מתוך כתבה ב-YNet. כתב פרסם ראיון שבוצע במטוס בזמן טיסה עם ביל גייטס. הראיון התפרסם בשני עיתונים בשפה הנרווגית. חוץ מנסיבות הראיון (ומי לא חלם למצוא במושב לידו במטוס דמות מפורסמת?), לא נשמע כאילו שיש בו משהו באמת סנסציוני. ביל מדבר שם על תחרות עם גוגל, ההחלטות של האיחוד האירופאי נגד מיקרוסופט, כמה פריטי טריויה אישיים.
אלא שיש בעיה אחת קטנה עם הראיון. מיקרוסופט מכחישה שהראיון הנ”ל אי פעם נערך, או שביל גייטס היה על מטוס בטיסה מסחרית באירופה בזמן הרלוונטי. שום דבר.
מהכותרת, אני חושב שדי ברור למי אני נוטה להאמין. בראיון הזה לא היה שום דבר שמצריך את מיקרוסופט להתנער ממנו, וגם לא נשמע כאילו מיקרוסופט מתנערת מתוכן הראיון עצמו, רק מעובדת היותו אמיתי. אם נוסיף לזה את כמות ההתנהגות העיתונאית הלא תקינה שקורית בזמן האחרון, אני חושב שדי ברור למה אני נוטה להאמין לעוזר של ביל גייטס, ולא לעיתונאי.
עיתונאים אמורים להיות הנציגים של הציבור לצורך חקר האמת. הם אמורים להבין באותם תחומים עליהם הם מדווחים, וכך להרים את הקורא הממוצע מרמת ה”מביע דעה על סמך בורות” לרמת ה”מקבל מידע אמין שמאיר את הדברים באור הנכון”. למרבה הצער, עיתונאים, בכל רחבי העולם, ובארץ, מכל רחבי הספקטרום העיתונאי, מחפפים. הם מדווחים על נושאי אבטחה בלי להבין את ההשלכות או את המשמעויות. הם מדווחים על נושאים פוליטיים בלי להבין מניעי טווח ארוך. הם מדווחים על נושאי מלחמה בלי להתעמק במניעים (ובאמינות) של הצדדים הלוחמים. הם מפרסמים הודעות לעיתונות כלשונן, בלי לציין את מקורן. נותנים לעורך הראשי להכתיב את אופי וסוג הסיקורים. כל אלו חטאים של חפפנות ועצלנות.
אבל עיתונאים גם עוברים את גבול האתיקה. כאשר עיתונאי בבירות עובר סיור מאורגן (ומבוקר) באיזור מופצץ, תוך זה שברור לו שהוא מקבל פה מידע מאוד חלקי, אבל לא מדווח על עובדת היות המידע חלקי, הוא חוטא לאמת. כאשר עיתונאי מדווח מעיראק, בתנאי ש”עיראק” זה השם של הארון של הדירה שלו בניו-יורק, זהו חטא חמור לאמת. כאשר עיתונאי מפרסם ראיון שלא היה ולא נברא, הוא חוטא לתפקידו.
עיתונאים הם שליחי האמת מטעם הציבור. כל החטאים, הן חטאי העצלנות והן החטאים המכוונים, הם לא פחות מאשר מעילה בתפקיד. אם לצטט את טרי פרטצ’ט (ציטוט מקורב):
ומה אם אתה חוטא לאמת? מה קורה אז? האם האמת דופקת לך בדלת ואומרת “סליחה, אתה משתמש בשמי לשוא”?
אם העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, והדמוקרטיה בישראל נראית כמו שהיא נראית, אולי צריך למצוא כלב שמירה חדש.
שחר
נ.ב.
כן, כמו שהבנתם, הפוסט הזה הוא לא באמת על הראיון המפוברק לכאורה עם ביל גייטס. הוא על עיתונות בכלל. כן, כבר כתבתי על זה פעם.
ש
אני יותר בעד להחליף את הדמוקרטייה
במה?
דיקטטוריה לא באמת עובדת בממוצע טוב יותר. היא רק נכשלת יותר בגדול כשהיא נכשלת.
אני מסכים שהמצב בארץ, שבו בוחרים ראש ממשלה, ואז לא נותנים לו לעשות את העבודה שלו, הוא הכי גרוע שרק אפשר, אבל אני לא בטוח שאני יודע לתת אלטרנטיבות.
