הצעת שיפור לחוק זכויות היוצרים

דבר ראשון, הרשו לי להסביר למה, לדעתי, בכלל יש צורך בשיפור של חוק זכויות היוצרים.

אוקיי, להסביר הכל יקח יותר מידי זמן. אני אתמקד בנושא שאותו אני מציע לשנות הפעם

חוק זכויות היוצרים, כמו כל שאר חוקי ה”קניין הרוחני”, נועד לעודד יוצרים להעשיר את הידע האנושי הכללי. הנחת היסוד שעומדת בבסיס החוק היא שיוצרים יהססו לשחרר לעולם את יצירותיהם אם הם לא יקבלו תמורה בעבור מאמצם. באופן ספציפי לגבי זכויות יוצרים יש עדויות מסויימות שהדבר לא בהכרח נכון, אבל לא נכניס את הדיון הזה לכאן כרגע.

אפשרות אחת לטפל בבעיה היא על ידי זה שניתן ליוצרים בלעדיות על ההחלטה מה ומי ישתמש ביצירותיהם. כמובן שאלא אם כן נכליל גם את היצירות הנגזרות מהם, לא עשינו כלום. יש שתי בעיות עם החלטה שכזו, אבל אני אתייחס פה רק לאחת מהן: זה נותן תמריץ, אבל זה לא מעשיר את הידע האנושי. יצירה שנשארת בבעלות בלעדית של יוצרהּ מעשירה את היוצר, אבל לא את הידע האנושי.

כדי להתמודד עם הדילמה קבעו כותבי חוק זכויות היוצרים המקורי את האיזון הבא: היוצר מקבל שליטה כמעט מוחלטת על היצירה שלו, אבל השליטה הזו מוגבלת בזמן. לאחר תום תקופת השליטה, עוברת היצירה להיות נחלת הכלל (באנגלית – public domain). הרעיון הוא שליוצר יש תקופה מוגבלת להנות מפירות יצירתו, ובסיומה היצירה ניתנת לכלל הציבור כדי שהידע האנושי אכן יועשר.

בעוד שאם הרעיון הטהור אני מסכים למדי, יש לי בעיות עם המימוש. תקופת ההגנה הוארכה כמות לא סבירה של פעמים במהלך המאה האחרונה (בעיקר בגלל שדיסני לא מעוניינים לתת את מיקי מאוס ואת דונלד דאק לכלל), הסייגים צומצמו, ושאר פגיעות שמפירות את האיזון אליו התכוונו מחוקקי החוק במקור. לא זה נושא פוסט זה.

לצורך העניין, אם יש יצירה שכל כך הרבה זמן אחרי שנוצרה עדיין יש לה ערך כלכלי כל כך חשוב, אני מוכן לקבל, בשלב זה, את הרצון של היוצרים להמשיך ולהנות ממנו. הבעיה היא שבד בבד עם רצונה של דיסני למנוע שימוש חופשי במיקי מאוס נכנסו תחת חוקי זכויות היוצרים רשימה ארוכה מאוד של יצירות שספק עם יוצריהם עדיין מעוניינים לשמור על בלעדיות עליהם, אם בכלל התכוונו שיהיו מוגנים בזכויות יוצרים מלכתכילה. יצירות אלו נשללות מהציבור, בניגוד גמור לכוונת מחוקק החוק המקורי. גם אם תהיו מוכנים לשלם בעבורם, לא סביר שתצליחו לאתר את בעל הזכויות כדי לקנות, או שהוא יהיה מוכן למכור.

תופעה זו אינה היחידה שמטרידה אותי. תופעה נוספת שמטרידה אותי היא של יצירות מוגנות בזכויות יוצרים שהיו זמינות לציבור, אבל עקב שיקולים שונים הפסיקו להיות כאלו. זה כולל ספרים שאינם מודפסים יותר, משחקי מחשב ישנים וכו’. כל הנ”ל היו זמינים לציבור הרחב, ואינם זמינים יותר. בפועל, הידע האנושי שהיה יכול להנות מהם בתשלום, כבר אינו יכול לעשות כן.

