לינוקס ותוכנה חופשית

באופן ספיציפי, נתקלתי בתופעה שוב במסגרי חיפושי הרכב שלי. למרבה הצער, התופעה הרבה יותר נפוצה. היא בונה על בילבול קל של המשתמש. הנה איך שזה עובד:

אתם מבקשים הצעת מחיר. במקרה שלי – ניסאן טידה. אתם מקבלים את התשובה הבאה: הרכב עולה 117 אלף שקל. במסגרת הסכם שיש לחברת ניסאן עם בנק לאומי, אתם יכולים לשלם מתוך הסכום 50 אלף שקל כהלוואה ב-36 תשלומים חודשיים, ללא ריבית וללא הצמדה (כלומר, 36 תשלומים של 1388.89 שקלים). לחליפין, אם תשלמו במזומן, תקבלו הנחה של 3,500 שקל. ועכשיו לחידה היומית לקוראים – כמה ריבית אתם משלמים על ההלוואה?
להמשיך לקרוא כמה ריבית תשלמו על הלוואה ללא ריבית?

וכאן אני פונה אל הידע המצטבר של קוראי הבלוג. לאור זה שאני, באופן קבוע ועקבי, מבייש את מיני ומסרב להפוך למבין גדול במכוניות (או אפילו להעמיד פנים שאני מתעניין), אני צריך אנשים שכן מבינים מה שהם אומרים.
להמשיך לקרוא הערות הקוראים – בחירת מכונית

למי שלא שמע, על הנושא, הצעת חוק 892 של ח”כ אמנון כהן מש”ס מבקשת לאפשר לשר התקשורת להורות לספקי האינטרנט לחסום אתרים מסויימים למעט אצל אותם משתמשים שביקשו שלא להחסם.

כתבתי כבר בעבר על למה כל הרעיון של “המדינה אומרת לי איך לחנך את הילדים שלי” הוא רעיון רע, ולא מתאים למדינת ישראל.

היום תתבצע ההצבעה על הקריאה הראשונה של החוק. כתבתי כבר בעבר למה זה מבחן יותר משמעותי מאשר ההצבעה הטרומית.

איגוד האינטרנט מעלה סוגיה שהיא מאוד חשובה – בנוסח הנוכחי כתוב ששר התקשורת יכול להוסיף קריטריונים על פי ראות עיניו, ללא פיקוח של הכנסת או הציבור. אני רוצה שלכל הפחות החלק הזה יעלם מהחוק.

אני רוצה להעלות סוגיה אחרת, אבל. שוב, סוגיה יותר עקרונית, ופחות תלויה בניסוח הספציפי של החוק הזה. הסוגיה היא סוגיית ההתייחסות הנפרדת לאינטרנט.
להמשיך לקרוא ההצבעה על הצעת חוק 892 – סינון אתרי אינטרנט היום – קריאה ראשונה

לפני כמה דקות קיבלתי שיחה מעניינת. יותר נכון, השיחה עצמה לא היתה כל כך מעניינת, אבל יש בה דברים מעניינים.

התקשר מישהו בשם אריאל מחברת נטויז’יון. המספר שהוא התקשר ממנו היה חסוי. אני מניח שהוא מהנהלת חשבונות. הוא אמר שמדברת איתו מנהלת החשבונות של לינגנו בקו השני (הוא נתן את שמה) ומבקשת שיוציא לה עותק של חשבונית מהכרטסת. הוא ביקש את רשותי.

לפני הכל ודבר ראשון – שאפו על זה שהוא הרים טלפון. בעוד שאין שם שום דבר באמת סודי, עדיין פרטים של חברה כדאי שישמרו עליהם.
להמשיך לקרוא המצאת פרוטוקול הזדהות “על המקום”

מתוך נסיון שהכנס השנתי של עמותת המקור יהיה מוכן בזמן, עכשיו זה בערך הזמן להתחיל לראות מה צריך לעשות.

