TheMarker על הגרסה החדשה של דביאן‎

יזהר גביש מ-TheMarker כתב על השיחרור של דביאן Etch בתור גרסה יציבה. יש שם ראיון איתי, ובגרסה המודפסת, גם תמונה (שאין לי שמץ של מושג מאיפה נלקחה).
להמשיך לקרוא TheMarker על הגרסה החדשה של דביאן‎

דיון חוק זכויות יוצרים, בלי DRM אבל עם עמיר בניון

הייתי היום בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת לגבי חוק זכויות היוצרים החדש. הסיבה המרכזית שהייתי שם היתה שהיה סיכוי שינסו לדון ב-DRM. הסיכוי לא היה גבוה, אבל העדפתי להגיע על פני להתחרט אחר כך.

כצפוי, לא דנו ב-DRM. כן דנו בסעיף 19 לחוק, הוא, כנראה, הסעיף החשוב ביותר – סעיף השימוש ההוגן.
להמשיך לקרוא דיון חוק זכויות יוצרים, בלי DRM אבל עם עמיר בניון

מאמר על הייבואן מישראבלוג

הפעם ב-NRG.

עידו מאוד מעוניין בפורמט XML תיקני, אבל האמת היא שישראבלוג צודקים. אני לא מכיר פורמט תיקני. כמובן שכל דבר עדיף על הזוועה שהם מוציאים כרגע. אגב, בדקתי כרגע, ונראה שהגיבוי “לקובץ וורד” שלהם הוא לא שונה במאום, חוץ מאשר זה שהקובץ מגיע עם סיומת doc. אני צריך לבדוק אם זה עשוי לפתור את בעיית השמירה מתוך אקספלורר….

בגדול, אני חושב שעידו טיפה לקח את הכוונה יותר מידי רחוק. אני לא זוכר מי אחראי למשפט (בהחלט ייתכן שברוס שנייר) שאומר “לעולם אל תייחס לזדון מה שניתן, באותה מידה של קלות, לייחס לטיפשות”. אני לא חושב שישראבלוג לא מספקים ייצוא סביר מתוך מטרה שאנשים לא יעזבו. אני חושב שהם לא מספקים ייצוא סביר בגלל שהם לא ידעו איך/עניין אותם מספיק/היה להם זמן לכתוב אחד.

שחר

מרד צרכני

NRG פירסמו את הפוסט שכתבתי פה לפני כמה ימים, שבו אני טוען שאם העיתונאים היו מסרבים לפרסם כל הודעה עתידית לעיתונות שמגיעה מגריי מדיה, ממילא אף אחד לא היה מנסה לעבוד עליהם יותר.

הנקודה שאני רוצה להבהיר היא זו. אין פה שום דבר חדש. בסופו של דבר, מדובר פה במרד צרכני מהסוג הסטנדרטי ביותר שקיים. ספק, שמספק מוצר שאנחנו צריכים (במקרה הזה, אייטמי חדשות) מספק סחורה פגומה. אנחנו לא מסוגלים להעניש אותו במובן הרגיל של המילה, אז אנחנו פשוט מסרבים לקבל ממנו את הסחורה בעתיד, בתקווה שכל הספקים האחרים יבינו שאם הם רוצים להמשיך להרוויח מזה שאנחנו צורכים את הסחורה שלהם, אז איכות הסחורה צריכה להשתפר.
להמשיך לקרוא מרד צרכני

מאמר על המייבא מישראבלוג ב-The Marker

רפאל פוגל פרסם היום מאמר על הפלאגין שכתבתי.

אהבתי:

  • התייחסות לעקרון שמאחורי – לתוכנה קניינית, בגלל הקצאת המשאבים המרכזית שלה, קשה להתחרות בתוכנה חופשית מבחינת מהירות תגובה.

פחות אהבתי:

  • “…מערכת ההפעלה לינוקס, שלא מציעה יתרונות משמעותיים למשתמש הביתי…“. אני יודע שזו דעתו, ואין טעם להתווכח על זה.
  • את תדירות הופעת השם שלי. אני לא יודע למה, אבל עד כמה שזה מחמיא, אני רוצה לחשוב שאני לא הנציג היחידי של פיתוח בקוד פתוח, אפילו לא בארץ.
  • הקידוד הזוועתי של “הארץ”. בררר.

אמנם אני לא יכול להתחמק מהתואר “אוונגליסט”, מגיב מספר שתיים (One of the Crowd) צדק בשתי הנקודות הראשונות שהוא העלה:

  1. שם הפלטפורמה הוא WordPress, לא “שחר שמש”
  2. כתבתי את הפלאגאין בעיקר כדי להמיר את הבלוג שלי. מרגע שהיה כתוב, לא היתה שום סיבה שלא לפרסם אותו.

שחר

כתבו עלי בניו יורק טיימס

טוב, רק גרסת האונליין.
טוב, אני לא בדיוק הנושא, רק מוזכר השם שלי.
טוב, זה לא באמת קשור ללינגנו, או אפילו למשהו שעשיתי.
טוב, זו כתבה שבכלל נכתבה עבור CNet, והניו יורק טיימס רק פירסמו אותה מחדש.

עדיין!

התמצית היותר רלוונטית, כמו גם הקישורים, נמצאים בבלוג השני שלי.

שחר

Bear