רשמים מהפעלה ראשונה של מאק

לפני כשעה קיבלנו (אחרי מאמצים לא הגיוניים) את המאק שקנינו. רועדים ומתרגשים הכנו את עצמינו לחוויית ההפעלה הראשונה של מאקינטוש.

במילה אחת:
מ ז ע ז ע

פעם פיתחתי, עבור חברה בה עבדתי, מערכת שמבצעת התקנה אוטומטית של מערכת ההפעלה (חלונות 95). כחלק מההתעסקות שלי היה הרבה צורך לעבור על חווית ההתקנה הראשונה. אני חושב שאני אחד האנשים המוסמכים בארץ להגיד את המשפט הבא שלי:

אפילו מיקרוסופט לא היתה מסוגלת לייצר חוויית משתמש ראשונה כל כך מזעזעת.

להזכירכם, מדובר ב-Mac mini. קניתי את אחד האחרונים שיצאו עם מעבדי Power. זה לא שלא היתה לי את האופציה לקנות מחשב עם אינטל, אבל מכיוון שאני צריך אותו לבדיקות, פחדתי שהתוצאה לא תהיה מספיק מייצגת של איך התוכנה תתנהג על מחשב Power אמיתי, אז העדפתי את הדור הישן. המחשב מגיע בלי מקלדת או עכבר. אני משתמש במתאם של PS/2 ל-USB כדי לחבר את המחשב לערמת השרתים שיש לנו במשרד באמצעות KVM Switch.

בואו נתחיל מההתחלה. למחשב לוקח המון זמן לעלות בפעם הראשונה. המשתמש בוהה בסמל של אפל ומתחתיו סימן עגול מסתובב. אין שום אינדיקציה כמה זמן זה ייקח (מעל דקה, מתקרב לשתיים).

אחרי שעוברים את התהליך הזה, אנחנו נשאלים באיזו שפה אנחנו רוצים את המערכת. עד כאן, בסדר.

ואז מתחיל סרטון אנימציה. זהו סרטון של כעשרים שניות שמהלל, מקלס ומשבח את OS X החדש והנפלא. כיאה לסגנון המינימליסטי של אפל, הוא לא עושה את זה בצורה בוטה מידי. רואים את המילה “Welcome” בכמה וריאציות עם אפקטים תלת מימדיים מרשימים. הבעיה היא אחת פשוטה – אי אפשר לדלג עליו. בגלל סיבות שאני אציין עוד מעט, חזרנו על הסרט הזה פעמיים, וכאשר מה שאתה רוצה זה להתחיל לעבוד עם המחשב, הסרטון הזה הוא מעבר למעצבן.

המסך הראשון של כמעט ההתקנה מבקש ללחוץ על שני כפתורים על המקלדת לצורך זיהוי שלה. לאור העובדה שאנחנו משתמשים בחומרה של PC דרך מתאם USB ו-KVM Switch, אני מניח שאפשר לסלוח לו על זה שלא זיהה את המקלדת לבד.

ואז מתחילה ההתקנה. “איפה אתה”, “איזו שפת מקלדת”, שאלות סטנדרטיות.
הגדרות רשת – על הרוב אפשר לדלג.
רישום המחשב.

כמובן שזה לא רישום המחשב, זה רישום בן האדם.

ואי אפשר לדלג על זה. חייבים לשלוח לאפל את פרטי האישיים (שם, כתובת, טלפון). אי אפשר להגיד “לא רוצה”. בפעם הראשונה שהפעלתי את המחשב זה היה עם מתאם מקלדת שלא כל כך עבד, והייתי צריך להתחיל את המחשב מחדש. אני חייב להגיד שזו היתה חוויה מחרידה בפולשנות שלה. אי אפשר לדלג, אי אפשר לזייף בפרטים (הם חייבים להראות נכונים). פשוט זוועה.

אחרי שפיברקנו פרטים כלשהם (והיינו צריכים לעבוד על זה קשה, כי הוא התלונן כאשר הטלפון לא נראה כמו טלפון, והמיקוד לא נראה כמו מיקוד), היינו עוד צריכים לענות על “לאיזו מטרה ישמש המחשב” (מה איכפת לכם?) והאם הוא עסקי או ביתי (לא ענינכם).

הכי גרוע, את השליחה של הנתונים לאפל הוא עושה רק אחרי שהגדרתי גם שם משתמש למחשב. אני עדיין לא בטוח שהוא לא שלח גם את זה לאפל.

לסיום, הוא מתעקש לנסות לשכנע אותי להרשם לכמה שירותים נוספים שאפל מספקים (בתשלום, כמובן).

בקיצור, הנסיון של אפל לקבל עוד כסף בא על חשבון חוויית המשתמש. אם מיקרוסופט הסתפקה בלשים איקונים של ספקי אינטרנט ששילמו לה על החשיפה על הדסקטופ (ולאסור על ייצרני המחשבים להוריד אותם לפני שהמחשב מגיע ללקוח), או להפעיל לכם מסנג’ר עם ההתקנה של המחשב, הרי שאפל לוקחת את זה צעד נוסף קדימה ומונעת מכם להתחיל להשתמש במחשב עד שאתם לא מוסרים לה פרטים.

אני חייב להודות שלאור האהבה שמרעיפים על החברה הזו, אני התאכזבתי. אין לי אלא לקוות שאחרי ההתקנה המצב ישתפר.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

8 תגובות בנושא “רשמים מהפעלה ראשונה של מאק”

  1. היחס של אפל ללקוחות תמיד מזכיר לי את החיקוי של רובין ויליאמס לצרפתים בסרט הסטנדאפ שלו. יש להם שיק וחלק ממנו זה להשתין בקשת על כולם.

    1. וואי, בדיוק רציתי לקשר לשם והקדמת אותי.

      אתה גם נורא צודק (או צודקת?) – זה לא ממש קשור, אבל עדיין מעניין (בכל זאת, ג’ואל…)

  2. טוב, כנראה יש סיבה לזה שמקינטוש הרבה פחות נדרשים בשוק.

    אבל שיהיה לך בהצלחה.

    1. זה יותר קשור לפתיחות של אפל לאחרים שישחקו עם החומרה שלהם (וכתוצאה מכך – פערי מחירים), הרכיבה של מיקרוסופט על המונופול של IBM, וסיבות היסטוריות כאלו.

      שחר

    1. אני חושב שיש שם אופציה של להגיד "המחשב לא מחובר לרשת". אני מניח שאז הוא מתעקש על השאלות, אבל לא שולח. לא בדקתי.

      שחר

סגור לתגובות.