עכשיו תשאלו אותי האם אני באמת מתכוון שחברה אשר מוכרת משחק מחשב חדש אינה יכולה למשוך את הישן מהשוק, כדי לא להתחרות בעצמה. התשובה החד משמעית שלי היא “כן, לזה אני מתכוון”. אני אסביר למה אני לא חושב שזו פגיעה חמורה בזכותה של החברה להתפרנס.

עצם המכירה של התוכנה בשוק מנצלת את אותו מונופול מוגבל בזמן שניתן לה, והוא שמאפשר לה לבקש כסף על התוכנה בכלל. ללא אותו מונופול היינו יכולים להעתיק את התוכנה בעצמינו ללא צורך לשלם לה. זה, כשלעצמו, אינו דבר שלילי. אחרי הכל, כל מטרת החוק היא לאפשר לחברה להרוויח על היצירה שהיא יצרה. אלא שאותו רווח בא במטרה אחת – שהתוכנה תעשה, בסופו של דבר, לנחלת הכלל. הרווח לחברה אינו המטרה, אלא האמצעי שבאמצעותו באה התוכנה לעולם. המטרה היא זמינות התוכנה לכלל הציבור.

כל יוצר אשר לוקח יצירה שהיתה זמינה לציבור הרחב לקניה, והופך אותה לאחת שאינה זמינה, בעצם שולל מהציבור את אותו הדבר שהחוק שאפשר לו להרוויח כסף על היצירה בא לספק לציבור – את הזמינות ליצירה.

הצעת השינוי שלי היא זו. יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, ושהיתה בעבר זמינה לציבור הרחב להשגה (בין אם בתשלום ובין אם לאו), חייבת להשאר כזו. חוק כזה, דרך אגב, כבר קיים לגבי שירים (לא הביצוע שלהם). יוצר אשר אינו מעוניין להתעסק יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה עם מכירה של יצירות ישנות מוזמן לשחרר את יצירתו לנחלת הכלל לפני המועד שנקבע ע”י חוק זכויות היוצרים. מה שהוא לא יוכל לעשות זה למנוע את הפצת היצירה בכלל.

כמה שאלות ותשובות שסביר שיהיו לחלק מהקוראים (או, לפחות אני חושב שיהיו):
– מיקרוסופט לא מוכרת יותר את “חלונות 2000”. האם אתה באמת מתכוון שאפשר יהיה להעתיק חופשי את התוכנה?
או שמיקרוסופט תאפשר לקנות את הגרסאות הישנות של חלונות, או שתשחרר אותן. אני חושב שזה לא הגיוני ולא סביר שלא ניתן יהיה יותר לקנות את התוכנה, לא משנה מה. אחרי הכל, אם מישהו לא יקנה Windows XP בגלל שהוא יכול להעתיק Windows 95 בחינם, על מה מיקרוסופט הוציאו את כספי הפיתוח שלהם כל השנים האלו? ומצד שני, אם מישהו צריך דווקא Windows 95, איזה הגיון יש בלא לתת לו להשתמש בו?

– ומה אם מיקרוסופט תגיד “בסדר, אנחנו מאפשרים לקנות MSDos 1, זה עולה 150,000$”?
אני חושב שהבעיה האמיתית עם מוצרים ישנים היא לא מוצרים מהסוג הזה, אלא מוצרים שכבר פשוט לא ניתן להשיג את בעלי זכויות היוצרים שלהם. סיפורים שנכתבו בתחילת המאה ה-20 ופוסמו בקובץ אקראי, למשל, הם משהו שפרוייקט גוטנברג היה שמח להכליל בשורותיו, אבל לא יכול בגלל שלא ניתן לקבל רשות מבעל זכויות לא ידוע, ולא ניתן להשתמש ללא רשות.

