תגית: לינגנו

אנחנו מנסים להרחיב את מצבת העובדים שלנו, ומחפשים מתכנת C ו-C++‎ במשרה מלאה.

לכל מי שקורא את הבלוג שלי ולא מכיר את החברה שלי, “לינגנו ייעוץ קוד פתוח” היא חברה הנותנת שירותים משלימים בתחומי התוכנה החופשית/קוד פתוח. השירותים נעים בין שירותי מיקור חוץ לתחזוקת שרתים, שירותי ייעוץ, מיקור חוץ של פיתוח וכלה בייצירת הפצות לינוקס ייעודיות.
להמשיך לקרוא לינגנו מחפשת מתכנת במשרה מלאה (נמצא)

כן, קראתם נכון.

אני מחפש מישהו שיודע להתעסק עם OLE כדי לייצר אפליקציה שכל כולה סובבת סביב OLE קיים. עניין של כמה שעות תכנות.

ה-Catch הוא שאני צריך מישהו באופן דחוף.

אם מישהו פה מעוניין לבצע עבודה כזו, נא לפנות אלי ל-shachar@lingnu.com.

אם מישהו מכיר מישהו שמסוגל לעשות את זה, אשמח לקבל פרטי התקשרות לכתובת הנ”ל.

לאור העובדה שאנחנו כבר משלמים משכורות לאנשים, אם אתם לא עצמאים, אבל כן מעוניינים, אפשר לארגן גם את זה. כמובן שמול עצמאים אנחנו עובדים מול חשבוניות.

בתודה,
שחר

עדכון:
כבר לא רלוונטי. הסתדרתי לבד. אם יש free lance שמתאים לסוג הזה של העבודות, הוא מוזמן לפנות בכל זאת. אני אשמח שיהיה לי שם בשליפה עבור הפעם הבאה שהצורך יעלה.

באיחור מה בגלל העומס, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. בשעה טובה ומוצלחת, שיחררתי גרסה שאני קורא לה “1.00” של rsyncrypto. בזאת אני מרמז שהדרך הסטנדרטית להתנהל, כלומר ע”י זה שמשאירים את הגרסה בגרסאות “נקודה משהו” לנצח, היא לא הדרך שלי.
להמשיך לקרוא גרסת שחרור של rsyncrypto

כבר כחצי יום שיש לנו במשרד בעיות אינטרנט. שלחתי את איש הרשת שלנו (מקסים) לחקור את הנושא, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שאין אלא להתקשר לתמיכה של אקטקום. השיחה עם הטכנאי נשמעה, בערך, ככה:
מקסים: יש לנו בעיה באינטרנט. הוא מאוד איטי, ויש פינגים של שתיים וחצי שניות
טכנאי: יכול להיות שזה כתוצאה מרוגלות. אילו תוכנות מותקנות לכם על המחשב?
מקסים: כל המחשבים במשרד מריצים רק לינוקס
טכנאי: אה, לא משנה. טוב, בוא נבדוק את הקו….

מה שאני אוהב באקטקום זה שלא צריך לחכות שתומך שמבין משהו יחזור אליך. מי שעונה לטלפון מבין.

שחר

נ.ב.
הבעיה אובחנה כבעיה כלל איזורית של בזק, והיא עדיין נמשכת עד לרגע זה.

בעקבות בדיחה (די מטומטמת, אני חייב להודות) של תומר ליכטש (ויה עידו קינן), אני מוסיף את תרומתי הצנועה:

שחר שמש – יש לך שתי פרות. אחת מהן היא בעצם פינגווין, והשניה בהלם מזה שתמונת הכותרת בבלוג של תומר מראה את הבניין שבו המשרד של לינגנו.