לפני שנתיים הרמתי את הכובע של “אחראי כנס” ברגע האחרון, אחרי שנסיבות שונות גרמו לכך שמי שהיה אחראי על הכנס לפני לא הצליח להביא אותו עד קו הגמר. שנה שעברה לקחתי על עצמי את התפקיד מראש. בעוד שאני מרוצה מהרבה מהדברים שנעשו לקראת הכנס, ההכנות גבו ממני כמות לא סבירה של זמן ואנרגיות (חלק מהאנרגיות בריבים, כמו שמקובל בקהילה שלנו)-:. אם זה לא מספיק גרוע, בסוף עוד היו נשמות טובות שהאשימו אותי שאני מארגן את הכנס רק כדי לקדם את החברה שלי, לינגנו, ושאני מונע מאחרים לתרום.

על כן החלטתי שהשנה אני אארגן את הכנס רק אם אין אף אחד אחר שמעוניין לקחת על עצמו את התפקיד. כבר פירסמתי הודעה ברשימות התפוצה של “המקור”, ואני מפרסם את זה גם כאן. אם יש מישהו שמעוניין לקחת על עצמו את הארגון של הכנס השנה, אנא שיצור איתי קשר.

שחר

בעקבות פוסט סיכום על “הפאשלות הגדולות של עולם הטכנולוגיה” שְרֶה-פורסם ב-YNet מ-PCMagazine, חשבתי לתת זוית קצת יותר מדוייקת לגבי מה באמת הרג את OS/2.
להמשיך לקרוא מה באמת הרג את OS/2?

זו לא הפעם הראשונה.

שוב YNet מפרסמים את אותה חברה תחת כותרת של כתבה:

לחיצה על ה”כתבה” מפנה לאתר אחר לגמרי:
.

בפעם שעברה שדיווחתי על זה זה נעלם לפני שמישהו הספיק לאשר את קיום הפרסומת. בואו נראה כמה זמן זה יחזיק הפעם.

שחר

עדכון: זה כבר ירד.

פעם אחת יכולה להיות תקלה. פעמיים זה כבר משהו מכוון. נראה כאילו שמידי פעם הם מעלים את הפרסומת הזו לזמן קצר, מתוך תקווה שאף אחד מאלו שמבקרים את התקשורת לא ישים לב.

כך או כך, התנהגות מאוד לא אתית לטעמי.

ש.

קשה להסביר איזו הרגשה מוזרה זו.

ביום שבת בערב חזרנו (מ’ ועבדכם) מאיקאה. החננו את האוטו בחניה שלנו מתחת לבית, נעלנו (בגלל כל השקיות שהחזקנו זו היתה פעולה שהיינו צריכים להתאמץ כדי לעשות, וזו גם הסיבה שאנחנו זוכרים את זה כל כך בוודאות), ועלינו הביתה.

ביום ראשון בבוקר מ’ ירדה עם הכלבה, וכשהיא חזרה היא שאלה אותי אם אכן הספקתי לקחת את האוטו למוסך כמו שאמרתי שאני אולי אעשה (טיפול תקופתי).כשאמרתי שלא עשיתי שום דבר כזה, היא שאלה אותי אם אני צוחק עליה. כשחזרתי ואמרתי שלא, היא ציינה באוזני שהאוטו לא חונה בחניה.
להמשיך לקרוא גנבו לי את האוטו

לאוניברסיטת חיפה יש אתר שנקרא “הערוץ האקדמאי“. יש להם שם תוכניות של חצי שעה בנושאים שונים. חוץ מהבעיה שיש לי גם עם פודקאסטים (מתי יש לי זמן?), אפשר למצוא שם לא מעט נושאים ממש מעניינים.

התוכנית הספציפית היתה עם עו”ד חיים רביה (שלא באמת צריך להציג אותו – עו”ד שמתעסק בדיני זכויות יוצרים, בעיקר בנושאי אינטרנט ועד לא מזמן עורך הדין של עמותת “המקור”), עו”ד יואב אלקלאי שעוסק בתחום הקניין הרוחני עבור חברת IBM, ועם עבדכם. סוקרו נושאים שונים שהם, כנראה, קצת בסיסיים לקוראי הבלוג הקבועים.

באופן אישי, הרגשתי בזמן התוכנית (עוד לא ראיתי אותה) שאני לא מספיק נינוח. בוודאי אין מה להשוות עם חיים, שגדל עם מיקרופון (הוא היה הכתב הפלילי, אם זכרוני אינו מטעה אותי, של גלי צה”ל). תגובות והערות יתקבלו בברכה.