מצד שני, אני מסכים שאין הבדל גדול בין לדרוש תשלום של 150,000$ על תוכנה מסוג זה לבין להגיד שלא ניתן לקנות אותה בכלל. אני יכול להגיד שבמקרה של שירים, אותו סעיף שאומר שלא ניתן למשוך יצירה מהציבור גם כולל כמה אמור לקבל היוצר על כל שימוש. כמובן שעם תוכנה הרבה יותר קשה להגיד דבר כזה.

אני חושב שכאן חוקי השוק הם שיקבעו. מונופולים, כמו מיקרוסופט, אמורים להיות בפיקוח, בעוד שלחברה שאינה מונופול קניית גרסה ישנה של התוכנה היא הכנסה בדיוק כמו קניית גרסה חדשה של התוכנה. בקיצור, אני חושב שזו פשרה סבירה.

– איך יודעים עם בעל הזכויות קיים, ואם הוא מוכן למכור היום עותק?
האמת היא שזו אכן בעיה, אבל אני חושב שאפשר למצוא לה פתרון. אפשר, למשל, להכריז שלא תינתן הגנת “מפר תמים” למי שמעתיק יצירה שרשומה במאגר מרוכז שמנוהל ע”י המדינה. זה נותן תמריץ לבעלי הזכויות לרשום את כל התוכנות שלהם שעליהם הם רוצים זכויות, והרישום כולל גם הוראות איך לקנות עותק.

כמובן שכל הנ”ל הוא חלומות בהקיץ. האינטרסים שמניעים את חוקי הקניין הרוחני כל כך חזקים שאין שום סיכוי שדבר כזה יעבור. עדיין, מותר לבן האדם לחלום, לא?

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

16 תגובות בנושא “הצעת שיפור לחוק זכויות היוצרים”

  1. במקרה של חלונות, אני חושב שאתה דווקא טועה קצת מכיוון שאתה מסתכל על חלונות 2000 ועל חלונות XP כשני מוצרים נפרדים לחלוטין, בעוד שהם בעצם שני גלגולים של אותו המוצר (מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט).

    בוא ניקח דוגמה מוחשית יותר, מיקרוסופט הוציאו SP2 לחלונות XP, ועכשיו כל הקופסאות יימכרו עם SP2. האם XP SP1 צריך להמסר בחינם? להמכר במחיר מופחת / זהה / גבוה יותר?

    אם מיקרוסופט יקנו את אפל, יחליטו ש OSX מתאים להם יותר ויפסיקו למכור WINDOWS כדי להכריח את כולם לעבור מערכת הפעלה, אז יש צדק בדבריך. כל עוד הם ממשיכים בשרשרת של מערכות הפעלה בעלות תמיכה מרשימה לאחור, אני חושש שמה שכתבת לא תקף למקרה זה בעיני.
    1. אני לא מסתכל עליהם כמו מוצרים נפרדים. אני כן מסתכל עליהם כמו על יצירות נפרדות. איך אני יודע? בגלל שמיקרוסופט רואה את זה כך. עובדה, זה שקניתי Windows 2000 לא נתן לי את הזכות לקבל את Windows XP.

      אני אתן לך כמה דוגמאות:
      – אני מעוניין להתקין Windows 2000 על מחשב לצורכי עבודה. למה? בגלל שהוא יותר קל לתחזוקה, בגלל שכל הרשת היא כזו ואני לא רוצה לשבור תאימות, בגלל שאני סתם לא אוהב את XP, או סתם כי אני מוזר.

      אני לא יכול. לא מוכנים למכור לי אותו יותר. למה זה הגיוני?

      – אני מכיר מישהו שאוסף מחשבי פנטיום ומשחזר אותם לילדים שצריכים ולבתי ספר. הוא מחפש רשיונות ישנים של Windows 98.

      – חברה עושה מוצר שמשתלב בצורה מאוד הדוקה עם המערכת. כל תיקון הכי קל הוא משהו שעלול להשפיע. הם רוצים מערכות QA שמכילות את כל תת הגרסאות שהיו קיימות אי פעם.