שחר

עדכון
מסתבר שהתמונה בכותרת של הבלוג מתחלפת. הכוונה שלי היתה ל- http://www.hapinkas.co.il/images/bigpicture/walkingwoman.jpg

כן, אני יודע שאני לא בד”כ מעיר על דברים מסוג זה, אבל מכלול של לא מעט גורמים גרמו לי לחרוג ממנהגי זה הפעם. הסיבה המרכזית היא שאני חושב שמילים כמו “אקזיט” הן מעליבות לחברה כמו ג’יטקו.

דבר ראשון, לינקים:
NRG, ‏Ynet, ‏TheMarker, גלובס.

מי שיציץ בקורות החיים שלי יגלה שעבדתי בחברה במשך מעל שמונה שנים. אני מכיר את החברה (ואת המנכ”ל) עוד לפני שהחברה היתה חברה בע”מ, עוד בימים שהיא התעסקה בכתיבת לומדות פיסיקה למחשב בשם “אמיגה”. כמו כן, כן, יש לי שם כמה מניות. לא הרבה במיוחד, אבל בהחלט אם סכום העסקה עומד להיות כמו שפורסם, גם לא מדובר בסכום זניח. בשבילי זהו ה-exit הראשון, ולא במקרה. גם לא במקרה מדובר באקזיט על מניות שקיבלתי לפני יותר משמונה שנים.
להמשיך לקרוא חברת מיקרוסופט קונה את “ג’יטקו”

הרעיון של VPN, כפי שהסביר לי זאת פעם מנהל בחברה שייצרה כאלו, הוא שבן אדם ירגיש כאילו הוא במשרד, גם כאשר הוא לא. כן, יש את האלמנט של לחבר את הרשת עצמה בצורה מוצפנת, אבל זה רק חלק מהמכלול. המכלול הוא ממש להיות בתוך הרשת המשרדית, גם אם אתה לא באמת.

כאשר אנחנו מתקינים VPN ללקוחות, אנחנו כמובן משתמשים ב-OpenVPN. הוא פשוט לתחזוקה, יש לו לקוחות ללינוקס ולחלונות, ועושה את העבודה. וכמובן, הוא חופשי.

כדי להבין עד כמה רחוק המונח של VPN מגיע, הנה סיפור שקרה באמת, אצל לקוח שלנו. מטעמים מובנים, אני לא אספר מי.

הזמן הוא יום שישי בבוקר (שבוע שעבר).
המקום הוא משרדי הלקוח.
הסיבה שאני יודע על זה היא שנשלחו שם מיילים על מה שקרה לכולם.

שני עובדים מגיעים ביום שישי בבוקר כדי להשלים פרוייקט חשוב. בעודם עובדים, המדפסת מתחילה להוציא דפים. הם מסתכלים אחד על השני, אבל אף אחד מהם לא שלח שום דבר להדפסה.

הולכים את המדפסת, ומגלים שלושה עותקים של תמונה של יאסר ערפאת.

נבוכים, ולא מעט חוששים, הם שולחים מייל לכולם שאומר “המדפסת התחילה להדפיס בעצמה. האם יש לנו וירוס? כולם להזהר” וכו’.

עונה להם אחד המנהלים בחברה (לא ציטוט מדוייק):
“אני לוקח את הלאפטופ שלי הביתה, והוא המחשב שאיתו אני עובד בבית. הבן שלי עושה פרוייקט לבית ספר של דגמים ממתכת, והוא בחר לעשות את יאסר ערפאת. הבעיה היא שמדפסת ברירת המחדל שלי היא המדפסת של העבודה. אני שמח שאתם מגלים עירנות, אבל אפשר להרגע”.

שולח מנכ”ל החברה מייל:
“הבנתי הכל חוץ מדבר אחד. יאסר ערפאת?????”

ועל זה נאמר: “On the internet, no one knows you do metal mockups of Yasser Arrafat”

שחר

הסתכלות על עמוד הסטטיסטיקות של rsyncrypto מגלה נתון מפתיע. בימים האחרונים הפרוייקט זוכה להתעניינות לא קטנה.

