על פקק תנועה כתוצאה מ"סקרנות"

אתמול בערב יצא לי להקשיב לגלגלץ בעודי עומד בפקק תנועה (40 דקות ממחלף גהה ועד גנות, אבל על פי גלגל”ץ לעומרי זה לקח עשר דקות יותר). אחד מהדברים שנאמרו שם היה פניה נרגשת מהקריינית לכל מי שנוהג בכיוון ההפוך לזה שהיתה בו תאונה “פשוט תמשיכו לנסוע”. היה פקק בגלל סקרנים. כרגיל.

ואז חשבתי קצת על הפניה הזו. לדעתי, אין מה לעשות. בכביש, כל הפרעה תגרום להאטה. כאשר הכביש עמוס מעל רמה מסויימת, כל האטה כזו תגרום להתגברות ההפרעה, ועל כן לפקק.

לצורך ההשוואה, אפשר לקחת מצב שבו אין, לכאורה, שום הפרעה בכלל. עד ללפני כמה שבועות, היה עומס קבוע על איילון צפון עד מחלף קק”ל. מי שממש נסע באיזור הזה, אבל, היה מגלה תופעה מאוד מעניינת. העומס לא נמשך עד הנקודה שבה נגמרת הירידה לקק”ל. אם זה היה קורה, היה אפשר פשוט להניח שמספיק אנשים ירדו בקק”ל כדי לאפשר לתנועה לזרום משם. במקום זה, העומס נמשך עוד כשלוש מאות מטר.

קצת עין על מה יש שלוש מאות מטר משם מגלה את התשובה. נתיבים מעט צרים, ועיקול קל בכביש. כן, כן. על פניו, כל איילון עומד בגלל נתיבים מעט צרים ועיקול קל בכביש. זה כמובן שטויות – הדבר שהשתנה לפני מספר שבועות היה תוספת של נתיב בכל מקטע הכביש הזה, מה שאומר שעכשיו איילון עמוס עד גלילות לפחות. עדיין, מעניין איך זה שני רכיבים כל כך מינוריים לכאורה גורמים לצוואר בקבוק שמצליח להחזיק אחריו את כל הפקק של איילון.

התשובה, לדעתי המאוד בלתי מלומדת, נעוצה בהשוואה לזרימה. בנוזלים, ברגע שהלחץ מספיק גבוה, כל הפרעה הכי קטנה גורמת למערבולתיות, להגברת הלחץ לפני ההפרעה ולהטנת הלחץ אחרי. ממש כמו בכביש. במקרה של איילון צפון, לא היה קיטון במספר הנתיבים, ולכאורה כל נהג היה יכול להמשיך לנסוע באותה מהירות. אבל הוא לא. היה הצרות מאוד קלה של הנתיבים, ופניה. כל נהג מוריד טיפה, אבל ממש טיפה, את הרגל מהגז. אלא שבגלל העומס על הכביש, הטיפה הזו הולכת ומתעצמת, עד לרמה שכל העומס של איילון מועמס על הנקודה הזו, והתנועה שם כמעט עומדת.

בדיוק באותו האופן, תאונת דרכים בנתיב השני גורמת להורדת הרגל מהגז, טיפה. ממש טיפה. אבל זה מספיק כדי לגרום לעומס כבד בכיוון הנגדי.

בקיצור, זו לא סקרנות. זה פשוט זרימה.

שחר