חוקי הגבלים עסקיים ומונופולים

בעקבות הדיון שהתפתח עם שחר (ממערכת הבלוגים של מיקרוסופט, אבל לא להתבלבל – מיקרוסופט עדיין לא מעסיקים בני 13.5), רציתי לנסות להבהיר קצת מהם חוקי ההגבלים העסקיים, ולֵמַה הם טובים.

בואו נתחיל מהתיאוריה מאחורי עקרונות השוק החופשי. התיאוריה הולכת כך:
אנחנו נותנים לארגונים המסחריים השונים לעשות מה שהם רוצים בנסיון להרוויח כסף. הרעיון הוא שזה נהייה אינטרס של החברות לדאוג לתועלת הציבור. אם חברה גובה מחירים יותר מידי גבוהים, הציבור יתחיל לקנות מהמתחרים שלה. אם החברה לא דואגת למוצרים איכותיים, הציבור יקנה מהמתחרים שלה. אם חברה לא דואגת לספק מוצר מהסוג שהציבור רוצה, תקום כבר חברה אחרת שכן תספק, והציבור יעבור לקנות ממנה. במילים אחרות, זהו אינטרס של החברה שציבור הלקוחות שלה יהיה מרוצה, כאשר היא כל הזמן פועלת תחת חרב של תחרות מחברות אחרות.

עם כל הכבוד והערכה לשיטה הזו, ישנן שתי תופעות (לפחות) שבהן השיטה נכשלת.

הראשונה, והיא לא באמת קשורה לנושא הבלוג, היא תופעה שאומרת שבשוק משוכלל (שוק שבו כל אחד יכול להפוך לספק בעלות יחסית קטנה) עלות המוצר תשאף לעלות הייצור של המקרה האחרון שלו. במילים אחרות, עלות של מקרר לצרכן תהיה עלות ייצור החלקים וההרכבה, ללא החזר על עלויות הפיתוח. במצב כזה, בעצם, אין לחברה רווחים, ואיכויות הייצור יורדות בהתמדה. זו הסיבה לירידה מתמדת באיכות הייצור של מכונות הכביסה, מכשירי ה-DVD, וכמעט כל מוצר צריכה שתרצו להעלות בדעתכם.

השניה היא שלפעמים נוצא מצב שבו שחקן יחיד מצליח “להשתלט” על השוק. לפעמים זה קורה באמצעות מוצר טוב יותר, לפעמים באמצעות שיווק אגרסיבי, לפעמים בגלל ניצול של מצב שוק ייחודי, ולפעמים בגלל התערבות של גורם חיצוני. כך או כך, נוצר מצב שבו, לכל צורך ועניין, אם אתם רוצים לקנות מוצר X, ברור לכם שאתם חייבים לפנות לחברה Y. גם אם יש חברות אחרות שמייצרות X (או דומה לו), עקב סיבות מסיבות שונות אי אפשר אפילו לשקול לקנות מהם. במצב כזה, אנחנו נקרא ל-Y “מונופול”.

דוגמאות למונופולים ידועים בישראל:
אם אתם רוצים לקנות חשמל, אתם חייבים לקנות אותו מחברת חשמל
אם אתם רוצים לקנות שירותי דיוור, אתם חייבים לקנות אותם מרשות הדואר
אם אתם רוצים לקנות קו טלפון אתם חייבים לקנות אותו מבזק

במצב של מונופול, ההגנות על הצרכנים עקב תחרות נעלמות. אם חברת חשמל תחליט מחר להעלות את התעריפים שלה ב-20%, אנחנו עדיין נצטרך לקנות ממנה את החשמל. פשוט אין שחקנים אחרים.

כדי להלחם בתופעה הזו הוגדרו חוקי ההגבלים העסקיים. החוקים האלו מגדירים שמחברה שהוגדרה כמונופול נשללות זכויות החלטה מסויימות לגבי אותם מוצרים שהחברה מוכרת. למה? כי יש החלטות שחברה שהיא מונופול יכולה להחליט שחברה במצבה שאינה מונופול לעולם לא היתה יכולה לקבל.

