להיות חנון זה מדבק

לפני כשבועיים החלפנו לחברה שלי (נקרא לה מ') את גרסת מערכת ההפעלה מדביאן סיד (unstable) לדביאן סארג' (Stable). התוצר היה שבוע שלם של תלונות על תוכנות ששינו את מיקומן, את הצורה שבה הן עובדות, ושומרי מסך שהיא אהבה שנעלמו לה.

כהערת אגב אני אציין שכל התלונות האלו באו, בסך הכל, במעבר (אמנם אחורה) בין KDE 3.4 ל-KDE 3.2. לאור החוויות של אחותי עם ויסטה (עשר דקות תמימות של לחפש איך מגדירים תצוגה, מעל יום של חיפושים איך מגדירים לראות סיומות קבצים ללא הצלחה), אני ממש לא מבין את מי שמתעקש להשאר עם מיקרוסופט לאורך גרסאות בגלל ש"זה מה שהוא מכיר".

בחזרה לנושא הסיפור, חברתי הנ"ל, שאינה חנונית (לפחות בכל מה שקשור למחשבים) התלוננה קשות. ישבתי איתה להסביר למה יש הבדל בין הגרסאות, איך באות גרסאות חדשות של דביאן לעולם, ומהו תפקידו של סיד בכל הסיפור. בין ההסברים על הקפאת פיצ'רים, באגים חוסמים ומועדי שיחרור, הסברים שהיא הבינה לחלוטין, היתה רק נקודה אחת שאיתה היא הסתבכה.

הנקודה היתה מי היה Etch ב"צעצוע של סיפור"?

שחר

נמאס לשמוע ישראלים מכחישים את השואה!

לכל מי ששכח, הנה התקציר.

הכינוי "השואה" הוצמד למפעל שיטתי, עקבי ויסודי של הממשל הנאצי בגרמניה בין השנים 1933 ל-1945. הנאצים פיתחו, במהלך הזמן, אידאולוגיה המתייחסת אל ה"גזע היהודי" כאל גזע נחות המנסה לחבל בהצלחותו של "הגזע הארי" באמצעים שונים. אידאולוגיה זו שימשה, ראשית, ככסות לפעולות אלימות מפוזרות כנגד יהודים, אחר כך כתואנה להגבלת החופש והחרמת הרכוש היהודי, ולבסוף לנסיון השמדה שיטתי, כולל באמצעים תעשייתיים של רעל ושריפת גופות בצורה סיטונאית.

בסיכום הכללי מקובל להניח שנרצחו כשישה מליון יהודים. במהלך התקופה הנ"ל ניצלו הנאצים את תעשיית המוות שכבר עמדה לרשותם כדי לבוא חשבון כנגד אוכלוסיות אחרות שהם ראו כנחותות. אלו כללו, בעיקר, את השחורים והצוענים. כמו כן קבוצות אינטלקטואליות שהתנגדו לפעילות הנאצית, כמו גם הומוסקסואלים, נרצחו אף הם. בסך הכל רצחו הנאצים מעל 11 מיליון אנשים.

נזכרנו?

מה? כבר ידעתם את זה? אז בואו אני אנסה לדבר על מכחישי השואה.

במהלך השנים צצו, בנסיבות שונות, אנשים שניסו לטעון שהתיאור לעיל אינו משקף נכוחה את המציאות כפי שקרתה. הם ניסו לטעון שהשמדה של 11 מליון איש היא בלתי אפשרית, שעדויות נבדו, שהכל תרגילים של "הציונים". כמעט ללא יוצא מין הכלל, מכחישי שואה אלו הם אנשים שדוגלים בעצמם באידאולוגיה הנאצית, ובעצם חושבים שלהשמיד את כל היהודים זה רעיון טוב.

גם את זה ידעתם?

טוב. אז בואו נדבר על מכחישי השואה המסוכנים באמת. אלו אנשים שלא מערערים על מה שקרה בשנים 1933 עד 1945, אבל מנסים לשוות לזה גוון של "לא נורא".

ראש וראשונים בקבוצה הזו ניתן למצוא דוברים פלסתינאים. בכלל, לעולם הערבי קשה עם השואה. תשאלו את הערבי המצוי ברחוב, והוא יגיד לכם שהיהודים מאשימים את הערבים בשואה. אם יש מישהו מבין האוכלוסיה הזו שקורא שורות אלו, הודעה זו היא בשבילכם:
השואה לא קרתה באשמתכם. אין לכם קשר לזה. אף אחד לא מאשים אתכם.

