הפחד משתק

לפני כמה ימים פנה אלי, דרך המלצה של עורך דין, לקוח לצורך ייעוץ בנושא GPL. כמובן שאני לא אכנס לשם הלקוח, סוג המוצר או מהות הייעוץ, אבל, בקווים כלליים, אני יכול לתאר מה המצב שלהם.

לחברה (נקרא לה "יהודה הובלות בע"מ", או, בקיצור, "יהודה") יש מוצר חומרה. למוצר יש, כמו כל מוצר בימינו, קושחה (firmware) ששמורה על זכרון flash פנימי, מתחברת בחיבור usb למחשב, ומופעלת באמצעות דרייבר שיהודה כתבו לחלונות. מישהו עשה reverse engineering לדרייבר, וכתב דרייבר לקרנל של לינוקס עבור החומרה. על פי מיטב הבנתי, הדרייבר הזה הוא חלק מהקרנל ה-vanilla.

יהודה החליטו לעשות תיקונים בדרייבר החופשי (באגים, דברים שלא הובנו נכון במהלך ה-reverse engineering וכו'), כדי שהדרייבר ללינוקס יהיה באיכות יותר טובה. כאן נכנס החשש. החברה מוכנה לחלוטין לשחרר את התיקונים שהם עשו לדרייבר תחת GPL (למעשה, זה מה שהם מעדיפים שיקרה), אבל לא רוצים שהרשיון יחול על הקושחה שלהם.

מבחינה חוקית ומעשית, ברור שמה שהחברה רוצה לעשות נמצא כל כך עמוק בתוך התחום המותר, שהשאלה פה היא כמעט לא קיימת. מכיוון שהקושחה לא נכתבה כדי לתקשר עם לינוקס, אלא עם חלונות, ומכיוון שהדרייבר ללינוקס אפילו לא נכתב על ידם, הרי שברור למדי שאין לאף אחד שום סיבה לבוא אליהם בטענות. יותר מזה, מכיוון שכל מה שהם עושים פה זה, בעצם, לשפר מוצר GPL, הרי שלאף אחד גם אין אינטרס לבוא אליהם בטענות.

עדיין, מעניין להסתכל איך התפיסה לגבי רוחב הרשת שה-GPL מטיל מעכבת אנשים חברות מלשחרר דברים. כנראה שאנחנו צריכים, או בצורה יזומה, או על ידי זה שניתן למידע לחלחל, להראות לחברות שלא נפגע בהן רק בגלל שהן מחליטות להיות חלק מהקהילה.

נקודה למחשבה
שחר

מאת

שחר שמש

מייסד ומנכ"ל "לינגנו ייעוץ קוד פתוח בע"מ" חבר ועד בעמותת "המקור" וסתם פעיל קוד פתוח ולינוקס

10 thoughts on “הפחד משתק”

  1. מצד שני אני מבין את אותו בעל עסק , אל תשכח שלא כולם מבינים את רזי המשפט ואת הGPL, ונושא שכל תוכנה שמשתמשת בבדריבר חייבת להיות גם כן משחוררת יש בעייה (ואכשיו אני הולך להגיד דברים לא נכונים בשביל להגדיש את הטענה) –
    נניח והחברה רושמת באתר כי ניתן להשתמש בחומרה שלה עם מכונות המריצות לינוקס. לאחר מספיק קוד תשאל השאלה מי פה היצרה הנגזרת , האם הקושחא או הדריבר ? מכיוון שניתן לומר כי הקושחה משתמשת בקוד GPLי על מנת לקבל צורת התממשקות (באם נגיד החברה תגיד שניתן להשתמש בדריבר X בשביל להשתמש במוצר שלהם) הרי שהקושחא מפרה את רישיון השימוש של הדריבר.

    נכון מה שאמרתי שגויי, אבל אני יכול להבין למה אדם מן הישוב יקבל טענה זאת. מצד שני כמות אנשי החוק שנותתנתים יעוץ שגוי היא אסטרונומית (ראה ערך המלצת אישור שימוש בקוד GPL בקוד קנייני) בקיצור אפשר להבין מאיפה הסיפור מגיע.

  2. אני תוהה אם המבחן הבא תקף לצורך הבנה אינטואיטיבית של המותר והאסור בתוכנות ששוחררו תחת GPL.

