העלאת הילוך במלחמתי בהצגת חשבוניות בסופרים

היום היתה ירית הפתיחה במלחמה של משפחת שמש המצומצמת בחובה להראות חשבוניות ביציאה מסופרים. היום בפעם הראשונה עירבנו משטרה.

הסיפור המלא לא במיוחד מעניין. מ' הלכה לקניות, כהרגלה סירבה להראות חשבונית ביציאה. יד יצחק, כהרגלם בזמן האחרון, סירבו לתת לה ללכת. היא אמרה להם שהאופציות שלהם הן לתת לה ללכת או לקרוא למשטרה. הם קראו למשטרה. עד שהמשטרה הגיעה, אני הספקתי לקחת מונית ולהגיע לשם גם. הראינו לשוטר את תוכן כל הקניות שלנו, והוא בדק אותן כנגד החשבונית. הכל התאים. מבחינת יד יצחק, בזאת נגמרה התקרית, ועד שתוגש תלונה כנגד אמיר, סגן מנהל סניף כפר סבא, על כליאה, או תביעה בבית משפט לתביעות קטנות (אנחנו עדיין שוקלים את צעדינו), הם גם צודקים.

השוטר כן אמר משהו אחד שאנחנו מנסים לבדוק קודם, ובזאת אני אשמח לקבל את עזרת ציבור קוראי הבלוג. הוא טען שזכור לו חוק שחוקק שמאפשר לסופר לדרוש לראות את החשבונית, ומחייב אותי להראות אותה. אם הוא צודק, אנחנו נפסיק את מאבקינו פה. למען האמת, נראה לי מאוד לא סביר שהוא צודק, אבל אם למישהו מקוראי הבלוג יש גישה למאגר רשמי של חוקי מדינת ישראל (וויקיסורס לא מצא שום דבר רלוונטי, אבל זה לא אומר שאין), אני אשמח אם תוכלו לערוך חיפוש ולראות שבאמת אין חוק שכזה. כל מה שאני מצאתי בנתיים הוא סעיף 7 ג' של חוק יסוד כבוד אדם וחירותו:

אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

כל תחמושת שתוכלו לתת לי תתקבל בברכה.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

63 thoughts on “העלאת הילוך במלחמתי בהצגת חשבוניות בסופרים”

  1. מה הסיבה לא לעשות זאת? הרי ברור מה המוטיבציה של בעל העסק ואין היא מתנגשת עם האינטרסים שלך כצרכן.

  2. היא מתנגשת עם האינטרסים שלי כצרכן בזה שהיא מתייחסת אלי (ואל כל שאר הלקוחות שלו) כאל גנבים. אני לא אוהב לתת כסף למישהו שחושב שאני גנב.

    ולגבי המוטיבציה של בעל העסק – היא מאוד רחוקה מלהיות לי ברורה. כמובן שאתה עומד לענות שהוא עושה את זה כדי למנוע גניבות, אבל בכלל לא ברור לי איך זה שהשומר ביציאה מעיף מבט חטוף על התאריך של החשבונית אכן מונע גניבות.

    שחר

  3. מקסים, בעיני יש שתי בעיות:
    1) ההנחה המובלעת של בית העסק שכל אדם שבא בשעריו הוא גנב עד שהוכח אחרת.
    2) הנסיון של הרשת להטיל סמכות שאין ברשותה — רק שוטר רשאי לדרוש ממך להציג תעודת זהות, לפתוח תיק וכד'. מקומות שלוקחים ממך תעודת זהות כפקדון עוברים גם הם על החוק.

  4. הייתי חייב להגיב..
    אני לא ממש מבין את הלוגיקה מאחורי הסירוב שלך.
    1. אם לחנות מספיק להסתכל על החשבונית – למה זה מפריע לך?
    2. בדבר התייחסות כגנבים – אתה לא קונה בחנויות בגדים,משקפיים וכו בקניונים?(יש שם הרי גלאי שמתייחס לכולם גם לכאלה שלא קנו כגנבים).

    זה לא נכתב בציניות. באמת מעניין אותי מה עומד מאחורי זה?

    יום נעים,
    אסף.

  5. חשבתי שאני הייחידי שלא מראה את החשבונית ,
    אני פשוט שם פס ויצוא , לא אכפת לי כמה מה שהם אומרים.

    מקסים זה מתנגש עם האינטרס שלך כאדןםם שקוראים לך גנב – אחרת אין שום סיבה שהוא יבדוק את הכלים שלך.

    דרך אגב האם יש לך שמות המוערבים שוטר והשם המלא של אותו "אמיר" ? בהצלחה.

  6. אני חוויתי כמה פעמים את השלב הבא של דרישות בסופר, לא נתנו לי להיכנס עם התיק גב שלי כלל ודרשו שאשאיר אותו בכניסה.

  7. אכן קשה לי להבין מה הקטע. אני יכול לחשוב על עוד מספר דוגמאות רלוונטיות –

    סדרן ברכבת/אוטובוס/קולנוע שמבקש ממך להראות כרטיס.

    שומר בחניון שרוצה לראות קבלה לפני היציאה.

    רופא מומחה בקופת חולים שמבקש לראות קבלה לפני שהוא מקבל אותך.

    העולם מלא באנשים שרוצים הוכחה שאתה לא גנב, מהסיבה הפשוטה שהעולם גם מלא בגנבים.

  8. לאסף ולרועי,

    אני אתן דוגמא שתבהיר את עמדתי. בכניסה לאותו הסופר עומד אדם שמבקש לעשות חיפוש הרבה יותר פולשני. הוא מבקש ממש לראות את תוכן התיק שלי. נקרא לו "המאבטח". לחיפוש הזה אני לא מתנגד, מהטעם הפשוט שאני רואה את התועלת שבו. מאבטחים שעשו לא הרבה יותר ממה שהמאבטח פה אכן הצילו חיי אדם בפיגועים בעבר. לאור זאת, ולמרות שהחיפוש הרבה יותר חודרני, הוא מידתי, הן לנזק שמבקשים למנוע והן לעומק הבדיקה לעומת מה שהיא מנסה לבדוק.

    הסדרן ברכבת, באוטובוס ובקולנוע הוא עוד דוגמא מידתית. הבדיקה היא אקראית. בחניון המצב הוא שונה לגמרי. בחניונים צריך להראות את כרטיס הכניסה כדי שבכלל ידעו כמה לשלם. ברוב החניונים שאני ראיתי בהם כולם משלמים מראש, לא מבקשים קבלה ביציאה.

    הבדיקה של החשבונית ביציאה היא מקרה מיוחד של זיזול באינטיליגנציה שלי, בגלל סיבה מאוד פשוטה – זה לא מגן מפני שום דבר. אם הוא היה ממש בודק את העגלה כנגד החשבונית, אפילו מדגמית, לא הייתי מתרגז. אם הבדיקה היתה מדגמית לא הייתי מתרגז. אם הייתי מרגיש שהתפקיד שלו כולל משהו, לא הייתי מתרגז כל כך. העובדה שחושבים שלא זו בלבד שאני גנב, אלא גם גנד אידיוט, מרגיזה.

