ראיון איתי ב"חיים ברשת" של נענע

מגזין “חיים ברשת” פירסם ראיון איתי. הראיון נערך לפני כשלושה שבועות, אבל התפרסם רק כשהייתי במילואים. אם זה לא מספיק גרוע, משפט הסיום שלי יצא קצת ארוך מידי, אז הם העירו אותי משינה באמצע הלילה כדי שאשלים אותו מחדש (טוב, זה היה בעשר בבוקר, אבל שמרתי בלילה וישנתי).

תהייה ראשונה היא מדוע עידו קינן, כאשר הפנה אל המאמר, מפנה למאמר שגם הוא בנענע, אבל נראה אחר לגמרי (כולל, לא אותה התמונה!). בנוסף, על אף שעידוק קורא של הבלוג הזה, הוא לא שם לינק…….

כמו כן, רציתי להגיד תודה לאדר, ששילחה בי את ניצן.

עכשיו לראיון עצמו. היו דיי הרבה שינויים בעריכה, ורק לצורך הדיוק האנאלי, רציתי להבהיר את חוסרי הדיוקים הקטנים . אני ממליץ בחום לכל מי שעדיין לא קרא את הכתבה לקרוא אותה עכשיו, לפני שהוא ממשיך לקרוא את הפוסט הזה.

נתחיל מהכותרת: “ראיון עם סטארט-אפיסט מזן מיוחד”. אני לא חושב שאני מזן כל כך מיוחד. אולי יותר זן נכחד. פעם, פירוש המילה “סטארט אפ” היה בדיוק מה שלינגנו עושה: חברה קטנה שעובדת מכוח אמונה של עובדיה ביכולת של הרעיון להפוך לכסף. למרבה הצער (שלי), היום פירוש המילה הוא אחר לגמרי. היום פירוש המילה הוא “יזמים שמחפשים מישהו שישים הרבה כסף ברעיון”. לינגנו חיה לחלוטין מהכנסותיה (ומקצת הון שלי, אבל באמת שבעיקר מהכנסותיה), ולא מחפשת משקיע. במובן זה, מדובר בסטארט אפ מהזן הקלאסי. זה מתבטא גם באופי סביבת העבודה, ביחס העובדים לסביבת העבודה שלהם, רמת הפאר של המשרד (נמוכה, עם דגש על פונקציונליות) וכו. לינגנו הוא מקום שאליו באים אנשים כדי לעשות עבודה (וכפי שניסח זאת מישהו ששקל להצטרף – לשנות את העולם). כל דבר אחר, בעיקר אם הוא בא להוציא כסף, הוא מיותר.

עוד נקודה חשובה היא נושא “יחס בובות הפינגווינים לעובדים”. זוהי הגזמה פרועה, ואני לא יכול לתת לה לעבור בשתיקה. יש לנו רק בובת טקס אחת במשרד, והיא לחלוטין שלי. הנסיון להציג את עובדי לינגנו כחבורת אינפנטילים שמסתובבים עם בובות פינגווינים צמודות מופרך וגובל בהשמצה. חוץ מזה, כל בר דעת יכול לראות שלא צריך כל כך הרבה פינגווינים כאשר לכל העובדים יש בובות פרווה אחרות!

לגבי “שוטי הנבואה”. כאשר ניצן נכנס למשרד, שאלתו הראשונה, עוד לפני “איפה הקפה?”, היתה “יש ליד המעלית שלט שאומר שלמשרדי שוטי הנבואה צריך לעלות במעלית לקומה 4 ולטפס עוד קומה ברגל”. הסברי שהמעלית לא מגיעה לקומה 5 כי הם לא אוהבים שנכנסים להם למשרד לא התקבלו בעין יפה. התשובה (אותה ביררתי רק מאז הראיון), הוא שעורכי הדין של שוטי הנבואה יושבים בבניין שלנו, ועל כן השלט. זה לא מונע מהמעלית להכיל מדבקה עם הסיסמה “מי שנולד הרוויח – שוטי הנבואה”. אה, והרשת האלחוטית באמת היתה שלהם….