בכל פעם שאני מייצר פרוייקט למטרת נישה כזו או אחרת, יש את הדילמה של “האם שווה לטרוח לעשות אותו חופשי”. השיקול נגד הוא, בד”כ, לא החשש שמה מישהו יתחרה בי איתו, אלא דווקא השאלה האם הפרוייקט בכלל עומד לעניין מישהו.

בכל פעם מחדש, אני “מתאכזב” לטובה. rsyncrypto הינה מערכת שבאופן מוצהר מחלישה את חוזק ההצפנה, כדי לקבל ייתרונות שלא מעניינים את מי שלא משתמש ב-rsync. ובכל זאת, למרות שעל פניו מדובר על פרוייקט שנועד לשוק נישה, במהלך השבוע האחרון בלבד הורידו אותו כמעט חמישים איש.

מה שמפתיע אותי באמת בכל הסיפור הוא שמדובר בעליה, ובעליה לא מוסברת. הלכתי לגוגל כדי לחפש, אולי מישהו כתב משהו על התוכנה, ולא מצאתי שום דבר מעניין.

מצד אחד, יש מעל 150 אלף תוצאות חיפוש על המילה (ומאוד קשה לי להאמין שיש לה שימוש מעבר לתוכנה שלי). מצאתי מקומות מאוד לא צפויים שמתייחסים (בד”כ בצורה חיובית) לתוכנה.

מה שהיה יותר מפתיע היה למצוא תירגומים לשפות שונות (ומשונות) של תיאורי התוכנה. פשוט לא ציפית.

מה שמלמד אותנו שאי אפשר לדעת מה אנשים ימצאו מועיל או שימושי.

שחר

אותה תוכנה שכבר כתבתי עליה לא מזמן. אתמול בערב שיחררתי גרסה שאני מרגיש מספיק בנוח איתה כדי לקרוא לה “1.0“.

דבר מעניין קרה לגבי הפוסט הקודם. שני אנשים התייחסו בתגובות לקוד של התוכנה. מייד אחרי הפירסום הייתי קצת עסוק מידי מכדי להתעמק בתגובות, אז ריפרפתי עליהם ויצאתי עם הרושם שלאנשים היו תלונות על איכות הקוד.

עכשיו, כשהיה לי יותר זמן להתעמק, חזרתי לתגובות כדי לראות מה אפשר ללמוד. גיליתי שבעוד שאכן היתה שם ביקורת (בונה וממוקדת), בסך הכל התגובות היו חיוביות על איכות הקוד. מעניין איך העייפות מתעתעת בזכרון. חלק מהביקורת יישמתי, חלק יצטרך לחכות טיפה.

שחר

לפני כשעה קיבלנו (אחרי מאמצים לא הגיוניים) את המאק שקנינו. רועדים ומתרגשים הכנו את עצמינו לחוויית ההפעלה הראשונה של מאקינטוש.

במילה אחת:
מ ז ע ז ע

פעם פיתחתי, עבור חברה בה עבדתי, מערכת שמבצעת התקנה אוטומטית של מערכת ההפעלה (חלונות 95). כחלק מההתעסקות שלי היה הרבה צורך לעבור על חווית ההתקנה הראשונה. אני חושב שאני אחד האנשים המוסמכים בארץ להגיד את המשפט הבא שלי:

אפילו מיקרוסופט לא היתה מסוגלת לייצר חוויית משתמש ראשונה כל כך מזעזעת.

להזכירכם, מדובר ב-Mac mini. קניתי את אחד האחרונים שיצאו עם מעבדי Power. זה לא שלא היתה לי את האופציה לקנות מחשב עם אינטל, אבל מכיוון שאני צריך אותו לבדיקות, פחדתי שהתוצאה לא תהיה מספיק מייצגת של איך התוכנה תתנהג על מחשב Power אמיתי, אז העדפתי את הדור הישן. המחשב מגיע בלי מקלדת או עכבר. אני משתמש במתאם של PS/2 ל-USB כדי לחבר את המחשב לערמת השרתים שיש לנו במשרד באמצעות KVM Switch.

