המדריך למי שאומר "אין למי להצביע"

עדכון (31/1/2009 – כמעט שלוש שנים אחרי שנכתב במקור): יש עכשיו אתר שעוזר לכם לבצע את התהליך שמתואר כאן.

מכיוון שאני לא בטוח שאני עומד להיות מחובר לאינטרנט מחר או מחרתיים, אני מפרסם את זה היום:

כך תצביעו בבחירות אם אתם מאלו אומרים “אין למי להצביע”

הרבה אנשים מרגישים שאין השנה (או בכלל) מפלגה טובה להצביע לה. כתוצאה מכך אחוזי ההצבעה יורדים.

הבעיה המרכזית עם זה היא שמפלגות שלהן קהל תומכים מגובש יותר (כמו המפלגות החרדיות) מקבלות יותר קולות מאשר התמיכה האמיתית שלהם בציבור כתוצאה מאחוזי הצבעה נמוכים. כדי למנוע את התופעה, להלן מדריך לכל מי שיודע את מי הוא לא רוצה, אבל לא רואה מישהו שאותו הוא כן רוצה.

את ההנחיות הבאות חשוב למלא בדייקנות. אני יודע שחלק מההנחיות נשמעות טיפשיות לגמרי, אבל באמת באמת שכולן נחוצות. לכל מי שרוצה שמות מפוצצים ותימוכים מדעיים לדברים שהוא קורא באינטרנט, תורת המשחקים קוראת למה שאני מציע פה “אסטרטגיות מעורבות”. תבדקו אותי .

ההנחיות הן אלו:
1. צרו רשימה של כל המפלגות שרצות לכנסת. רשימה כזו אפשר לקבל בוויקיפידיה. באופן תיאורתי אמורה להיות גם רשימה מקבילה באתר הכנסת, אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלו האתר לא פעיל.
2. מחקו מהרשימה את כל המפלגות שלא באות בחשבון מבחינתכם. למעשה, בשיטה הזו אתם בוחרים את המפלגות שלהן אתם לא נותנים את הקול שלכם.
2‎½‎‏. מחקו מפלגות ששולחות ספאם
3. צעד אופציונלי – מחקו מהרשימה את המפלגות שלא צפויות לעבור את אחוז החסימה. הצעד הזה לא קשור לאלגוריתם המוצע, אלא נועד רק לוודא שהקול שלכם לא הולך לאיבוד.
4. רישמו את השם של כל מפלגה שנותרה על פתק, ושימו בכובע/שקית. שילפו שם מהכובע. זוהי המפלגה שלה אתם מצביעים.

למה חשוב לבצע את הבחירה אקראית:
כמו שכתבתי קודם, אתם בעצם בוחרים לאיזו מפלגה אתם לא נותנים את הקול שלכם. מה שאתם בעצם עושים זה לחלק את המפלגות ל”נסבלות” ול”לא נסבלות”. אתם בעצם מחלקים את הקול שלכם בצורה שווה בין כל המפלגות הנסבלות. זה הטריק שאנשי תורת המשחקים לא הצליחו למכור לממשל האמריקאי בזמן המלחמה הקרה.

אם, במקום לבחור אקראית, תבחרו מפלגה על פי גחמה, לא חילקתם את הקול שלכם בצורה שווה, למרות שהתוצאה הסופית נראית, על פניו, אותו הדבר.

בתקווה שעזרתי לכם לא לבזבז את קולכם בבחירות.

שחר

יומולדת שמח לי – יש לי סרטן

דבר ראשון – היום יום ההולדת ה-33 שלי. מזל טוב לי!

טוב, אולי “מזל טוב” זה לא התיאור של החודש האחרון. השבוע אובחנתי סופית עם סרטן לימפה מסוג “הודג’קינס“. למעשה, מאז הפוסט הזה אני כל הזמן אצל רופאים ובאיבחונים.

הצפי הוא לסיכויי החלמה מאוד מאוד גבוהים, אבל בהחלט צפויה לי לפני תקופה לא קלה. אני חושב שמה שצריך להגיד זה “שיהיה לך מזל טוב משהיה עד כה”

גם ברכות של “ליומולדת הבא בריא” יתקבלו בברכה.

לקוראי הקבועים – הבלוג הזה לא עומד להפוך לבלוג של תיאור המחלה. זה היה ועודינו בלוג בנושא לינוקס ותוכנה חופשית. למי שמעוניין להתעדכן מה קורה איתי במישור האישי, פתחתי בלוג נוסף. עד עכשיו הוא היה בעילום שם, מכיוון שלא היתה לי ביד דיאגנוזה סופית. עכשיו אפשר כבר לגלות שמדבור בי. הבלוג הוא “איזה דג“, על שם הבדיחה הידועה. אשמח אם את ההתיחסויות למחלה תבצעו שם. רק ראו הוזהרתם – היו כבר תלונות שהבלוג ההוא “רפואי מידי”.

בנושא לא לגמרי בלתי קשור, אבל כן קשור לנושאי הבלוג, אני מושך את מועמדותי לחברות בועד “המקור”. אני חושש שיש לי דברים יותר קרובים לבית להתעסק בהם בזמן הקרוב. עכשיו צריך למצוא דרך לנסח את הפניה לרשימת התפוצה של “המקור” כדי להעביר את המסר הבא:
– קודמי למשיכת מועמדות ניצלו את הבמה כדי להעביר ביקורת על הועד הנוכחי
– משיכת המועמדות שלי לא קשורה לתפקוד הועד הנוכחי
– מה שלא אומר שאין לי ביקורת

בקיצור, אני רוצה למשוך את מועמדותי מבלי שחברי הועד הנוכחי או מבקריהם יוכלו להשתמש בהודעה בתור קרדום לחפור בו. נצטרך לנסח משהו בזהירות.

שחר

עדכון:
הוספתי ברשימות קישור קבוע לבלוג השני שלי. באותה הזדמנות כבר החלטתי להפסיק להיות סנוב ולתת קישור לבלוגים אחרים שאני קורא באופן קבוע.

Bear