HTC Magic בפלאפון – בערך סקירה, לא אובייקטיבית

בתקופה האחרונה אני טיפה ממעט לכתוב פה. הסיבה המרכזית היא עומס בעבודה. הפעם, בניגוד לבדרך כלל, אני יכול גם להראות לעולם למה.

כפי שהתפרסם כבר במספר מקומות, פלאפון משיקה היום את ה-HTC Magic. בשלוש החודשים האחרונים אני עובד, בשביל ניופאן, על להוסיף תמיכה בעברית למערכת. הסיבה שלינגנו עשתה את ההסבה, ולא HTC, היא ש-HTC לא היתה מעוניינת. הפרוייקט התבצע עם מעט מאוד שיתוף פעולה מצד HTC, בתנאי מחתרת. למרות זאת, אני מאוד מרוצה מהתוצאה הסופית. זה לא שאי אפשר היה לעשות הרבה יותר טוב, אבל true artists ship.

לאחר שחשפתי את המעורבות שלי בפרוייקט, אני חושב שמאוד ברור שאני לא אובייקטיבי. עדיין, הטלפון הזה משמש אותי כבר כמעט שלושה חודשים בתור הטלפון הראשי שלי, ואני חושב שאני מסוגל לתת סקירה של ייתרונות וחולשות יותר מקיפה מאשר עיתונאי שמקבל את הטלפון לשבוע.

קצת על הטלפון. בחודשים האחרונים אני מסתובב עם בין שניים לארבעה מכשירים, חלקם לבנים וחלקם שחורים. ללא ספק, הדגם הלבן יותר יפה בעיני (למרות שבתמונות הוא יוצא קצת חיוור).

מבחינת תוכנה, HTC עשו לא מעט שינויים לעומת גרסאות הקוד הפתוח של המערכת. חלק מהתוכנות (החייגן, המצלמה, הגלריה) נראו כאילו שיש להם שורשים כלשהם בגרסאות הקוד הפתוח, אבל עברו שינויים משמעותיים. חלק מהתוכנות (מוזיקה, מחשבון, דפדפן) נראות כאילו שנשארו בדיוק כמו בגרסאת הקוד הפתוח שלהן. יש, כמובן, גם תוכנות ייחודיות ל-HTC (ולטלפונים מסחריים אחרים), כמו קורא PDF, קורא מסמכי וורד ומשחק כדור במבוך, וכמובן התוכנות של גוגל (מפות, Gmail, Market וכו’). כל היתר נראות כמו תוכנות שלקוחות מגרסאת הקוד הפתוח של המערכת, עם שינויים קלים יותר או פחות. בגדול, המערכת היא מערכת אנדרואיד עם התאמות קלות (בניגוד ל-Hero, ששם מדובר במערכת עם התאמות מאוד כבדות, למרות שהבסיס הוא עדיין אותו האנדרואיד).

מבחינת שימוש, אני נהנה מהטלפון, וזה אומר שבתור טלפון (שיחות ומסרונים) הוא מאוד שמיש. לפני זה הסתובבתי עם Nokia 2760 בתור טלפון ראשי, ועל אף שהוא טלפון טיפש ועם מקשים אמיתיים, נהניתי ממנו פחות בתור טלפון. אפילו משך הזמן שלוקח לטלפון להתחיל לצלצל כאשר נכנסת שיחה יותר קצר במג’יק מאשר בנוקיה.

מכיוון שלא מדובר בפלטפורמה רשמית, ב-Market יש גישה רק לתוכנות שניתנות בחינם. עדיין, ההיצע הוא מאוד מאוד יפה. לפחות בתחומים שעניינו אותי, מצאתי כמעט את כל מה שרציתי (למרות שהוא לא תמיד עבד. למשל, עוד לא מצאתי אפליקציית מזג אויר שעובדת בארץ, למרות שהתייאשתי הרבה לפני שניסיתי את כולן).