איך מגדירים מונופול?
בישראל ההגדרה מאוד פשוטה, ולדעתי מאוד שגויה. בישראל ההגדרה היא “מי שיש לו יותר מ-50% נתח שוק”. כדי לראות עד כמה ההגדרה שגויה, בואו נחשוב על המצב התיאורתי הבא:
נניח שיש לנו שני ייצרנים גדולים של נורות ליבון. נורות ליבון הן דוגמא למוצר שהוא מוצר צריכה סטנדרטי (commodity). אין כל הבדל עקרוני בין נורה אחת לחברתה, ומוצרים כאלו הם, כמעט תמיד, נמכרים תחת כשל השוק הראשון, כלומר ללא רווח למוכרים. לצורך הדוגמא, אבל, לנו יש שתי חברות שמייצרות ומספקות נורות כנ”ל.

ברור לנו שלאחת החברות יהיה נתח שוק גדול יותר. זה, כשלעצמו, לא עושה את החברה מונופול. גם אם לחברה א’ יש 90% נתח שוק, זה לא עושה אותה מונופול. בהחלט ייתכן שיש להם נורות ליבון טובות יותר. המדד האמיתי, לדעתי, צריך להיות על פי חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית – מדד השליטה.

אם חברה א’ יכולה להעלות את מחיר הנורות, בהנתן הנורות הזולות יותר של חברה ב’, פי שניים תוך פגיעה מינימלית במכירות שלה, כנראה שהיא מונופול. אם היא יכולה להוריד את איכות הנורות, לספק אותן רק בצבעים שהלקוחות לא רוצים (למשל – כל צבע ובלבד שהוא שחור), וכל זאת ללא שמכירותיהם ייפגעו בצורה משמעותית, אזי הם זכאים לתואר המפוקפק “מונופול”.

הנה דוגמאות לחברות שיש להן נתחי שוק גדולים משמעותית מ-50% (והרבה יותר קרובים ל-100%), ועדיין אינן זכאיות, כנראה, לתואר “מונופול”
– לג’ילט יש כ-97% משוק סכיני הגילוח. האם הם מונופול? שישאל את עצמו כל מי שמתגלח מבין קוראי למה הוא לא קונה מוצר אחר?
כל מי שענה “כי אין בחנויות” מחזק את הטענה שמדובר במונופול.
כל מי שענה (כמוני) כי הוא ניסה, והגילוח היה פחות טוב/לא היה יותר זול, מחזק את הטענה שלא מדובר במונופול.

מכיוון שקשה לי למצוא סופר שאין בו, בכלל, סכינים אחרים, אני נוטה לטעון שג’ילט הם לא מונופול בתחום סכיני הגילוח, על אף שהם אכן עם נתח שוק שמגדיר אותם, בקלות, כמונופול על פי החוק הישראלי.

עוד דוגמא:
– סיסקו מספקת מעל 90% מהנתבים שמניעים את התקשורות עתירות המידע שבתשתיות האינטרנט. אם שאלתם את עצמכם איזו חומרה מחברת את ישראל לארצות הברית, התשובה היא, ככל הנראה, סיסקו. האם הם מונופול?

בשני המקרים, למתחרה שרוצה להדיח את המוביל מכסאו יש מחסומים לעבור. המתחרה צריך לייצר חומרה (סכיני גילוח או נתבים), ולתכנן את המערכת. מצד שני, הוא צריך לעבור את מכשול הייצור, אבל הבעיה האמיתית שלו תהיה לייצר מוצר טוב יותר וזול יותר. במילים אחרות, המכשול הראשון שהוא צריך לעבור הוא “איך לייצר מוצר טוב יותר”, ואחרי שיהיה לו אחד ביד, הוא כנראה באמת יתחיל לכרסם במתחרה הגדול.

