mono בתוך ההפצה, ופטנטים בכלל

כפי התפרסם אתמול בוואטס אפ, וכפי שכתב לפני כבר הרבה זמן שלומי לובטון, יש אנשים שחוששים ממונו. לאור זה ששלומי גם לא אוהב את Wine, קשה לטעון שמדובר בשיקול יחיד, אבל בבסיסו של דבר הטיעון מדבר על פטנטים.

טיעון הפטנטים הולך בערך כך: מיקרוסופט טוענת לפטנטים על מונו. מיקרוסופט נותנת רשיון שימוש בפטנטים האלו, אבל רק למשתמשי נובל. ההפצות האחרות, לכן, מפרות פטנטים וכדאי שיתרחקו מהטכנולוגיה.

יש לי הרבה בעיות עם הטיעון הזה, אבל המרכזית שבהן היא זו – הטיעון הזה מניח את האכסיומה הבאה:
מיקרוסופט טוענת שיש לה פטנטים על X גורר שלמיקרוסופט יש פטנטים ואלידיים על X.

זו אכסיומה שאני לא מקבל, בוודאי לא עם ההתפתחויות האחרונות בארצות הברית לגבי הדרישות מפטנטי תוכנה. הסיכוי של הפטנטים של מיקרוסופט להיות ואלידיים פשוט לא גבוה.

לכל מי שרוצה לפקפק באמיתות הטיעון הזה, הנה לכם עוד נקודה למחשבה. מיקרוסופט גם טוענת שיש לה פטנטים שמכסים את לינוקס (לפחות חלקים ממנו). לא זו בלבד, אלא שגורמים רשמיים של החברה ניסו לעודד משתמשי לינוקס להשתמש במונו. הדברים הזה בהחלט עשוי לשמש טיעון הגנה טוב במידה ומיקרוסופט אכן תחליט לתבוע מישהו על שימוש במונו – מיקרוסופט מנועה במעשיה מלתבוע. לגבי הפטנטים שיש למיקרוסופט לכאורה על לינוקס אין עילת הגנה טובה שכזו.

האם אתם מתכוונים לבקש מאובונטו להוציא את התמיכה במערכת הקבצים FAT מתוך הקרנלים שהם מספקים עם המערכת? הרי ברור שלעשות דבר כזה פירושו להכנע לאיומים של בריון פטנטים, משהו שלא תורם כלום לאף אחד, למעט לבריון. אף חסיד תוכנה חופשית לא יעשה דבר כזה לגבי לינוקס. למה לעשות את זה לגבי מונו?

אל תבינו אותי לא נכון. גם דעתי אינה נוחה משימוש יתר בטכנולוגיות ‎.NET, גם אני לא אוהב את העובדה שמיקרוסופט היא זו ששולטת על מפת הדרכים של הממשק, וגם אני הייתי מעדיף שטכנולוגיות מרכזיות בלינוקס לא יתבססו על הטכנולוגיה הזו. אני פשוט חושב שזו לא סיבה להכניס FUD אל תוך הדיון. מטרתינו היא להלחם בפטנטים על תוכנה, לא לעודד אותם ע”י זה שניתן להם הכרה כואלידיים.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

17 תגובות בנושא “mono בתוך ההפצה, ופטנטים בכלל”

  1. אני רק טוען שהרבה יותר קל להלחם בפטנטים “טריויאליים” מאשר בשימוש ישיר ומוצהר בטכנולוגיה שכוללת פטנטים.

    הפטנט בתביעת TomTom הוא בעצם תיקון לליקוי של FAT.
    כלומר, יש משהו דפוק בFAT כך שהיא לא יכולה להתמודד עם שמות קבצים ארוכים ועוד שני פטנטים מאד טריויאליים על שימוש במחשבים עם GPS בתןך אוטו.

    כלומר, על פטנטים מאד טריויאליים הקרב מאד קשה, ואני בסה”כ טוען שכשאתה משתמש בטכנולוגיה מגובה בפטנטים באופן ישיר ומוצהר זה יהיה קשה על אחת כמה וכמה.

    …. אז למה לעשות את זה?

  2. קח בחשבון שהם לא צריכים לנצח או שזו מטרתם. הם רוצים כלים שיאטו את החדירה ויעוררו ספק ופחד משימוש בתכונה חופשית (כמו SCO) – הכל מתרגם לכסף והכנסות נוספות עבורם.

  3. בחיים לא הכל מלחמה, ואת הבריון ניתן להביס גם על ידי המנעות מעימותים.
    מונו אינה חיונית להתפתחות התוכנה החופשית. קיים סיכון מסויים ויש מחלוקת מהי חומרתו.
    הבעייה היא שיכולת המלחמה של מיקרוסופט היא כזו שגם יריב צודק יכול להיות מובס כלכלית בגלל המלחמה. הווה אומר שגם ברמת סיכון נמוכה מאד, הנזק האפשרי הוא עצום.
    דוגמא: אתה בטיפול שורש. הרופא אומר שהטיפול הקונווציולי בטוח לחלוטין אבל כואב מאד. לעומת זאת יש טיפול חדיש נטול כאבים אבל יש סיכוי של 1/2 אחוז שתצא ממנו משותק.
    מה תעדיף?