עדיין, הרבה דוברים פלסתינאים רואים צורך להתגונן מפני האשמה שלא מגיעה, והם עושים את זה ע"י התקפה. משפטים כמו "הפכתם ממותקפים לתוקפים" וכו' הם לא נדירים מפי דוברים ערביים.

לפחות אפשר להגיד לזכותם שהדבר נובע מבורות ולא מרשעות. בגלל זה שמתי את סט העובדות היבשות בתחילת הפוסט.

מי שאין לו שום זכות לטעון לבורות הנ"ל הם הישראלים היהודים. משמאל ומימין, מתנחלים הדוגלים בשלטון חוקי הדת וליברלים כמו עלה ירוק, אנשים שבאמת היו צריכים לדעת יותר טוב, נתפסים ללנסות להשוות את הפעילות העכשווית למעשה הנאצים.

וזאת הכחשת שואה, לא פחות ולא יותר. כל מי שטוען שיש הקבלה בין הוצאת אנשים מבתיהם והעברתם לבתים אחרים תוך מתן פיצוי כספי, לבין הוצאת אנשים מבתיהם תוך החרמת רכושם, וזריקתם למקומות צפופים שם מצפים מהם למות מרעב (ואכן רבים מתים, על בסיס יום יומי) מחליש את עוצמת המעשה שעשו הנאצים. אנשים, מבלי להבין, מפתחים גישה של "טוב, אז זה לא היה כל כך נורא".

וזו הכחשת שואה מהסוג הגרוע ביותר שקיים.

שחר

נ.ב.
כל מי, אולי מבין הקורא הערבי המזדמן שיש לבלוג הזה, שלא מבין את ההבדל, מתבקש לנקודה הבאה. מניין 6 מליון היהודים ו-11 מליון קורבנות הנאצים בכלל לא כולל את האנשים שנפלו בזמן מלחמת העולם השניה בשדה הקרב. חוץ מההשמדה המכוונת נהרגו גם כ-54 מליון איש כתוצאה מהלחימה עצמה, כולל כ-34 מליון אזרחים (מקור – וויקיפידיה. ההבדל הוא שאלו היו אזרחים שהיו בקו האש, ולא היו המטרה בעצמם, בעוד שהשמדת היהודים היתה השמדה מכוונת וממוקדת כנגד אזרחים.
ש.

טוב, בסדר, נסכם את הבחירות….

בואו נתחיל מהתקטננות. לא קרה כאן מהפך. המפלגה שהחזיקה את השלטון לפני הבחירות היתה "קדימה". המפלגה שסביר להניח שתרכיב את הממשלה הבאה תהיה, אף היא, קדימה. כל מי שקורא למה שקרה כאן "מהפץ" (על שום הלחם של "מהפך" ו-"מפץ") לא יודע מה פירוש המילה "מפץ".

מה שקרה כאן זה שמעט מפלגות גדולות הפכו להרבה מפלגות קטנות. זוהי, בדיוק, ההגדרה של "מפץ".

עכשיו בואו נראה מה קרה כאן במובן היותר עמוק:
הדבר הכי מפתיע, כנראה, היה הדבר הבא:
1. הליכוד איבד את הבכורה מבין מפלגות הימין.
הליכוד איננו, יותר, מפלגת הימין הגדולה ביותר. זוהי שאלה מעניינת האם גרם לזה הסחף של הליכוד לכיוון המרכז (בין השאר מכורח היותו מפלגת שלטון), הקריעה של חלקים נרחבים מהמנגנון של הליכוד לטובת "קדימה", או השחיטות. כך או כך, העובדה נותרת בעינה שלפחות בכנסת ה-17 יכול אביגדור ליברמן לטעון לכתר "מפלגת הימין הגדולה ביותר".

האם השינוי יתמיד עד הכנסת ה-18? זה מאוד תלוי מה יקרה עכשיו בליכוד. לדעתי, אם הם ינקו את השורות, יאחדו את השורות, יגדירו היטב את האידיאולוגיה שלהם וידאגו שהמנגנונים של המפלגה מתפקדים, ליברמן לא יצליח לשמור על ההישג שלו גם בבחירות הבאות.