      בקיצור, כשאתה אומר "תמיכה מרשימה לאחור", השאלה המרכזית היא "מרשימה את מי?"

      שחר

      1. תמיכה מרשימה לאחור זה מבחינתי אומר שאני עדיין יכול להריץ על ה XP תוכנה שרצה בזמנו על WIN95, ואולי גם תוכנות של WIN3.11 ואפילו חלק מתוכנות דוס.

        מה שאתה מעוניין לעשות הוא להקל על החיים שלך. הגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה תיקנה 10 באגים, אבל אתה צריך  עכשיו לעשות משהו בצורה שהיא פחות קלה לך, ולכן אתה רוצה את הגרסה הקודמת. אולי זה נוח מבחינתך, אבל אין כאן שום אלמנט של קניין רוחני שצריך להשאר בקרב הקהל הרחב, כי אתה עדיין יכול לעשות את מה שאתה רוצה, זה רק יהיה יותר מסובך אולי.

        רשיונות ישנים של 98? שיקנה יד שניה. וגם אם הוא לא ימצא, הרי שהטיעון הזה לא תקף כלל מבחינת עניין הקניין, מפני שאם הוא היה יכול לקבל באותו המחיר מערכת עם WINXP הוא היה מרוצה. הוא לא צריך 98, הוא פשוט רוצה לחסוך.
      2. אני קורא לזה "שדרוג" מפני שיש גרסה נוכחית שמספקת רוב משמעותי מאד של הצרכים שהיו לבעלי הגרסה הקודמת, ולא משנה כמה זה עולה (בגבולות הסביר, לא 100000$), אבל צרכן יכול לשלם ולקבל משהו שימלא את אותה פונקציה שעליה חל הקניין הרוחני. כשמיקרוסופט החליפו את WIN95 ב WIN98 לא נשללה מהעולם יכולת מופלאה או יצירת אומנות. היא פשוט שוכללה.

        חוקי זכויות היוצרים לא נועדו לספק אנשים מוזרים, אלא להעניק לאנושות את היכולת להנות משכלולים. (ואני עדיין מסכים עם הרבה ממה שכתבת, פשוט ההשלכה על מיקרוסופט לא עובדת כאן).
        1. יש לי רעיון. עזוב את מיקרוסופט. כמו שנכתב פה, אפשר לקנות רשיונות ישנים גם היום, ו"רק" צריך למצוא מישהו להעתיק ממנו. אני עדיין חושב שיש פה ניצול ציני של היכולת שלהם למנוע הפצה, ויש חשיבות גם ליכולת השינויים, אבל כמו שאמרתי קודם, מדובר בנושא מורכב והוא לא הדבר הבוער ביותר.

          דבר על הרעיון בכלל.

          שחר

          1. לגבי הרעיון הכללי, אני עדיין רואה כאן בעיה מהותית.

            נניח ואני זמר שהוציא שיר על דיסק. סינגל. מכרתי / חילקתי 100 עותקים לשימוש ביתי בלבד (תחת השם: המחתרת).

            עכשיו החלטתי להפסיק למכור, כי אני מתכוון להוציא אלבום בעוד 10 שנים, אולי יותר מאוחר, כי אני עסוק.

            לא, לא טרחתי להרשם. אני אמן מגניב ומחתרתי ולא מתעסק בדברים כאלו.

            עברו 50 שנה, איך הזמן רץ. עכשיו פפסי מצאו את השיר שלי, שמו אותו בפרסומת בסופרבול והוא נהיה להיט היסטרי!

            של מי זכויות היוצרים על המלים, המנגינה והשירה על פי הרעיון שלך?
          2. מכרת/חילקת 100 עותקים לשימוש ביתי בלבד. מה פירוש "לשימוש ביתי בלבד"? איזו זכות יש לך להגיד את זה, אלא אם כן תחת חוק זכויות היוצרים? מה היית עושה ללא חוק זכויות היוצרים?

