תגית: תוכנה חופשית ומיקרוסופט

לא הצלחתי להבין אם זה רשמי או לא, אבל ISO אישרו כתקן בין-לאומי את DIS29500, הידוע גם בתור Office Open XML. מדובר על פורמט הקבצים שבו מיקרוסופט טוענת שהיא מעבירה קבצים בגרסאות המודרניות של Office. רק לצורך שלמות הקישורים, הדיווח ב-whatsup ו-slashdot.

אני יודע שציבור אנשי התוכנה החופשית כועסים ודואגים, אבל אני חושב שאנשים ממקדים את החשש שלהם בכיוון הלא נכון. הבעיה היא לא DIS29500. הבעיה היא כל השאר.
להמשיך לקרוא ISO אישרו את OOXML – מה זה אומר על העתיד

הפוסט הזה בא בעיקר בעקבות הבאג האחרון בויסטה. העתקת כמות גדולה של קבצים (מעל 16,000) כאשר מותקן אנטי וירוס של קספרסקי גורמת לאכילת כל הזכרון הפנוי במערכת. הבאג קורה גם אם הקבצים מועתקים בשלבים (כלומר, לא כל ה-16,000 בבת אחת), וקורה בתנאים מסויימים גם בלי האנטי וירוס. הבאג קשור בצורה כלשהי ב-OLE ונובע מזליגת זכרון (סלאשדוט, הכתבה המקורית והתיקון ממיקרוסופט).

ולמה אני מעלה את הנקודה? לא כדי ללעוג לויסטה. באמת שלא חסרות סיבות לעשות את זה. הבעיה האמיתית פה היא מיקרוסופט. בפרט, זה לא העובדה שהיה באג. באגים קורים. כל ההתנהלות מסביב לוקה בחסר רב, שמיקרוסופט הבטיחה לנו שמאחורינו.
להמשיך לקרוא באגים, ויסטה ומיקרוסופט

כן, זה מה שקורה כשאתה חוזר אחרי יום מתיש של לשמוע עורכי דין צועקים, ואחר כך לעבוד, ובסוף מנסה לכתוב סיכום.

הייתי היוםביום שלישי בוועדת הכלכלה בדיונה על חוק זכויות היוצרים המתוקן, סעיפים 24 (שימוש הוגן בתוכנה) ו-26 (שליחה באמצעות רשת האינטרנט).

סיכום קצר – אני מותש לגמרי.

סיכום נוסף – לא משתלם להיות מנומס.
להמשיך לקרוא ועדת הכנסת היוםהשבוע (עודכן)

תהרגו אותי, אבל אני לא מצליח לאבד את האופטימיות לגבי העסקה בין נובל לבין מיקרוסופט. להמשיך לקרוא תהרגו אותי, אני אופטימי

למי שמסתכל מהצד, נראה כאילו “קדחת הלינוקס” נרגעה לחלוטין. לפני שלוש שנים, בכנס “Go-Linux” הראשון, הכנס הועבר ממלון הבית של “אנשים ומחשבים” להילטון בגלל שנרשמו יותר מידי אנשים (מעל 1300 איש הגיעו). לינוקס נראה כמו משהו שיכבוש בסערה את השוק, וישנה את פני העולם.

עברו מאז כמעט שלוש שנים, ולכאורה החזון נכשל. בעוד שלינוקס בהחלט עדיין איתנו, הבאז התקשורתי סביבו דעך באופן משמעותי. המערכת לא שינתה את חיינו מהקצה אל הקצה, רוב העולם עדיין משתמש בחלונות. מיקרוסופט היא עדיין מונופול. האם כשלה דרכינו?

דעתי האישית היא שמי שבנה על “לינוקס”, והגדיר את עצמו כ”תומך לינוקס” בהחלט יכול לרשום לעצמו כשלון. באותה המידה, מי שניסה להגיד שיש פה עקרון שהוא יותר גדול מלינוקס – מערכת ההפעלה רואה התקדמויות שהן שקטות (מדובר בקונספט שהוא מסובך מידי מכדי שהעיתונות תוכל להתלהב ממנו), אבל משמעותיות. העקרון שצריך להנחות הוא “תוכנה חופשית”.

ותוכנה חופשית זוכה להתחזקות איטית אבל עקבית לאורך שלוש השנים האחרונות. לפני שלוש שנים נושא דגל התוכנה החופשית היה לינוקס. אנחנו (לצורך העניין, עמותת “המקור” אותה ייצגתי בזמנו בכנס Go-Linux) הצטרפנו לקדחת הלינוקס שפשטה בתקשורת כיוון שלינוקס היא, אכן, תוכנה חופשית.