ולטעמי, הסיבה המרכזית שבגללה שני הנ”ל הם לא מונופולים היא אחת – ממשקים פתוחים. סכיני גילוח צריכים להתאים לעור הפנים. אין לג’ילט שום ייתרון על פני מתחרים אחרים לגבי ההגדרה של “מהוא עור הפנים” או “איך נכון להוריד ממנו את השיער”, חוץ משנים של נסיון (וזה, אחרי הכל, “קניין רוחני” לגיטימי של החברה). באותו האופן, לסיסקו אין ייתרון מיוחד לגבי איך לדבר TCP/IP או BGP-4 על פני מתחרים אחרים. ההגדרות של הפרוטוקולים פומביים וידועים, וכל אחד אחר יכול להתממשק אליהם. יותר מזה, לסיסקו אין שליטה מיוחדת לגבי ההגדרה, ואין לה יכולת מיוחדת לשנות אותה לצרכיה, ובעיקר, לצרכיה המסחריים (בניגוד לצרכיה הטכנולוגיים).

מה שמביא אותנו אל מיקרוסופט. אף אחד לא מופתע, נכון?

למיקרוסופט יש כמה וכמה מונופולים, וכל אחד ואחד מהם נשמר, לא באמצעות מוצר איכותי או זול יותר מאשר של המתחרים, אלא באמצעות ממשק “סודי”, ואחד שנשלט ע”י החברה.
חלונות – מה שמגן על המונופול של חלונות הוא, ללא ספק, בסיס האפליקציות העצום. לינוקס יכול להיות זול, ידידותי, מהיר, בטוח, יציב ואיכותי יותר מחלונות, אבל אם אתה לא יכול להריץ עליו “חשבשבת”, אף רואה חשבון לא ישתמש בו. באותו אופן, אם אתה לא יכול להריץ עליו את Grand Theft Auto (ותסלחו לי אם אני יותר מידי לא מעודכן אלו משחקים “נחשבים” היום), אתה לא תתקין אותו בבית.

להריץ את התוכנות של חלונות על מערכות אחרות זה לא בלתי אפשרי. “כל” מה שצריך לעשות הוא לממש מחדש את הממשק של התוכנות עם המערכת. ההמשק הזה נקרא “Win32”. בעוד שאני יודע שיהיו כאלו שיצביעו לי על MSDN כעל תיעוד שלו, התיעוד שם מספיק לצורך ייצירה של תוכנות מולו, וגם זה בקושי רב. התיעוד שם מאוד חסר ולא מדוייק. מה שיותר גרוע, מיקרוסופט שולטת על הממשק, כך שכל פעם שהם רוצים לזעזע את המערכת, הם יכולים להמציא משהו חדש ולגרום למתחרים לרדוף אחריהם.

אינטרנט אקספלורר – בתיאוריה, דפדפן הוא דפדפן הוא דפדפן. הוא אמור לדבר HTML, שהיא שפה שלא מוגדרת על ידי מיקרוסופט ולא נשלטת על ידה. בהתאם, מיקרוסופט העריכה ש-HTML צריכה למות. זה התחיל מלהרוג את נטסקייפ. זה המשיך בלהציג לעולם את “ActiveX”, מערכת שממומשת באמצעות Win32, ועל כן מחייבת את חלונות, כמו גם “Jscript”, שזה כמעט, אבל לא, Javascript ואת הגרסה המסורסת שלהם של Java. לסיום, ברגע שאינטרנט אקספלורר נשאר לבד, הם הפסיקו את הפתוח שלו, מה שמבטיח שתקנים חדשים של HTML נשארים על הנייר, בגלל שהדפדפן שאחראי למעל 90% (בעבר) מהמשתמשים לא יתמוך בהם.

אופיס – כאן מוקד המונופול הוא פשוט. המבנה של Doc, הקבצים של Word, לא מתועד. מעבד תמלילים אחר יכול להיות פשוט, זול וכו’ מ-Word, אבל אם הוא לא יכול לפתוח 90% מהמסמכים שמסתובבים בעולם, מה הוא שווה? בזמן האחרון מיקרוסופט, חלקית בגלל שהאדמה התחילה לרעוד לה מתחת לרגליים וחלקית בגלל שחוסר התיעוד של Doc הוא גם פנימי, התחילה לדחוף לכיוון של פורמט חדש, שנקרא DocX. הפורמט הזה הוא XML, ומה שיותר חשוב, הוא גם מתועד פומבית. במקביל הם מנסים להלחם, כולל באמצעים לא כשרים, נגד מי שמנסה לאמץ את ODF בתור התקן.