    אפס שימוש במונו = אפס סיכון.
    ובדרך אתה גם מונע את הרחבת הטכנולוגיה הקנינית, ומרעיב את הFUD של מיקרוסופט.

  4. אולדי – אני לא מסכים איתך שאנחנו מרעיבים את ה-FUD. להיפך. אני חושב שאנחנו מלבים אותו.

    זה נכון שלמיקרוסופט יש אינטרס שמונו יהיה בפנים, אבל בחיים לא הכל מלחמה. חוץ מזה, אם אתה רוצה לטעון את הטיעון הזה, לך על הטיעון הזה. אל תכניס פנימה פטנטים בצורה לא רלוונטית.

    ודרך אגב, אני לא מכיר שום טכניקה של המנעות מעימותים שמביסה בריון. כל הבריונים שאני מכיר רק מתעודדים כשאתה מנסה להמנע מהם. אני אשמח לשמוע על דוגמא נגדית.

    אפס שימוש במונו = אפס סיכון.

    א. זה לא נכון. אפס שימוש במונו בגלל שיקולי פטנטים = יותר סיכון במקומות אחרים בגלל שיקולי פטנטים.
    ב. אפס שימוש במונו – אפס רווח לאנשים שרוצים (כמו עם Wine) טכנולוגית מעבר. אתה יכול לטעון שזה משהו לא רצוי (פה אני דווקא לא אסכים איתך), אבל אתה חייב להסכים שזה לא קשור לפטנטים.

    שחר

  5. הנושא כאן הוא לא אפס שימוש במונו. הבעיה היא שימוש במונו בהתקנות ברירת המחדל של ההפצות, ובתלות בה ביישומים וסביבות העבודה הבסיסיים.

    שתהיה זמינה למי שרוצה וצריך, אך לא כברירת מחדל או תלות בסיסית.

  6. תיקון: הפטנט המדובר של מיקרוסופט הוא על FAT32 (וגם הרחבות דומות כמו FAT64) ולא על FAT16 הפשוט. או ליתר דיוק: על יצירת קבצים ב־FAT32.

    לכן שימוש ב־FAT בקבצים במצלמה דיגיטלית, לדוגמה (בד”כ קבצים בפורמט 8.3), לא משתמש בפטנט הזה.

  7. אם אני זוכר נכון, הפטנט הוא הן על Fat32 והן על שמירת שמות ארוכים על Fat. מצלמות לא משתמשות בטכנולוגיה השניה, אבל כן בראשונה.

    שחר

  8. האמת היא ש-Ecma אינה דומה במיוחד ל-ISO. ‏Ecma היא גוף מקדים ל-ISO, שאמורה לעבור על הסטנדרטים לפני שהם מוגשים ל-ISO. בניגוד לוועדה ב-ISO שמטפלת ב-C++‎, כשאתה מגיש דברים ל-Ecma יש לך אפשרות לשמור על יכולת שליטה מלאה במה שקורה איתם.

    זה, דרך אגב, היה מקור הביקורת על Office Open XML.

    שחר

  9. הפוסט הזה הוקפץ שוב ובקריאה חוזרת אני רואה שיש בו דוגמה לא מוצלחת (במיוחד לאור ההתרחשויות האחרונות).

    הפצות לינוקס ככלל בחרו לכלול את מונו במאגרים מכיוון שלא ידוע על שום איום מפורש של הפרת פטנט.

    החששות נובעים מהעובדה שמיקרוסופט לא ממש הבטיחה שהיא לא תתבע, ושמכיוון שאנשיה תכננו את התקן ואת המימוש הקנוני, יש סיכוי סביר שכל מימוש יידרש בפועל להשתמש בפטנט אחד או יותר שנרשם ע”י מיקרוסופט. אפשר להתווכח על תקפות הטענה הזו.

    לגבי VFAT (או ליתר דיוק: יצירת קבצים עם שמות ארוכים וכו’) – כאן המצב יותר ברור. יש גוף שתובע. הפטנט שלהם כיום נחשב תקין (עמד בערעור אחד. יש עוד הליכים שאפשר לנסות אולי לנקוט נגדו. הם בוודאי איטיים ויקרים להחריד). ובעלי הפטנט גם תובע משתמשים (TomTom, אבל לפי שמועות שהוזכרו אצל הוורד ולטה השתמשו באוסף הפטנטים המדובר כשוט נגד יצרני מערכות משובצות אחרות).

    לכן המצב דומה לקידוד MP3. קצת קשה לשמור על האידאלים שלך כשלטרול הפטנטים יש סמכות לגבות כסף. התוצאה: סוללים דרכים לא נוחות שעוקפות את הגשר:

    http://lwn.net/Articles/338941/

    (מומלץ לקרוא גם את ה־FAQ שמקושר משם)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Bear