כלי גרפי לעריכת פריסות מקשים וההרצאה שלי באוגוסט פינגווין

נתתי באוגוסט פינגווין הרצאה על ת״י 1452, מתוך מטרה להתמקד יותר בתהליכים ופחות בתקן עצמו. הבעיה היתה שחצי שעה זה לא הרבה מלכתכילה, וכנשארות בפועל רק 20 דקות בגלל איחורים של ההרצאות לפני ובעיות טכניות, אז פשוט לא מספיקים. אולי אני אתן באחד המועדונים את ההרצאה המלאה מתישהו.

אחת הנקודות שמסתבר שקפצו להרבה אנשים לעין היתה שהדגמתי את הפריסות מעל MSKLC, מוצר חלונאי מובהק. ddorda כתב על זה, ונאמר לי גם שמישהו צייץ על זה בזמן אמת, אבל אין לי מושג מי (קישורים יתקבלו בברכה). שתי מילות הסבר.
להמשיך לקרוא כלי גרפי לעריכת פריסות מקשים וההרצאה שלי באוגוסט פינגווין

צעד אמיתי ללחוץ על בנק לתמוך בדפדפנים

לפני כשבוע, בעודי תקוע בפקק, ראיתי מודעת חוץ שקוראת לאנשים לקבל חשבון עו"ש בלי ריבית על המינוס בבנק איגוד. החלטתי להתעניין (הייתי תקוע בפקק…), והרמתי טלפון.

דיברתי עם פקידה נחמדה שנתנה פרטים באמת מעניינים. מקבלים ריבית על פלוס עד גובה המשכורת. לא משלמים ריבית על מינוס עד גובה המשכורת, לא משלמים עמלות בכלל ועוד דברים נחמדים.

לסיכום, שאלתי אותה אם הבנק שלהם תומך בדפדפנים שאני מסוגל להריץ. תשובתה היתה שהיא לא יודעת, והיא תצטרך לבדוק.

עבר מעל שבוע, אבל בסוף היא חזרה אלי. התשובה שלה היתה "לא" – הם תומכים רק באינטרנט אקספלורר. אמרתי לה תודה, ושאני לא אוכל לנצל את שירותיהם.

אני מקווה שעכשיו, כשמחלקת המכירות שלהם מבינה שהם איבדו לקוח, יהיה להם יותר תמריץ לשפר את המצב.

שחר

מאמר שני בסדרה – מלכודות נפוצות

אחרי ההכרזה על המאמר הראשון, המאמר השני בנושא תכנות מכוון שפות דו-כיווניות התפרסם היום. נושא המאמר הוא מלכודות נפוצות שמתכנתים שלא מודעים לסוגיות נופלים בהם.

כרגיל, הערות והארות יתקבלו בברכה, באימייל או פה בבלוג.

שחר

מאמר ראשון בסדרה – תכנות עבור תמיכה בשפות דו כיווניות

אתמול עלה באתר של לינגנו מאמר ראשון בסדרת מאמרים על תכנות עבור תמיכה בשפות דו כיווניות (כלומר, עברית, ערבית וכדומה). המאמר הוא באנגלית, כדי לאפשר לאנשים שבאמת צריכים להבין את הנושא לקרוא אותו.

המאמר מתפרסם פה.

תגובות יתקבלו בברכה.

שחר

mono בתוך ההפצה, ופטנטים בכלל

כפי התפרסם אתמול בוואטס אפ, וכפי שכתב לפני כבר הרבה זמן שלומי לובטון, יש אנשים שחוששים ממונו. לאור זה ששלומי גם לא אוהב את Wine, קשה לטעון שמדובר בשיקול יחיד, אבל בבסיסו של דבר הטיעון מדבר על פטנטים.

טיעון הפטנטים הולך בערך כך: מיקרוסופט טוענת לפטנטים על מונו. מיקרוסופט נותנת רשיון שימוש בפטנטים האלו, אבל רק למשתמשי נובל. ההפצות האחרות, לכן, מפרות פטנטים וכדאי שיתרחקו מהטכנולוגיה.

יש לי הרבה בעיות עם הטיעון הזה, אבל המרכזית שבהן היא זו – הטיעון הזה מניח את האכסיומה הבאה:
מיקרוסופט טוענת שיש לה פטנטים על X גורר שלמיקרוסופט יש פטנטים ואלידיים על X.
להמשיך לקרוא mono בתוך ההפצה, ופטנטים בכלל

שיחת טלפון לתמיכה

כבר כחצי יום שיש לנו במשרד בעיות אינטרנט. שלחתי את איש הרשת שלנו (מקסים) לחקור את הנושא, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שאין אלא להתקשר לתמיכה של אקטקום. השיחה עם הטכנאי נשמעה, בערך, ככה:
מקסים: יש לנו בעיה באינטרנט. הוא מאוד איטי, ויש פינגים של שתיים וחצי שניות
טכנאי: יכול להיות שזה כתוצאה מרוגלות. אילו תוכנות מותקנות לכם על המחשב?
מקסים: כל המחשבים במשרד מריצים רק לינוקס
טכנאי: אה, לא משנה. טוב, בוא נבדוק את הקו….