שחר
אני מוכן לכונן דמוקרטייה מעט יותר מוגבלת
שבה לא לכולם יש זכות בחירה
אני מאמין שאין זאת זכותו הטבעית של אדם להיות חלק בהחלטת החלטות גורליות בקשר לקהילה שלו ומעבר לה
תדמיין לך מערכת שבה יש הפרדה בין תושבים לאזרחים
שבה האזרחים הם כולם אנשים נאורים ומשכילים
שיודעים להחליט החלטה מבוססת על משהו חוץ מבורות ודעה קדומה
לא יהיה יותר טוב
למרות שגם דיקטטורה בסגנון של פארנקו או מוסלויני לא הייתה זוכה להרבה התנגדות ממני אני חושב שיהיה הרבה יותר קל לכונן את הדמוקרטייה המוגבלת
אה. הבנתי.
ואיך, אם יורשה לי לשאול, יבחרו האזרחים? מי יחליט מי מספיק אינטיליגנטי כדי להיות אזרח ומי לא? במהלך ההיסטוריה של ארצות הברית, לפחות פעמיים השתמשו בהגדרות דומות כדי למנוע ממתנגדי השלטון לקבל קול.
שחר
טוב, רוברט היינלין הציע לתת אזרחות מלאה רק למי שמתנדב לשרות צבאי…
אז אולי…
ברומא ויוון – המבחן היה נסיבות לידה ו/או בעלות על רכוש.
אז אולי פה יחליטו לפי בעלות על משכנתא?
🙂
(אני לא בעד הגבלת האזרחות, אם כי אולי הייתי מחייבת את כל מי שרוצה באזרחות – לבקש אותה ספציפית ולהשבע אמונים למדינה. אני יודעת שאלה אקטים פרוצדורליים וכל גיס חמישי בשרות איראן לא יתקשה לבצע את 2 הדברים האלה, אבל אולי זה יזיז משהו אצל האזרחים "הטבעיים" של המדינה.
עובדה שהשבועה הצה"לית כן עושה משהו לנשבעים)
אני חושב שיותר טוב להירשם לבחירות מאשר לאזרחות
כל אדם שרוצה לבחור ילך לסניף הקרוב של משרד הפנים
יחתום על הצהרה שבה הוא נשבע שכוונותיו הם להטיב אם המדינה ואזרחייה בלבד
ואז הבוחרים
אני חושב שזה יועיל גם לאיסוף נתונים סטאטיסטיים לגבי הפתקים הלבנים ושיעור ההצבעה
אבל אם מתנים את האזרחות בשבועת נאמנות, תוכל לחסוך הון על קצבאות ל-לא אזרחים…
המממ… למה שלא תקרא את היינלין, ואת ג’ורג’ אורוול?
אני חושבת שזה יהיו לך מעניין.
קראתי את אורוול
והיינלן? ובכן ראיתי את הסרט…
נדמה לי שעשו רק סרט אחד ע"פ היינלין, וגם הוא לא היה מוצלח במיוחד.
ובכל מקרה, כנראה שתהנה ממנו, הוא מטבל את הפילוסופיה שלו בתיאורי אורגיות.
ואני לא צוחקת – הוא בעד פוליגמיה ואפילו מציג כמה מודלים של פוליגמיה.
כשאני אומר ראיתי את הסרט
זה אומר שלא קראתי…
אבל אני אדאג לקרוא כשיהיה לי גישה
(הייתי מספר לך שהספרייה הציבורית של אשקלון תיפתח רק ב2008 אבל אז לא תרצי לעבור לגור איתי)
וכספית אין לי תקציב לקנות כל ספר שאני רוצה לקרוא
אבל אני אדאג לקרוא…
נ.ב
ידעתי שלא הייתי צריך לכתוב על הקטע אם הנוצה והלטקס…
קריטירון ראשון הוא כמובן שירות צבאי
קריטיריון שני הוא כמובן מחסור בתיק פלילי חמור
קריטיריון שלישי הוא מעבר קורס באזרחות שבו ילמדו את האזרח החדש איך לחשוב
וכל עוד השלטון הוא טוב לאזרחים אני לא רואה סיבה לא למנוע מהאופוזיצייה לצבור כח
ילמדו את האזרח החדש איך לחשוב?
"2 רגליים רע, 4 רגליים טוב"?
"אסור לישון על מיטה… בלי מצעים"?
(חוות החיות – ג’ורג’ אורוול)
מינסטריון ההיסטוריה מ- 1984 (גם ג’ורג’ אורוול) – משרד ממשלתי שקובע מהי האמת ההסטורית וגם משכתב אותה מדי יום?
רק שאצלנו במקום עמנואל גולדשטיין, רבע השעה של השנאה היומית תוקדש לעבדאללה אל עטראש?