            מה פירוש "החלטתי להפסיק למכור"? למה אני, בתור מחוקק, רוצה לאפשר לך לתזז את השוק ככה? אם אתה רוצה להרוויח מהיצירה שלך, אני נותן לך את הבלעדיות על השיר. למה שאני אתן לך גם שליטה על קצב השיחרור? אם לא מוצא חן בעיניך, תשחרר כשיש לך את מה שאתה רוצה למכור (את כל האלבום).

            הנקודה השניה שלך היא החשובה יותר. אתה מתאר מצב שהוא הרבה יותר מידי נפוץ. אנשים משחררים יצירה לחופשי בגלל שהם מבינים שהם לא מרוויחים ממנה ממילא, ומעדיפים שהיצירה לפחות תחיה. אנשים אחרים מנצלים את החרות שניתנה כדי לתת ליצירה הזו חיים חדשים. פתאום באים היוצרים המקוריים ואומרים "רגע רגע רגע, תנו לי כסף!"? למה?

            אני אצטט את לינוס טרוולדס. הוא נשאל את השאלה הבאה:
            "אתה שחררת מערכת, היא מופצת במליוני עותקים, אנשים מרוויחים ממנה הרבה כסף, ואתה לא רואה מזה גרוש"
            והתשובה שלו:
            "ואם לא הייתי משחרר אותה, כן הייתי רואה

          3. לשימוש ביתי בלבד אומר שלא הרשיתי לפפסי לשים את השיר שכתבתי בפרסומת שלהם, עם המנגינה שכתבתי, ועם הקול שלי.

            אם פפסי רוצים להשתמש במה שעשיתי כדי לפרסם את המוצרים שלהם, אז כל מה שהם צריכים זה לקנות דיסק בחנות?

            מה עם תמונה שלך מפרסם את XP? בטח יש איזו תמונה שלך חופשית ברשת, לא?

            קצב השחרור מותנה בי פשוט כי אני זה שמוכר ומפיק את הדיסקים. אתה לא יכול לחייב אותי למכור ללא הגבלה כי כרוכות בזה הוצאות (שיווק, הפצה וכו’). ומה עם מוצרים מסדרות מוגבלות?

            הפתרון שלך: "לא מוצא חן בעיניך, תשחרר כשיש לך את מה שאתה רוצה למכור" הוא לא רלוונטי. שחררתי כבר, ואתה מפקיע ממני את כל הזכויות למרות שאני עוד רוצה למכור בעתיד. אסור לי לקחת שנה חופש? שבוע?

            לגבי הנקודה השניה, לא שחררתי את היצירה לחופשי. פשוט לא. אני בא בטענות כי זו היצירה שלי, גם אם אני לא מוכר אותה כרגע. היא לא FREE.

            הבעיה שאני מצביע עליה היא שאתה מפקיע את הזכויות שלי לטובת הכלל, אבל בלי הסיבות שציינת. החוק שלך אמנם פותר בעיה א’, אב
          4. אני חושב שעיקר ההבדל בין הדיעות שלנו נוסע מדבר אחד.

            אני לא חושב שה"זכות" שאתה מדבר עליה, לדעתי, היא זכות שניתנה לך מתוך מטרה. המטרה היא שאתה תעשיר את הידע האנושי. בגלל זה, אני לא רואה את הסיטואציה שאתה מתאר בתור "הפקעה של הזכות שלך". להיפך. אני חושב שאם אני מרשה לך לעשות מה שאתה עושה, את מנצל לרעה זכות שניתנה לך, ואני לא רואה סיבה לאפשר לך מונופול אם זה מה שאתה מתכוון לעשות איתו.

            נקודת המוצא שלך היא, עד כמה שאני רואה, שהיצירה שייכת לך, גם אם שיחררת אותה לציבור הרחב באמצעות מכירה. אני טוען שהסיבה היחידה שאתה יכול לחשוב כך היא חוק זכויות היוצרים, ואם אתה לא מקדם את המטרות שלשמן החוק הנ"ל נתן לך את האפשרות לחשוב כך, אין סיבה שתמשיך להנות מההגנה שלו.