לכל מי שמכיר את לקוחות לינגנו, חברת המדיה לא קיימת במציאות. העורכים של הכתבה עשו הלחם של שני סיפורי לקוח שונים. אחד הוא חברת NetMask, שמימנה התאמה של Digital Image Pro של מיקרוסופט ל-Wine. הלקוח השני ביקש להשאר בעילום שם, והוא הממן מאחורי PgOleDb. הדוגמא השניה היא המעניינת יותר. Wine הינה LGPL, ועל כן ל-NetMask לא היתה ברירה אלא לשחרר את התיקונים שבוצעו ב-Wine. מצד שני, PgOleDb נכתבה מאפס, ועל כן ניתן היה לשחרר אותה תחת כל רשיון שהוא.

לגבי חוסר התיעוד של פורמט Doc – זה לא היה בשיחה אישית. זה היה בבלוג של מתכנת Word למאק שהדבר נאמר. למרבה הצער, לא יכולתי למצוא קישור (בעיקר בגלל שהייתי במילואים), ועל כן הם כנראה העדיפו לנסח את זה כך, שלא ייראה כאילו שהם מתחמקים מלתת קישור.

לגבי השימושיות. לפני כשבוע דיברתי עם לקוח לשעבר שנותר חבר. הוא עזב את החברה שהיתה הלקוח שלי, ועכשיו התחיל לעבוד בחברה חדשה. כאשר אני התחלתי לעבוד איתו, הבאתי איתי מדרך הטבע את הרגלי העבודה שלי. באותה תקופה (לפני כשנתיים) וכמו כל משתמש חלונות אחר, הוא התלונן על הממשק הטקסטואלי, על הסביבה וכו’. התלונה שלו אלי השבוע היתה על העובדה שהחברה החדשה בה הוא עובד עובדת רק על מיקרוסופט, ושהסביבה של Visual Studio וה-Wizards של התקנת IIS פשוט לא נוחים. היתה לו מספיק הגינות כדי לציין שהוא מופתע מעצמו מהתלונות האלו. הבעיה עם לינוקס אינה שהיא אינה נוחה. הבעיה עם לינוקס היא שלוקח יותר זמן להתרגל אליה. זה אומר שכל מי שלא השקיע בלהתרגל, ימצא את הסביבה לא נוחה. מצד שני, מי שכן השקיע טיפה זמן בלהתרגל, לא מוצא שום סיבה בעולם “לשפר” את סביבת העבודה כדי שתהיה נוחה יותר למשתמשי חלונות, מכיוון שסביבה כזו תהיה פחות נוחה לו. אני מניח שזה מילכוד שרק ייצרני הלינוקס המסחריים יכולים לפתור.

השאלה שמתחילה ב”נגיד שהחלטתי שהייעוד שלי” נוסחה אלי שונה מעט. היא נוסחה כאילו מדובר בחברה מסחרית שמעוניינת לתת שירותים בתחום הלינוקס. התשובה שלי היא בהתאם.

לסיום, הערה מאוד חשובה. משל הנדודים במדבר הוא של עירא אברמוב, לא שלי. על אף שאני נתתי את הקרדיט בראיון, הוא לא מצא את דרכו לכתבה עצמה, וחבל.

ואי אפשר בלי לציין שרוב התגובות הנזעמות לכתבה, לדעתי, נובעות מזה שאנשים מייחסים לתוכנה חופשית משהו שהיא לא. אם אתה משתמש בתוכנה חופשית רק בגלל שהיא בחינם אז:
א. אכן תראה את הגישה שלי (ושל לינגנו) בתור צביעות. מה פתאום אנחנו גובים כסף על משהו שהוא בחינם?
ב. תעדיף להוריד חלונות משיתופי הקבצים למניהם, מכיוון שאת חלונות אתה כבר מכיר.

אבל, כמאמר המשפט הנודע, “חופשי זה יותר מחינם”.

שחר

נ.ב.
אחד המגיבים טען שיש לו ביקורת על העבודה שלי, ושנענע לא פירסמו. אני לא יודע אם זה נכון, או למה זה לא פורסם אם זה נכון (בהחלט ייתכן שזה נוסח פוגע והיה לא קשור לכתבה, לדוגמא). בכל מקרה, אני אשמח לשמוע את הביקורת. אם אלי מעוניין ליצור איתי קשר, אני אשמח לשמוע את שיש לו להגיד. אני מנסה לא לוותר על הזדמנויות להשתפר.

אם הביקורת רלוונטית (גם אם אני לא מסכים איתה), אני אשמח אפילו לפרסם אותה פה בבלוג.

ש.

Bear