למי שלא יודע, ODF הוא ראשי תיבות של Open Document Format, והוא מגדיר, כמו Doc, איך שומרים מסמכים ב-XML מכווץ ב-Zip. אם התקנים כל כך דומים, למה מיקרוסופט כל כך מתנגדת? בגלל שאם התקן יהיה Odf, מיקרוסופט תאבד את הדבר המרכזי שמגן על המונופול שלה – השליטה על התקן. אם אי אפשר להגדיר “הרחבות לא מתועדות” בתקן, אי אפשר למנוע מהמתחרים לעשות עבודה טובה כמוכם.

עכשיו לחדשות הטובות. האיחוד האירופאי, כמו גם אחרים (למשל, מסצ’וסצץ) הבין בדיוק מה הבעיה. אם מסתכלים על הצרות הנוכחיות של מיקרוסופט באירופה, הן לא סביב התנהגויות כלפי המתחרים. הצרות של מיקרוסופט הן סביב הפרוטוקולים שבהם התוכנות שלהם מדברות עם העולם. האיחוד דורש שמיקרוסופט תתעד את כל הממשקים שלה עם העולם. זה כולל את מערכת הקבצים שלה (“שיתוף הקבצים”, שמכונה גם “Cifs”), את Win32, ועוד. מיקרוסופט, כמובן, מתנגדת.

בתקווה שהתחרות תהיה הוגנת יותר בעתיד

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

17 תגובות בנושא “חוקי הגבלים עסקיים ומונופולים”

  1. בוא נדלג ישר לקצה הדיון שהיה אצלי:
    א) האם הדפדפנים הם אכן "שוק" בישראל, במיוחד לאור העובדה שהם מופצים ללא תשלום
    ב) האם העובדה שלגוגל מעל 50% בשוק החיפוש בישראל מספיקה כדי להכריז עליה כמונופול בתחום החיפוש, ואז ניתן יהיה לאסור עליה לקשר מאתר "גוגל ישראל" לאתר "חדשות גוגל ישראל" מאחר והדבר כובל את המשתמשים אליהם?
    ג) בקשר לוורד, זאת לא דוגמא למונופול, מסיבה אחת פשוטה, לחברה מותר ליצור סיומת קניינית.
    אתה לא יכול להגיד שאסור לה בגלל שהיא מונופול, כי החברה הספיציפית הזאת לא הוכרזה כמונופול בישראל.
    ד) מיקרוסופט לא הוכרזה כמונופול בישראל, על אף כל מה שאמרת.
    ה) בקשר ל IE, ולפורמטים שלו, ולדברים שתומכים רק בו. זאת אשמתה של מיקרוסופט שככה כותבים המפתחים את האתרים שלהם?
    ב VS 2005 יש כל מה שצריך לעבוד לפי התקן.
    ו) לגבי עניין המונופול, בזק הייתה מונפול, כי לא היו חלופות.
    מיקרוסופט היא לא מונופול, כי יש חלופות. מה אשמת החברה, ולמה היא צריכה לסבול, שהרבה אנשים משתמשים במוצרים שלה? כי בעבר היא עשתה צעד היסטורי והתחילה מהפכה? וכי המוצרים שלה טובים? וכי הקהל בחר ב

