יפן 2 – אוכל יפני כשר הישר מאוסטרליה (לא כשר)

שבוע לפני הפעם הראשונה שנסעתי ליפן, נסע אחד מעמיתי לפרויקט. נקרא לו אבי, כי זה הוא שמו. הבחור דתי, וכמובן ששאלתי אותו מה הוא מתכוון לאכול כשהוא שם. מסתבר שהוא יכול לאכול סושי שמכיל דג (בפרט – טונה). התחלתי לשאול על הפרטים של הנושאים הנלווים (כלים, תבלינים בסושי וכו’), ואז חשבתי על זה שעדיף בשבילו שאני לא אגלה שאת הדבר היחידי שהוא יכול לאכול הוא בעצם לא יכול.

כשכבר באנו לנסוע בכיוון הארץ, הסתבר שאבי היה צריך להשאר ביפן עוד, מעבר לכמה שהוא כבר היה שם. עד שטסתי ליפן חזרה, הוא כבר היה שם כמעט שלושה שבועות. בעקבות בקשתו, באתי עם מזוודה מלאה בלחם, חומוס ושוקולדים תוצרת הארץ, כדי שיהיה לו מה לאכול שאינו סושי.

בזמן שיטוטיו בסופר ביפן הוא מצא ארטיק אחד של Hagen Daz שנושא אישור כשרות, וזה היה טווח הממתקים שלו מרגע שנגמרו השוקולדים שהוא הביא איתו. ז”א, כמעט. היה גם את זה:
טים טם עם כיתוב בעברית, ומעליו מדבקה ביפנית
(גרסה ברזולוציה יותר גדולה כאן)

למי שלא רוצה להוריד את הקובץ הממש גדול של התמונה המלאה, אני אגדיל למענכם את הפינה הימנית התחתונה:

להלן מילות המפתח למי שמתקשה להבין אותם מההשתקפויות ומהקיפול של האריזה:
כשר חלבי לאוכלי אבקת חלב נוכרי אפיית ישראל..
ועד הכשרות סידני אוסטרליה ובאישור הרבנות הראש…

אבי, כמובן עט על החבילה כמוצא שלל רב, וקנה ישר שתי חבילות. רק כשהוא הגיע למלון הוא גילה את הקוץ:

למען האמת, לא הצלחנו להבין את הנושא. יש כל מיני סוגים של כיתוב בעברית על אריזות שנמכרות בחו”ל. על Mars, לדוגמא, יש כיתוב גם בעברית וגם ביוונית, והחטיפים שנמכרים בקפריסין נושאים בדיוק את אותה האריזה כמו החטיפים שנמכרים בארץ. זה הגיוני לחלוטין להדפיס רק אריזה אחת לכמה מדינות. באופן מאוד ברור, זה לא המקרה פה. האריזה פה היא אריזה עברית שעליה הודבקה מדבקה ביפנית.

האפשרות שאני תמיד חשבתי עליה היא שאחרי שהאריזה כבר יוצרה נוצרו עודפים ממה שישראל מסוגלת לספוג, ועל כן מפנים את האריזות ליעדים אחרים. הבעיה היחידה עם התיאוריה הזו היא שאם זה היה המצב, האריזה היתה כשרה. הבעיה היא שמלבד עברית, על האריזה כתוב עוד בצרפתית (אני חושב) וזהו. בהחלט יכול להיות שאלו עודפי ייצוא לאריזות שנועדו לצרפת, ועל כן יוצרו ללא כשרות. אם יש מישהו שגר במדינה דוברת צרפתית (היי קרן), האם יוכל בבקשה לבדוק האם האריזות אצלכם בסופר נושאות כיתוב בעברית?

והאפשרות האחרת, זו שכמעט לא נתפסת, היא שיש רק אריזה אחת. לא עודפי ייצור. כל הטים טם שנמכרים ביפן נושאים כיתוב בעברית. הסיבה שהאפשרות הזו היא בלתי נתפסת היא שמשמעות הדבר הוא שבכל יפן קונים פחות טים טם מאשר בישראל (ומצד שני, קונים מספיק כדי שסופר בגודל ממוצע בעיר דיי נידחת יחזיק את זה על המדפים).

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

7 תגובות בנושא “יפן 2 – אוכל יפני כשר הישר מאוסטרליה (לא כשר)”

  1. כדאי להתקשר לרבנות הראשית ולבדוק את העניין במחלקת הכשרות (אזהרה: זה עלול לקחת ה-ר-ב-ה זמן…)

  2. אני חושב שאתה מפספס איזושהי נקודה שהיא משמעותית. “כשרות” זה לא משהוא אבסולוטי.

    יש אנשים ששומרים שעה בין חלב לבשר, שש שעות בין בשר לחלב. יש כאלו שאצלם זה עשר דקות ושעתיים. בקריאה מילולית של התורה האיסור הוא רק על גדי בחלב אימו. “כשרות” זה מנהג, לא משהו אבסולוטי.

    בפרט, יש אנשים שמקפידים על כשרות כלים יותר, ויש שפחות. אף אחד מהדברים האלו הוא לא אבסולוטי.

    ועל כן אני לא בטוח, מדיבור איתו, שדעת חב”ד בנידון מאוד חשובה לו.

    שחר

  3. הבהרה.

    אני לא מדבר בשמו, אני מדבר על מה שאני ראיתי והתרשמתי. כמו כן, אני לא חושב שיש לו משהו נגד חב”ד, בית או אחרת. הוא התארח שם ואפילו ניסה לגרום לי להביא גבינות כשרות בשבילם.

    העניין הפשוט הוא שאין פה שום שיקול של “הוא לא חשב על זה”. הוא כן. אלו הגבולות שלו, זה מה שהוא מגדיר כמותר, וההחלטה היא לגמרי שלו.

    שחר

  4. מצטער שלא פירטתי,
    אבל המטרה שלי לא היתה לתת את הכתובת של בית חב”ד בשביל שיגידו לו אנחנו לא אוכלים את זה, אז גם אתה אל תאכל.

    המטרה היתה פשוטה יותר, כמעט בכל מקום בעולם, אפשר להשיג דברים כשרים, ואפילו בסופרמרקטים כללים, ובדרך כלל המקומיים יודעים איפה.

  5. כשרות זה לא רק משהו יחסי זה גם משהו שעולה כסף. בטח את האצוות שמיועדות ליפאן לא העבירו אצל משגיח הכשרות.

    — אריק

סגור לתגובות.