא ניסה להעלות את תורת המשחקים בתור טיעון שמחזק את עמדתו. הוא לא ניסה להעלות משהו ספציפי בתורת המשחקים, רק את העובדה שתורת המשחקים מדברת על שחקנים רציונליים ואנוכיים.

אז, כן, הוא חטף על הראש מבול שכלל את המילים “נאש”, “משחקים חוזרים”, “אסטרטגיות מענישות” ו”צל העתיד”, רק כדי שיבין שתורת המשחקים לא אומרת את מה שהוא חושב שהיא אומרת. בבסיסו של דבר, אבל, יש פה חוסר הבנה של מה תורת המשחקים באה לעשות. תורת המשחקים לא באה לעצב את המציאות, היא באה לתת למציאות מודל. מכיוון שמדובר במודל, בכל מקרה של חוסר התאמה בין המודל למציאות, זה תמיד המודל שלא בסדר.

כדי לנסות להסביר מה תורת המשחקים כן יכולה לעשות, ואיך כן אפשר לשנות את התוצאות של המציאות באמצעותה, אני מציע להסתכל על הפרק ששודר אתמול ב-Yes של “לרדת בגדול”. הפרק עם הרמאות בשקילה.
להמשיך לקרוא רמאויות ב”לרדת בגדול” ותורת המשחקים

יהלומים מזוייפיםמלאכותיים

YNet פרסמו כתבה על יהלומים מלאכותיים. הכתבה מאוד מתלהבת ממכונה חדשה שמסוגלת להבדיל בין יהלומים מלאכותיים לבין יהלומים טבעיים. היהלומים מאוד מפחדים להתבלבל, ויש שמרוויחים מזה כסף.
להמשיך לקרוא יהלומים מזוייפיםמלאכותיים

פונקציות מוזרות בחלונות ושימושיות של תוכנה קניינית

הפוסט הזה הוא הֶלְחֵם של שני פוסטים. הפוסט הראשון הוא בקטגורית “דברים שלומדים כשעובדים על Wine”, וקרה לי לפני כמה ימים. השני הוא לגבי שימושיות תוכנה, והרעיון לו בא היום. הנושאים, באופן מפתיע, מדברים על אותו הדבר, ועל כן אוחדו.

בואו נתחיל משאלה טיפשית. כאשר מפתח בחלונות קורא לפונקציה שנקראת BringWindowToTop, מה הוא מצפה שיקרה? מותר לכם לקרוא את התיעוד ב-MSDN. אפילו נתתי לכם קישור לתיעוד כפי שהוא מופיע באתר של מיקרוסופט.

אני אתן לכם רמז. אם עניתם “מביא את החלון הרלוונטי להיות עליון”, עניתם תשובה שהיא, במקרה הטוב, חלקית.
להמשיך לקרוא פונקציות מוזרות בחלונות ושימושיות של תוכנה קניינית

ועדת הכנסת היוםהשבוע (עודכן)

כן, זה מה שקורה כשאתה חוזר אחרי יום מתיש של לשמוע עורכי דין צועקים, ואחר כך לעבוד, ובסוף מנסה לכתוב סיכום.

הייתי היוםביום שלישי בוועדת הכלכלה בדיונה על חוק זכויות היוצרים המתוקן, סעיפים 24 (שימוש הוגן בתוכנה) ו-26 (שליחה באמצעות רשת האינטרנט).

סיכום קצר – אני מותש לגמרי.

סיכום נוסף – לא משתלם להיות מנומס.
להמשיך לקרוא ועדת הכנסת היוםהשבוע (עודכן)

שידרוג ללוגו ההאקרים (עודכן)

לפני כמה זמן (הרבה זמן) הציע אריק ריימונד לוגו להאקרים:
hacker emblem

כבר הרבה זמן אני משתעשע ברעיון של לשדרג את הלוגו. להמשיך לקרוא שידרוג ללוגו ההאקרים (עודכן)