קישור לתוכנית

שחר

נ.ב.
לטרי פראטצ’ט יש סדרת ספרים עם עיר בשם “אנק מורפוק”. בעיר הזו יש גילדות של כל סוגי המקצועות שצריך בכל קהילה שמכבדת את עצמה – גילדת המורים, הספרים, הליצנים, הגנבים וכו’. אחת הגילדות הנחשבות ביותר הינה גילדת המתנקשים, שהיא הגילדה היחידה שבאמת מעריכה חיי אדם, ועל כן דואגת לגבות מחיר גבוה על לקיחתם. כיאה למוסד מכובד, באחד המזדרונות יש דיוקנות, על פי סדר כרונולוגי, של כל שליטי העבר של אנק מורפוק. מתחת לכל דיוקן יש לוח מתכת קטן שבו כתוב את שם חבר הגילדה שהוציא את השליט לגמלאות. ככל שדיוקן השליט יותר גדול, השלט יותר קטן. השאיפה של גיבור אחד הספרים היא להרוג מישהו כל כך חשוב, עד שלא יצטרכו לשים לוח עם שמו שלו בכלל. כולם ידעו אותו.

חיים, אם אתה קורא את זה, זה שלא צריך להציג מישהו זה רק לטובה 🙂

עוד נ.ב.
באופן אישי, הוידאו לא נפתח לי מלינוקס. אני לוחץ על הקישור שבו כתוב “צפייה בתוכנית”, מבקש ממוזילה את הניתוח של הדף (Ctrl-I), ובסעיף ה-media מוצא את הוידאו (זה שמתחיל ב-mms). את הקישור הזה אני מעביר ל-VLC, שפותח את הוידאו מצויין. Xine עם w32codecs גם מצליח לפתוח אותו, אבל הוא לא מסוגל לחפש בוידאו קדימה אחורה.

לפני כחודש הייתי בכנס באוניברסיטת חיפה שנושאו היה “קריאטיב קומונוס וקוד פתוח”. בין השאר, נתתי הרצאה שמנסה להסביר מה המניעים הכלכליים שגורמים לקוד פתוח להתפתח, ולמה דווקא GPL. היו אחרים שדיברו יותר על הצדדים העקרוניים/פילוסופיים, ובראשם המרצה האחר היחידי שלא היה עורך דין או משפטן, פרופ’ שיזף רפאלי, על איך העולם היה טוב יותר אילו כולם היו משתפים את הכל.

בשלב השאלות הפנה אלי מהקהל שאלה שדנה בהאם מפריע לי שבגלל שאני משחרר תוכנה תחת ה-GPL אז יש שלא יכולים להשתמש בה (בקצרה, התשובה היא “לא”). אחרי ההרצאות, הוא הרחיב את עמדתו. הוא טען שזו צביעות שאני מטיף לזה שאנשים ישחררו את התוכנה שלהם (למעשה, שפרופ’ רפאלי מטיף), אבל שאני משחרר את הקוד בצורה כזו שלא מאפשרת לו (למי שדיבר איתי) להשתמש בו. אני יודע, טיעון ממש לא רלוונטי. בשלב כלשהו הוא ניסה להעלות את תורת המשחקים בתור טיעון שמחזק את עמדתו. הוא לא ניסה להעלות משהו ספציפי בתורת המשחקים, רק את העובדה שתורת המשחקים מדברת על שחקנים רציונליים ואנוכיים.

אז, כן, הוא חטף על הראש מבול שכלל את המילים “נאש”, “משחקים חוזרים”, “אסטרטגיות מענישות” ו”צל העתיד”, רק כדי שיבין שתורת המשחקים לא אומרת את מה שהוא חושב שהיא אומרת. בבסיסו של דבר, אבל, יש פה חוסר הבנה של מה תורת המשחקים באה לעשות. תורת המשחקים לא באה לעצב את המציאות, היא באה לתת למציאות מודל. מכיוון שמדובר במודל, בכל מקרה של חוסר התאמה בין המודל למציאות, זה תמיד המודל שלא בסדר.

כדי לנסות להסביר מה תורת המשחקים כן יכולה לעשות, ואיך כן אפשר לשנות את התוצאות של המציאות באמצעותה, אני מציע להסתכל על הפרק ששודר אתמול ב-Yes של “לרדת בגדול”. הפרק עם הרמאות בשקילה.
להמשיך לקרוא רמאויות ב”לרדת בגדול” ותורת המשחקים