על הצעת החוק של אמנון כהן

כפי שבוודאי שמעתם, ש"ס מנסה לקדם הצעת חוק לזיהוי ביומטרי של מי שמעוניין לגלוש לאתרים בעלי תוכן שמכיל סקס או אלימות. האינטרנט אולי כמרקחה, אבל לפחות לעניות דעתי, לא מספיק. כל הארץ צריכה להיות כמרקחה. ההצעה חורגת בצורה בוטה מכל העקרונות שעומדים בבסיסה של מדינה דמוקרטית, ובגלל סיבות הרבה יותר רחבות היקף מאשר אלו ששמעתי עד עתה, ומסיבות שכל קשר בינם לבין אינטרנט, או אפילו מחשבים בכלל, לא קיים.
להמשיך לקרוא על הצעת החוק של אמנון כהן

הרצאה שלי ביום ראשון על RSA

לפני זמן מה כתבתי פה על זה שהשאלה שעליה התשובה היא 42 איננה "מהו מפתח ה-RSA הקטן ביותר". מחר, יום ראשון, אני נותן הרצאה על מהו כן, ובכלל על המתמטיקה שעומדת מאחורי RSA.

ההרצאה ניתנת במסגרת Telux. הכניסה חופשית ואין צורך ברישום מראש.

הציבור מוזמן.

שחר

נזקי CSI ומילה על נייקוויסט

לכל מי שכמוני לא צופה טלויזיה באופן קבוע, CSI היא שם של תוכנית טלויזיה על שם מעבדות הזיהוי הפלילי, Crime Scene Investigation. חברי צופי הטלויזיה אוהבים במיוחד את הסדרה הזו, בעיקר בגלל שהיא מעלה לחזית לא את האנשים, לא איזשהו בלש קשוח שמרביץ לחשודים על בסיס קבוע, אלא את המדע מאחורי מז"פ.
להמשיך לקרוא נזקי CSI ומילה על נייקוויסט

הפתרון ל-Comment spam


כן, יש לי פתרון. באמת.

הוא:

  • מבוסס קוד סטנדרטי למדי
  • לא יעבוד פחות טוב אם כולם יממשו אותו. להפך
  • לא ימנע מעוורים לעבור אותו
  • לא מעיק על המשתמש בכלל
  • לא מעיק על השרת כמעט בכלל
  • מעיק על המחשב של המשתמש בצורה זניחה

נציין רק שהרעיון מבוסס על Merkel's puzzles.
להמשיך לקרוא הפתרון ל-Comment spam

הרצאה שלי ב-Tausec

ביום ראשון בשעה 6 בערב אני נותן הרצאה ב-Tausec בנושא "ניתוח כלכלי של התקפות DDoS ואמצעי ההגנה מפניהם". משום מה, בניגוד לפעמים עברו, לא יצאה על כך הודעה בכל הפורומים הרגילים, אז אני מודיע על כך כאן.

כחלק מההרצאה אני עומד להגריל כסף (ממש כסף, אף כי בסכום מאוד סימלי) בין המשתתפים. ההגרלה תהיה בתחילת ההרצאה שלי, אז כדאי לכם להגיע בזמן 🙂

כרגיל, הפורום הוא בחינם ואינו דורש רישום מראש. פשוט תגיעו.

שחר

גרסת שחרור של rsyncrypto

באיחור מה בגלל העומס, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. בשעה טובה ומוצלחת, שיחררתי גרסה שאני קורא לה "1.00" של rsyncrypto. בזאת אני מרמז שהדרך הסטנדרטית להתנהל, כלומר ע"י זה שמשאירים את הגרסה בגרסאות "נקודה משהו" לנצח, היא לא הדרך שלי.
להמשיך לקרוא גרסת שחרור של rsyncrypto

אז איזה דפדפן יותר בטוח?

כמו שהשאלה הבלתי פוסקת הולכת – איזה דפדפן יותר בטוח? כמובן שזו שאלה ללא תשובה, בעיקר בגלל שלא ברור איך אפשר למדוד "בטוח".
להמשיך לקרוא אז איזה דפדפן יותר בטוח?

