פרצו לי לרכב חלק א': איך תפסתי גנב

לפני כחצי שנה, ביום שישי בהיר אחד בבוקר של אוגוסט, יצאנו (אני, מ' וש') מהבית. בעודי מעיף מבט לכיוון האוטו שלי (התכוונו לנסוע בשל מ'), אני רואה רכב חונה בצורה שחוסמת אותו, ואת מכסה המנוע של הרכב שלי פתוח. מכיוון שאני לא ידוע בהתנהגות הרגילה שלי, במקום לעשות את הדבר הרגיל, כלומר לצעוק, אני שלפתי טלפון והתחלתי לצלם. ליד המנוע עמד פועל חרוץ מספר אחת, ובתוך האוטו פועל חרוץ מספר שתיים (להלן, פח"מ1 ופח"מ2 בהתאמה).

פח"מ1 מסתובב אלי, רואה את הטלפון, וצועק אלי "מה אתה מצלם?" (משפט שזיכה אותו, בעולמי הצר, בתואר "שיא החוצפה"). בשלב הבא, הוא רץ לאוטו שחנה ליד הרכב שלי (להלן, רכב המילוט), ותלש את לוחית הרישוי שלו:
מוחמד עאזם מנסה לטשטש זהות רכב

כמובן שיש פגם קטן בתוכנית המילוט. לרכבים יש גם מספר מאחורה (לחיצה להגדלה):
נסיון הטישטוש לא הצליח

טישטשתי שתי ספרות במספר הרכב, כיוון שזהו רכב שכור. השאר מספיק כדי להמחיש שניתן לראות את מספר הרכב ללא בעיה.

במשטרה חוקר משועמם לקח ממני עדות, אבל הצילומים היו חזקים. כבר ביום ראשון הם הזמינו את מי ששכר את הרכב לחקירה, ועצרו אותו (בדיעבד, כנראה, עד תום ההליכים). כמה ימים אחרי, התבקשתי לחזור למשטרה כדי לתת עדות נוספת, הפעם ע"י חוקר יסודי יותר, שגם שיבח אותי על התיק המצויין שנפל בחלקם. הוא כבר היה הרבה יותר קפדן על הפרטים.

הנזק לרכב שלי:

  • חלון שבור
  • טבעת immobilizer שבורה
  • חובק הגה שבור
  • חוטי כרית אוויר חתוכים
  • צילינדר של מפתח (משהו שקשור ב-immobilizer)
  • יכול להיות ששכחתי עוד משהו
  • מחשב הזרקת הדלק נגנב

אני רוצה קצת להתעכב על הפריט האחרון. לאחר כל אלו, נכנסתי לרכב, התנעתי אותו, והרכב התניע וגם נסע! הם התגברו על ה-immobilizer המובנה של הרכב, כנראה ע"י החלפת מחשב הדלק במחשב פרוץ. מכיוון שבשבועות הקרובים נסעתי עם הרכב לא מעט, אני יודע שצריכת הדלק לא היתה כשהיתה, אבל הרכב, בגדול, נסע.

הנזק: מעל 7000 שקל(!!), לא כולל יום חופש שלקחתי ורכב שהייתי צריך לשכור בזמן ששלי תוקן. לצורך קנה המידה, את הרכב קניתי בערך ב-15,000. יותר מבן אדם אחד ניסה לשכנע אותי פשוט להוריד אותו מהכביש, ואילו הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אולי גם הייתי עושה את זה. התיקון עצמו היה מסלול ייסורים לא קטן. רק מוסך מורשה יכול לתקן את ה-immobilizer. הצילינדר מיוצר ספציפית לכל רכב, כך שהיה צריך להזמין אותו במיוחד מגרמניה. זה לא היה כל כך יקר (כמה מאות שקלים), אבל זה לקח שבועיים. כדי לא להיות מושבת לשבועיים (או לשכור רכב לכל כך הרבה זמן), המשכתי לנסוע איתו. זה אומר שאת חלק מהנזקים הם לא יכלו לראות עד אחרי שהאוטו נכנס לטיפול, כך שהיה סיכון שעלות התיקון פתאום תקפוץ מעל לעלות הרכב, ולא יהיה שווה לתקן גם ללא ביטוח, אלא שאז כבר קניתי חלפים.

ישנן שתי סיבות שהסיפור כולו עולה רק עכשיו לבלוג. הראשונה היא שעומס מנע ממני לכתוב פה על הרבה דברים שרציתי לכתוב. השניה היא שנודע לי (ועל כך בפרק ב') שיש עסקה בין פח"מ1 לבן התביעה בתיק ת"פ 40636-08-13, שבמסגרתה הוא הודה בעבירות של נסיון גניבת רכב בצוותא, נסיון לטשטש זהות רכב, נסיון פירוק מרכב בצוותא (מה שזה לא אומר) והיזק לרכוש. במסגרת זו גם נקבע פיצוי של 1000 (אלף. A thousand. עשירית רבבה) שקלים חדשים, טבילין וטקילין. כל בעיותי הכלכליות נפתרו, בזאת!