מבחינת מקלדת, השתמשנו במקלדת הרב לשונית של מני אבן דנן, AnySoftKeyboard. זוהי מקלדת קוד פתוח (ובשלב זה, בגלל הליכי האישור הארוכים שכל שינוי תוכנה צריך לעבור, כבר מבוססת על גרסה טיפה ישנה). לטעמי, המקלדת הזו טובה יותר מאשר המקלדת של HTC, אבל השארנו גם אותה למי שרוצה לבחור (לחיצה ארוכה על כל שדה טקסט מאפשרת להחליף מקלדת פעילה – עוד יכולת יפה של אנדרואיד).

מבחינת עברית, למרבה הצער היו מקומות שבהם התלוננו על באגים, ולא היתה לנו יכולת לתקן אותם כי הם היו בתוך קוד של HTC. היו מספיק מקומות שבהם ניתן היה לתקן את הבאגים ע”י שינוי של resources. היו אפילו מספר מקומות שבהם הצלחנו לעשות שינויי קוד בהתבססות על גרסאת ה-Open Source. כולי תקווה שלא תשימו אליהם לב :-). מבחינת התוצאה הסופית, בעיקר אם משווים לגלקסי (פרוייקט שנעשה עם קוד מקור), הרי שיש מקומות שבהם העברית שלהם טובה משלנו, אבל יש גם מקומות שבהם העברית שלנו טובה משלהם. בסך הכל, בעיקר בהתחשב במגבלות, אני חושב שנעשתה פה עבודה מאוד מאוד טובה.

מילה אחת על נושא “קוד פתוח”. לא מעט אנשים “הסבירו” לי בחודשים האחרונים שאנדרואיד הוא קוד פתוח. בעוד שפורמלית זה נכון, הרי שבפועל הטלפונים מבוססי האנדרואיד (עם יוצא הדופן המובן של ה-Freerunner) אינם קוד פתוח. אין גישה לקוד המקור שלהם, וכמו שגיליתי על בשרי, לא בטוח שזה שיש גישה לקוד המקור של אנדרואיד עוזרת לכם כשאתם רוצים לעשות שינוי. במובן זה, הטלפון הוא רק סגור. מצד שני, ללא היכולת לחפש את הבעיות בתוך קוד המקור של אנדרואיד, אני לא חושב שהפרוייקט הזה היה מסתיים בהצלחה, בוודאי לא בלוחות הזמנים שהוא הסתיים. קוד המקור של מערכת דומה מאוד עזר. אני מניח שאפשר להגיד שאנדרואיד הוא “קצת פה וקצת שם”. בפירוש יש שתי בעיות ספציפיות (מימוש מוצלח יותר של ה-Bidi ובעיה עם טקסט שנעלם כשהוא משנה כיוון) שהייתי שמח אילו יכולתי פשוט להכנס לקוד של אנדרואיד ולתקן. כמובן שאני עדיין יכול לעשות את זה, אבל ייקחו עוד שתי גרסאות לפחות עד שטלפונים מסחריים יריצו את הקוד הזה (שלא לדבר על זה שבלי מימון, אני לא רואה איך יש לי את הזמן לזה).

ולקינוח, כמה מילים טובות. מילה טובה לטק מערכות פתוחות. על אף היותם, פורמלית, מתחרים של לינגנו, ניצלנו את שירותם באחת הפינות שבהן היה חסר לנו כוח אדם לטפל. כמו כן, מילה טובה לניופאן טלקום, שהזמינו את הפרוייקט מלכתכילה. הם היו פתוחים, הן לבעיות שצצות בפרוייקט מהסוג הזה (לא ידוע לי על עוד מקרה של טלפון סלולרי שהושק בישראל בעברית בלי תמיכה של היצרן), ואף הביעו מוכנות שתוצרים של הפרוייקט שמתבססים על קוד פתוח יוחזרו לקהילה (אין הרבה כמו שקיוויתי, אבל את מה שיש אני אפרסם, בתקווה, בימים הקרובים).