כמובן שחלק מזה יהיה גם מושפע ממה יקרה מסביב. אם תהיה עוד התנתקות/התכנסות/עקירה/פינוי מרצון בכוח/נחישות ורגישות/נסיגה חד צדדית, סביר שהמחנה הימני יטה לזוז עוד ימינה, וליברמן ישמור על כוחו. אם הצעדים הבאים יהיו פחות חד צדדיים, הן כלפי הפלסטינאים (לא סביר לאור הממשל שם) והן כלפי המתנחלים (לא סביר לאור הרוחות הנושבות שם, אבל יש עוד זמן), בהחלט ייתכן שליברמן יאבד מכוחו.

מה שמביא לשאלה הבאה:
האם תיתכן בעתיד ממשלה בראשות "ישראל ביתנו"?
התשובה שלי – בכנסת ה-17 – אין על מה לדבר. בכנסת ה-18 – לא סביר.
למה לא? האידאולוגיה של ליברמן לא מספיק ממלכתית, והחשיבה שלו היא יותר מידי בכיוון של מפלגת אידאולוגיה ללא פשרות. עד שהוא לא יסכים להתגמש, הוא יצטרך לקבל 61 מנדטים כדי להקים מפלגה.

2. קצת בהקשר זה – אהבתי את תגובת ראש מפלגת הגמלאים. הוא אמר שהם בנו על להיות מפלגה סקטוריאלית. עם 7 מנדטים הוא ביקש פסק זמן כדי לגבש מצע רחב יותר, בנושאים הפוליטיים. זהו משהו שמאוד נכון לעשות, ונחשב מאוד לא נכון להגיד בריש גלי. כל הכבוד.

אם מישהו מהם קורא את הבלוג שלי, הנה דעתי על מה שיהיה נכון להם לעשות. שלא יגבשו דעה בנושאי מדיניות החוץ והסכמי השלום. זוהי ביצה שאי אפשר לצאת ממנה. במקום זה, שירחיבו את המצע שלהם בנושאים שקשורים בנושא המקורי שלהם. אם זה דאגה לפנסיה אצל אנשים שהם עוד לא פנסיונרים, אם זה דאגה לאנשים שלא יכולים לעבוד עקב גילם (מי יעסיק היום בן אדם בן 61?), ואם זה להתרחב לנושאים חברתיים אחרים רחבים יותר. בכל הנושאים המדיניים הייתי ממליץ להם או להחליט שאין למפלגה דעה, או לתת חופש הצבעה לחברי הכנסת שלה.

הסבר קצר על מה זה אומר "אין למפלגה דעה". הדבר אומר שהם עושים את עצמם יותר אטרקטיביים במשא ומתן קואליציוני ע"י זה שהם מתחייבים מראש להצביע עם הקואליציה במקרה שהם בפנים (בלי תכתיבים), ונגד הקואליציה במקרה שהם בחוץ. זאת, ללא התחשבות בדעת חברי הכנסת בנושא.

כמו כן, אני שותף לדעתם של הפרשנים שרפי רשף מלקט כל בוקר בגלי צה"ל. בעוד שהמפלגה והמצע שלה אמיתי, ההצבעה לה היתה קיקיונית/פורימית. היא לא תשמור על כוחה בכנסת הבאה, כמעט לא משנה מה היא תעשה בכנסת הזו.

3. מחיקת מפלגות הביניים המסורתיות
כאשר ראיינו את טומי לפיד לגבי מצבה העגום של שינוי בסקרים, הוא טען שהרבה מהאנשים שעזבו את שינוי לטובת קדימה יחזרו כאשר ההייפ מקדימה ירד קצת. ובכן, ההייפ מקדימה ירד, אבל שינוי לא קיבלה חזרה את הקולות שלה.

למרבה הצער, לא התפרסמו כמות הקולות שקיבלו המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, כך שאנחנו לא יודעים כמה קיבלו עלה ירוק, הירוקים, שינוי וחץ. עדיין, די ברור שהפילוג בשינוי לא עזר לה או לחץ (וגם לא הספאם שהם שלחו). גם הירידה המשמעותית של מרץ היא מעניינת.

לסיכום – אני הבעתי את דעתי כבר בעבר (למרות שאני לא זוכר אם בפורום הזה) שאחת הבעיות הקשות יותר של הפוליטיקה הישראלית היא שבוחרים מפלגה שתנהיג, ואז לא נותנים לה לעשות את מה שהיא רוצה.

אני חושב שהפרדה של הרשות המבצעת (קריא – הממשלה) מהרשות המחוקקת (הכנסת) היא נחוצה, כמו גם מתן סמכות מלאה לראש הממשלה לקבוע לעצמו את הממשלה.