שיחת טלפון לתמיכה

כבר כחצי יום שיש לנו במשרד בעיות אינטרנט. שלחתי את איש הרשת שלנו (מקסים) לחקור את הנושא, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שאין אלא להתקשר לתמיכה של אקטקום. השיחה עם הטכנאי נשמעה, בערך, ככה:
מקסים: יש לנו בעיה באינטרנט. הוא מאוד איטי, ויש פינגים של שתיים וחצי שניות
טכנאי: יכול להיות שזה כתוצאה מרוגלות. אילו תוכנות מותקנות לכם על המחשב?
מקסים: כל המחשבים במשרד מריצים רק לינוקס
טכנאי: אה, לא משנה. טוב, בוא נבדוק את הקו….

מה שאני אוהב באקטקום זה שלא צריך לחכות שתומך שמבין משהו יחזור אליך. מי שעונה לטלפון מבין.

שחר

נ.ב.
הבעיה אובחנה כבעיה כלל איזורית של בזק, והיא עדיין נמשכת עד לרגע זה.

לראות DVD במושב האחורי בלבד

צר לי שאני לא מוצא, כרגע, את המקור (או על זה שאני מגיב על כך כל כך מאוחר). לפני יותר משבוע התפרסם (YNet?‏ NRG?) שיש הצעת חוק/תקנה שתאסור התקנה או נסיעה ברכב עם מסך המציג סרטים שהנהג יכול לראות. הטוקבק שאני הכי הזדהיתי איתו אמר "מה? עד עכשיו זה היה מותר?".

רק רציתי להפנות את תשומת ליבכם לחור בתקנה, שסביר להניח שינוצל לרעה במוקדם או במאוחר. הניסוח אמר שאסור להתקין את המסך מקו הראש של הנהג וקדימה. מה שאני חושש זה שיתקינו את המסך בין המושבים הקידמיים, מאחורי קו הראש של הנהג, אבל כך שהמסך יפנה קדימה. כמו כן, ידאגו שהתמונה על המסך תעבור היפוך של ימין-שמאל. לסיום, יתקינו מראה (מותר להתקין מראה. יש אפילו חובה בחוק להתקין מראה, וכל המרבה הרי זה משובח, לא?) מקדימה שתאפשר לנהג לראות את המסך שנמצא מאחוריו. כמובן שהתמונה במראה תהיה הפוכה מאשר התמונה על המסך, אבל זו תהיה הפוכה מהתמונה המקורית, כך שהתוצאה הסופית תהיה ישרה.

וכמובן שעל פי ספר החוקים שלנו זה יהיה חוקי.

במקום לנסות לסגור את הפירצה, למה שלא יתקנו תקנה שאומרת "לא יפעיל נהג ברכב שום מכשיר אשר מסיח את דעתו מהנהיגה"? מצידי שיתקינו מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים, כל עוד זה לא פועל בצורה שמסכנת את הנהג, הנוסעים ונהגים אחרים.

שחר

להתראות, Reiserfs

מי שעובד עם לינוקס בוודאי נחשף, אפילו אם רק לרגע, לנושא ה-filesystem. לכל מי שאין לו מושג מה זה, הדיסק הקשיח שומר מידע ביחידות שנקראות block, יחידות ממוספרות בגודל קבוע. תפקיד מערכת הקבצים הוא למפות את יחידות העבודה כמו שאנחנו מכירים אותן (קבצים, מגירות וכו') לאותו עולם של block-ים. בחלונות מקובלות שתי מערכות קבצים. הראשונה, FAT, נמצאת שם כמעט אך ורק עקב סיבות היסטוריות. השניה היא NTFS, והיא תומכת גם בקבצים גדולים יותר, הרשאות ועוד דברים.

בלינוקס המצב הוא קצת אחר. כל מערכות הקבצים שקיימות ללינוקס (למעט אלו שנכתבו במטרה לתמוך במערכות אחרות, כמו FAT ו-NTFS) תומכות באותן תכונות בסיסיות. עדיין, יש כמות די גדולה של מערכות קבצים נתמכות, בעיקר בגלל שמקורן במערכות שונות. לינוקס התחיל את דרכו עם מערכת בשם ext2, שלימים התפתחה ובגרה למערכת בשם ext3. יש מערכת בשם JFS שמקורה בפיתוח של IBM, מערכת בשם XFS שמקורה במערכות יוניקס של Sillicon Graphics, וכו'. כמו כן, יש מערכת שנכתבה במיוחד עבור לינוקס ע"י קבוצה שבמקור היתה חיצונית לחלוטין. למערכת קוראים ReiserFS, על שם ממציאה – האנס רייזר.
להמשיך לקרוא להתראות, Reiserfs