היום כתבתי את הערך הראשון שלי בוויקיפידיה. בעקבות פוסט של מרגי מהצבא, היא נתקלה בשמיכה שעליה כתוב “ברוך ג’מילי”, ולא ידעה מי או מה.
בהתחלה עניתי לה בתגובות, ואז חשבתי “מה וויקיפידיה יודעת להגיד עליו?”. גליתי שלא הרבה. למעשה, כלום. לכן השקעתי חצי שעה של גיגול כדי למצוא מי ומה היה הבן אדם. לבושתי אגיד שלא ידעתי על הכתובת המקורית, הכרתי רק את הטרנד. נו, מי אמר שלא לומדים מאנציקלופדיה, גם שהשימוש בה הוא כדי לכתוב ערך… 
.
תוצר ההשקעה הינו הערך הבא. ברוך ג’מילי, האיש וליכלוכו. היה לי יותר חומר עליו (היסטוריה צבאית נוספת, וכו’), אבל החלטתי שמה שחשוב באיש זה הכתובת על הקיר, ולא ההיסטוריה הצבאית שלו.
בצד החיובי, אני חייב להודות שיש משהו מאוד מספק בלדעת שחסכתי לאחרים את הצורך ללקט את המידע אחרי. כן, אני רואה הרבה קשר בין המוטיבציה לתוכן חופשי והמוטיבציה לתוכנה חופשית.
בצד השלילי, ובכן. כשחזרתי לערך אחרי כמה שעות גיליתי שכבר הספיקו לעשות בו עריכה. זה, כשלעצמו, דבר חיובי. השינויים היו, כמעט בלבד, תיקונים טכניים של דברים שאני לא הייתי מודע להם באיך שוויקיפידיה עובדת. הצד השלילי הופיע כשהלכתי לדף הדיונים על הערך.
מה אני אגיד לכם, לא הבנתי. האם העורך של וויקיפידיה (גילגמש) חושב שהערך הוא זבל מוחלט, או שבן האדם הוא זבל מוחלט? לדעתי, עצם זה שילדה בת 18 נתקלה בשם ותהתה לגביו אומר שיש לשם מקום באנציקלופדיה שמנסה להיות מקיפה. תודה ל-Shayakir שהעלה את הנקודה החשובה – מישהו ששלמה ארצי כתב עליו שיר, ועוד שיר שזכה במקום ראשון במה שמדינת ישראל של 1974 ראתה כבידור המרכזי ליום העצמאות, כנראה שזכאי לערך אנציקלופדי, גם אם הוא, בלי מודע, ייסד את תנועת השחתת הטבע הגדולה ביותר שראתה המדינה מימיה.
בנתיים המודל הציבורי הוכיח את עצמו. הערך לא נמחק, ואפילו לא הייתי צריך להגן עליו. אני חייב להודות, אבל, שאני קצת יותר סקפטי לגבי וויקיפידיה כלל עכשיו.
שחר