שחר

מאת

שחר שמש

מייסד–שותף וחבר ועד בתנועה לזכויות דיגיטליות מייסד שותף בעמותת „המקור”. פעיל קוד פתוח. מפתח שפת התכנות Practical

14 תגובות בנושא “HTC Magic בפלאפון – בערך סקירה, לא אובייקטיבית”

  1. היי,
    מעניין אותי איך איכות הגלישה הסלולרית\WIFI במכשירים האלו בכלל וביחס לIPHONE החדש בפרט אם תוכל להשוות..

  2. יהיה לי מאוד קשה להשוות ל-iPhone, מכיוון שאין לי אחד מעולם לא שיחקתי באופן רציני באחד.

    איכות הגלישה בסך הכל היא סבירה. ה-Wifi שותה סוללה כמו מטורף, אז אני משתדל להדליק אותו רק שאני יודע שאני רוצה לגלוש.

    אינטרנט סלולרי יש לי רק כמה ימים (שאני משלם עליו – יש לי אחד שניופאן משלמים עליו, אבל אני לא משתמש בו באופן שוטף, רק לצורך בדיקות), כך שעוד לא הספקתי לראות כמה הוא שותה מבחינת נפח תעבורה ב-idle. באופן עקרוני, אני מגביל את הטלפון לרשתות דור 2 בלבד (חוסך הרבה בטריה) למעט כשאני מרגיש שאני צריך (לא קרה עדיין). מה שיפה זה שאת כל הכיוונים האלו קל מאוד לעשות מתוך הטלפון, בצורה מהירה ופשוטה.

    לצורך ההשוואה, ברשתות דור 3 עם בלוטות’ ו-wifi דלוקים הטלפון מחזיק בערך יום של שימוש שלי. ברשת דור 2 עם wifi כבוי הוא מחזיק בערך כפול.

    בכל מקרה, עבור גלישת אקראי גם הקצבים של דור 2 נראים לי סבירים בהחלט, כך שקשה לי לענות לך על השאלה.

    שחר

  3. שלום!
    אפשר לשאול מה הרישיון של התרגום שעשיתם (/עשית)?
    האם יש אפשרות לשתף אותו לכול הקהילה, כך ששאר המכשירים יוכלו להנות מתמיכה טובה יותר בעברית?

    עד כמה היה צורך בקוד המקור בחלקים הסגורים כדי לקבל תמיכה בעברית?

    תודה מראש

  4. את התרגום (ברובו) לא אני עשיתי, ואני לא יכול לשחרר אותו ללא אישור של ניופאן.

    בכל מקרה, התרגום הזה לא יעזור הרבה ללא יכולת לקמפל את התוכנות של HTC, שכמו שאמרתי, ברובן, שונות (במידה זו או אחרת) מגרסאות הקוד הפתוח המקבילות.

    לגבי התמיכה בעברית – רק את התרגום עשינו באמצעות decompilation של קבצי ה-XML של המערכת. היו מקומות שבהם היו באגים ב-BiDi, ושם היה צריך לעבוד יותר קשה.

    שחר

  5. אחד הקריטריונים המעשיים לשאלה האם התוכנה לטלפון מסויים היא חופשית בפועל הוא: האם אפשר להחליף את הקושחה שבו במשהו אחר שאאני בניתי? שמישהו אחר בנה?

    (אם לא: אנחנו בפועל תקועים עם מה שהיצרן שם, גם אם קוד המקור זמין)

    מה המצב לגבי טלפוני האנדרואיד השונים?

    במקרה היום התפרסמה כתבה ב־LWN על המאמצים השונים ליצירת “אנדרואיד חופשי”. הכתבה זמינה כרגע למנויי LWN בלבד אך תהיה זמינה לקהל הרחב עוד כשבועיים: http://lwn.net/Articles/355523

    כמה פרטים משם (ואני מודה מראש שאני לא מכיר יותר מדי טוב את הנושא) –
    גוגל מאחסנת אצלה פרוייקט של מחסנית תוכנה חופשית לאנדרואיד: http://source.android.com
    מצד שני, חלק מהתוכנות הקנייניות שעל האנדרואיד מדברות עם השרתים של גוגל בפרוטוקולים קנייניים. גוגל כבר הבהירה שהיא לא תאחסן אצלה פרוייקטים שמטרתם reverse engneering של אותם פרוטוקולים. יש כבר מי שמתחילים במאמצים כאילו ובוחרים לאחסן אותם במקומות אחרים.

