שורבטתי

מסתבר שיש משחק שמסתובב בישראבלוג. בלוגרים מטילים שרביטים אחד על השני. כל מי שחוטף שרביט אמור לספר שלוש עובדות לא ידועות על עצמו, ולהעביר שלושה שרביטים הלאה.

והנה, במהלך יום כיפור (מנסה להתנקם בי על הפוסט הזה?) החליטה מרגי להטיל בי שרביט. אני עומד למלא את חוקי המשחק רק בחלקם. אני אספר שלוש עובדות פחות ידועות (לקוראי הבלוג) עלי, אבל אעביר הלאה רק שרביט אחד, ואמכור את הברזל מהשניים האחרים לרשות הפלסטינית.

אז, הנה העובדות:

יש לי גן חיות זוטא בבית


עד לפני שבועיים (בדיוק), כלל דיירי הבית מקרב ההולכים על ארבע כלל אך חתול אחד טורקי (כן, יש גזע כזה, למרות שהחתול לא גזעי). הוא בן 7, ומסרב בתוקף לקבל את הסטיגמות על חתולים. לדוגמא, הוא עבר איתי כבר מעל 6 דירות. הנה תמונה ייצוגית של E.T. מהעת האחרונה:
חתול מסטול

מעניין לציין שהסיפור מאחורי התנוחה ה… ייחודית הזו מצחיק כמעט כמו התוצאה הסופית. כולנו יודעים למה הכלבים מלקקים לעצמם את הביצים (כי הם יכולים). מסתבר שחתול שמלקק לעצמו את התחת נהנה מזה מספיק כדי להרדם בתנוחה הזו.

לפני שבועיים נוספה לרשימת דיירי הבית גם כלבה קטנה בשם “שונה” (Shuna). פירוש השם הוא “כלבה” בארמנית. מאז החיים בבית נהייו יותר מענינים. אני מקווה שתוך חודש אפשר יהיה להשאיר את שניהם לבד לכמה שעות בלי לצפות למצוא, כשחוזרים, יותר חלקי כלבה ממה שהיו בהתחלה.

אני חובב חידות


זה, כמובן כולל חידות היגיון, אבל גם פאזלים מעץ, חלקים שצריך לחבר/לפרק, וקוביות הונגריות.

רוביק בבל

למעשה, התמונה לעיל היא מעט ישנה. היום יש לי מספיק קוביות שונות כדי להוסיף לפחות עוד קומה אחת למגדל. זה, כמובן, אם לא מחשיבים קוביות לא סטנדטיות, כמו קוביה הונגרית בצורת הראש של בארט סימפסון, קוביות מחוברות וכו’.

אני קוסם חובב


לאס וגאס היא עיר החטאים האמיתית. היא גם, באמת, העיר שלא הולכת לישון אף פעם. העיר מלאה במלכודות תיירים. מקומות שמעצם זה שנכנסת אליהם, כבר ברור שאתה עומד לצאת עם הרבה פחות כסף מאשר נכנסת.

במקרה שלי, המקום הכי מסוכן הוא חנות הקסמים שבקצה של איזור הקניות שבמלון קיסר. יש לי כמות שאינה מספקת כדי להחשב למקצוען, אבל בפירוש מספיק כדי להחשב חובב שמשקיע.

למעשה, העובדה הזו אפילו מופיעה במספר השורות עלי שמופיעות בפרוייקט wine (חפשו את השם שלי בעמוד הזה).

ראוי לציין שכאשר אנחנו צריכים לארח, שילוב בין שלוש העובדות המצויינות לעיל בד”כ מספיק כדי שאנחנו לא נצטרך לדאוג לתוכנית אומנותית, נושאי שיחה, או אפילו להיות שם.

לגבי העברת השרביט הלאה:
למרבה הצער, כמעט כל הבלוגים שאני קורא היגרו החוצה מישראבלוג או נהייו לא פעילים. החלטתי לשרבט את האחת רק האחת, מתוך הנחה שהיא, כנראה, תבחר להתעלם טוטלית מהעובדה שנפל בחלקה שרביט.

שחר

Bear