    יש עוד נקודה אחת שגורמת לי כן להלחם פה, והיא אכן נושקת למה שעידו התייחס אליו. אם יש לי את הזכות שלא יערכו חיפוש בכלי, אבל אין לי את הזכות להפעיל את הזכות הזו, הרי שאין לי את הזכות. במילים אחרות, בתי עסק מרשים לעצמם להניח שמותר להם לדרוש ממני לוותר על זכויות שמוקנות לי בחוק, וזה משהו שחורה לי. הדרך שלי להלחם בתופעה היא להגיד לה "לא".

    שחר

  9. יפיייי… אני לא לבד!

    גם אני מסרב באופן קבוע להציג את החשבונית. כשמבקשים ממני אני פשוט אומר "לא" ויוצא בלי לחכות לתגובה.
    אני מת שינסו למנוע ממני לצאת כי אני זה שאתקשר למשטרה להתלונן על כליאה.

  10. אראיל, כמו שאמרתי, זה מה שעשינו עד עכשיו. דבר ראשון שגילינו זה שהמשטרה לא ששה להגיע, ואומרת "תפתרו את הבעיה לבד". היא כן הגיעה אחרי שהסופר התקשר למשטרה.

    דבר שני זה דבריו של השוטר. אם אכן החוק הוא לצד הסופר, אין טעם להתלונן במשטרה. אם לא, אנחנו אכן נגיש תלונה ונראה איך זה מתפתח.

    שחר

  11. ומה עם הזכות שלי לפרטיות?
    אני שילמתי בעבור כל מה שנמצא בעגלה ורשום בחשבונית. זה שלי. ואני לא מעוניין שהמאבטח יראה את הקונדומים אקסטרא-סמול שלי, המשחה נגד טחורים שלי והמשחה להלבנת העור שלי.

  12. דבר ראשון, אני אציין שהמאבטח בודק את התיק שלך בכניסה לחנות, לא ביציאה. בתור שכך, אם המאבטח מחטט לך במשחה אקסטרה סמול להלבנת טחורים, אתה הבאת אותה מהבית. לא משהו שהוא בלתי נמנע.

    יותר לעניין, העניין פה הוא מידתיות. אני בהחלט יכול להתחבר לטענה שאומרת שהזכות לחיים, שלך ושל באי הסופר האחרים, יותר חשובה מהזכות שלך לפרטיות. מאבטח כזה בארצות הברית או באירופה יהווה חדירה לפרטיות, אבל בארץ יהווה (לדעתי) צעד מתקבל על הדעת לאבטחת באי הסופר.

    בהחלט ייתכן שעוד שנתיים או חמש ללא פיגועים יגרמו לי לשנות את דעתי. אם האיום קטן, המידתיות נעלמת. אני לא בטוח שאנחנו כבר שם כיום.

    שחר

  13. התכוונתי ליציאה.
    המאבטח הוא זה שבדרך כלל בודק את החשבונית ביציאה. שזה בכלל מטומטם שגם את התפקיד הזה הפילו עליו.

  14. התרעומת ברורה לי.

    הסופר הוא גוף כלכלי שבא להגן על עצמו בפני פגיעה. הוא שכר את השומר למטרה זו בדיוק – למנוע גניבה, בדיוק כפי שחברת אבטחה נשכרת להגן על נכס, בדיוק כמו ששוטר נשכר על ידי האזרחים להגן עליהם.

    שחר האם אתה יודע מה ההנחיות שניתנו לשומר ?
    מעניין אותי לדעת האם עליו לבדוק כל לקוח ולקוח שיוצא, או שעליו להעריך את אורך החשבונית ביחס לכמות היחסית של המוצרים שנמצאים בעגלתו או שעליו לעבור פריט פריט ולוודא באופן חד משמעי שלא היה אירוע פלילי. ההתנהגות "בפועל" היא צד אחר של הדיון ויכול להיות שדווקא בגלל שפעולתה בפועל לא מביאה לתוצאות יש מקום להטיל ספק בנחיצותה.

    שחר (עידוק ואחרים) אתם טוענים שלא צריך להניח כברירת מחדל שאתם גנבים, אם כך גם הקופאיות עצמן עומדות בסתירה – הן מחייבות אותי לשלם בדיוק לפי סכום מוצריי חוצפה! מדוע שלא ינתנו לי הכלים לחשב את גודל קנייתי ולשלם את החשבון מבלי שאישה זרה תחטט לי בטמפונים אקסטרה לייט בטעם פטל אקזוטי שחברה שלי ביקשה ממני לקנות לה.

    אני טוען שהבדיקה הזאת, כמו גם המאבטחים הסמויים בסופרים הם בוודאי שלטובת בעלי המרכולים (שליבי לא חס עליהם כלל) אלא שטובתם במקרה הנידון היא גם טובתי מכיוון שאם הם לא יאבטחו את עצמם בפני גניבה הם יצטרכו לפצות על כך במחיר מרכולתם ועל כך כולנו נאלץ לשלם.

    כמו כן, נא זיכרו שגם אם אתם מנהלים מאבק אתם לא מנהלים אותו כנגד המאבטח המסכן שמקבל שכר מינימום אחרי יום עבודה של 12 שעות בשמש הקופחת אלא כנגד ההנהלה ולכן אם עיכבו אתכם ביציאה בקשו לראות את המנהל במקום לנהל ויכוח קולני שלא יוספי לכבודם מאומה כנגד השומר עצמו.

  15. מקסים,

    תקרא שוב את התגובות שלנו. הבעיה היא חוסר המידתיות.

    לגבי ההנחיות לשומר – כן, אני יודע מה הן. לפחות ביד יצחק ההנחיות הן להסתכל על תאריך הקבלה.

    שחר

  16. לדעתי, למידת היעילות של הבדיקה אין כל חשיבות, וגם אם המאבטח יערוך בדיקה קפדנית יותר צריך לסרב לעבור אותה.
    הבעיה היא שלכולם ברור שאינטרס עיסקי של תאגיד קודם לזכויות של בני אדם.
    דרך אגב, העובדה שסופר מרקט נראה כמו שהוא נראה ולקונים יש גישה ישירה למדפי המוצרים והם לוקחים אותם בעצמם היא מתוך אינטרס כלכלי של הסופר. בנוסף לכך שזה יותר זול לסופר, זה גם מעודד את הקונים לקנות יותר. אם זה הסידור העדיף על הנהלת הסופר היא צריכה לשאת בכל ההשלכות שלו, גם כמות הגניבות.
    לעובדה שהסידור הזה נוח גם ללקוחות לא משנה.

  17. נפלתם על הראש,

    אולי גם לא תפתח חשבונות ברשתות חברתיות כי מישהו יכול לרגל אחריך כיוון שהוא לא בוטח בך?
    אולי לא תכתוב בלוגים כי הממשלה עוקבת אחריך ומחפשת אם ארגנת פעילויות טרור באינטרנט?
    אם אתה כל כך מודאג מהפרטיות לך לעשות קניות במכולת השכונתית או בשוק ואל תכתוב יותר כלום באינטרנט..

    הדבר היחידי שעולה לי בראש מהפוסט הזה הוא "על ראש הגנב בוער הכובע"

  18. אני תוהה אם לענות לך או לתת למגיבים האחרים פה את התענוג. ניתן להם שעתיים, ואם הם לא יעשו את זה, נעשה את זה בעצמי… 🙂

    שחר

  19. אם הם רק רוצים לראות את החשבונית – אתה צודק, אבל עד כמה שאני מבין הם גם מחתימים את החשבונית או מבצעים בה קרע או סימון דומה.