            שחר

          5. אז אתה חושב שאין שום בעיה עם זה שהפנים שלך יתנוססו על הקופסאות של XP (בהנחה והן מקדמות מכירות מעולות), נגד רצונך?

            (לצורך העניין השקעת וצילמת פורטרט עצמי גאוני שלך, שאתה לא מתכוון למכור, או שנתת אותו במתנה לאקסית שלך.)

            בעצם, אם כבר אנחנו דנים בכך, מה דין יצירה שמעולם לא נמכרה ויועדה להיות פרטית? היא לא אמורה להעשיר את הידע הציבורי?

            ואם גילית דרך להפיק תרופה לכל המחלות מחול ומלח. אתה מוכר את התרופה, אבל לא משחרר את הסוד ולא מגלה אותו לאף אחד. מה יקרה כשתמות? אפשר לענות אותך כבר עכשיו כדי להעשיר את מאגר הידע האנושי?
          6. מי שיחרר תמונה של הפנים שלי?

            אם אני ייצרתי פורטרט שלדעתי גאוני, כל מה שאני צריך לעשות כדי שלא יהפוך לנחלת הכלל זה להמשיך לתת אותו. שים לב – בדיוק כמו היום, אני יכול לשחרר אותו תחת "Creative Commons" שמונע הפצה מסחרית. כל עוד הוא לא נמשך מהציבור, אני לא מתייחס אליו בהצעה שלי.

            לגבי יצירה שמעולם לא פורסמה (בוא נקרא לה "יצירת מגירה"), הרי שהתיקון הנ"ל לא חל לגביה. יוצר שלא פירסם לא ניצל את חוק זכויות היוצרים, ועל כן לא חב שום דבר לציבור. אין כוונת התיקון שאני מדבר עליו לכפות על אנשים לפרסם.

            ולגבי תרופות – הן לא מוגנות ע"י זכויות יוצרים, הן מוגנות ע"י פטנטים.

            שחר

          7. קיבלתי את התיקון לגבי התרופות.

            לגבי הפורטרט, נתת אותו למישהי, שמכרה אותו למישהו אחר. זה כבר תופס לגבי זכויות היוצרים שלך?

            ואפילו אם מישהו גנב ממך את היצירה ומכר אותה בשוק. הפסקת את המכירה. היצירה היא עכשיו נחלת הכלל או לא?

            הקניין הרוחני שלי על היצירה שלי לא נובע מחוק זכויות היוצרים כפי שטענת למעלה, אלא מעצם העובדה שאני הוא זה שיצר את היצירה. יתכן מאד שמרגע ששחררתי אותה אין לי הרבה שליטה על מה שעושים בה, וברוב המקרים זה אכן כך. אבל הקרדיט הוא שלי, והרבה פעמים חלק מהערך של היצירה נובע לא רק מהיצירה עצמה אלא מההשתייכות ליוצר שלה (כמה עולה ציור של פיקאסו?)

            נתמקד רגע בהפסקה במכירה? מה קורה בחוק החדש שלך אם אני לוקח שנה חופש מהמכירות? ומה אם החופשה מתארכת?

             
      3. יש לי ווינדוז 98 עם רישיון מקורי.
        אם הבחור שאוסף כאלה הוא ישראלי, אני אשמח לשלוח לו את הרישיון ביחד עם הדיסק.

  2. התקשרתי למיקרוסופט ובקשתי לקנות תכנה ישנה (חלונות 98). הם אמרו לי לקנות את הגרסא החדשה ביותר, וזה נותן לי זכות להשתמש בישנה גם.

    1. מצויין!

      ומאיפה אתה משיג אותה?

      חוץ מזה, אני רוצה להזכיר לכולם שהבעיה האמיתית שההצעה הזו באה לפתור זה לא אי זמינות של מערכות מיקרוסופט. הבעיה האמיתית היא סיפורים שירים וציורים מלפני מאה שנה שבעלי הזכויות עליהם לא ידועים.

      שחר

סגור לתגובות.