    אם החומרה היתה המדפסת של סטולמן, והתוכנה שלך היתה הדרייבר של המדפסת – האם סטולמן היה יכול להשתמש במדפסת, מה שדורש התאמות של הדרייבר לצרכיו?

    הדוגמא של "יהודה" עוברת את המבחן בקלילות.

  3. למרות שהמקרה דיי פשוט וברור, יש לזכור כי אם היה מדובר בחברה אחרת שאינה יהודה, שהיתה לה גישה לשני קודי המקור אז העניין נהפך לבעייתי. בעיקר מאחר וידע שמתבסס על קוד לא חופשי מועבר לקוד חופשי ללא אישור מסודר של נושא זכויות היוצרים, ולכן היה עולה חשש להכתמת הקוד החופשי.

    קפלן

  4. שחר,
    אני רק מקווה שאתה לא נותן להם ייעוץ. כעורך דין שבין היתר מתפרנס ממתן ייעוץ כזה, אתה צריך לזכור שאתה יכול לתת ייעוץ טכנולוגי, אבל חוות דעת משפטית על האם "מותר או לא" יכולה לא רק להטיל עלייך אחריות אחר כך, אלא לפגוע בעסק.

    אני מקווה בשבילם שעורך הדין שהפנה אותם אלייך נתן להם ייעוץ על החוקיות.

    לגבי מה שקפלן אמר, אני לא חושב שלדעת על איך קוד עובד יכול לצור יצירה נגזרת. הדרישה היא Separate and Independent. האם השינויים בקרנל הם בעלי חיות דיה כדי להיות יצירה נפרדת מהקושחה? כל עוד המבחן הזה מתקיים, ואין כל חלוקה של נתונים או ספריות בין היצירות, הרי שמדובר ביצירות נפרדות שלא פוגע בקוחשה אם ישוחררו.

    [גילוינאות וכו': אני מתפרנס מחוות דעת כאלה, ואני לא בטוח שהקושחה, גם אם היא לא מתממשקת עם הקרנל, בפרשנות הכי SFLCית תהיה שלא צריך.]

  5. כמו שמופיע בתחתית כל עמוד בבלוג – הבלוג הוא תחת רשיון של CC-BY-SA. מותר לפרסם, אם הפרסום הוא share alike ונותן לי קרדיט (כלומר, לינק הנה).

    שחר

  6. זה לאו דווקא הפחד. אלה החשיבה העסקית יותר.

    היות והחברה לא חופשית ופתוחה כמו הדרייבר ששכתבו לקושחה של החברה, היא מעדיפה לא לתמוך בדרייבר כדי לא לעודד לפתוח את הקוד שלהם לתחרות.

    למרות זאת לפתוח את העסק שלהם לשוק רחב מאוד של לקוחות זה יתרון גדול מאוד.

    אך אני לא מבין למה לחברת חומרה יש אינטרס לסגור את קוד הדרייבר שלה ולא לתת למפתחים לפתח את הקוד של הדייבר שלהם מההתחלה…
    האם החשש הוא שחברות חומרה אחרות ייקחו את הקוד שלהם וישתמשו בו לטובתם?

    אם כך הייחוד של החומרה אינו בחומרה אלה ביכולת ההתממשקות שלה עם התוכנה הלא כן?

  7. יצא לי להתקל בחברה (גוף עם כוונות רווח ברורות) שבאופן אסטרטגי ניסתה להמנע מכל תוכנה תחת GPL מפחד שהרשיון יפריע לה במהלך הדרך. כל זה כאשר קיימות תוכנות מסחריות וחופשיות בתחום שיכולות בקונפיגורציות מסוימות פתרונות דומים.

    לדעתי יש משהו בעייתי בהסברה של עיקרי הרשיון מאחר וזה מסתבר גורם לפחד אצל גופים כלכליים מלהכנס לקשר עם הפרוייקט הקהילתי.

    איך ניתן לקדם את זה?
    האם אנחנו באמת רוצים לקדם את זה? (לדעתי כן, זה חלק מהרעיון…)
    האם ניתן לבנות מורה נבוכים פשוט – עם מקרי מבחן פשוטים למשל – עבור הרשיונות שונים?

    כל טוב,
    אילן

סגור לתגובות.