לקחים:
1. אל תנסו להתפרנס מפריצות לרכבים.
2. אתם נושאים בכיס שלכם את אחד מכלי הנשק הטובים יותר נגד התנכלויות – מצלמה
3. צילום בוידאו היה עדיף (מרוב אנדרנלין הסתבכתי עם להעביר לוידאו)
4. בפעם הבאה (בתקווה שלא תהיה, כמובן) – להתקרב פחות. הסיטואציה היתה לא אלימה, אבל לעולם אי אפשר לדעת.

בחלק ב': מטעם הפרקליטות: עו"ד פראנס קפקא.

שחר
נ.ב.
למי שתוהה, אני יודע את שם פח"מ1. הסיבה שאני לא מפרסם אותו פה היא שחיפוש בגוגל מגלה שיש אוכלוסיות מסויימות בחברה הישראלית שבהן שם + שם משפחה לא מזהה באופן שמתקרב להיות ייחודי בן אדם. זה מה שקורה כאשר כל אדם רביעי באוכלוסיה נקרא באותו השם הפרטי. לאור זאת, אני חושש שפרסום שמו יהווה פצצת גוגל לאנשים חפים מפשע, ועל כן נמנעתי.

למי שמעוניין, הנה קישור לפסק דין של מישהו שאיננו הוא, אבל נושא את אותו השם (וכנראה גר באותה העיר). אני יודע שזה לא הוא, כי נשוא האשמה במקרה הזה היה במעצר בזמן שפרצו לי לאוטו: האליבי המושלם.
שחר

מאת

שחר שמש

מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

10 thoughts on “פרצו לי לרכב חלק א': איך תפסתי גנב”

  1. 1. שאלו לדעתך לפני שהציעו לו עסקת טיעון?
    2. האם אתה תקבל כסף במסגרת התהליך הפלילי?
    3. האם תתבע אותו בתביעה אזרחית?

  2. הי עידוק,

    דבר ראשון, אני מנצל את העובדה שאתה קורה את זה כדי להגיד לך ליצור קשר :-). מזמן לא דיברנו.

    1:
    זה חלק ממה שהתכוונתי לכתוב עליו בחלק ב'. לא זו בלבד שלא שאלו לדעתי לפני העסקה איתו, אלא שאפילו לא ראיתי עדיין את כתב האישום. בעוד שהחלק הראשון הוא תקין (חוק נפגעי עבירה נותן זכות התערבות לקורבן רק בעבירות מיניות), השני הוא לא.

    2:
    הדרך שבה נודע לי שהיה פסק דין זה כי קיבלתי מבית המשפט מכתב שבו הם מבקשים את פרטי הבנק שלי. נכון לרגע זה הכסף עצמו עוד לא עבר, אבל נאמר לי שאם נשלח המכתב, זה אומר שהוא כבר העביר את הכסף, כך שיש סיכוי שאני באמת אקבל אותו.

    3:
    כמובן.

    שחר

  3. הזוי שהם ניסו לגנוב רכב באור יום והזוי גם שניסו לגנוב רכב ששווה כל כך מעט.

    מזל גם שבמקום לברוח הם לא תקפו אותך בשביל לקחת את המצלמה.

    ובכללי סחטיין על התושיה. מחכה לחלק ב'.

  4. האם יש מגבלת פיצוי? אם לא, אולי כדאי לשלוח למנהל בתיהמ"ש העתק של החשבונית, שיעדכן את השופטים. פיצוי שיותר מתקרב לגובה הנזק יוכל להקטין במשהו את העומס מבתיהמ"ש האזרחיים.
    אך יתכן שהעבריינים "שלך" לא יוכלו לשלם אותו.

  5. דווקא פרנסה לא רעה עם סיכון די קטן לצערינו!
    כל הכבוד על התושיה!

  6. פיצוי לחלוטין הזוי. זה מה שאני אומר מאז שהייתי צריך להיתלונן במשטרה על תקיפה לפני כמעט שלושים שנה – אין אכיפה.

  7. עמוס,

    אני חושב שאתה מבלבל טיפה עם פרק ג'. את הסכום הזה הם פסקו ללא התייעצות איתי, על סמך הערכה מתוך קריאה לא נכונה של התלונה שלי במשטרה על מהו הנזק (הם, למשל, חשבו שמחשב הדלק לא נגנב).

    מה שהמשטרה כן עשתה, זה עצרה את החשוד, הביאה אותו לפני שופט, והכניסה אותו לכלא לכמעט שנה. במובן מסויים, זו העבודה שלה (במובן אחר לא, מכיוון שאני הייתי צריך לעשות את כל עבודת החקירה).

    שחר

סגור לתגובות.