מה שאני אוהב באקטקום זה שלא צריך לחכות שתומך שמבין משהו יחזור אליך. מי שעונה לטלפון מבין.

שחר

נ.ב.
הבעיה אובחנה כבעיה כלל איזורית של בזק, והיא עדיין נמשכת עד לרגע זה.

נגן Flash בקוד פתוח ישירות מבית Adobe?

מצאתי את זה בדיילי מיילי, ללא שום הפניה לשום מקום אחר, וללא שום התייחסות לזה באתר של שאדובי, של מוזילה או של סלאשדוט (אני שולח לשם כתבה עכשיו). על פי דיילי מיילי, אדובי מתכוונת לפתוח את הקוד לחלקים ממנוע ה-Flash, לצורך שילוב ישיר בתוך מוזילה באמצעות פרוייקט בשם "Tamarin".
להמשיך לקרוא נגן Flash בקוד פתוח ישירות מבית Adobe?

להתראות, Reiserfs

מי שעובד עם לינוקס בוודאי נחשף, אפילו אם רק לרגע, לנושא ה-filesystem. לכל מי שאין לו מושג מה זה, הדיסק הקשיח שומר מידע ביחידות שנקראות block, יחידות ממוספרות בגודל קבוע. תפקיד מערכת הקבצים הוא למפות את יחידות העבודה כמו שאנחנו מכירים אותן (קבצים, מגירות וכו') לאותו עולם של block-ים. בחלונות מקובלות שתי מערכות קבצים. הראשונה, FAT, נמצאת שם כמעט אך ורק עקב סיבות היסטוריות. השניה היא NTFS, והיא תומכת גם בקבצים גדולים יותר, הרשאות ועוד דברים.

בלינוקס המצב הוא קצת אחר. כל מערכות הקבצים שקיימות ללינוקס (למעט אלו שנכתבו במטרה לתמוך במערכות אחרות, כמו FAT ו-NTFS) תומכות באותן תכונות בסיסיות. עדיין, יש כמות די גדולה של מערכות קבצים נתמכות, בעיקר בגלל שמקורן במערכות שונות. לינוקס התחיל את דרכו עם מערכת בשם ext2, שלימים התפתחה ובגרה למערכת בשם ext3. יש מערכת בשם JFS שמקורה בפיתוח של IBM, מערכת בשם XFS שמקורה במערכות יוניקס של Sillicon Graphics, וכו'. כמו כן, יש מערכת שנכתבה במיוחד עבור לינוקס ע"י קבוצה שבמקור היתה חיצונית לחלוטין. למערכת קוראים ReiserFS, על שם ממציאה – האנס רייזר.
להמשיך לקרוא להתראות, Reiserfs

איך מודדים הצלחה של לינוקס בשולחן העבודה?

רפאל פוגל, במאמר ב-TheMarker, מותח ביקורת על החדירה של לינוקס. מתוך המאמר:

לאט לאט הלכו כולם והתעייפו ועברו לדבר על קוד פתוח לחלונות, לינוקס על שרתים, ואיך בכל מקרה כל המלחמה יוצאת ממערכת ההפעלה ועוברת לאינטרנט.

ביקשתי אז מכל אלו שקוראים אותי באותו הרגע ומפעילים לינוקס על המחשב שלהם בבית שירימו את היד. היו לי די הרבה קוראים שסיפרו לי אחר כך שהם אכן הרימו. אחר כך ביקשתי מכל מי שהרים את היד, ושיש לו בבית גם חלונות XP להוריד את היד בחזרה. טענתי שזו לא חוכמה להחזיק לינוקס רק מטעמים אידיאולוגים או כחיית מחמד. רציתי לברר כמה מהקוראים שלי משתמשים במערכת הפעלה לינוקס באופן בלעדי על המחשב הביתי ועל המחשב הנישא שלהם, ואין להם שום גישה לחלונות.

עכשיו, ברוח הזמנים ורגע לפני הגל של ויסטה שישטוף את כולם, אני רוצה להוסיף למשחק הקטן שלי שאלה נוספת. מי מכל אלו שהרים את היד והתגאה שיש לו לינוקס, ותמיד הצהיר שחלונות זה ממש פויה, החליט באופן סופי שלא מעניין אותו לבדוק את ויסטה החדשה שתגיע?

להמשיך לקרוא איך מודדים הצלחה של לינוקס בשולחן העבודה?