    1. בוא נראה:
      א. לדעתי, המכשול שאתה צריך לעבור בבואך לתאר אתר בתור מונופול גבוה יותר, בגלל שבאופן מובנה יש יותר חופש בחירה.
      ב. כפי שכתבתי, מבחן "50%" הוא מבחן שלא מקובל עלי. כך או כך, אני לא פוסל את האפשרות שגוגל הם מונופול, וכן, יכול להיות שהקישור שלהם ל"חדשות גוגל" הוא עבירה על חוק ההגבלים העסקיים.
      ג. לחברה מותר לייצר סיומת קניינית. למעשה, לחברה מותר להפוך למונופול. מה שכן, מרגע שהיא אכן מונופול, יש דברים מסויימים שאסור לה לעשות. מיקרוסופט עשתה (ממשיכה לעשות) את אותם הדברים, וזו כבר עבירה על החוק.
      ד. זה נכון. בזק לא הופרטה. הקרטל של הבנקים ושל חברות הדלק לא פורק. הפיקוח על חברות הביטוח לא מוצלח. יש, אכן, הרבה בעיות בישראל.
      ה. כן, בהחלט. כאשר חברה שהיא מונופול מצפצפת על תקנים לטובת פתרונות לא תקניים שרק היא יכולה לתמוך בהם, היא עוברת על החוק.
      ו. בזק עודנה מונופול, ועוד מונופול ממשלתי. מה הקשר?

      גם לקוקה קולה יש חלופות. עם כל הסימפטיה לרצון שלך לעצב את ההגדרות הכלכליות על פי מה שנוח לך, גם חברה שיש לה מתחרים יכולה להיות מונופול.

      שחר

    2. מהתגובה שלך נראה כי לא ברור לך עדיין מה זה מונופול, אני מציע שתקרא שוב את מה ששחר כתב, הוא מסביר זאת די טוב.

      מונופול לא שולל את קיום החלופות, הוא פשוט מתאר את יכולת האחיזה של החברה על השוק – שחר תיאר זאת טוב (אני גם מסכים עם הפירוש שלו למונופול).
      אגב, לבזק לדוגמא יש חלופה כיום – חברת הכבלים. היא עדיין אבל מונופול.
      אגב, בזק היא גם דוגמא טובה למושג ה tieing ששחר הזכיר בבלוג שלך.
      לבזק יש מספר שירותים נוספים, אבל היא מוגדרת כמונופול בתחום הקישור הקווי בתוך ישראל.
      שירות אחד לדוגמא שבזק מציעה הוא רשת חנויות בשם "בזק סטור" שמוכרת מוצרי תקשורת שונים.
      לפני מספר שבועות בזק יצאה במבצע – תקנו טלפון אלחוטי באחת מהחנויות שלנו ותקבלו 200 דקות חינם כל חודש.
      מצד אחד תגיד – מצויין, הלקוחות מרווחים לא? נותנים להם דברים בחינם וכולם מרוצים לא?
      אז זהו שלא, בזק מנצלת את השליטה שלה על שוק הטלפון בשביל להרוויח יותר בתחום מכירת הטלפונים, ומי נפגע כאן? כל חנויות התקשורת האחרות, שלא יכולות לצאת במבצע כזה. גם חברת הכבלים נפגעת בעקיפין מהמבצע כי היתרון היחסי שיש להם על בזק במחיר נפגע מהמבצע (א

  2. אענה על כמה מהשאלות:
    א) כן הם שוק. יש בשוק הזה מספר מוצרים בעלי יתרונות וחסרונות שונים, שלצערי לא ניתן לבחור בינהם באופן חופשי בגלל כבילה שנוצרה (ולא משנה כרגע מי אשם).

    ב,ג,ג,ו) שחר (שמש) מתאר בפוסט הזה למה לדעתו ההגדרה של החוק הישראלי היא לא טובה ומהי לדעתו ההגדרה היותר נכונה. אני די מסכים איתו.

  3. כנס לאתר הבא:
    http://www.linux-watch.com/news/NS5139606687.html Target=_BLANK class=msg>http://www.linux-watch.com/news/NS5139606687.html
    כנראה שלמיקרוסופט לא תהיה ברירה עם ODF. בנוסף אם זה באמת עובד כל כך טוב כמו שהם אומרים, זה אומר שגם ההמרות ממסמכי וורד לODF יהיו יותר איכותיים מה שדי מפחית מהכח של מיקרוסופט בנושא.