    התרחיש שאני מדמיין שהם מנסים למנוע: אני נכנס לסופר וקונה רשימה של מוצרים בסכום מסויים, אז אני משלם, אז אני שם את המוצרים ברכב, אז אני חוזר לסופר (עם החשבונית) וקונה שוב את אותם מוצרים בדיוק. ואז אני יוצא שוב…

  20. איתך במאבקך הצודק. הדרך שלי היא פשוט להתעלם מהשומר ביציאה. אם הוא שואל אותי אם יש לי חשבונית אני אומר לו "כן" וממשיך. היה אחד בtoys'r'us בבאר שבע שתפס אותי בחוזקה ופצע אותי (מה שקוראים בעברית תקיפה). משום שלא רציתי שאדם בגילו יאבד את מקום עבודתו פשוט התלוננתי וניהלתי שיחה מעניינת עם מנהלת החנות שהבינה את אי החוקיות ואת החומרה של המעשה ולאחר שהשבעתי אותה שלא יאונה למסכן כל רע. לא הספקתי לבדוק אם הם שינו את דרכיהם.
    עכשיו לחוקיות שבעניין:
    1. בעקרון, כפי שאמר שחר, זו החשדה אוטומטית בגניבה. מעשה פסול כשלעצמו מה גם שאין שום משמעות ל"בדיקה" הזו.
    2. בחלק גדול מהמקומות השומר ממוקם כך שלמעשה הלקוח עזב את החנות. בדיקה שכזו מהווה עיכוב ללא סמכות. זו בעצם עבירה פלילית. חבל שהשוטר שהגיע לטפל בתלונה לא מכיר את החוק. אולי כדאי להתלונן גם עליו במח"ש.
    3. בהרבה מקרים בהם סירבתי להציג חשבונית ניסה מישהו לתפוס אותי בכוח. זו תקיפה. עוד עבירה פלילית.
    4. ברגע שהשומר עוצר בצורה כזו זה יוצר מהומה שיש בה כדי ליצור מראית עין של "תפסנו גנב". לשון הרע היא עבירה אזרחית. הוצאת דיבה הוא הליך פלילי. במקרים מסוימים עורך דין יכול להמליץ ללכת על הליך כפול.

    ועוד משהו: לשומר אסור בשום פנים ואופן להכניס ידיים ולחטט בתיק שלכם. סמכות זו מוקנית לשוטר ולבעלי תפקידים נוספים (כמו מאבטחי הרכבת לדוגמא). מותר לו להציץ פנימה ולמשש מבחוץ.

    אין בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שנוגע לבדיקת חשבוניות ביציאה.

    (אגב: אני לא משפטן. כל מה שהצגתי כאן נובע מתחקיר מקיף שערכתי ומשיחות עם משפטנים. יכול להיות שאני טועה. תמיד טוב להתייעץ עם איש מקצוע)

  21. מעניין מאוד –
    מעבר לטרחה הכרוכה בחיפוש בכיסים בארנק בשקיות, שוב בכיסים ובסוף באיזה קצה של שקית, האקט עצמו אף פעם לא הפריע לי, וגם כנראה שאני לא מסתובב יותר מדי במקומות שדורשים שתציג קבלה ביציאה, אבל אתה צודק – באמת שיש בזה משהו מטריד ויותר מזה, מיותר – לסופר יש מספיק דרכים לוודא שלא גנבו מהם, ואם הם רוצים לפזר את כל המוצרים שלהם בכניסה ומחוץ לחנות בשביל למשוך קונים, שידעו שזה הסיכון שהם לוקחים.
    לגבי המאבק – אני מאמין שמכתב או שניים או שלושה או עשרים של לקוחות שהחליטו לא לא לקנות במקום בגלל הנוהג הפסול יהיו יותר אפקטיביים מהעלאת הטורים.

    ולמקסים –
    בביקורים האחרונים בארצות הברית ראיתי יותר ויותר קופות אוטומיטיות בסופרים, שם לקוחות מעבירים את המוצרים דרך הברקוד והמשקל בלי בדיקה או ביקורת (אבל אולי יש מצלמה).

    אודי

  22. אני דוחף את החשבונית לכיס וכשהשומר מבקש אותה ביציאה אני מצביע לכיוון מישהו מאחורי ואומר אני איתו זה אצלו, או לחילופין לא לקחתי או פשוט ממשיך הלאה בהתעלמות. עדיין לא רדפו אחרי ומעולם לא עיכבו אותי על הקטע הזה.

    אבל בוא אני אתן לך תרחיש שהוא לחלוטין לא דמיוני ואני בטוח שהוא אפילו קרה פעם או פעמיים.
    מגיע מאן דהו ונכנס לסופר, הוא עובר את הקופות ונעמד מאחוריהן ומתחיל לתצפת ולחפש קורבן. אולי זו אמא עם 3 ילדים שעסוקה בלהשקיט אותם ולכן היא לא שמה לב לעגלה שלה. אולי זה מישהו שעצר בדוכן של ההמבורגרים או בקופה הראשית ביציאה – לא משנה מי ולמה, בשלב מסויים מישהו הסיר את העיניים מהעגלה שלו ואותו בחור בא ובשיא האלגנטיות מתחיל לגלגל אותה כלפי חוץ כאילו הייתה שלו. בקניה של יום ראשון בצהריים, זה היה בולט למדי, אבל בסופר גדול ביום שישי ב 12 בצהריים, אף אחד לא היה שם לב. ובדיוק בשביל זה הועמד שם אותו שומר, התפקיד שלו זה לא להשוות את החשבונית שלך אל מול המצרכים שבעגלה אלא לוודא שהשעה על החשבונית דומה לשעת העזיבה שלך ושהאורך של החשבונית תואם פחות או יותר את העומס בעגלה שלך. אם קנית מסטיקים בקופה ויצאת עם עגלה של 500 שקל, זה יראה חשוד.

    הקטע הוא שברגע שכולם יודעים שצריכים להראות את הקבלה לשומר בסוף אף אחד לא משאיר אותה בקופה ובכך מאפשר לאותו בחור לצאת עם עגלה וחשבונית.
    אצלנו השומר גם מגדיל וחותם על החשבונית ובכך מבטל את האפשרות של לעשות בה שימוש חוזר לאחר מכן.

  23. ברק,

    יש חוק שמתיר לי לא להראות חשבונית. עצם זה שאתה טוען שאני גונב בגלל שאני מתעקש לממש את זכותי, זו הסיבה שצריך להלחם.

    ניצן,
    נמאס לי שאני צריך להשתמש בתרגילים כדי לקבל את מה שהחוק אומר שמגיע לי. אני לא מתכוון להשתמש בתרגילים רק כדי לקבל את הזכויות שמגיעות לי ממילא. אני לא אומר שקרים לנציג "שימור לקוחות" כשאני רוצה להתנתק, ואני לא עושה תרגילי הטעיה כדי לעמוד על זכותי החוקית שלא יחטטו בתיקים שלי. אני דורש שיכבדו את החוק.

    שחר

  24. גם אני משתדל שלא להראות חשבוניות ביציאה. לפעמים אני סתם מתעלם מהשאלה, לפעמים אומר שאני לא חייב להראות והולך ולפעמים כשאין לי זמן למשחקים והחשבונית במקרה ביד שלי אני פשוט נותן אותה לשומר והולך (אני יודע, זו טעות לכל הדעות אבל זה מה שקורה כשאני ממהר. אידאולוגיות זה לכשיש זמן).