תא)ראית יותר מידי מ"ק22
ב)לאורוול היו כמה רעיונות טובים אבל את מגזימה בהשוואה שלך
ג)אני לא מתכוון לקורס שישטוף להפ את המוח
רק בקורס שילמד אותם להגיע באופן עצמאי לאותם המסכנות הנכונות שהשליט רוצה שהם יגיאו עליו
(את מבינה שאני מדבר בציניות בכמה תגובות האחרונות נכון?)
אפילו אני לא עד כדי כך קיצוני)
לא ראיתי אפילו סצנה אחת ממ.ק. 22.
🙂
ד"א, אצל הפלסטינאים, למשל, בהחלט יש "קורסים" בהם מלמדים את הילדים להגיע למסקנות שהשליט (במקרה זה החמאס) רוצה שיגיעו אליהם, הרבה זה לא הועיל להם.
האם החמאס בשלטון?
האם לבכירי החמאס איכות חיים שלא שונה בהרבה מאיכות החיים בקיסירה
האם החמאס זוכה לאהדה ולגטימצייה ברחוב הפלסטינאי
להם זה הועיל דיי הרבה
לאספסוף זה לא הועיל בהרבה
רוב העיתונאים לא ממש מפברקים, הם סתם מעוותים את האמת עד שתהיה "מעניינת".
והבעיה היא שמצד אחד, הם לא נענשים על זה, ומצד שני, העורכים בד"כ מעדיפים את האמת המשופצת – כי האמת בד"כ נוטה להיות משעממת מדי.
היא לא משעעמת מידי. היא טיפה מסובכת מידי, ולפעמים פשוט לא מתאימה לתמונת העולם שהמערכת רוצה להראות.
אני חושב שהדוגמא הכי זועקת לשמיים היתה ביום שעופר נמרודי נכנס לכלא. כל עיתונאי מעריב, באורח מקרה, פרסמו כתבות על גבי כתבות שמסבירות למה זה לא בסדר, או למה מוזס (הבעלים של ידיעות) גם היה צריך להכנס.
אחרי כמה שנים התפרסם שהיה כתב שפותר מהעיתון בגלל שהוא סירב להתיישר לפי הקו.
מדהים שהעיתונאים האלו עדיין איתנו.
שחר
חוששני שלגבי רוב האנשים מסובך=משעמם, כך שבעצם אנחנו אומרים אותו הדבר.
ברור שלבעלי אמצעי התקשורת יש אג’נדה משלהם שהם מנסים לקדם, וגם לכותבים יש.
בעצם, אפילו לך ולי יש רעיונות שאנחנו מנסים להפיץ באמצעים המוגבלים שלנו.
אני חושבת כשכול הקולות נשמעים – אין בעיה, הבעיה מתחילה במקום בו מתחילה סתימת הפיות.
ולפי מה אתה מתאר – במקרה של עופר נמרודי, אכן הייתה סתימת פיות.
כנראה מכול הצדדים (קשה לי להאמין שבידיעות נתנו לעיתונאי שהתנגד למאסר של נימרודי לפרסם…).
כשאני אהיה ראש ממשלה תהיה צנזורה על התקשורת שתמנע מכתבות מפוסרקות/ מעוותות לעלות לשידור
ויותר מזה גם כל הטלנובלות ואופרות הסבון יצאו מחוץ לחוק
וגם משחקי הכדורגל שמשודרים יצומצמו למינימום מסויים
ולמורים יהיה לפחות תואר שני
ומשכורת של לפחות 15 אלף ש"ח
פלוס בונוסים על השיגים של התלמידים שלהם
צנזורה. מאוד הגיוני. כן. בוודאי.
אבל איך אני סומך עליך שאתה באמת מונע מדברים שהם סרי טעם לעלות, ולא מדברים שלא נוחים לך? למשל, האם כתבה שבה מבקרים מעשים בעבר שלך, ולדעתך לא מאוזנת בכיוון המחקר שלה, תזכה לעלות לשידור? מה עם כתבה שמבקרת את המתנגד הכי גדול שלך?
העיתונות מכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה" בדיוק בגלל שהיא לא כפופה לאישור של הממשלה. אם היא תהיה כפופה, היא לא שווה כלום.
למשל, יש תחנת טלויזיה שיש לה דיווחים חדושתיים מאוד מאוד עדכניים, ובד"כ גם מאוד מדוייקים. קוראים לה "אל מנאר". זה המודל?
שחר
כמו שאמרת הכלב הזה מזמן לא נובח במקומות הנכונים
![]("moodicons/blink.gif"/)
וכל עוד טוב לעם מה אכפת להם אם מרפד קצת את חשבונות הבנק שלי?