  4. חוקים סוציאליסטים מסריחים שכתבו אותם קמוניסטים מסריחים
    שרק עוצרים את התפתחות השוק הטבעית

    1. וואו!

      תרצה, אולי, לנמק לגופו של עניין ולא לגופו של מי שלטענתך ייצר את החוקים? אני אשמח, למשל, לשמוע מה רע בהם, ומה לדעתך יקרה אם הם לא יהיו קיימים.

      רק לידע כללי, אני לא מכיר אף אחד שמבין בכלכלה שלא מתייחס אל מונופולים וקרטלים כאל כשל של השוק החופשי, מקום שבו השוק החופשי לא מצליח להגן על עצמו יותר. על כן קשה לי לקבל את טענתך שאלו חוקים סוציאליסטים. אני, כמובן, אשמח לשמוע על דברים חדשים.

      שחר

      1. טיעון אד הומניום
        יודע מה זה?
         
        19אני מאמין שבלא מעט מקרים השוק יתקשה לייצב מצב של מונופול
        2)אני מאמין שזה לא בלתי אפשרי אבל נדיר
        3)אני לא מסכים בצורה חריפה אם שיטת הכלכלה הסוציאליסטית
        4)לכן יש צורך לפקח תמיד שחוקים סוציאליסטיים שימנעו את כשל השוק הקאפיטליסטי הזה לא יגררו חוקים סוציאליסטיים שיגבילו את הכלכלה בעזרת רשטות השרשע והזדון המרקסיסטי שלהם
        5)הגזמתי קצת בתגובה שלי מצטער
          פשוט להגיד לי הנה סוציאליסט
          זה כמו להגיד לנאצי הנה יהודי
          אפילו אם היהודי עושה משהו שמועיל לאותו הנאצי
          הנאצי עדיין ישנא אותו
          אתה מבין למה אני מתכוון?
         

          1. האופי שלי מונע ממני מלהודות בטעות
            לכן במקום לבקש למחוק מהפרוטוקול אני מבקש להוסיף הערת שוליים
             
            אם אפשר להוסיף לתגובה:
            "כשזה לא אחד מהמקרים הנדירים בהם חוקים מהסוג הזה עוזרים להגן על הצרכן מפני שוק שיצא מכלל שליטה.
            לא שדבר מסוג זה קורה הרבה כי השיטה הקאפיטליסטית בדרך כלל מייצבת את עצמה
            שלא כמו השיטה הסוציאליסטית שנכשלת ברגע שמספיק אנשים מבינים שהם חשובים יותר מהמדינה(בסוציאליזם) ולכן אפשר לנצל אותה ואת תמימותה"

  5. הדוגמא החביבה עלי ביותר לכך שמיקרוסופט היא מונופול היא שלפני כמה שנים, כשכמה מדינות אירופאיות התווכחו עם מיקרוסופט, היא איימה עליהן בחשאי (איום שאח"כ הודלף ופורסם) שהיא פשוט תפסיק למכור להן חלונות. לדעתי רק חברה שהיא מונופול יכולה לאמר דבר כזה ושכל הצדדים יתייחסו אל זה כ-"איום" ולא סתם טקטיקת מיקוח.
    לצערי אין לי הפניה לגבות את הסיפור הזה.

  6. מה אתה רוצה משחר ?
    זה לא הוא כתב…
    רציתי לקנות את הבלוג שלך [אם יהיה צורך – את כל נטוויז’ן]
    אבל עם יחס כזה…

