הסוף לצרות!! אפשר להריץ את אפליקציות החלונות שלכם על לינוקס

בערך, פחות או יותר, אם תשלמו לחברה פיליפינית על מוצר שאולי קיים.

חברה בשם “Specops Labs” מכריזה שהיא עומדת להוציא מוצר בשם “דוד” (עם ציטוטים מהתנ”ך שבהם דוד בוחר את אבני הקלע שלו), שעומד להיות מהפיכה בעולם הלינוקס מכיוון שיאפשר להריץ את תוכנות חלונות על לינוקס, ללא תשלום למיקורוספט.

חוץ מהסברים סותרים לגבי למה המוצר שלהם יותר טוב מ-Wine (תוכנה חופשית אליה אני קשור), הם גם אומרים שהם לקחו את הקוד הקיים כבסיס.

אז דבר ראשון – אני במקומכם לא הייתי ממהר לקנות מניות שלהם. לא עד שהם מראים את המוצר. אבל לא על זה רציתי לדבר.


כן, אסף, לא שכחתי אותך. עוד לא עניתי לך לגבי למה לחברה לכתוב תוכנה חופשית מלכתחילה
פרוייקט Wine הינו פרוייקט תוכנה חופשית. פירושו של דבר שכל אחד יכול להשתמש במעל מליון שורות הקוד שבו לכל צורך שעולה בדעתו, בלי צורך להודיע או לבקש רשות. הרשות הנ”ל ניתנה לכל אחד מיכם ע”י בעלי זכויות היוצרים (שאני אחד מהם), בצורת רשיון לעשות כן. הרשיון, במקרה זה, נקרא “LGPL”.

הנקודה שצריך להבין לגבי הרשיון הזה היא שבעוד שהרשות הינה מאוד גורפת, היא לא כוללת כל צורה וכל דבר. במילים אחרות, בעוד שהרשיון הזה נותן לכל אחד מכם את הרשות להשתמש בקוד לכל מטרה שעולה בדעתכם, למכור אותו בכל מחיר שעולה בדעתכם, או לשנות אותו בכל צורה שעולה בדעתכם, הוא כן מחייב אתכם לגבי אותם זכויות יוצרים שאתם רכשתם בעשותכם כן. בפרט, הוא מחייב אתכם שהשינויים שאתם הכנסתם יופצו תחת אותו רשיון תחתיו קיבלתם את הקוד המקורי.

תחשבו על זה כעל תשלום. אתם מקבלים, בחינם וללא התחייבות, מעל מליון שורות קוד. בתמורה, את כל השינויים שאתם מכניסים, אתם חייבים לספק בצורה שתאפשר למקבל להנות מהם תחת אותם תנאים. אמנם אין דרישה מפורשת להחזיר ליוצרים המקוריים, אבל בד”כ התוצאה הסופית זהה.

למה שמישהו יסכים לתנאים האילו? שואל אסף. התשובה היא: מעל מליון שורות קוד, שנכתבו ע”י מעל 300 מפתחים לאורך מעל עשר שנים. את כל העבודה העצומה הזו, לעיתים קרובות, מגמדת את המחיר שצריך לשלם בתמורה.

ומה אם אתם לא רוצים לשלם את המחיר? לא לשלם את המחיר הינה החלטה לגיטימית לחלוטין. המחיר של ההחלטה הזו הוא חוסר יכולת להשתמש בעשר שנות פיתוח שהפיקו מעל מליון שורות קוד.

כשאני מנסה להסביר את הכלכלה של קוד פתוח, אני תמיד תוהה לגבי מה לא מובן. לאנשים נראה ברור לחלוטין שחברה קניינית שמוכרת להם תוכנה יכולה להכתיב להם אם מותר או אסור להם להעתיק את התוכנה (באופן חוקי – אני לא מדבר על הפיראטים). בד”כ נראה להם ברור שמותר לחברה לתת להם את קוד המקור, כפי שמיקרוסופט, לדוגמא, עושה, אבל אוסרת עליהם להשתמש בו. אפילו נראה להם סביר שייתנו את קוד המקור, ואף יתירו להשתמש בו, אבל תחת הגבלות מהגבלות שונות (בד”כ – סודיות ואי תחרות). מצד שני, כאשר בדיוק אותם תנאים מגיעים, תחת סייגים מאוד דומים, אבל בחינם, לאנשים פתאום נראה כל הרעיון משונה.

תוכנה חופשית, ותוכנה חופשית תחת רשיון כדוגמת ה-GPL בפרט, הינה תוכנה שבה בעלי זכויות היוצרים מפעילים את שליטתם על התוכנה כדי להכתיב באילו תנאים היא תופץ. בגלל זה, אם אני אגלה שחברת Secops מפיצה מוצר שמתבסס על התמיכה העברית שאני כתבתי לפרוייקט Wine, מבלי שהם מכבדים את התנאים שאני שמתי על השימוש בקוד שלי, אני אתרגז.

אני מקווה שהרעיון טיפה יותר מובן.

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

3 תגובות בנושא “הסוף לצרות!! אפשר להריץ את אפליקציות החלונות שלכם על לינוקס”

  1. Ever since the invention of software things started to get a bit shakey. This is due to the intangible quality of software. U can try and use many different metaphores to describe it – it is the closest thing we have to the human mind, and like the mind, it is completely flexible and so can be defined in many ways.
    Why is it that when you buy a car you do not get the blue print? Why is there a secret formula to coca cola? Companies like to keep their hard earned R&D products to themsleves – otherwise ppl will offer a better product with much less investment – they will only develop the extra feature.
    This is also why I think that the open source will never hit the mainstream, most product development will always be propriety, only in psecial cases will it be feasible – either by corp back up or fanatics support.
    Correct me if I’m wrong

    1. וואללה!!!!!

      אני חייב להגיד שאני מסכים עם כל הלב.

      באמת לא קשור.

סגור לתגובות.