לכל מחזיקי מניית מיקרוסופט – למכור עכשיו

Barnes & Nobel פרסמה את כתב ההגנה שלה בתביעה של מיקרוסופט נגדה על הפרת פטנטים באנדרואיד, והסיפור הכי מעניין שם זה תהליך ההתדיינות בנושא. למי שמתעניין בהשתלשלות הדברים המלאה, ניתן לקרוא את כתב ההגנה ב–Groklaw. תקציר העניינים הוא:

  • מיקרוסופט פנתה ל–B&N בטענה שזו מפירה פטנטים. נקבעה פגישה לדיון.
  • במהלך הפגישה, מיקרוסופט דרשה ש–B&N תחתום על הסכם סודיות. B&N סירבה, בטענה שפטנטים זה משהו פומבי ואנדרואיד הוא קוד־פתוח, ועל כן אין הצדקה להסכם סודיות. מיקרוסופט סירבה לחשוף את הפטנטים ש–B&N, לכאורה, מפירה.
  • מיקרוסופט שלחה מכתבים שאותם היא כינתה „תחת FRE 408“, סעיף המטיל חסיון על דיוני פשרה בתביעות. B&N טוענת שאין לסעיף יכולת להטיל חסיון על מידע שהוא פומבי מעצם הוויתו. במכתבים היתה רשימה של פטנטים שלטענת מיקרוסופט מופרים ע״י B&N, כמו גם הצעה להפגש לדון.
  • בשלב זה נקבעה פגישה בין מיקרוסופט ל–B&N, ומיקרוסופט טענה שהיא איתרה הסכם סודיות קיים (בנושא לא קשור לחלוטין), וטענה שכל הדיונים בין מיקרוסופט לבין B&N הם תחת אותו הסכם הסודיות.
  • לאורך כל הדרך מיקרוסופט המשיכה לטעון שהפטנטים שברשותה הם מספיקים כדי לשלוט לחלוטין בכל מוצר מבוסס אנדרואיד
  • בפגישה מיקרוסופט התעקשה שהם לא מוכנים לדון בהפרות ללא הסכם סודיות. בוצע משא ומתן מהיר שבסיומו נחתם הסכם סודיות שמכסה את החלקים הלא פומביים של טענות מיקרוסופט בקשר להפרת הפטנטים ע״י B&N. ההסכם היה מאוד מצומצם בהיקפו.
  • על אף ההתעקשות של מיקרוסופט שלא לדבר ללא הסכם סודיות, כשכבר נחתם ההסכם מיקרוסופט לא סיפקה כל חומר מעבר לתוכן הפטנטים שאת מספרם היא כבר מסרה, ומולם רשימה פומבית של התכונות של אנדרואיד ושל Nook, קורא הספרים של B&N. במילים אחרות – על אף התעקשותה של מיקרוסופט שלא לדבר ללא הסכם סודיות, לא היה בכוונתה להעביר כל חומר סודי.
  • הסכם הפטנטים שמיקרוסופט העבירה ל–B&N, ושניסתה לטעון שמכוסה תחת הסכם הסודיות גם הוא, כלל, שוב, את הטענה שלא ניתן לייצר מוצר אנדרואיד ללא הפרה של פטנטים של מיקרוסופט, וכלל תנאי רישוי דראקוניים במיוחד:
  • הפטנטים עצמם שוליים עד לא רלוונטיים.
  • עלות הרישוי שלהם גבוהה מעלות הרישוי של Windows for Mobile לכל מערכת. במילים אחרות, עלות הרישוי של חמשת הפטנטים שמיקרוסופט מציעה עליהם רשיון גבוהה מהעלות של כל המערכת של חלונות כולה.
  • החוזה בעל תנאי יציאה מאוד מחמירים, מה שאומר שעל כל חוזה עתידי יידרש משא ומתן חדש. מיקרוסופט הבהירה שהעלות תעלה עבור ה–Nook Color ביותר מפי 2, מכיוון שהוא „יותר כמו מחשב“.
  • B&N מציינים שלמיטב ידיעתם קיימים שחקנים אחרים שנאלצו לחתום על הצעות דומות מאוד מבחינת התנאים והמחירים. הם מציינים במפורש את אמאזון.
  • יש שני דברים שאפשר להבין מקריאת כתב ההגנה של B&N. הראשון הוא שמיקרוסופט מנהלת פה משחק מאוד אגרסיבי שסובב כולו סביב תנאים קשים וללא זכות פרסום. למען האמת, אני שמעתי סיפורים שאומרים שהם עובדים כך מלפני מעל לשש שנים, כך שאני לא מופתע במיוחד, אבל ההתעקשות של מיקרוסופט על הסכמי הסודיות מרמזת שהם יודעים שהם משחקים עם יד חלשה, והם מנסים במלוא הכוח שהחברות שמולן הם משחקים לא יוכלו להתאגד. הם בונים פה על הכמות העודפת של הכסף שיש להם, ושום דבר אחר.

    אולם הדבר השני, והוא, אולי, מבשר הרעות יותר למיקרוסופט, הוא העובדה שאנחנו קוראים על זה. העובדה ש–B&N לא חששו להמנע לחלוטין מהנסיון של מיקרוסופט להכנס להסכם סודיות, לא לחתום על הסכם הרישוי, ולהכנס מולם ראש בראש בבית משפט, מעידה שמיקרוסופט איבדה כבר את כוחה בשוק הזה. מבלי שהמשפט אפילו התחיל, מיקרוסופט כבר הפסידה את הנכס המרכזי שהיה ברשותה – הסודיות.

