התפרסם היום (הכתבה ב-Ynet, אבל אני שמעתי את זה בגל”צ) שועדת הכנסת רוצה לדחות בעוד שלושה חודשים את הכניסה של התקנה של מסגרת אשראי קשיחה. אין לי שום בעיה עם זה, בתנאי אחד בלבד. בואו נכניס כבר עכשיו את התקנה שאוסרת על הבנקים לגבות “ריבית חריגה”.
בואו נחזור אחורה. מה שהמפקח על הבנקים אמר זה שהבנקים בעצם משחקים פה משחק כפול. מצד אחד, הם מאפשרים ללקוחות להכנס למינוס, ומינוס מאוד גדול, בלי שום קשר ליכולת ההכנסה שלהם. מסגרת האשראי שהבנקים קובעים נקבעת באמצעים פחות או יותר הגיוניים, אבל היא לא מסגרת האשראי בפועל. מסגרת האשראי בפועל גבוהה הרבה יותר. התוצאה:
– הלקוח אף פעם לא יודע איזה צ’ק יחזור ואיזה יכובד.
– הבנק לוקח על ההפרש בין מסגרת האשראי הפורמלית לבין מסגרת האשראי בפועל ריבית רצחנית, ובכך, בעצם, יש לו אינטרס לשמור על המשחק.
בא המפקח על הבנקים ואמר “לא עוד”. מסגרת האשראי הפורמלית תהיה מסגרת האשראי, וזהו. אם הבנק רוצה לכבד צ’ק מעבר למסגרת האשראי, הוא יכול (במקרים מסויימים), אבל אסור לו לגבות על זה ריבית מיוחדת.
בגלל אוסף של סיבות, שלא עם כולן אני מסכים (למעשה, עם רובן אני לא מסכים) היישום של הרפורמה נדחה, נדחה שוב, ועכשיו נדחה בשלישית. דעתי האישית היא שהבנקים עומדים מאחורי הדחיות האלו, ולזה אני חושב שצריך לשים סוף.
ההצעה שלי היא פשוטה. להמשיך לאפשר לבנקים לתת ללקוחות לחרוג ממסגרת אשראי אם צריך לתת ללקוחות זמן כדי להתארגן. מה שכן, החל מהאחת ביולי לא לאפשר לבנקים לגבות ריבית מיוחדת על חריגה מ”מסגרת האשראי” הפורמלית. זה ייתן את התמריץ לבנקים לוודא שכל הלקוחות שלהם אכן מסודרים עם מסגרת אשראי לקראת הכנסת הרפורמה בפועל, בעוד שלושה חודשים.
שחר