מאז, לינוקס מצא את מקומו. האם אני רוצה לראות לו מקום יותר מרכזי? בוודאי. האם אני עושה משהו בנידון? לא כל עוד אני מבלה שבוע מכל שבועיים בהתאוששות מטיפולים כימותרפיים. כך או כך, ההתקדמות האמיתית של לינוקס עומדת (ובפועל קוראת) בשוחות, בשקט בשקט. בית ספר פה שמקים מעבדה, תוכנה שם שמלטשת את העברית עוד. עוד תוכנה חופשית שרצה על שתי מערכות ההפעלה שנהיית סטנדרט בחלונות. לינוקס לא יצא מחדר השרתים בבום. הוא יצא צעד אחר צעד.

אבל הסיפור המעניין באמת הוא לא מה שקורה ללינוקס, אלא מה שקורה לתוכנה חופשית. לפני שלוש שנים, הציבור הרחב לא הבחין בהבדל בין “קוד פתוח” לבין “לינוקס”. אחרי מאמר ב-YNet שבחן את OpenOffice, ודיבר על גרסאת החלונות שלו, חצי המטוקבקים אמרו או “נמאס כבר מהלינוקס הזה”, או “האם יש גם גרסה לחלונות”. הציבור הרחב פשוט לא הפנים שיכולה להיות תוכנה חופשית על חלונות.

זהו גם הזמן לתת קרדיט לרפי פוגל, אז עורך של מגזין ב”אנשים ומחשבים”, שבמייל פרטי שאל אותי למה אנחנו לא מדגישים את הנקודה הזו יותר.

בשלוש השנים האחרונות המצב השתנה מאוד. בעוד שהשימוש בלינוקס כמערכת לשולחן העבודה מדשדש בערך באותה הרמה שהוא היה אז, השימוש במוזילה/פיירפוקס כדפדפן קפץ ממיעוט זניח למעל 10%. מכיוון שהיקף השימוש במאק לא מסביר את ההבדל, אין לנו אלא להניח שמדובר במשתמשי חלונות שעברו לדפדפן החליפי. אופן אופיס, בתורו, מביא אפקט דומה, אף כי כרגע בהיקפים קטנים יותר. כך או כך, הציבור הרחב כבר לא משייך את המילים “קוד פתוח” ל”לינוקס” יותר. מה שיותר חשוב, הוא כבר לא משייך את המילים “קוד פתוח” ל”משהו שרק גיקים יכולים להשתמש בו” יותר. קוד פתוח הפך למשהו שמיוצג, במידה זו או אחרת, כמעט על כל מחשב.

אפילו האוייבת המושבעת ביותר של התוכנה החופשית, חברת מיקרוסופט האימתנית, התחילה לעכל את העובדה שהמודל לא רעוע כמו שהיא טענה בהתחלה. הפרוייקט הראשון של מיקרוסופט שהיא שיחררה כקוד פתוח (ועוד באירוח על SourceForge) היה מלווה בנשימה מופתעת מצד קהילת הקוד הפתוח, והתנצלות רפה מצד מיקרוסופט (לא בחרנו GPL, אנחנו מאזנים את הצורך בכך לעומת הצורך בכך, בלה בלה בלה). היום מיקרוסופט אומרת בפה מלא – קוד פתוח הוא לא איום בשבילנו. לינוקס היא לא יותר מאשר IBM, RedHat ו- Novel שמתחרות בנו. העולם קיבל, מצא את המקום הנכון, וממשיך בדרכו.

אבל האם היא צודקת? האם באמת מכירות לינוקס מתנהגות כמו כל חברה מסחרית שמוכרת תוכנה? במצב כמו שהוא היום, אין ספק שהתשובה היא “כן”.

אבל לדעתי יש פה יותר.

מאז ומעולם שאלת השאלות לגבי קוד פתוח היתה “אבל איך עושים מזה כסף”. אני משוכנע שיש מבין קוראי הבלוג שלי אנשים שיגידו “מה איכפת לנו. שלא ירוויחו”. אני חושב שזו לא תשובה טובה במיוחד. זה נכון שתוכנה חופשית מיוצרת לפעמים בלי שום התערבות של חברה מסחרית, וזה נכון שלא סביר שכל התוכנה חופשית תפותח ללא התערבות של קהילה לא מסחרית. עם כל זה, צריך לזכור שתוכנה צריכה גם תמיכה מסחרית כדי לשרוד. תמיכה מסחרית תגיע (ותשאר) רק אם אפשר יהיה להרוויח מזה כסף.

