לפני זמן מה פירסם אלעד אפרת מאמר (תודה ל-rotema8 על הקישור) לגבי מה שהוא לא אוהב ב-GPL. באופן אישי, כדי לנסות להבין משהו ממה שהוא טוען (חוץ מלטעון בלהט נגד כל מי שלא מרוויח כסף), אני ממליץ לקרוא גם את הדיון אחרי המאמר עצמו.
בקצרה, אם הבנתי את סיגנונו ה…מיוחד נכון, אפשר לסכם את טיעוניו בצורה הבאה:
1. ה-GPL מכריח יצירות נגזרות להיות אף הן GPL
2. אני (אלעד) לא יכול להשתמש ביצירות הנגזרות הנ”ל בקוד שלי (שהוא מסחרי או חופשי לא GPL)
3. לכן – ה-GPL לא חופשי/פחות חופשי מ-BSD.
אלעד העלה דוגמא ספציפית. משתמשי BSD היו רוצים לאפשר למערכות ה-BSD השונות לגשת למחיצות בפורמט ReiserFS. הקוד של ReiserFS הינו תחת ה-GPL, ועל כן לא ניתן לשלב תמיכה ב-ReiserFS בתוך Free/Net/OpenBSD.
אני חייב להודות שהטיעון הזה, מכל הטיעונים האפשריים, נשמע לי בכייני. מקובל עלי ש-GPL, מכל הרשיונות החופשיים, הינו המגביל ביותר. מצד שני, אפשר להתייחס לכך בצורה הבאה – Hans Reiser בחר עבור מערכת הקבצים שלו ברשיון שלא מאפשר להשתמש ב-ReiserFS בתוך FreeBSD. זאת היתה בחירה מודעת. אין לי אלא להניח שאנשי BSD פנו אליו וביקשו שייתן להם רשיון להשתמש בקוד שלו, והוא סירב. באותה מידה ניתן לטעון שמיקרוסופט בחרה רשיון עבור קוד ה-NTFS שלה שלא מאפשר להשתמש בקוד שלו תחת לינוקס, וזהו כשל בסיסי ברשיון הקנייני שתחתיו NTFS מופץ. במילים אחרות – הטענה הזו שקולה לחלוטין ללטעון שאסור לבעל זכויות יוצרים להגביל שימוש ביצירה שלו.
החלק המעניין ביותר בכל הסיפור הוא שאת הפנאטיות כנגד זכויות יוצרים מייחסים בד”כ לתומכי ה-GPL, בעוד שלאנשים שכותבים קוד תחת BSD מייחסים דווקא גישה רגועה להחלטות של מחזיקי זכויות אחרים לגבי הקוד שלהם. יותר מכל דבר אחר, זה מראה שה”דיונים” האלו אינם על מהות, אלא על אינטרסים.
כובעי מורד בפני אלו שמוכנים לראות את הקוד שלהם בשימוש ע”י גוף שעשוי להתגלות כפרזיטי לחלוטין. אני לא אחד מהם, אבל יש לי הרבה הערכה למי שמוכן לבחור רשיון שמאפשר שימוש ללא כל תמורה, אפילו לא תמורה שניתנת למישהו שלישי. מצד שני, לאלו שטוענים שגם אני מחוייב לעשות כן לגבי הקוד שלי אין לי הרבה כבוד.
ואסיים בסיפור שקרה באמת. פעם היה פרוייקט תחת רשיון דמוי BSD. לפרוייקט קראו “Wine“.
על הפרוייקט הזה ביססו כמה חברות מוצרים שהיו מוצרים קניינים. אחת מהחברות הנ”ל היתה Code Weavers. אחרת היתה Transgaming. שתי החברות נתנו קרדיט ל-Wine. שתי החברות טענו שהן משחררות את הפיתוחים שהן עושות על המוצר חזרה לקהילה. בערך. Transgaming טענה, ליתר דיוק, שהם ישחררו את הפיתוחים חזרה ברגע שהם יגיעו לסף מכירות מסויים.
אלא שהסף מעולם לא הגיע, ולקהילה נמאס. באופן אולי מפתיע, גם ל-Code Weavers נמאס. במהלך משותף הוחלט שהרשיון של Wine יהפוך להיות LGPL, ושהקהילה תפסיק לפתח את גרסת ה-X11.
התוצאה – Wine זכה להתפתחות מאוד רצינית מאז. כל החלקים ש-Transgaming שמרו לעצמם פותחו מאז בצורה בלתי תלויה. המוצר של Transgaming עצמו נדחק מעט הצידה, והחברה עצמה כמעט לא מתעסקת במוצרים מבוססי Wine יותר. לכנס ה-Wine האחרון הם אפילו לא טרחו להגיע.
מצד שני, Code Weavers הולכת וקונה לעצמה שם בתור מומחי הסבות מחלונות ללינוקס. זה שהמוצר שלהם מבוסס על קוד פתוח מאפשר שיתוף פעולה עם הקהילה, כולל דברים יחסית נדירים, כגון הוספת תמיכה בעברית למוצר הקנייני (גרסה ישנה, בוצע ע”י עבדכם הנאמן תוך מינימום שיתוף פעולה מצד Code Weavers).
במילים אחרות, נראה כאילו שמבחן המציאות מראה שיש יתרון אמיתי לפרוייקטי קוד פתוח שבוחרים רשיון דמוי GPL על פני פרוייקטים שבוחרים רשיון שאינו מחייב יצירות נגזרות ברשיון כלשהו.
בסך הכל, אני חושב שהתיסכול שמדבר מגרונו של אלעד נובע יותר מכל שהוא בחר להקשר רגשית לרשיון פחות טוב.
כל זה בלי להביע שום דעה, טובה או רעה, על המוצרים עליהם אלעד מנסה להמליץ.
שחר
נ.ב.
מתוך הכרות מסויימת עם סיגנונו של אלעד, צפו להשתלחות בוטה על בסיס אישי נגדי כתגובה. אני אשמח לראות שאבחנה זו שלי תצא שגויה.
ש.