קרינת מחשבים והודג'קינס

נתחיל מהפרטים היבשים: שמרית קליין חלתה בלימפומה מסוג הודג'קינס במהלך שירותה הצבאי. הרופא הצבאי עשה את מה שהוא עושה הכי טוב, כלומר התעלם. וועדה רפואית קבעה לה נכות בגלל הרשלנות הרפואית, אבל לא הסכימה להכיר בקרינה (מחשבים) כגורם.

לפני כל דבר אחר, בואו נאחל לשמרית רפואה מהירה ושלמה. שמרית, אם את קוראת את זה, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן שאת חלק מהנזקים שהטיפולים עושים לך את תסחבי כל החיים. החדשות הטובות הן שככל הנראה, "כל החיים" זה עוד הרבה הרבה זמן. הודג'קינס זה סרטן שמבריאים ממנו, ואני מקווה שגם את.

בתור מי שהעביר את שירותו הצבאי ליד מכשירים שפלטו הרבה יותר קרינה לא מייננת מאשר מחשבים (ציוד קשר מטוסים ומכ"מים), ובתור מי שגם חלה בהודג'קינס, אני יכול להגיד לך שלעניות דעתי, הוועדה הרפואית של הצבא קלעה לחלוטין. אין שום סיבה להניח שמה שעשית בשירות הצבאי שלך גרם לסרטן שלך. מצד שני, אם היית הולכת לרופא אזרחי, אני רוצה להאמין שהוא לא היה מעז לדחות אותך כל כך הרבה זמן.

כבר כתבתי על זה בעבר: הציבור לא מבין קרינה, ולא מבין את הקשר לסרטן. דיברתי על זה כבר בעבר סביב מחאות התאים הסלולריים.

אל תבינו אותי לא נכון. סרטן הוא המגפה של המאה העשרים ואחת (לפחות במדינות המתועשות). הוא פשוט לא נגרם מקרינה. כלומר, כמובן שקרינה גורמת לסרטן, אבל לא הקרינה הזו. לא קרינה של טלפונים סלולריים. לא קרינה של מחשבים.

ואנשים לא מבינים את זה. אריאלה איילון, שכתבה את הכתבה על שמרית, מביאה בסופה את הסיפור של עובדי הקמ"ג (קרינה למחקר גרעיני). אלא שהקמ"ג הוא כור גרעיני. בכור מתעסקים בחומרים רדיו אקטיביים, שפולטים קרינה מייננת. זה שקרינה מייננת גורמת לסרטן זה משהו שלא חדש לאף אחד כבר מעל מאה שנה. עירוב של השניים הוא פשוט לא רלוונטי.

הדיון הציבורי סביב נושא הקרינה לוקה בבורות עמוקה, ומביא לתוצאות לא בונות. חבל. קצת ידע לא הרג אף אחדהציל יותר אנשים מאשר הרג.

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

9 thoughts on “קרינת מחשבים והודג'קינס”

  1. יש נתונים סטטיסטיים ממחקרים ש"חולקים" על המידע שהבאת . בסקירה של משתמשים "כבדים" בטלפונים ניידים (חצי שעה ביום ומעלה) מול אנשים שאין להם טלפונים ממעמד חברתי דומה (אותה מדינה), נמצא שהסבירות לזיהוי סרטן\גידולים שפירים בראש בצד אליו מוצמד הטלפון הנייד גבוהה יותר ב-40% במהלך תקופת המחקר (8 שנים). (*) אין מחקרים שמסבירים קשר ישיר בין קרינה בלתי מיננת בעצמה נמוכה ובין סרטן.

    בניגוד לקרינה מיננת, שם המנגנון מוכך (פגיעה ישירה בDNA), ולקרינה שאינה מיננת בעצמה גבוהה (חימום של תוכן התא), יש מספר השערות לא מוכחות בקשר לאופן השפעת קרינה בעצמה חלשה בתדרי המיקרו על התאים, בעקר על שינויים בחדירות הממברנות. לא מצאתי פרסומים של מחקרים בנושא זה.

    (*) כפי שהובהר לי בעבר, יש שקרנים גרועים, שקרנים טובים וסטטיסטיקאים. עדיין – אני לא פוסל מחקר שמביא גם את תוצאות הגלם ובעל בסיס נבדקים רחב מספיק. בגיגול מצאתי גם מספר מחקרים שלא מצאו קשר. לא יודע אם המחקרים ניטרלו הבדלים נוספים (בד"כ מי שאינו משתמש בטלפון נייד ומשתייך לקבוצה שמרבית חבריה כן משתמשים, מקיים הבדלים נוספים באורח החיים שלו, ויתכן שזה מקור ההבדלים).
    קישור לריכוז מתורגם של כמה מחקרים: http://emces.co.il/pdf/4.pdf

  2. גיא, חום שנפלט בטלפונים סלולרים בהחלט יתכן וגורם לסרטן. אנטנות סלולריות, לעומת זאת, לא פולטות חום. גם מחשבים לא (אלא אם כן אתה מניח אותם עליך).