מה שמביא אותנו לדבר שגרם לי לכתוב את הפוסט הארוך הזה. כבר הרבה זמן שאני טוען שהמודל הפיתוח היציב היחידי לפיתוח תוכנה חופשית יהיה כאשר השוק יהיה בוגר מספיק כדי ששחקנים מסחריים, סביר להניח שמתחרים, יוכלו לשתף פעולה כדי לפתח מוצר שכולם צריכים ביחד, תחת רשיון חופשי. כל מה שאנחנו רואים כרגע (לפתח את המוצר ולמכור את השירות, לפתח את המוצר כחלק משירות גדול יותר) הם שלבים חשובים, וסביר להניח שלא ייעלמו, אבל הם שלבים בדרך.

האם יכול להיות דבר כזה? האם חברות שמתחרות אחת בשניה יוכלו להגיע למצב שבו הן משקיעות ביחד כסף בפיתוח של מוצר שהמתחרה יהנה ממנו אף הוא? לדעתי כן, ועכשיו יש לי אפלו הוכחה.

קבוצה של חברות שמפתחות טלפונים סלולריים הקימו מלכ”ר לצורך שיפור לינוקס (כתבה ב-Yahoo News). הסיבה? כיום מערכות ההפעלה לטלפונים סלולרי נשלטות ע”י שתי שחקניות. מיקרוסופט ו-Symbian. בשוק שהתחרותיות בו שוחקת רווחים לכל השחקנים לדואופול הזה אין אינטרס להוריד מחירים. מה עושים? מייצרים לבד.

לכל חברה בנפרד יותר כלכלי לקנות מאחת משתי הנ”ל על פני לפתח מערכת הפעלה משלה לטלפונים. לכולן ביחד, מצד שני, הרבה יותר כלכלי לפתח לבד על פני לקנות. יוצרים שיתוף פעולה, מייצרים לבד, ובעצם מתחרים בספקים שלך.

האם זה משהו שצריך להטריד את מיקרוסופט? לדעתי כן. החוקים הכלכליים של תחרות מאוד מאוד משתנים במצב כזה.

נכון להיום, כאשר לינגנו מציעה לחברה שאנחנו נותנים לה שירותי רשת להשתמש בלינוקס, יש לחברה שתי אופציות לקניה. או שהם קונים מיקרוסופט, או שהם קונים לינגנו. נכון שאנחנו לא פיתחנו את לינוקס, אבל למנהל הרכש שם זה לא מאוד משנה. כך או כך, מה שהוא מקבל זה משהו קיים. כך או כך, אם הוא ירצה שינויים או תמיכה, או יצטרך לשלם עליה. זה לא שאנחנו אף פעם לא מנצחים בעסקאות כאלו, אבל למיקרוסופט יש פה את יתרון הגודל. זו הסיבה שמיקרוסופט מרשה לעצמה, היום, להתייחס ללינוקס כאל רד האט ונובל שמתחרים בה.

כאשר מנהל ה-IT צריך לפתח לבד, חוקי המשחק מאוד משתנים. אם הוא מפתח לבד, השליטה שלו גדולה יותר. ההשקעה אחרת, ומה שהכי חשוב, זה הוא.

האם מיקרוסופט לא יכולה פשוט להוריד מחירים ולהיות יותר כדאית מפיתוח עצמי? אני לא חושב כך.

בואו נעשה את החשבון. כשמיקרוסופט מפתחת מוצר, היא מחשבת בו את עלויות הפיתוח (כולל משכורות למתכנתים, משרד, וכו’). אחר כך היא לוקחת רווח, מחלקת בכמות המשתמשים הפוטנציאלית, וכך קובעת את מחיר המוצר. ההכנסות שלה מכלל הלקוחות גבוהות, באופן משמעותי, מאשר העלויות של הפיתוח. איך אני יודע? בגלל שאחרת החברה לא היתה רווחית.

כאשר הלקוחות שלך מתאגדים כדי לייצר את אותו המוצר לבד, יש שני רכיבים שנעלמים ממשוואת העלויות. הלקוחות יותר לא צריכים לשלם על המכירות והשיווק, והלקוחות יותר לא צריכים לשלם את הרווח לחברה שפיתחה. נוצר פה מסלול קצר יותר, שבו הלקוחות משלמים ישירות למתכנתים. מול מודל כזה, למיקרוסופט אין סיכוי.

לדעתי, זהו הכיוון שאליו הולך עולם התוכנה החופשית, ומכיוון שהמודל הרבה יותר יעיל מאשר המודלים הקיימים, גם עולם התוכנה בכלל.

כמובן ששינוי כזה דורש שינוי מחשבתי מאוד מהותי בצורה שבה לקוחות חושבים. שינוי כזה לוקח הרבה זמן, ודורש דרכי מעבר. איגודים כמו זה של ייצרני הטלפונים הסלולריים, אבל, הוא הכיוון שלאט לאט יראה לשוק שזה אפשרי, וגם כדאי.

שחר