    קרה גם לי מקרה ביד יצחק ובו היה לי ריב עם השומרים שפתאום, אחרי הסירוב שלי, התחילו לצוץ מכל החורים ומנעו ממני ללכת (אמרו לי דברים כמו "אנחנו לא כולאים אותך, אתה יכול ללכת אבל בלי העגלה"). התקשרתי למשטרה ומוקדנית בליווי רקע של עוד איזה שוטר מנומנם ניסתה לשכנע אותי ש"מה אכפת לך להראות חשבונית?", "נראה לך שנגיע? פשוט תראה להם חשבונית וזהו" וכדו'. בסופו של דבר באמת ויתרתי והראיתי להם את החשבונית. (אגב, ברק, מופתע שהיתה לי? גאון. ממש הבנת את הפוסט הזה)

    עד כאן הסיפור שלי. מעבר לזה, שתי נקודות:
    1. אני לא חושב שיש לי _זכות_ שלא להראות חשבונית אלא שאין לי _חובה_ להראות אותה ושלהם אין _זכות_ לעכב אותי או לחשוד בי או להציג אותי כחשוד.
    2. במקרה שלי עלתה טענה (לא יודע אם "תופסת" אבל גם לא יודע לפסול אותה) שיש שלט בכניסה לסופר (באמת יש, לפחות כשאני קניתי שם, מזמן) שמודיע שהקניה מותנית בהצגת חשבונית ביציאה. לכאורה, אם נכנסתי וקניתי – הסכמתי לתנאי. נראה לי די הגיוני שעסק יוכל להתנות דרכי ההתקשרות איתו. לא נראה לי הגיוני שכל הסופרים יוכלו בהינף שלט (בעלות של עשרות שקלים) לשנות את המצב החוקי כך שלמעשה (כי למי חוץ מכמה פסיכים כמוני אכפת להתנגד לעוולות צרכניות. לא תקום אף התנגדות צרכנית או חרם על דבר כזה) אני אחויב לדברים שאני לא חייב בהם על פי חוק ושפוגעים בי כאזרח שומר חוק שפשוט לא אוהב שמתייחסים אליו כגנב.

    כמו שקל להבין מהקריאה, סעיף 2 משאיר אותי די לא בטוח בצדקת ההתקוממות שלי. אולי ניתן להתייחס אל השלט כאל חוזה אחיד וככזה הוא די מוגבל ביכולת להתעלל בי. לא יודע.

    בכל מקרה, אני מאוד אשמח אם תעדכן עוד בנושא.

  25. שחר, אתה טוען שהבעיה היחידה שלך עם הענין היא שהוא נראה לך לא יעיל.

    ברור שהוא יעיל, עצם הידיעה שמבקשים ממך חשבונית גורם לגנב לחשוב פעמיים, עצם האפשרות שיתפסו אותך יוצרת הרתעה מסוימת שלא קיימת אם אין שום תשומת לב למה שאתה מוציא מהחנות.

    דוגמא פשוטה ואמיתית מהחיים – אני במקרים רבים לוקח שישיה של מים מינרלים בסופר, לא נהוג להרים את זה לקופה אלא להראות את זה לקופאית, לפעמים אני עושה קניות בלי עגלה בכלל ואז המים סתם על הרצפה, כמעט תמיד הקופאית לא שמה לב למים, ואז אני יכול להעיר לה שתוסיף אותם לחשבון אחרי שהיא גמרה אותו כבר (מה שאני תמיד עושה) או לנצל את זה שהיא לא שמה לב כדי לגנוב קצת מהחנות. עכשיו נניח שאני טיפוס לא מוסרי במיוחד או נותן לעצמי תירוצים (במילא הסופר הזה גונב ממני, אין הצדקה לעמלות תווך כל כך גבוהות בלה בלה…) אז אני פשוט אקח את המים ואלך. אבל הידיעה שיש שומר בכניסה שכנראה יסתכל על הקבלה שלי ויש את הסבירות המסוימת שישים לב שאין שם מים, מצמצמת מאוד את הרצון שלי לעשות את זה. עד כאן מהפן של ההגיון הפסיכולוגי בבדיקה.

    מהפן המוסרי, לפני שאתה נחפז להסיק מסקנות שמובילות אותך לעשות צעד קיצוני כמו לערב משטרה ובתי המשפט, כשהטיעון המרכזי שלך נגד הבדיקה היא שאין בה תועלת, המינימום הנחוץ הוא לבדוק אותן ברצינות. כלומר לבדוק אל מול הרשתות סטטיסטיקות של מספר החוסרים שהיו להם לפני ואחרי הנהגת בדיקות הקבלות. ייתכן שתגלה שאתה צודק ובאמת הבדיקות לא צמצמו את החוסרים, אבל קיימת האפשרות שאתה טועה, ואם זה ככה לא חבל שאתה עושה מעשה יחסית קיצוני בשם המוסר והכל מבוסס על הנחה שהיא פשוט שגויה?

  26. ממ,

    הקופאיות מונחות להסתכל אם העגלה ריקה כשאתה מעביר אותה לצד השני להחזרת המצרכים המסודרים בשקיות.

    בנוסף, יש בהרבה סופרים מצלמות מעל כל עמדה ומישהו יושב ומסתכל עליהן. זה לא מפריע לסופרים האלו גם לבקש קבלות.

    איפה, אגב, עובר הגבול? אולי שיבדקו אותך ביציאה מהקניון אם כל הקניות שלך מגובות בקבלות? אולי מחסומי דרכים אקראיים? אולי ביקורי פתע בבית?

    אני אגיד לך איפה עובר הגבול מבחינתי. הם רשאים לעשות כל מאמץ בתוך החנות שלהם לגבי המוצרים שלהם, בלי להטריח אותי, בלי לפנות אלי ובלי להחשיד אותי.

    אני נכנס, בוחר, לוקח ומשלם. מרגע ששילמתי זה מוצר שלי. זהו, נגמרה העסקה. אין לסופר שום עניין עם הרכוש שלי. כל מניעת הגניבות רלוונטית _לפני_ ששילמתי והמוצר הפך לשלי. אחרי ששילמתי הסופר לא יכול לנסות למנוע גניבות כי זה כבר לא מוצר שלו.

    אתה יכול לטעון שהוא לא יכול לדעת אם שילמתי או לא לפני שהוא מנסה למנוע ממני את הגניבה (אולי) עם בדיקת החשבונית (סוג של ביצה ותרנגולת). אני אטען ש:
    1. היו לו מספיק דרכים לדעת שמישהו גונב לו. מה שציינתי קודם ואם זה לא מספיק שימצא עוד דרכים. יש מליון מצלמות, יש מליון עיניים. אם לא מספיק, שייקנה עוד. לא חסרות דרכים שלא מערבות אותי בתהליך.
    2. אם באמת יש לו סיבה להאמין שגנבתי (נניח כי הוא ראה שזה קרה, לא כי אין לי הוכחות שלא גנבתי) הוא מוזמן לעכב אותי ולהזמין משטרה אם צריך. אם אני לא חשוד אז אין לו שום עסק איתי אחרי ששילמתי ויצאתי עם המוצרים שלי לאוטו שלי. גם אני לא דורש ממנהל הסופר להראות לי שהוא לא מחזיק במגירה שלו את סט הטושים שנגנב ממני בכיתה א' (חוץ מבמקרים שבהם ראיתי אותו גונב אותם בפועל. מה שטרם קרה).