  7. קצת באיחור אבל בכל זאת אני רוצה להגיב.
    לגבי הקביע של מהוא מונופול. הנושא של 50% הוא אכן מדד אבל יש לממונה שיקול דעת ובמצב של כמעט שווין בין שני מתחרים הוא לא יכריז על אחד מהם כמונופול (הוא יותר יחשוש מתאום ביניהם). קביעה יכולת שליטה היא תאורטית ולא ישימה ולכן משתמשים במדד נתח השוק (תוך שימוש בשיקול דעת).
    אני רוצה להתייחס לדוגמה שלך על גילט אשר לדעתי לא מוכרזת כמונופול אבל יש כוח מונופוליסטי. אתה סבור כי כולם משתמשים בהם בגלל שהם טובים יותר (האם אתה יכול למנות שני מתחרים של גילט).
    כל מי שקנה סכיני גילוח יודע שם לא נמצאים על סתם מדף בסופר אלא בשליטת הקופאי – שאלת את עצמך למה ? חשש לגניבה ? – בסופר פארם יש מוצרים יקרים יותר אשר אינם נמצאים בשליטת הקופאי כך שזו לא התשובה.
    האם כאשר אתה רוכש סכינים אתה יכול להשוות למתחרים (בתקווה שמישהו ידע מיהם) – לא. האם כאשר אתה מבקש אתה יודע כמה יעלו – בוודאי שלא (ומצב הקישור שמדגים את האבסורד http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/221/355.html).
    מדוע זה קורה – בגלל השליטה והכוח שיש ליבואן שסטוביץ מול הרשתות (המשך יבוא)

    1. היבואן יכול להכתיב לקימונאים את מיקום המוצרים התמחור שלהם ומי לא יהיה לידם וכך התחרות נפגעת (למרות שכולם בטוחים שהם קונים את הדגם החדש בגלל בחירה חופשית. כך שגם עם מישהו ייצר מוצר טוב יותר הסיכוי שלו לקחת נתח שוק משמעותי הוא קלוש מכיוון שאתה פשוט לא תפגוש אותו (תחשוב כמה פעמים פגשתה בסופר ריכוז של שמפו לשיער והאם פגשת (או אתה בכלל יודע היכן נמצא) הריכוז של סכיני הגילוח לצורך השוואת מחירים וטיב.
      נ.ב.: לגבי הממשקים הפתוחים של גילט אני לא בטוח שכל אחד יכול ליצור סכינים התואמים לידיות של גילט (אשר כבר נמצאות באמבטיה שלך) כל שזהו בהחלט חסם כניסה.
      ולענין של מיקרוסופט. הם נקטו בכל תרגיל שיווקי אפשרי על מנת להשתלט על נתחי שוק ולאחר מכן פשוט העלו מחירים.
      לפני 13 -14 שנה היו בשוק הישראלי מספר תוכנות עיבוד תמלילים דומיננטיות כגול א-ב, קיוטקס ודגש. התוכנות הללו הגנו על עצמם בפני העתקה בשיטת הפלאג. אי שם בשנת 1992 מיקרוסופט נכנסה לשוק זה ופשוט מכרה את התוכנה ללא פלאג ובקריצה אמרה לכולם כי ניתן להעתיק את התוכנה (המשך יבוא)

  8. (אני אישית היתי בכנס של MS בו אמרו כי ניתן להשתמש בתוכנה במספר מחשבים כל זמן שנשמר עקרון הספר – כלומר לא ישתמשו באותו רשיון במספר מחשבים בו זמנית כלומר התוכנה על המחשב בעבודה ועל המחשב בבית הינה חוקית). וכך תוך מספר שנים פשוט נעלמו כל התוכנות הישראליות המקוריות והשוק הפך לנשלט באופן מוחלט על ידי מיקרוסופט – האם זה נבע ממוצר טוב יותר – לא בטוח. דגש נחשב בזמנו מעבד תמלילים מוצלח יותר מהוורד של מיקרוסופט אבל זה לא עזר לו למיקרוסופט היו כיסים עמוקים יותר והיא כבשה את השוק, וכיום היא פשוט סוחטת את הלימון עד הסוף. אבל את כל זה הילד שבחרת להצווכח איתו לא יודע ובחינתו פשוט מיקרוסופט יותר טובה.
    אני לא חושב שבמצב הנוכחי של שוק התוכנות הללו והכח של MS יש בכלל סיכוי למתחרה נוסף ביחוד כאשר מדובר בעם ישראל השמרן אשר כל פעם שמישהו מזכיר לינוקס או תוכנה חופשית כל שהיא פשוט פולט את כל הסיסמאות שהוא שמע בעבר.

סגור לתגובות.