    נקודה נוספת: למה להשתמש דווקא בשירותי גוגל? לדוגמה: למה לא להשתמש ב־OpenStreetMaps לנתוני המפות?

    נקודה אחרת: הרשיון. גוגל מתנגדת לשימוש בקוד ברשיון ‎ (L)GPLv3 (להבדיל, לדוגמה, מ־GPLv2). יש מי שדווקא רוצים להשתמש דווקא בקוד ברשיונות אילו:
    http://openandroidalliance.com/ (פרוייקט בן כמה ימים. בשלב זה קשה עדיין לדעת האם מדובר בהתלהבות של רגע או בפרוייקט שיאריך ימים).
    הנקודה המהותית ב־GPLv3 שמפריעה לגוגל היא, מן הסתם: http://en.wikipedia.org/wiki/Tivoisation

  6. טלפונים סלולריים שהושקו בעברית ללא תמיכה של היצרן (בשנים 2002-2003): נוקיה 9210i, נוקיה 7650 (הטלפון-מצלמה הראשון), נוקיה N-Gage.
    התמיכה העברית לטלפונים אלה פותחה ע”י אוזיקום תקשורת בע”מ ללא סיוע טכני מנוקיה, אלא ע”י הרבה הנדסה הפוכה. חב’ נוקיה סייעה רק לאחר מעשה, ע”י תשלום נאה תמורת הפיתוחים.

    גילוי נאות: אני הייתי אחד מהמפתחים.

  7. לא היו המון תוכנות בקוד פתוח שפותחו. עשיתי תיקון של לוח השנה, ועשיתי מעקף של בעייתך המספרים.

    את הנושא של לוח השנה אני אכניס לאנדרואיד כדי שכולם יקבלו אותו. את מעקף המספרים אני מתכוון לפרסם. את שניהם אני אעשה כשיהיה לי טיפה זמן לנשום, וזה ייקח עוד לפחות שבוע, למרבה הצער.

    שחר

  8. שלום,

    אני מפתח Java כבר מספר שנים.

    את הוספת התמיכה בעברית עשיתם איפה? ברמת האנדרואיד או ברמת הלינוקס?
    אם מישהו מעוניין בלהכניס תמיכה בעברית מלאה בקוד מקור של האנדרואיד, אשמח לשתוף פעולה בנושא.

  9. מעציב לשמוע על היחס של htc, כשנדמה שיותר ויותר חברות מנסות להשתמש בחומרה או בתוכנה כקרש קפיצה לייצור ערך, ולא כערך עצמו.

    הרי העלות השולית עבורם אפסית במקרה הכמעט חסר אכפתיות (רשיון לקוד המקור שלהם תחת NDA. אני מניח שעו”ד שלהם מועסקים במשכורת חודשית), או נמוכה למדי במקרה הסימפטי יותר, בו הם גם מעניקים הבטחה מעורפלת שהמפתחים יענו לדוא”ל של צוות הלוקלאזיציה הזר (נניח, הקצאה כוללת של משאבים המשתווים לעלות העסקה של עובד בודד, שיתחלקו בין כל צוותי הפיתוח שלהם, כמובן).

    מדאיגה יותר ההערה שלך על חוסר במימון עתידי מעט מדאיגה. בהנחה והחוזה מול ניופאן מרשה לך לענות בפומבי על השאלה: האם צריך להבין מכך שניופאן מסתפקת בגיור הגרסה הנוכחית, ואינה מתכננת גם לגייר עדכונים עתידיים למכשיר? או שהתמיכה העתידית מיועדת לעידכונים ספציפיים עבור מכשיר בודד, ולכן הטענה על חוסר ממון לגיור המערכת כולה?

סגור לתגובות.