במילים אחרות, אני חושב שמערכת שבה יש שני פתקים היא רצויה. בניגוד למערכת שהיתה פה עד לפני כמה שנים, ראש הממשלה לא צריך להיות מאושר ע"י הכנסת, ולא צריך לאשר בכנסת את הממשלה שלו. הוא כן יצטרך את אישור הכנסת לחוקים שהוא מנסה להעביר, אבל דברים שלא דורשים חקיקה יוכלו להתבצע ללא התככים הנוראיים שהם מחוייבים המציאות היום עבור כל דבר שהממשלה רוצה לעשות.

כמובן שיש אינדיקציות שגם זה לא יעבוד במאה אחוז. הן בליכוד והן בעבודה ראינו כבר שהרבה מהבעיות שהיו לראש הממשלה באו מתוך המפלגה שלו. יכול להיות שזה באופינו, ולזה אין לי תשובה.

שחר

הגיון מסוכן

עמיר פרץ, בהלוויה של ליעד גולן, אמר את המשפט הבא:
"הייתי מעניק לליעד את צל"ש הלוחם החברתי"

האמת? לא מסובך להבין את ההגיון שעומד מאחורי המשפט. הנה הוא:
– ליעד נהרג במסגרת נסיון לקידום מפלגת העבודה
– קידום מפלגת העבודה הוא קידום צדק חברתי
– ליעד נהרג על קידום צדק חברתי

אם מישהו מבין קוראי לא רואה את העיוות שבהגיון הזה, הרשו לי לנסות להציע שאותו ההגיון שימש מנהיג מפלגה אחרת, נקרא לה Y, בזמן האחרון. הנה הוא:
– מי שמצביע עבור Y מקדם את Y
– ‏Y עושה מעשים טובים
– מי שמצביע עבור Y הוא בן אדם טוב

כן, זה לא משנה אם אותו מצביע Y הוא רוצח מורשע, מרגע שהוא מצביע עבור Y הוא בן אדם טוב. כמה טוב? כזה שהולך לגן עדן, כמובן.

ההגיון הזה מסוכן, וראוי לו שאומרו (אומריו, והלוואי שהיו רק שניים) יזהרו בלשונם, ומה שיותר חשוב, במחשבותיהם.

שחר

המדריך למי שאומר "אין למי להצביע"

עדכון (31/1/2009 – כמעט שלוש שנים אחרי שנכתב במקור): יש עכשיו אתר שעוזר לכם לבצע את התהליך שמתואר כאן.

מכיוון שאני לא בטוח שאני עומד להיות מחובר לאינטרנט מחר או מחרתיים, אני מפרסם את זה היום:

כך תצביעו בבחירות אם אתם מאלו אומרים "אין למי להצביע"

הרבה אנשים מרגישים שאין השנה (או בכלל) מפלגה טובה להצביע לה. כתוצאה מכך אחוזי ההצבעה יורדים.

הבעיה המרכזית עם זה היא שמפלגות שלהן קהל תומכים מגובש יותר (כמו המפלגות החרדיות) מקבלות יותר קולות מאשר התמיכה האמיתית שלהם בציבור כתוצאה מאחוזי הצבעה נמוכים. כדי למנוע את התופעה, להלן מדריך לכל מי שיודע את מי הוא לא רוצה, אבל לא רואה מישהו שאותו הוא כן רוצה.

את ההנחיות הבאות חשוב למלא בדייקנות. אני יודע שחלק מההנחיות נשמעות טיפשיות לגמרי, אבל באמת באמת שכולן נחוצות. לכל מי שרוצה שמות מפוצצים ותימוכים מדעיים לדברים שהוא קורא באינטרנט, תורת המשחקים קוראת למה שאני מציע פה "אסטרטגיות מעורבות". תבדקו אותי .

ההנחיות הן אלו:
1. צרו רשימה של כל המפלגות שרצות לכנסת. רשימה כזו אפשר לקבל בוויקיפידיה. באופן תיאורתי אמורה להיות גם רשימה מקבילה באתר הכנסת, אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלו האתר לא פעיל.
2. מחקו מהרשימה את כל המפלגות שלא באות בחשבון מבחינתכם. למעשה, בשיטה הזו אתם בוחרים את המפלגות שלהן אתם לא נותנים את הקול שלכם.
2‎½‎‏. מחקו מפלגות ששולחות ספאם
3. צעד אופציונלי – מחקו מהרשימה את המפלגות שלא צפויות לעבור את אחוז החסימה. הצעד הזה לא קשור לאלגוריתם המוצע, אלא נועד רק לוודא שהקול שלכם לא הולך לאיבוד.
4. רישמו את השם של כל מפלגה שנותרה על פתק, ושימו בכובע/שקית. שילפו שם מהכובע. זוהי המפלגה שלה אתם מצביעים.