  27. כן, הוא ישים עוד אלף מצלמות בכל סניף במקום שאתה תטרח שניה להראות חשבונית ואת תוספת המחיר אתה תשלם… בעצם אני מניח שלא תשלם אלא תעדיף להמשיך להתבכיין וללכת לקנות בסופר אחר שבו בוחרים בשיטת אבטחה זולה ויעילה יותר.

    למה אני מניח? כי גם היום אם יש לך כזאת בעיה להראות קבלה, אתה יכול להעביר את הקניות שלך למכולת השכונתית, יהיה קצת יותר יקר אבל אף אחד לא יפגע בך אנושות ו"יחשיד" אותך בגניבה… אבל אתה מעדיף לקנות יותר בזול ולהתבכיין.

  28. הטענה שרועי מעלה פה היא נכונה, יש לך אלטרנטיבה.
    עשה קניות במקום אחר.

    לדעתי הדבר היחיד הדרוש בשביל להתיר את התסבוכת הזאת הוא לשים שלט בכניסה לחנות שיתריע על כך שתידרש להציג חשבונית ביציאה, ואז תהיה לך בחירה האם לעשות קניות כאן או לא.

    והטענה שמחזיקים אותך בחזקת גנב היא בלתי מבוססת.
    לפי אותה לוגיקה, שומרים בכניסה לבנייני משרדים לא צריכים לאשר את כניסתך (כי הרי אתה לא גנב). אתרי רכישות באינטנט לא צריכים לאמת את הזהות שלך (כי הרי אתה לא גנב), למעשה הבנק שלך לא צריך לדרוש ממך להזדהות כאשר אתה נכנס למשוך 5000 מחשבונך הפרטי (מכיוון שאתה לא צריך אישור של אף אחד למשוך כסף השייך לך, הרי אתה לא גנב!).

    לדעתי הטרחה בהצגת חשבונית ביציאה מן הסופר, כאשר כל שהשומר עושה הוא לבדוק את תאריך החשבונית, היא מידתית סבירה ואף מתבקשת על מנת למנוע עוול גדול בצורה משמעותית שיכל להיגרם אלמלא פעולת מנע זאת ננקטה לרוכלים ולרוכשים עצמם.

  29. שחר, הדיון (המפתיע לטובה) העלה לי נקודה אחת חיובית בשיטה שלהם: הם לא עושים פרופיילינג. אם היו בודקים אותך, אבל לא את זה שלפניך וזה שאחריך, היית יכול וצריך לחשוד שמדובר בפרופיילינג בגלל צבע עורך, סגנון לבושך וכיוצא בזה. בדיקה של כולם (או בדיקה אקראית באמת) מנטרלת את העניין הזה, לפחות.

  30. עידו,

    אני יכול להרגיע אותך שגם כאן בבלוג אנחנו לא עושים "הפליינינג".

    אנחנו מכסחים את שחר כהגון כשצריך וגם מהללים אותם בעת הנכונה.

    מה גם שאני ושחר מכירים לא רק מהבלוג.

    מקסים ווקסלר (maxim.veksler (AT&T) gmail.com).

  31. Jakba, חיפוש מהיר העלה כי ברק נולד ברביעי באוגוסט.

    אבים, אם חיפוש ביציאה מחשיד מעלה מראית עין של החשדתך כגנב, הרי שחיפוש בכניסה מעלה מראית עין של החשדתך כמחבל. לא ברור לי איך אתה מסכים לזה.

    ניצן, אותו בחור יקנה משהו קטן באקספרס, ישלם במזומן וימצא את אותו תרוץ להתעכב. מה עוזר אם מסתכלים רק על התאריך?

    עידוק, צרת רבים.

  32. לכל מי שמדבר על השלט.

    דבר ראשון, ביד יצחק השלט הוא ליד דלת היציאה, כך שכל טיעון שהשלט מתנה על החוק הוא מגוחך. אפילו נניח שהם מעבירים את השלט לדלת הכניסה, עדיין המצב לחלוטין לא לטובתם.

    הדבר הראשון שצריך להבין הוא שלא על כל חוק אפשר להתנות. על חוק שעות העבודה והמנוחה, למשל, אסור להתנות. אסור להגיד לעובד "אנחנו מעסיקים אותך רק בתנאי שאתה מוכן לא לקבל שעות נוספות". יותר מדוייק – מותר להגיד, אבל העובד עדיין יכול לתבוע תשלום שעות נוספות, ובתי המשפט לא מקבלים את "העובד הסכים לוותר" בתור טיעון.

    סעיף 9 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מדבר על זה שלכוחות הביטחון מותר להתנות על החוק בתנאים מאוד מאוד מאוד מסויימים. בהחלט אפשר להבין משם שאם אתה לא כוחות הביטחון, אסור לך להתנות על החוק בכלל. במילים אחרות, עצם שימת השלט היא עבירה על החוק בפני עצמה.

    אני אזכיר לכולם שחדשות לבקרים אנחנו שומעים על בתי עסק שניסו לטעון שמותר להם לא לקבל לקוחות ללא הסבר, וכמעט תמיד בתי המשפט לא מקבלים את הטיעון הזה. אסור להפלות על סמך צבע עור, נכות, ומגוון סיבות אחרות. בכלל לא טריויאלי לבית עסק לטעון שמותר לו להפלות על סמך חוסר נכונותי לוותר על זכות אזרחית שניתנה לי במסגרת חוק יסוד.

    לגבי טענתו של רועי – אם אמצעי הבקרה שהסופר ישים גורמים לזה שהמחירים שלהם יהיו יקרים משל המכולת, הרי שאנשים לא יקנו אצלם. במילים אחרות, אפילו לדעתך יותר זול להם שיגנבו מאשר להתמודד עם הגנבות באמת. זה טיעון נגד בדיקת הקבלות, לא בעדו.

    שחר

  33. מה לגבי השלטים הבאים בכניסה לסופר:

    * "הכניסה בחליפה ועניבה בלבד"
    * "לא מכבדים צ'קים"

    כדרלעומר: כשאין "פרופיילינג" ובודקים את כולם ללא אפלייה, מקבלים את התורים שאתה רואה במחסומים של צה"ל בשטחים.

  34. לא ידוע לי על חוק שמקנה לך זכור לשלם באמצעי תשלום שבעל העסק לא בטוח שיכובד. באותו האופן, קצת מתנשא, אבל נושא הלבוש, למיטב ידיעתי, לא מעוגן בשום חוק. אתה בהחלט יכול לטעון שיש פה אפליה על רקע סוציו-אקונומי, אבל רוב המקומות שטוענים לכניסה עם עניבה וחליפה גם מוכנים להשאיל לך אחת (מכל אחד).

    לגבי התורים – ההיפך של "פרופיילינג" אינו בהכרך "לבדוק את כולם". קיימים גם "לבדוק אקראית", ומגוון דברים אחרים. כמו כן, צבע עור וגזע הם לא סוג הפרופילים היחידים שעל פיהם ניתן לבדוק. יש, למשל, "behavioral profiling".