בואו נתחיל מההתחלה. למחשב לוקח המון זמן לעלות בפעם הראשונה. המשתמש בוהה בסמל של אפל ומתחתיו סימן עגול מסתובב. אין שום אינדיקציה כמה זמן זה ייקח (מעל דקה, מתקרב לשתיים).

אחרי שעוברים את התהליך הזה, אנחנו נשאלים באיזו שפה אנחנו רוצים את המערכת. עד כאן, בסדר.

ואז מתחיל סרטון אנימציה. זהו סרטון של כעשרים שניות שמהלל, מקלס ומשבח את OS X החדש והנפלא. כיאה לסגנון המינימליסטי של אפל, הוא לא עושה את זה בצורה בוטה מידי. רואים את המילה “Welcome” בכמה וריאציות עם אפקטים תלת מימדיים מרשימים. הבעיה היא אחת פשוטה – אי אפשר לדלג עליו. בגלל סיבות שאני אציין עוד מעט, חזרנו על הסרט הזה פעמיים, וכאשר מה שאתה רוצה זה להתחיל לעבוד עם המחשב, הסרטון הזה הוא מעבר למעצבן.

המסך הראשון של כמעט ההתקנה מבקש ללחוץ על שני כפתורים על המקלדת לצורך זיהוי שלה. לאור העובדה שאנחנו משתמשים בחומרה של PC דרך מתאם USB ו-KVM Switch, אני מניח שאפשר לסלוח לו על זה שלא זיהה את המקלדת לבד.

ואז מתחילה ההתקנה. “איפה אתה”, “איזו שפת מקלדת”, שאלות סטנדרטיות.
הגדרות רשת – על הרוב אפשר לדלג.
רישום המחשב.

כמובן שזה לא רישום המחשב, זה רישום בן האדם.

ואי אפשר לדלג על זה. חייבים לשלוח לאפל את פרטי האישיים (שם, כתובת, טלפון). אי אפשר להגיד “לא רוצה”. בפעם הראשונה שהפעלתי את המחשב זה היה עם מתאם מקלדת שלא כל כך עבד, והייתי צריך להתחיל את המחשב מחדש. אני חייב להגיד שזו היתה חוויה מחרידה בפולשנות שלה. אי אפשר לדלג, אי אפשר לזייף בפרטים (הם חייבים להראות נכונים). פשוט זוועה.

אחרי שפיברקנו פרטים כלשהם (והיינו צריכים לעבוד על זה קשה, כי הוא התלונן כאשר הטלפון לא נראה כמו טלפון, והמיקוד לא נראה כמו מיקוד), היינו עוד צריכים לענות על “לאיזו מטרה ישמש המחשב” (מה איכפת לכם?) והאם הוא עסקי או ביתי (לא ענינכם).

הכי גרוע, את השליחה של הנתונים לאפל הוא עושה רק אחרי שהגדרתי גם שם משתמש למחשב. אני עדיין לא בטוח שהוא לא שלח גם את זה לאפל.

לסיום, הוא מתעקש לנסות לשכנע אותי להרשם לכמה שירותים נוספים שאפל מספקים (בתשלום, כמובן).

בקיצור, הנסיון של אפל לקבל עוד כסף בא על חשבון חוויית המשתמש. אם מיקרוסופט הסתפקה בלשים איקונים של ספקי אינטרנט ששילמו לה על החשיפה על הדסקטופ (ולאסור על ייצרני המחשבים להוריד אותם לפני שהמחשב מגיע ללקוח), או להפעיל לכם מסנג’ר עם ההתקנה של המחשב, הרי שאפל לוקחת את זה צעד נוסף קדימה ומונעת מכם להתחיל להשתמש במחשב עד שאתם לא מוסרים לה פרטים.

אני חייב להודות שלאור האהבה שמרעיפים על החברה הזו, אני התאכזבתי. אין לי אלא לקוות שאחרי ההתקנה המצב ישתפר.

שחר