למה חשוב לבצע את הבחירה אקראית:
כמו שכתבתי קודם, אתם בעצם בוחרים לאיזו מפלגה אתם לא נותנים את הקול שלכם. מה שאתם בעצם עושים זה לחלק את המפלגות ל"נסבלות" ול"לא נסבלות". אתם בעצם מחלקים את הקול שלכם בצורה שווה בין כל המפלגות הנסבלות. זה הטריק שאנשי תורת המשחקים לא הצליחו למכור לממשל האמריקאי בזמן המלחמה הקרה.

אם, במקום לבחור אקראית, תבחרו מפלגה על פי גחמה, לא חילקתם את הקול שלכם בצורה שווה, למרות שהתוצאה הסופית נראית, על פניו, אותו הדבר.

בתקווה שעזרתי לכם לא לבזבז את קולכם בבחירות.

שחר

סקר שביעות רצון של קופת חולים

הרגע קיבלתי טלפון מסוקרת של קופת חולים כללית. צירוף המקרים הוא לפעמים מרשים.

שאלות לדוגמא:
– האם ביקרת בקופת החולים בשבועיים האחרונים?
כן
– האם השירות השתפר במהלך החצי שנה האחרונה?
אני לא יודע. פעם אחרונה לפני הביקור הזה היתה לפני יותר משנתיים
– האם עשית בדיקות דם בחצי שנה האחרונה?
כן
– כמה זמן חיכית לתוצאות?
לא יודע. עשיתי אותן רק היום.

אוקיי, אז לפעמים הסקר מגיע מוקדם מידי. מצד שני, יכול להיות שזה בגלל שביקשתי חיבור לאינטרנט.

שחר

מחקר אנטרופולוגי על תגובות

עידו קינן התחיל בבלוג שלו ניסוי מעניין (עידו, יש לך אישור לניסויים בבני אדם?). לפחות, כך אני חושב.

התרגיל – הוא נתן קריטריון למישהו שיקבל פרס בעל ערך לא מבוטל (ארוחה ברפאל יכולה לעלות כ-400 שקל), אבל הקריטריון הוא בלתי אפשרי (התגובה האחרונה ללא הגבלת זמן). אין לי אלא להניח שהמטרה של הסיפור היתה לבדוק מה יקרה, מה גם שיש לי חשד קל שלא תחכה ארוחה ברפאל בסוף הסיפור (פחדן!!! ).

אשר לי, זאת היתה הזדמנות נהדר ללמוד על cURL, ספריה לעבודה עם (בין השאר) HTTP. כרגע אני שוקל להשאיר את הסקריפט שכתבתי רץ, אבל על בסיס יומי ולא שעתי כמתוכנן במקור. נראה.

חוץ מזה, בפסים אישיים יותר, אני חולה למדי. משהו בין שפעת לדלקת ראות קלה. נדע יותר מחר. אני מאוד מקווה לא להיות מנוטרל לחלוטין בימים הקרובים.

שחר

איזו עין זו?

עידו קינן, בפוסט מלפני כמה ימים, מעיר למאייר שחר נבות על איור נלווה לכתבה שמצייר את גיבורה שתום העין הלא נכונה. אני העלתי את ההשערה (בתגובות) שהציור עבר היפוך ע"י איש עימוד, שרצה שהציור יהיה בצד ההפוך מהצפוי.

רצה הגורל ושחר נבות עובד אצל לקוח שלי. שלחתי לו מייל שמפנה את תשומת ליבו לביקורת. להלן תשובתו (מפורסמת ברשות):

תודה שחר על הנסיון המרגש להגן עלי בגופך
האמת היא שבאמת טעיתי, אבל זה כי לא ראיתי את הטקסט השלם לפני האיור ורק נאמר לי שהוא חצי עיוור
תודה ויום משובח
שחר

מביקורת נבנים, לא?

שחר

עריכה מאוחרת: עידו הוסיף פוסט נוסף עם לינק הנה. אני לא אפרסם את זה בפוסט חדש משלי, או שאנחנו עלולים למצוא את עצמינו בלולאה אין סופית….

שחר