    שחר

  35. צפריר, יש בעיתיות גם בבדיקת התיקים בכניסה. זה הפך למנהג ונוהג אבל הוא לא מעוגן יותר מדי בחוק. אבל כאן המלחמה תהיה מסובכת יותר משום שלבעל בית עסק יש זכות למנוע ממי שהוא רוצה כניסה. לכן, הוא יכול להגיד שהוא מוכן להכניס רק בתנאי שעוברים "בדיקה בטחונית".

    אגב, אם השומר מטפל גם ביוצאים וגם בנכנסים, ברור לכולנו שהוא מפספס ולכן גם יעילותו של השומר מוטלת בספק.

    מנסיוני, שזה לא המקום לפרטו, קל מאוד להכניס/להוציא מה שאתה רוצה (לדוגמא: מי שרוצה להכניס אקדח, שישים אותו בנרתיק רגל. אף שומר לא מעביר את מגלה המתכות נמוך מהירכיים. גם נשים משום מה לא נבדקות בעזרת מגלה המתכות הידני) אצל השומרים האלה. הם לא עוברים שום הכשרה או הדרכה ואין להם גם שום סמכות. זה יותר כיסוי תחת מאשר כל דבר אחר.

  36. אבים,

    א. אני מזכיר לך שמישהו טען כאן בדיון: "חדשות לבקרים אנחנו שומעים על בתי עסק שניסו לטעון שמותר להם לא לקבל לקוחות ללא הסבר, וכמעט תמיד בתי המשפט לא מקבלים את הטיעון הזה". אז לך תתווכח עם בעל־הבית 🙂

    ב. שיקול של יעילות: אפשר להעסיק עוד שומר. שומר הוא, בהגדרה, בזבוז כסף. אם בעלי החנות החליטו שהם רוצים להעסיק עוד שומרים מי אתה שתתווכח עם השיקולים הכלכליים שלהם?

    ג. השומרים בכניסה לחנויות הוכנסו, כזכור, כחלק מהמאמץ למנוע פיגועי התאבדות. בפיגועי ההתאבדות הללו למתפוצץ היה כמעט תמיד מטען חומר נפץ גדול. העובדה היא שמתפוצצים כאלו כמעט (או כלל) לא הצליחו לעבור שומרים. אמצעי יעיל אך יקר ומציק.

    לא מתמקדים בנשק מכיוון שיותר קל להסתיר נשק ויותר קשה להשיג נשק. יותר קשה גם להפעיל אותו ביעילות (בפרט ע"י אותו משוגע שהולך להתאבד). הסטטיסטיקה של הפיגועים די ברורה.

  37. צפריר, קופת אקספרס מוגבלת ל 8-10 פריטים, חשבונית של קופת אקספרס היא מאוד קצרה יחסית לחשבונית של עגלה מלאה.

    היום עשיתי קניות בסופר, השומר בחוץ ביקש לראות חשבונית, שאלתי אותו מה הסיבה – הוא לא ידע, פשוט משך בכתפיים ואמר משהו בסיגנון "אמרו לי". עכשיו אם הוא לא יודע מה הוא אמור לבדוק, איך הוא אמור לבדוק את זה?

  38. ניצן,

    אבא שלי שהוא פנסיונר עובד כשומר בסופר.
    ניהלתי איתו דיון אתמול לאחר קריאת הפוסט הזה.

    לדבריו: עליו לבדוק תאריך וסכום קניה. סכום קניה קטן משקף מספר מוצרים מועט בעגלה. לוגיקה פשוטה.

    אבי הוא לא אדם טיפש (בלשון המעטה), הוא בהחלט מבין את המוטל עליו ואת הסיבה לדרישה. גם אם הוא לא יודע להצביע על המניעים של ההנהלה להחלטה את ביצועה הוא יודע לעשות ללא דופי כך שאל לך לפקפק באפקטיביות של הבדיקה עצמה.

    באותה שיחה הוא גם ידע לספר לי כיצד אדם ניסה לצאת עם חשבונית קבלה מלפני כמה ימים עם עגלה מלאה במוצרים. גניבה שיכלה (להערכתי) להסתכם בנזק באובדן של כ 1000 ש"ח.

  39. מקסים,

    מבלי לרגע לזלזל באבא שלך, עדויות אנקדוטליות הן לא קבילות. האם אבא שלך יכול להעריך כמה גניבות הוא חוסך בחודש?

    להזכירך, בהנחה שאבא שלך מקבל לפחות משכורת מינימום, חסכון של גניבה אחת של 1000 שקלים בחודש אומר שהיה לסופר יותר זול לא להעסיק אותו ולספוג את הגניבה.

    עוד אני אזכיר לך שהתלונה שלי היא לא כל כך כנגד הצבת השומר, ויותר כנגד העובדה שהשומר מרשה לעצמו לעכב אותי בלי שום סיבה מלבד העובדה שאני מסרב להראות לו חשבונית. לאור זאת, שאלה הרבה יותר רלוונטית היא כמה מהאנשים שלא רצו להראות לו חשבונית בהתחלה הוא תפס שהם גונבים.

    לגבי בדיקת הסכום – קרה לי לא פעם ולא פעמיים שהייתי צריך לפצל קניה לשתיים (למשל כי חלק מהקניות היו פרטיות וחלקן בשביל העסק). מעולם לא קרה שהשומר התלונן שהסכום בחשבונית נראה לו נמוך מידי.

    שחר

  40. מקסים, בוא נעשה הבדלה לרגע בן אדם כמו אבא שלך שיודע מה הוא בודק, לבין אותו בחור שאני נתקלתי בו שלא ידע מה הוא בודק.

    ואם תחזור שתי תגובות שלי אחורה ותראה שאני מבין בדיוק מה בודקים.

  41. שחר, החשבון שלך מתעלם מההרתעה. וההרתעב בנקודה הזו נוצרת מכך שלשומר שם יש סמכות (לפחות בפועל) לדרוש הצגת חשבונית.

    ניצן, הסופר מחויב להעסיק מספיק עובדים מוכשרים למען היעד הקדוש של מקסימום רווחים. לדוגמה: אם הקופא אינו מוכשר מספיק מוכשרת הוא עלול לפספס מוצר אחד או שניים. או יותר גרוע מזה: לא לדחוף לך מספיק מוצרים בזמן הקניה או לעכב יותר מדי את תור הקונים.

  42. לא מתעלמת, פשוט עושה את המירב שאפשר תוך שימוש בנתונים שיש לנו. את נתוני הגניבות לפני ואחרי הכנסת מאבטחי היציאה פשוט אין לנו.

    מקסים נתן עדות אנקדוטלית. אני אומר שאם כבר עדות אנקדוטלית, לפחות שתהיה עם כמה שיותר פרטים.

    שחר

  43. ככל הזכור לי ממה שקראתי פעם, המטרה העיקרית של בדיקת חשבוניות ביציאה היא כדי למנוע גניבות של עובדים.
    גניבה כזו הולכת ככה.
    קופאית יוצרת קשר עם מן דהוא שהשומר אינו מכיר. הוא בא לסופר וקונה. הקופאית רושמת בקופה רק חלק מהמוצרים ואחרי שהוא יוצא עם העגלה המלאה והיא מסיימת את יום עבודתה, הם מתחלקים בשלל.
    כדי להרתיע קופאיות מלגנוב, צריך ששומר יבדוק בדיקות מדגמיות ויהיה מסוגל לשים לב אם יש בעגלה מוצר שאינו מופיע בחשבונית.

