הגיון מסוכן

עמיר פרץ, בהלוויה של ליעד גולן, אמר את המשפט הבא:
הייתי מעניק לליעד את צל”ש הלוחם החברתי

האמת? לא מסובך להבין את ההגיון שעומד מאחורי המשפט. הנה הוא:
– ליעד נהרג במסגרת נסיון לקידום מפלגת העבודה
– קידום מפלגת העבודה הוא קידום צדק חברתי
– ליעד נהרג על קידום צדק חברתי

אם מישהו מבין קוראי לא רואה את העיוות שבהגיון הזה, הרשו לי לנסות להציע שאותו ההגיון שימש מנהיג מפלגה אחרת, נקרא לה Y, בזמן האחרון. הנה הוא:
– מי שמצביע עבור Y מקדם את Y
– ‏Y עושה מעשים טובים
– מי שמצביע עבור Y הוא בן אדם טוב

כן, זה לא משנה אם אותו מצביע Y הוא רוצח מורשע, מרגע שהוא מצביע עבור Y הוא בן אדם טוב. כמה טוב? כזה שהולך לגן עדן, כמובן.

ההגיון הזה מסוכן, וראוי לו שאומרו (אומריו, והלוואי שהיו רק שניים) יזהרו בלשונם, ומה שיותר חשוב, במחשבותיהם.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

5 תגובות בנושא “הגיון מסוכן”

  1. אני מצטער מאד, אני מעריך אותו על מעשיו למען המדינה, ומעריך ומכבד את משפחתו, אבל בספר שלי הוא מקבל את פרס דארווין ולא צל"ש חברתי.

    לטפס על עמוד חשמל כדי להוריד שלט של מפלגה אחרת ותו"כ כך להתחשמל למוות. אך.

    אריק

    1. זו לא הנקודה שלי. אם הוא עשה פעולה ששווה למות בשבילה או לא זו שאלה אחרת לגמרי.

      הטענה שלי היא, שווה למות בשבילה או לא, זו לא היתה פעילות למען צדק חברתי, זו היתה פעילות למען מפלגת העבודה.

      שחר

  2. אני מבין את הלוגיקה שלך ומסכים איתה.

    אני טוען דבר אחר: מה הפרץ הזה עושה? מעודד פעילות כזו?

    אם במקום זה הוא היה מדבר על ערך החיים שעומד מעל הערך של לפעול נגד מפלגות שאינן שלך, הייתי מבין.

    צל"ש על זה שהערכים של הבחור מסובבים לגמרי, בין השאר בגלל אנשים כמוהו? כדי לעודד – כמו במקרה של הצל"ש הצבאי – "חיילים" אחרים להשליך את חייהם עבור הערך העליון של הצדק החברתי – או סליחה – של פגיעה בהליך הדמוקרטי הישראלי – מצידי שיילך לעזאזל. אני לא יודע מה יותר גרוע – הרשעות שלו או הטיפשות של האנשים שהוא משפיע עליהם עד כדי כך.

    גילוי נאות: אני לא סובל את פרץ. לא כאדם – כי אני לא מכיר אותו – אלא את הדמות הציבורית שהוא מציג. לא הייתה לי כל כוונה להצביע עבורו, לו הייתי מצביע בבחירות האלה. אבל הדברים שנכתבו לעיל היו נכתבים לגבי כל אדם שמעודד אנשים לסכן את חייהם לטובת פעולות מסוג זה.

    אריק

  3. מעבר לטריק התקשורתי, הוא התייחס לביוגרפיה של ליעד, שפעיל חברתי לא רק ובעיקר מחוץ למפלגת העבודה, כמישהו שלומד חינוך ויזמות חברתית וכמי שהתעסק בעשייה חברתית במשך השנים האחרונות בחייו.
    לא צריך לעשות מכל דבר תעמולה, גם אם הפוליטיקאים עושים, כמישהו שהיה בהלוויה ודווקא צרם לו המפשט אני מבקש לא לעשות כפוליטיקאיים ולצרף את ליעד לתעמולה, גם לא לצד הנגדי שלה.
    תודה.

סגור לתגובות.