    מה שמביא אותי לכותרת הפוסט. יש כלל אצבע ידוע בתעשיה, שאומר שכאשר חברה תובעת את ציבור הלקוחות הפוטנצאילי שלה עצמה על זה שהם בחרו במתחרים שלה, זה הזמן למכור את המניות שלה. המשמעות המידית ביותר של הצעד היא שהחברה יותר לא מאמינה ביכולת שלה להתחרות בתנאים שהשוק מציב לה. במקרה של מיקרוסופט, המקרה הזה מתחבר לשורה של מקרים מהזמן האחרון (כמו זה), שמרמזים שהחברה רואה את עצמה כמישהו שאין לו מה לחדש.

    לסיום, כמה נקודות למחשבה לגבי האיום של פטנטים על תוכנה חופשית. מבלי לגרוע מהאיוולת של פטנטים על תוכנה בכלל, והצורה שהם מבוצעים בארצות הברית בפרט, אנחנו רואים שכמות התביעות כנגד פרוייקטי תוכנה חופשית, מאז שאושרו לראשונה פטנטים על תוכנה ועד היום, בגין הפרת פטנטים עומדת על…. אפס. כלום. מאפיש. הסיבות לזה רבות ומגוונות, אבל אני חושב שהמרכזית בהן היא שלפרוייקטי התוכנה החופשית פשוט אין כסף. אתה לא יכול לתבוע על כמה מליוני דולרים מישהו שכלל נכסיו עלי אדמות הם פחות ממליון אחד, כולל הדירה, הרכב והכלב. כן, אתה תביא אותו לפשיטת רגל, אבל הפרוייקט לא ייעלם, אתה תזכה ליחסי ציבור מאוד שליליים (בסגנון „דוד נגד גולית“), ותזכה או תפסיד, לא תראה מספיק כסף כדי להחזיר את עלות עורכי הדין.

    מצד שני, אם אנחנו מבינים ש–TomTom ו–Barnes & Nobel לא נתבעו בגלל שהשתמשו בלינוקס/אנדרואיד בהתאמה, אלא בגלל שהעזו להשתמש במוצר שמתחרה במיקרוסופט, הרי שברור שהיו נתבעים גם אם היו משתמשים במוצר קנייני כזה או אחר. במילים אחרות, קוד־פתוח אינו יותר מסוכן, לא למי שמפתח אותו ולא למי שמתמש בו, מאשר כל תוכנה אחרת.

    שחר

    מאת

    שחר שמש

    מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

    7 thoughts on “לכל מחזיקי מניית מיקרוסופט – למכור עכשיו”

    1. אני חושב שהמקרה הצעקני ביותר היה לפני מספר שנים כש-MS הכריזה שלינוקס מפר כ-230 פטנטים שלה.

      הם מעולם לא גילו באלו פטנטים מדובר, ואחרי שנחתם הסכם עם Novell הם השתתקו בעניין.

      נטען אז, שהסיבה האמתית שהם חוששים לחשוף באלו פטנטים מדובר היא שאם זה יוודה לקהילת המפתחים יקרה אחד הבאים לכל פטנט ופטנט שלהם:
      1. ייבדק וימצא שהוא לא באמת מופר.
      2. תהיה עתירה והפטנט יפסל.
      3. הקוד המפר יוצא ויוחלף בפתרון אחר שאינו מפר.

      בקיצור, נראה כי השימוש העיקרי בפטנטים הוא FUD וסחיטה.
      אירוני שביל גייטס בעצמו אמר פעם שהם יהרסו את התעשייה…

    2. לא מדובר בשש שנים. אולי האסטרטגיה הספציפית הזו כן, אך ככלל זו דרכם מראשיתם: איום משפטי על מי שאינו הולך בדרכם, שאיננו מבוסס על עובדות או אישומים, אלא על כסף.

    3. הניחוש שלי – הם חשבו ש–B&N יתקפלו, ומרגע שהם לא, הם כבר היו מחוייבים לתהליך ברמה כזו שהם לא יכלו לסגת. אם B&N היו חותמים על הסכמי הסודיות, אז למיקרוסופט היתה את האופציה שלא לתבוע, אבל מרגע שהם סירבו להיות מחוייבים לסודיות, הם היו עלולים למצוא את עצמם תחת מתקפת נגד. האופציה שהם הולכים עליה היא להמשיך לחפור את הבור יותר ויותר מהר כדי להמנע מהנפילה, מתוך תקווה שזה ייעלם באמצעות הסדר פשרה במהלך הדרך. הסדרי פשרה הם, כמעט תמיד, תחת חסיון.

      בעוד שזה בהחלט עשוי להיות המצב, לדעתי הנזק למיקרוסופט כבר נגרם.

      שחר

    4. a,

      דבר ראשון, אני מאוד אשמח אם תוכל לבחור לעצמך כינוי שנראה כמו שֶם. זה לא חייב להיות השם האמיתי שלך, או אפילו שם של מישהו איפהשהו, אבל זה צריך להיות משהו שאפשר לענות לו. זה כלל מאוד מועיל בכלל.

      לעניין, מה שחדש פה זה שהם בפועל מגיעים לבית משפט עם זה.

      שחר

    סגור לתגובות.