    מדיניות הפרטיות האישית שלי היא כזו שאין לי בעיה עם זה שהשומר ביציאה יבדוק את החשבונית שלי, אבל אין לי כרטיסי חבר של מועדוני לקוחות שהיו מאפשרים לסופר לעקוב אחר דפוסי הקניות שלי.

  44. אני חייב לציין שהמשפט שחוזר לי בראש לאורך כל קריאת המגילה הזו הוא "learn to pick your fights". עם כל הכבוד, שחר, אתה מתעקש כאן על קטנות. החיפוש בכלי מעצבן אותי יותר מהטרחה שבמציאת החשבונית בדרכי החוצה. יותר מזה, אני סופר את הבדיקה בדרך לאוטו כעוד אחד מתנאי השימוש בעסק (לא מקבלים צ'קים, בודקים נשק בכניסה, לא להכניס בעלי חיים, להציג חשבונית ביציאה, לא לחתוך בתור, וכולי).

    הדברים שמפריעים לי ומצדיקים ויכוח ופעולה הם ברמות אחרות לגמרי, של יחסים בין מעבידים לעובדים, בין אדם לטבע, בין מדינה לאזרחים, בין נוחי דנקנר לעובדי הקבלנים בסופרים שלו, ובין הממשלה שלנו למערכת החינוך. עשה לעצמך טובה וחפש פייטים בגורמים ולא בסימפטומים, חבל על המאמץ הנפשי והשכלי של אנשים כמונו.

  45. מה שאתה אומר, בעצם, זה שאם הקרב הוא לא הקרב שלך, אתה לא רוצה שאני אלחם אותו, גם אם הוא נראה לך, בעיקרון, מוצדק.

    מצטער, עם כל חיבתי אליך (ויש), אני עדיין לא מוכן למנות אותך אפוטרופוס על אלו מלחמות אני נלחם ואלו משאיר לאחרים.

    שחר

  46. שוב:

    אני חושב שאתה מבזבז את זמנך על סימפטומים במקום על גורמים. לא בגלל שאני חושב שהפייט הנ"ל שגוי, אלא בגלל שיש דברים הרבה יותר חשובים להקפיץ בשבילם משטרות ולקחת טקסי באמצע יום עבודה, ולסכם את כל המאמץ בזה שלא חינכת מחדש אפילו שומר ביטחון בודד או מנהל משמרת בסופרמרקט, רק גרמת לשניכם להראות כזוג עקשנים תמוהים.

    בזבוז אנרגיה.

    את הזמן והמאמץ אפשר להשקיע בפתרון לבעיות הגדולות הרבה יותר, שיש גם סיכוי לשנות בהן משהו. אני מאמין שאתה מסוגל ליותר מזה, כי אני מכיר אותך וגם כי אתה מסוג האנשים שרצו עד לישיבות ועדות בכנסת בשביל הדברים שאתה מאמין בהם.

    אני אנסח את זה יותר פשוט, כדי שלא תכניס לי מילים למקלדת:

    הדוגמאות לדברים שנכון לדעתי להלחם עליהם אינן של אף אחד מלבדי, אני לא אומר לך על אילו נושאים להלחם, אני רק אומר שהסקאלה והמיקום בשרשרת שאותם בחרת כאן הם בחירה מאוד תמוהה בעיני.

  47. +1 לעירא.

    ומצטער שאני לא שותף יותר פעיל בדיון (יש לי מבחן עוד שבועיים).

  48. אני (כמה מפתיע) לא חושב שזה אפילו תקף כטיעון. כמעט על כל דבר אפשר להגיד שזה בזבוז זמן ומשאבים ועדיף להפנות אותם למקום אחר חשוב יותר (ותמיד יש מקום אחר חשוב יותר במעגל חשיבות עולה אינסופי כמו ציורי המדרגות של אשר). זו שאלה של העדפה שלא מורידה או מעלה כלום לגבי העניין עצמו.

    אתה בעצם מייעץ לשחר איך לנהל את הזמן שלו. שחר כבר ציין שהוא לא מעוניין בשירותי הייעוץ האלו ומאחר שהצגתי עמדה דומה בדיון אני חייב להוסיף גם את הסירוב שלי לייעוץ הנ"ל.

    אגב, אתה יכול להסתכל על זה גם הפוך: מאחר ששחר השקיע כל כך הרבה משאבים בעניין הזה (הרבה מעבר למה שאתה רואה כיחסי למידת ההפרעה של העניין לך) כנראה שהערך שהוא מייחס לו הרבה יותר גדול מזה שאתה מייחס לו. כדאי, לכן, להתייחס לשאלת הצדק והפרקטיקה כאילו זה באמת חשוב לו במקום לנסות לשכנע אותו שזה לא חשוב לו.

  49. לא אמרתי שזה לא חשוב, ולא אמרתי שזה צא צריך להיות חשוב לשחר, אמרתי שזה נראה לי חסר תועלת ככלל וחסר פרופורציות בפרט. כל המהומה שהוא מתאר שם, של התעקשות על משטרה, עזיבה באמצע יום העבודה, שעה או יותר של מוצרים מתחממים בסל מחוץ למקרר, מחיר המונית, הלחץ, הברדק… ואחרי כל זה אני מוכן לשים כסף שזה יכול לקרות בפעם הבאה שוב מחדש, ואפילו עם אותו מנהל המשמרת והשומר בפתח. אבל זה לא ילמד את מנהל הסופר או בעל הרשת או כלל הסופרים בארץ, או מישהו במשרד ביטחון הפנים או בתמ"ת. זה אפילו לא ילמד כלום את מנהל המשמרת שהזמין את המשטרה או את השומר המסכן שעושה הרבה יותר ממה שמשלמים לו משכורת מינימום.

    ולכן אמרתי בזבוז אנרגיה.

    תמשיכו לפרש אותי איך שבא לכם, אנ יצאתי מהדיון, עושה אנסבסקרייב לתגובות.

  50. מאוד מופתע, הייתי בטוח שכולכם גנבים!
    איזה קטע שהיתה לך חשבונית הרי אתה בטח לא חננת מחשבים שומרת חוק כמוני וכמו רב האנשים פה..
    סה"כ אני חושב שזה לגיטימי לבקש להראות חשבונית, גניבות קורות במקומות האלו והרבה, אם זה עוזר למקום למנוע גניבות מה טוב, אני בעד.

    זו דרך לא רעה להמנע מגנבים שיסתובבו במקום, סה"כ ככה הם שומרים גם עליך באיזשהו אופן.

    אגב אם כבר מדברים על הנושא, מה לגבי שומרים סמויים שמסתובבים בחנויות ועוקבים אחרי הלקוחות?
    גם זה מתוך חשד שכולם גנבים? ואם כן, אז זה בטח מפריע לכם לא?
    אבל מה לעשות, ב כ ל הרשתות יש כאלו, אז מה אתם מציעים?
    להתחפש בגלימת העלמות שלא יעקבו אחריכם שם?
    אם זה היה העסק שלכם והייתם רואים שכל יום גונבים מכם סחורה במאות אם לא אלפי שקלים לעיתים, מה הייתם עושים למגר תתופעה?
    סוגרים את החנות?
    אני באמת לא מבין את הפוסט הזה אבל כנראה לא מהסיבות שאתם חושבים..