    כדאי לא לערבב בין פליטת חום לבין הקרינה הבלתי מיננת.

  3. אני חושב שגיא לא דיבר על פליטת חום מהמכשיר, אלא על העובדה שהטלפונים משתמשים בתדר 1.8GHz, שמשמש גם את מכשיר המיקרוגל במטבח שלך.

    עוד לא קראתי את כל המאמר שגיא לינקק. לפחות במעבר ראשוני הוא נראה ראוי לקריאה, בכך שהוא מאזן ולא מנסה ליצור פניקה.

    עדיין לא מצאתי שם את הקטע שבו הוא ממש טוען למציאת קשר.

    כך או כך, אין עוררין על כך שגם אם יש גורם סיכון בקרינה, הרי שהקרינה החזקה יותר באה מהמכשיר, שנמצא מילימטרים מהראש, ולא מהתא.

    שחר

  4. וכמעט שכחתי, מחשבים לא פולטים קרני מיקרו, כך שזה לא רלוונטי לדיון כאן.

    דווקא בכל מה שאמור בשירות הצבאי שלי, מכ"מ כן פולט קרני מיקרו, ואפילו בעוצמות גדולות.

    שחר

  5. במאמר שקראתי לא היתה התיחסות לשאלה אם הגורם הוא החום או הקרינה (החום לא הוזכר כלל). ההתיחסות היתה ששמוש בטלפון סלולארי של חצי שעה ומעלה ביום, מעלה את הסבירות לסרטן בחלקי הראש הסמוכים למקום ב-40%.

    יש מחקר אחר של פרופסור רפי קורנשטיין, שמתיחס לנושא קרינה בלתי מיננת בהספקים נמוכים, והשפעה על חלבונים, מבנה קרום התא ופגיעה בכרומוזומים. במאמר זה אין התיחסות לסרטן, אלא רק להשפעות אחרות על התאים. קישור לתקציר המאמר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18666810

    יש מספר מחקרים נוספים המתיחסים לשנויים במבנה או בחדירות קרום התא כתוצאה מקרינה בלתי מיננת, ולפחות מחקר אחד מתיחס להגדלת הסיכון לסרטן כתוצאה מעישון (או חשיפה לקרציוגנים אחרים) בהשפעת הקרינה (המנגנון המוצע – השנויים בחדירות הקרום מגדילים את הסבירות לחדירת הקרציוגנים לתא). השינוי בחדירות מופיע בגוף המחקר, הם מצטטים מחקרים בהם יש קשר סטטיסטי בין עישון, קרינה מסוג זה והגדלת הסבירות לסרטן מסוגים שונים. אין שום הוכחה לקיום המנגנון.

    בהתיחס למאמר מחקרי האינטרפון (שהוזכרו בהודעתי הקודמת), באתרים מסויימים (לדעתי לא אמינים ולכן לא אתן פה קישור) נטען שמהנתונים הסטטיסטיים שלא מצאו קשר, ניתן להסיק על הטיית המחקר או על ניתוח שגוי של הנתונים. מעיון בנתונים שהוצגו, לא הבנתי את טענתם (לפחות ברמת הסטטיסטיקה שמלמדים בתואר ראשון בטכניון, הנתונים נראים תקפים).

    מבחינת קרינה ממקורות שונים – למחשבים יש מעטה מתכתי על מנת שלא יפלטו קרינה. וקרינתרדיו בהספק גבוה (מי שעומד מרחק קצרצר ממכ"מ הפועל בעצמה מירבית?) מופיעה כ"גורם מסרטן" גם במחקרים מתקופת מלחמת העולם השניה (אבל כשמדובר בעצמה גבוהה בכמה סדרי גודל מאלו שהמחקרים מתיחסים אליו).

    ולסיום – שוב מצטט אדם מוערך שאמר לי "יש שקרנים גרועים, יש שקרנים טובים ויש סטטיסטיקאים" (מקווה שלא שיבשתי את הציטוט). יצאתי מבולבל מכל המידע הסותר.

  6. כמעט כל המאמרים שטוענים לקשר בין קרינת סלולר לבין סרטן (אלו שקראתי) נראים ככה:
    כותרת: חקרנו X ונמצא קשר אפשרי בין קרינה לסרטן
    Abstract: לא מצאנו מתאם סטטיסטי מובהק, ממליצים על עוד מחקרים.

    בשלב הזה אני לא מתעמק במאמר עצמו. חבל לי על הזמן שלי.

    ולגבי הציטוט, על פי מיטב זכרוני הוא שייך לדזריאלי, והולך:
    Lies, damn lies and statistics.

    שחר
    נ.ב.
    המאמר בוויקיפידיה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Lies,_damned_lies,_and_statistics

סגור לתגובות.