יום: 3 בדצמבר 2004

אקוונט נקנית ע”י אינטרנט זהב.

לאור העובדה שפעם שעברה שציינתי את אינטרנט זהב, העלבתי מישהו (צר לי, moonman), אני אנסה להיות מאוד מאוד זהיר במה שאני אומר.

על אינטרנט זהב יכולתי להגיד ששמעתי דברים לא טובים. השארתי, ואני משאיר, את זה מעורפל, מכיוון שבאמת זה ברמת השמועות.

מצד שני, אני חושב שאין כמעט ויכוח לגבי אקוונט בכלל, ומני נחמן בפרט. גם מסיפורים על גבי סיפורים של חברים, וגם מהתקלות אישית. נתחיל בהתקלות האישית.

לפני כמה שנים, הרבה לפני כניסת ה-ADSL לארץ, פירסמו אקוונט את “סקיינט”. הרעיון היה לגלוש באמצעות ספק מקומי, כאשר את הערוץ היורד מקבלים דרך לווין מספק אנגלי. הרעיון היה לעקוף כך רגולציה ממשלתית זו או אחרת.

נסענו למשרדי החברה כדי לראות במה מדובר. קיבלנו הסבר מאיש מכירות נחמד שאת שמו איני זוכר, לגבי כל הדברים הנפלאים שזה מאפשר (כולל, למשל, לקלוט טלויזיה). ואז הסתכלנו על הקצבים. מה אומר ומה אדבר. היינו בהלם טוטאלי. קבצים כאילו קיבלנו גם במשרד עם חיבור ה-Frame Relay הדיי מסכן שלנו.

החלטתי לקחת יוזמה, ובדקתי מסלולי התקשרות. התחברתי למכונה שיש לנו בארצות הברית, וביקשתי Traceroute חזרה להיכן שהיינו. לא אנגליה ולא לווין. איש המכירות היה מעט נבוך, הסביר שיש עוד חיבורים כרגע מלבד הלווין, וייתכן ובוחרים בו בטעות. אמרנו “אוקיי, אבל אנחנו רוצים לראות מה אנחנו קונים”.

באותו הרגע עבר שם מר נחמן. איש המכירות פנה אליו שיעזור לנו. מר נחמן פתח מתקפה חזיתית. “יש פה מנגנון שמחליט על כל פאקטה מאיפה הכי טוב להעביר אותה” (אז למה הקצבים כל כך מסכנים? הייתם צריכים לראות את התגובה על השאלה הזו…). “אתם מודדים את המסלול בכיוון הלא נכון” (מדדנו את המסלול פנימה). וכו’. למותר לציין שלא קנינו את השירות.

אנשים שמכירים את מר נחמן סיפרו לי אחרי המקרה הזה שמדובר בהתנהגות דיי סטנדרטית שלו.

והנה, שנים עוברות. כלבוטק מכניסים מצלמה נסתרת לשירות הלקוחות שלהם. חוסרי התאמה בין קצבי גלישה מובטחים וקצבי גלישה בפועל מתגלים. כדי לראות שבאמת מדובר במגמה, הרי לכם שתי כתבות:
תלונה של גולש על מה שהוא מקבל מאקוונט.
מנכ”ל אקוונט מגיב.

מעניין להשוות בין התגובה הכתובה של מנכ”ל אקוונט בוואלה, לבין התגובה שאני קיבלתי ממנו בעל פה. בקיצור, הרושם שמתקבל הוא של אדם לא מקצועי, ללא תודעת שירות, ועם ניחוח של דברים אף יותר גרועים.

הנה, למשל, מה שיש למנכ”ל אינטרנט זהב להגיד עליו:
… אותו כינה הולצמן “יזם נפלא”
“אני בטוח כי הניסיון של נחמן, עם גיבוי מהתשתית של אינטרנט זהב ומשאביה, יתרום הרבה להצלחה המשולבת שלנו”

תראה, moonman. אפילו לא הייתי שומע מילה רעה על אינטרנט זהב כל ימי, עדיין התבטאויות כאילו הן מקור להרמת גבה. לא סביר בעיני שמר הולצמן לא מודע לדברים שאני מעלה כאן. דברים כאילו אינם משפרים את התדמית של ספק שירות בעיני. צר לי עם נעלבת. זוהי רק דעתי.

שחר

נ.ב.
משעשע לקרוא את התגובות. חלקן טוענות שמסכנים לקוחות אקוונט, שעכשיו יקבלו שירות באיכות אינטרנט זהב, בעוד חלק טוען שהם קיבלו שידרוג משמעותי. כמובן שאי אפשר לבנות על האמינות של תגובות מהסוג הזה, אבל זה עדיין משעשע.

ש.

זה, נפתרו כל בעיות הכלכלה, הבטחון, תאונות הדרכים, השחיתות וכל הבעיות האחרות בארץ. מה שבאמת מעניין את ממשלת ישראל זה לשנות את שמו של המפרץ הפרסי

אז האמת לאמיתה היא שזה היה הרבה יותר מצחיק אלמלי זה היה באמת עצוב. נשיונל ג’יאוגרפיק הוציאה אטלס שבו המפרץ נקרא בשני שמות: “המפרץ הפרסי” ו-“המפרץ הערבי”. באיראן מחרימים את הספר. אז לכל מי שלא יודע, איראן אינה ערבית (על אף שהכתב שלה הוא כמעט הכתב הערבי, והדת שלה היא מוסלמית). לקחת מהם את שם המפרץ זה עניין של גאווה לאומית. נגיד שהבנתי.

אבל לטעון שזו מזימה ציונית? למה לנו? הרבה יותר הגיוני, אם נקבל את הטענה שמדובר באמת בלחץ של קבוצה פוליטית, שמפעילי הלחץ הם ערב הסעודית, עיראק, כויית ושאר מדינות המפרץ הפרסי. מדינות אילו, בניגוד לאיראן, הן כן ערביות.

זה החלק המצחיק. הבעיה היא שזה יותר עצוב. כל עוד כל בעיות העולם הן אשמת הציונים, “קירוב לבבות” הוא לא בדיוק משהו שעומד על הפרק. הנחמה היחידה היא שנראה כאילו הטענות האילו אינן תופסות אחיזה בקרב בני העם הפרסי (לפחות לא אילו המשכילים יותר, אני לא יודע לגבי העמך). מדגם לא מייצג של איראנים שמתעסקים בהיי-טק, או פעילים ברשימות BiDi של קוד פתוח, מראה שהם מקבלים נוכחות ישראלית בלי בעיות מיוחדות (אחרי ההלם הראשוני משני הצדדים, שהוא מובן).

שחר