  51. אם אני קורא את זה נכון, יש פה תקדים שאומר שאני בהחלט יכול לתבוע על 1400 שקלים. מצידי זה בסדר גמור.

    שחר

  52. לפי דעתי התקדים הוא בדיוק הפוך ממה שאתה הבנת אבל אני לא משפטן..
    אבל תמיד אפשר לנסות, מקסימום תצא גם בהפסד של 10K או במקרה הטוב תקבל קצת תלושי קניה 🙂

  53. לא קראתי את פסק הדין. קראתי את התקציר שדוביקס קישר אליו. אני מצטט ממנו, מהפסיקה של בית המשפט המחוזי (הערכאה האחרונה שאמרה משהו בנושא). כל ההדגשות שלי:

    "במקרה של חשד בגניבה", ציין השופט, "רשאי בעל החנות לבקש מהחשוד לפתוח את תיקו, בגדר אמצעי שפגיעתו קלה, וראוי, כמובן, כי הדבר יעשה בנימוס ובאדיבות".

    ועוד:

    בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והשאיר את גובה הפיצוי שישלם העסק ללקוחה על 1,400 שקלים. בנוסף לכך, נפסקו לחובתה הוצאות משפט על סך 10,000 שקלים, אותם תצטרך לשלם ל-H&O.

    מה שלא נאמר שם:

    • לא נאמר שמותר לבקש ללא חשד בגניבה
    • לא נאמר שמותר לדרוש

    כמו כן, על אף הביקורת הנוקבת על התובעת, בית המשפט השאיר על כנו את פסק הדין המקורי, כולל הפיצויים של 1400 שקלים.

    שחר

  54. תוכל לקרוא את פסק הדין המלא כאן:

    http://www.lawpubshop.co.il/main.asp?lngCategoryID=16913

    יש כמה נקודות שכדאי שתשים אליהו לב שלא בהכרח תומכות במאבק שלך:

    – יש להתייחס למידתיות התביעה ואם אי הנעימות מסתכמת במספר שניות ספורות ביהמ"ש עלול לראות את התביעה כקנטרנית
    – מאחר ומדובר בשטח בבעלות החנות, הרי שהחנות יכולה להפעיל אמצעים סבירים לוודא שמה שמוצא ממנה הפך לקניינו של הלקוח

    הסעיף השני הוא החשוב יותר להבנתי, ויכול מאוד להיות שהוא זה שהשוטר כיוון אליו. הציטוט הרלונטי מהפסיקה לעיונך:

    למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות, אפנה לפסק דינה של כב' השופטת סורוקר בת.א. (שלום רשל"צ) 3900/05 במקרה דומה של חשד לגניבה, שבו הסתמכה על סעיף 75 לחסד"פ (סמכויות אכיפה-מעצרים). כשלעצמי, ועל דרך ההיקש אפנה להוראת סעיף 8 לחוק המטלטלין, התשל"א-1971, אשר מחיל את הוראות סעיפים 15-19 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969. צירוף הוראות אלה, מקנה הגנה על חזקה במטלטלין, כדי כך שהמחזיק כדין אף זכאי להפעיל כוח סביר כדי להגן על החזקה. רוצה לומר, כי במקרה של חשד בגניבה, דומני כי רשאי בעל החנות לבקש מהחשוד לפתוח את תיקו, בגדר אמצעי שפגיעתו קלה וראוי, כמובן, כי הדבר יעשה בנימוס ובאדיבות.

    לפי זה לחנות יש אפשרות לבקש לראות את תכולת התיק, ולהבנתי יוצא מכך שעל אחת כמה וכמה מותר להם לבקש את החשבונית שמטרידה את הלקוח אף פחות. שים לב שאין כאן התייחסות להאם יש חשד או לא.

  55. תיקון טעות: המשפט האחרון צריך להיקרא כך:

    שים לב שיש כאן התייחסות להאם יש חשד או לא.

    כאמור, ייתכן שזה מה שהשוטר כיוון אליו. האם זה תקף למקרה שלך – איני יודע, אם כי אני מניח שהחנות תוכל לטעון שהיא נוקטת בצעד מינורי (עצם העובדה שיש בידך חשבונית) כדי לאמת שאכן בוצעה קנייה בחנות, ועצם העובדה שלא הסכמת/יכולת להציג חשבונית משמעותה שיש חשד סביר בגניבה.

  56. זה לא הגיוני מה שאמרת. מה שאתה אומר זה שהם מבצעים צעד שמותר להם לבצע רק אם יש להם חשד, ואם אני מתנגד, אז זה מה שמקנה להם את החשד.

    זה אותו ההגיון שעל פיו צדו קומוניסטים בהוליווד של שנות השישים.

    שחר

  57. אולי, אבל זה סיכון שאתה לוקח. בכל מקרה, אני מחזק את ידיך ומקווה שתנצח במאבק לטובת כולנו.

  58. אני לא יודע איך זה עוזר לך, אבל רק לידיעתך שבאוסטרליה ברשתות הסופרים יש שלטים בכניסה שאומרים משהו כמו:

    It is a condition of entry that customers will present their bags for inspection upon request.

    כמעט אף פעם לא ביקשו ממני להציג את התיק שלי או חשבונית, אבל לפעמים יש שומר בכניסה שלפי שיקול דעתו יכול לבקש ממך חשבונית.

    אישית אני חושב שזה סביר שאם הם אומרים לך מראש שהם מתנים את הכניסה שלך והסכמה לבדיקה בתיק – יש לך ברירה לא להיכנס.

  59. הי עמוס,

    דבר ראשון, מה שאתה מתייחס אליו, שאומר "אלו החוקים, לך למקום אחר אם הם לא מוציאם חן בעיניך", נקרא "להתנות על חוק". לא על כל חוק אפשר להתנות. למשל, ברור היום לכל מעביד שהוא יכול להגיד לעובד "אתה צריך לוותר על חוק שעות עבודה ומנוחה אם אתה רוצה לעבוד פה, ואם אתה לא רוצה, לך למקום אחר". הוא יכול להגיד את זה, אבל זה לא ימנע מהעובד לתבוע על שעות נוספות. חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק שאסור להתנות עליו.

    עכשיו לגבי הדוגמא שנתת. דבר ראשון, לגבי השלט – שלט מהסוג שאתה מתאר מנסה להתנות על משהו שהוא, בארץ, חוק יסוד. יותר מזה, בחוק היסוד יש סעיף שמסביר מתי לרשויות הביטחון מותר להתנות על החוק הזה כלפי עובדיהם. לטעמי, בהחלט אפשר להבין מהסעיף הזה שאם אתה לא רשות בטחון, או שאתה לא מתנה כלפי עובד שלך, אסור לך להתנות על החוק הזה בכלל. במילים אחרות, עצם הצבת השלט, בארץ, עשויה להחשב עבירה על החוק.

    דבר שני הוא המידתיות. ברור לכולנו שמידה מסויימת של חריגה מהחוק היא הגיונית ומוצדקת, אם היא מידתית לבעיה שהסופר מנסה לפתור. בדיקה של אנשים שמתנהגים חשוד, או שיש חשד סביר לגביהם, לטעמי, היא מידתית. בדיקה של כולם – לא.

    שחר

סגור לתגובות.