טוב, על נושא הצנזורה שחר כבר ענה דברי טעם.
🙂
ואני אוסיף – נניח שאכן אתה, כראש ממשלה תשליט צנזורה צודקת מדויקת ומושלמת – תאסור רק על פרסום דברים לא נכונים בעליל + מאמרי שמאלנים תבוסתניים (ועלי להודות שיש כמה שמאלניים שמצליחים להרגיז גם אותי)
מי ערב לך שהיורש שלך לא ירחיב את תחום סמכויותיו? נניח יאסור לומר דברים בגנות הממשל שלו?
יאסור לדווח על שר שמטריד מינית את כל פקידותיו?
על שר שאנס חיילות שהיו כפופות לו?
ואם כבר, אז למה לדווח על פקיד מס הכנסה שהוא בן דוד של אשת ראש הממשלה ובמקביל לוקח שוחד?
או על רופא שקיבל תעודות רק בגלל שהוא בן דוד של מנכ"ל משרד הבריאות ומאז הוא הורג חולים?
בקיצור- לא מומלץ.
ולמשדרי הכדורגל, הטלנובלות ושאר מעבירי הזמן של מסעודה ולובה משדרות.
כבר בימי רומא העתיקה הבינו שכדאי לספק לעם "לחם ושעשועים" – לחם מסובסד – במקרה של רוצא כל מיני הופעות, הצגות ותחרויות – חינם.
כדי לשמור את האוכלוסיה "מאושרת" צריך לתת לה משהו להתעסק איתו ומשהו אחר להזדהות איתו – קרי טלנובלות וכדורגל.
(המשך בתגובה נפרדת)
ורק לידיעתך – המחזות שהיום מתייחסים אליהם בחרדת קודש – כמו אנטיגונה של סופוקלס – במקור הם נכתבו כטלנובלות להמוני העם הבלתי משכיל…
המחזות של שייקספיר – נכתבו במקור עבור תיאטרון "הגלוב" ונועדו לשכבה המאוד העממית בלונדון (קרי משרתות וסייסים).
יתרה מזאת – אם תבחן תקציר של טלנובלה – תגלה שבעצם הכותבים ממחזרים את… שיקספיר!
כמה פעמים נתקלת בסיפור על בחור ובחורה ממשפחות יריבות שמתאהבים זה בזו ובגלל שהמשפחות מתנגדות – הרומן מסתיים באסון?
שייקספיר קרא לזה "רומיאו ויוליה".
ובסיפור על מישהו (כנאה אייל הון, או בעל מפעלים/קרקעות וכיו"ב) שאמא שלו מתאהבת בדוד שלו ויחד הם רוצחים את אבא של המישהו?
קראו לזה "המלט".
🙂
אז מה, אתה רוצה למנוע את הופעת השיקספיר הבא?
הסופוקלס?
אייסכלוס?
לא נראה לי כדאי.
אני בעד לחנך את העם לרצות קצת יותר מבידור המוני
![]("moodicons/blink.gif"/)
אם את רוצה להבין למה אני מתכוון תצפי בפרק אחד של האלופה
חוץ מזה אם העם רוצה בידור אני בעד היאבקות בוץ בביגוד מינימאלי
זהו, שאיש עדיין לא הצליח לחנך את "העם".
ולא משנה כמה התאמצו.
עדיף לתת "לעם" את מה שהוא רוצה – קרי כדורגל וטלנובלות – כדי שה"עם" ישמור על שקט תעשייתי ולא יצא לבצע שפטים בתושבי כפר שמריהו, לדוגמא.
חוצמזה, מי יקבע מה ראוי ומה לא?
אמרתי לך, ווילאם שיקספיר כתב מחזות למשרתות וסייסים. מופאסן כתב רומנים למשרתות.
כנ"ל באלזאק, והיום הם נחשבים לסופרים מחוננים…
מסכים
את העם יהיה קשה לחנך
אבל את הדור הבא אפשרי לחנך
יפותרו כל המורים
תועלה משכורת המורים ל15 אלף לחודש
ויושכרו מורים איכותיים
לאלטר
לדעתי, הבעיה היא שהיום עיתונאי כבר לא יכול לדווח על מה שקורה – האינטרנט מקדים אותו ורס"ן שמועתי משתולל בכל מני תיאוריות.
לכן במקום דיווח אובייקטיבי על מה שקורה, עיתונאים הפכו לפרשנים.
הם מזינים אותנו בדעות שלהם במקום בעובדות.
אותי זה משגע..